טיפוס להר הקילימנג'רו, טנזניה

שלום לכולם,

הפעם נדבר על הטיפוס להר הקילימנג'רו וכן קצת על אזור הפארק בטנזניה באופן כללי.

ראשית, נתחיל ברקע כללי על המדינה וכן קצת על ההווי באזור, מנקודת המבט שלי.

בשנת 1996 נבחרה העיר דודומה כבירתה הרשמית של טנזניה במקום דאר א-סלאם, אם כי רבים ממשרדי הממשלה נותרו בדאר א-סלאם.

טנזניה היא אחת הארצות העניות בעולם. הכלכלה מבוססת בעיקר על חקלאות, שעליה מבוסס חצי מהתל"ג, מספקת 85% מהיצוא ומעסיקה 90% מכוח העבודה.תנאי הטופוגרפיה והאקלים מגבילים את שטח האדמה הניתנת לעיבוד ל-4% משטח המדינה. התעשייה כוללת כמעט אך ורק עיבוד של מוצרי חקלאות ומעט מוצרים אחרים." ( מתוך אתר ויקיפדיה ).
 

באופן מפתיע - לפחות עבורי - למרות שהמדינה נחשבת אחת העניות בעולם

השפה הרשמית המדוברת בטנזניה הינה סוואהילית - לטעמי נדמה כשילוב מוזר בין ערבית וניב אפריקאי מקומי, יחד עם זאת, רוב הפרטים שעוסקים בתיירות וכן סטודנטים ומשכילים דוברים גם את השפה האנגלית.

המטבע הנוהג במדינה הוא שילינג טנזני, אך ניתן גם לשלם בדולרים ובאירו.

מבחינה דמוגרפית, המדינה מתחלקת כמעט שווה בין נוצרים, מוסלמים ודתות אפריקאיות ומקומיות.

הגעה לטנזניה:

למרות שהמדינה אינה מרוחקת באופן ניכר מישראל, משום מה כרטיסי הטיסה יקרים מאוד. למרות שמדובר בפונקציה של עיתוי קניית הכרטיס, המחירים בתחילת העונה עשויים להגיע לכ-1,200$.

יעד כרטיס הטיסה שאני רכשתי היה לשדה התעופה Kilimanjaro - עם קונקשיין דרך אדיס-אבבה שבאתיופיה.

שדה התעופה K, ממוקם על הדרך שבין ארושה למושי. בעוד aשארושה מהווה עיר יחסית נוחה, מושי מהווה כבר סיפור אחר לגמרי ועליה ארחיב בהמשך.

עם הנחיתה בשדה, תעברו דרך שני דוכנים:

הדוכן הראשון, מהווה הצהרה על חיסונים. חלה חובה להתחסן לפני הכניסה לטנזניה כנגד מספר מחלות וטפילים - מומלץ דרך מרפאות טיולים שמאושרות על ידי משרד הבריאות.

הדוכן הבא, הוא דוכן אשרת הויזה. התשלום לקבלת ויזה לכ-3 חודשים הוא בערך 50$ שאותם יש לשלם במקום. חשוב מאוד, תשמרו את כל הניירת שאתם מקבלים לכל מקרה ובעיקר כאשר תרצו לצאת מהמדינה.

הגעה למושי \ ארושה ולמלון:

משדה התעופה ניתן להגיע למושי או לארושה במספר דרכים:

הדרך למושי הייתה די מעניינת ולא ארוכה מדי - כ-45 דקות, מעין שילוב של נוף מקומי של שדות תירס, סוכר, בננה ותפוח אדמה, כלי רכב מזהמים, כביש יחסית מתוחזק היטב, הרבה עוני בצידי הדרך ומנגד רכבי שטח מתקדמים שמסיעים את התיירים לספארי ובעיקר לסרנגטי. לאורך הדרך היה ריח חזק של עשן ושריפה של זבל וכן שריפת שדות לצורך גידולים חדשים. אפשר לתפוס תמונות טובות על הדרך של פועלים מקומיים שעובדים בשדה, וכן מקומיים שמטפלים בייבוש והכנת תבלינים וגידולים בצידי הדרך.

מושי הייתה כבר סיפור אחר לגמרי. העיירה יחסית קטנה, מוזנחת, ענייה ומאוד מלוכלכת. ברוב המקומות אין מדרכות אלא שבילי חול ובוץ, החשמל נחתך מדי פעם ללא הודעה מוקדמת, אינטרנט נחשב מצרך נדיר ומסופק בעיקר במלונות המודרניים והמתקדמים יותר, ברחובות האוכלוסיה קשת יום. הרבה קבצנים, המוני דוכנים של בגדים ודברי שוק, ילדים משוטטים ועוד.

לצד זה יש דברים יפים - המוני תלמידים בתלבושות אחידות הולכים וחוזרים לבית הספר, מגוון מועט של מסעדות מקומיות ובארים נחמדים, ספריות ומעט גנים ציבוריים. במרכז העיר יש חנויות של מזכרות ופרטי אומנות מקומיים, אני מאוד אהבתי וגם קניתי תמונת שמן מקומית ומספר תכשיטים.

די בטוח להסתובב ביום, למרות שאחרי שהגעתי למלון בצהריים ויצאתי להסתובב, הייתי "הלבן" היחידי שמסתובב בעיר ולא נמצא בתוך רכב שטח או אופניים.

השתדלו לא לתת כסף לעניים ולמסכנים, שכן מרגע שתעשו זאת, גל שלם של ילדים ואחרים יקפצו עליכם בבת אחת ויבקשו עזרה וסיוע גם כן. מה שאני כן ממליץ אם תרצו קצת לסייע לכלכלה המקומית או לעזור לאנשים, קנו מהם משהו צנוע - לרובם יש דוכנים קטנים.

בלילה לעומת זאת, העיירה משנה קצת את עורה. אזורי הבילוי מתעוררים לחיים, מועדוני ריקודים, בארים ומסעדות נפתחים ומגיעים צעירים, סטודנטים וכן, גם סוחרי סמים ונערות ליווי מהאזורים והעיירות הסמוכות. אין תאורת חשמל ברחובות, מה שהופך את ההסתובבות בעיירה למאוד מסוכנת. מומלץ להסתובב עם מקומי שניתן לסמוך עליו, או לחלופין עם מונית מאושרת ורשומה דרך הזמנה טלפונית.

גברים - תשומת ליבכם לבחורות נאות שמתחילות אתכם במועדונים, רובן הגדול נערות ליווי, אחרות נוכלות.

אם הזמנתם אלכוהול, אני ממליץ על שתייה רק מבקבוקים סגורים שאתם עצמכם פתחתם ולא כל מיני קוקטליים או שתייה בכוסות. בכל מקרה, תמיד תישארו בקשר עין עם המשקה שלכם למנוע החדרת סם כלשהו.

סכנות ומטרדים - שימו לב, קניות ברחוב תמיד תעשו עם כסף מדוייק, שכן ייתכן שלא תקבלו עודף בחזרה, והרוכל פשוט ייעלם. אל תסתובבו עם דברים יקרי ערך ותכשיטים שמושכים תשומת לב. הימנעו מרחובות צדדיים בכל שעות היום.

"אבן הטנזנייט" ( Tanzanite ) - אבן חן יקרה ונדירה שמצויה ומופקת רק בטנזניה ( מכאן מקור השם ). צבע האבן מכיל גוונים שונים של תכלת-כחול-אפרפר, בגדלים וצורות שונות. תתקלו ברוכלים רבים שמציעים לכם לקנות את האבן במחירים כאלו ואחרים. עצתי היא למי שאינו מבין באבני חן, שיחשוב פעמיים לפני שהוא נפרד מכמה מאות דולרים על חתיכת אבן באופן אקראי. מי שעדיין הוקסם מהאבן ( אכן אבן מיוחדת ) מומלץ שיעשה זאת במקומות מסודרים ומהימנים.

 

קילימנג'רו הוא ההר הגבוה ביותר בטנזניה ובאפריקה וכן הוא הר ה-standalone הכי גבוה בעולם. פסגתו מגיעה לגובה של 5,895 מטרים. ההר הוא הר געש רדום.הר הקילימנג'רו רחב מאוד והוא משתרע על כ-80 קילומטרים.

 שני הלועות האחרים הם לוע מוונזי (5,149 מטרים) ולוע שירה (3,962 מטרים). בשנים האחרונות נמסים הקרחונים שבראש ההר. קרחונים אלה נוצרו לפני 11,700 שנה, במהלך עידן הקרח האחרון. במהלך מאה השנים האחרונות נמסו למעלה מ-80% מהקרחונים. מחקר שנעשה בשנת 2002 על ידי אוניברסיטת מדינת אוהיו מעריך שכל הקרחונים יימסו עד שנת 2020 ואולי אף קודם לכן. להיעלמות הקרחונים השפעה רבה על הסביבה ועל משטר המשקעים האזורי. משערים, הן במחקר זה והן במחקרים אחרים כי סיבת ההפשרה היא התחממותו הגלובלית של כדור הארץ. ( מתוך אתר ויקיפדיה ).

ההר נחשב יעד טיפוס מאוד פופולרי בקרב מטפסים חובבים, שכן הוא אינו מצריך ידע טכני מורכב, אלא בעיקר הסתגלות לגובה ועמידה בהליכה ממושכת. העונות המומלצות לטיפוס הן בחודשים יוני-אוגוסט וכן בינואר-פברואר.

כאחת האטרקציות המובילות בטנזניה, שלל חברות תיירות בארץ ובעולם מציעות תכניות טיפוס במחירים ובזמנים שונים. עלות הטיפוס יחסית גבוהה והדבר נובע בעיקר מדמי הכניסה והשהייה בפארק הלאומי קילימנג'רו - על כל יום שהייה, נדרש המטייל לשלם כ-110$ לרשויות הפארק, לעובדים ולתחזוקת המקום. קחו בחשבון שהמינימום המומלץ לטיפוס הוא 5 ימים, כך שכבר התשלום המינימלי עומד על כ-550$.

 תכניות טיפוס

כאמור, עשרות סוכנויות, חברות ובתי מלון מציעים תכניות שונות לטיפוס על ההר. לאחר חיפוש והשוואת מחירים, כולל המלצות שונות באינטרנט, סגרתי עסקה דרך Key's Hotel - אתר האינטרנט:

http://www.keys-hotel-tours.com .זהו מלון ותיק ויחסית ברמה טובה שמציע גם חבילות טיפוס, ספארי, טרקים וכד'. את כל העסקה סגרתי דרך אתר האינטרנט של המלון ואת התשלום ביצעתי במלון עצמו.

לאחר שנהג המלון אסף אותי משדה התעופה, הגענו למלון והצטרפתי לקבוצה. במלון עצמו - החדרים ברמה טובה, יש ארוחת בוקר בסיסית ומסעדה שפועלת רוב שעות היום. בימים חמים אפשר להשתזף ולשחות בבריכה שבחוץ, יש באר פעיל עד הלילה, וקפה אינטרנט. האוכל במסעדה ברמה טובה ואפשר לאכול שם גם דגים ומנות בשריות אחרות.

עובדי המלון ברובם אנשים נעימים שישמחו לעזור וניתן לאחסן דברי ערך בכספת סגורה ומובטחת בקבלה.

נושא הטיפ הוא עניין רגיש, כיוון שכמעט על כל דבר הכי קטן הם מצפים לטיפ, לפעמים באופן מוגזם, לפחות לפי דעתי בחלק מהמקרים.

התכנית שבחרתי כללה טיפוס של 5 ימים, עם מדריך מקצועי דובר אנגלית שוטפת וצוות שכולל פוטרים וטבח, שדואג לכל הלוגיסטיקה החל ממים ואוכל, ועד למים חמים לשטיפת הגוף בהפסקות ובמחנות הלינה במהלך הדרך. הטיפוס מתבצע כחלק מקבוצה, כאשר היחס הוא לרוב מדריך אחד על כל שני מטפסים. תוכלו לחלופין לבחור מדריך פרטי אך בעלות גבוהה יותר, היתרון - אינכם תלויים באף אחד.

חשוב לציין, שלפסגת ההר ישנם 6 מסלולי עליה שונים - Marangu, Machame, Umbwe, Londorsi, Lemosho, Rongai. המסלול המפורסם והנוח ביותר, הוא מסלול Marangu, אך תוכלו להגיע מכיוונים שונים וברמות שונות.

להלן תכנית הטיפוס, ל-5 ימים:
 

ציוד - חשוב להגיע עם ציוד טוב מהארץ. העיירה קטנה ואין בה חנויות עם ציוד איכותי. ציוד הטיפוס אינו חדשני, רובו חסר ומה שיש, אינו בהכרח ברמה גבוהה.
 

מומלץ להביא חטיפי אנרגיה טובים מהארץ, שוב מאותן סיבות שציינתי באשר לשכיחות ואיכות המוצרים.

מחלת גבהים - תהיו מודעים וקחו טבליות אם צריך. אל תמשיכו בגובה בשום אופן אם אינכם מרגישים טוב.

ביטחון אישי - השתדלו לא להסתבך עם החוק ובכלל עם אף אחד. בכל בעיה, תפנו למדריך ובשום מקרה, אל תתנו שוחד או תקחו כסף מאף אחד.
צבא - תשתדלו לא לשאת אתכם ציוד צבאי, או כל מה שמזכיר צבא וישראל ותראו שלא שכחתם איזה כדור M16 בתיק מהמילואים האחרונים. אם עצרו אתכם בשדה, בקשו לדבר עם שגרירות ישראל וכמובן אל תחתמו על שום דבר.
 

טיפים למדריך ולצוות - טיפ לכל אחד מחברי הצוות מחושב לפי 5$-15$ ליום ואילו למדריך בין 30$-50$ ליום. בכל מקרה, תתנו כמה שנראה לכם ובהתאם לאיכות השירות שקיבלתם.
 

 דברים נוספים:
 

* ביטוח נסיעות אקסטרים חובה !!!

* תרופות וציוד רפואי.

* ספר טוב ומוזיקה.
*מכאן אפשר להמשיך במסלולים שונים לשמורות הספארי השונות, לערים אחרות וכן לזנזיבר. למותר לציין שכלל האטרקציות האלה די יקרות, יום בספארי יעלה כ-350$ לאדם כולל הכל - תלוי באיזו שמורה ובאיזה סוג של מלון...

לשאלות נוספות אשמח לענות,

תהנו וחזרו בשלום,

יואב.


 קצת תמונות