בחודש ספטמבר 2015, נסענו 2 זוגות של חברים לטרק של 6 ימים (5 לילות) בפירנאים. חיפשנו טיול באירופה שיוכל לשלב גם טיול ארוך בטבע וגם מספר ימים של טיול עירוני – ומה יותר מתאים בשביל זה משילוב של הפירנאים וברצלונה?
קצת על הפירנאים – רכס הפירנאים שוכן בין צרפת לספרד. לאורך הרכס יש לא מעט שמורות טבע (גם בצד הספרדי וגם בצד הצרפתי). שתיים מהשמורות המוכרות ביותר בצד הספרדי הן "Ordesa" ו"Aiguestortes". אנחנו החלטנו לבצע את הטרק בשמורת איגואסטורטס משתי סיבות:
- הראשונה – לפני מספר שנים אחי עשה טראק בשתי השמורות הללו ויותר התלהבתי מהתמונות שצולמו בשמורת Aiguestortes.
- השניה – אם תחפשו את השמורות הללו ב"google maps" לדוגמא, כמות האגמים שיש ("על המפה") בAiguestortes גדולה משמעותית ממה שיש בOrdesa, ובתור ישראלים שמגיעים ממדינה נטולת מים ואגמים, זה אחד הנופים שרצינו לראות.
אז אחרי שהחלטנו על יעד לטיול (הפירנאים) ושמורה ספציפית (Aiguestortes) כעת נותר "רק" לדאוג למסלול (הטרק) הספציפי שאותו נבצע. חיפוש קצר בגוגל, העלה את האפשרות של ביצוע הטרק Carros De Foc, או בעברית "מרכבות האש":
בגדול, הטרק Carros De Foc הוא טרק מעגלי שמקיף את כל 9 הבקתות (refuges *) שנמצאות בתחומי הפארק Aiguestortes. למטייל הממוצע, הטרק הזה יכול לקחת בין 5-7 ימים שבכל לילה ישנים בבקתה אחרת. Carros De Foc משמש גם תשתית לתחרות של מי עושה את כל הקפה בזמן הקצר ביותר (נכון להיות השיא עומד על 9 שעות ו-27 דקות, לא רע...)
*הסבר קצר כל ה-refuges - ה refuges הן בקתות הרים שמשמשות את המטיילים ללינה ולאוכל. חשוב לדעת שהלינה בבקתות הללו היא לינה בחדר משותף לכלל המטיילים לרוב בשורה של מיטות קומותיים שצמודות / מחוברות אחת לשנייה. הבקתות גם מספקות מזון למי שרוצה – ערב, בוקר וצהריים. האוכל עצמו הוא לא גורמה וגם המחיר לא זול (משנעים את המצרכים הללו לבקתות דרך האוויר...) אבל הוא משביע ומספק את הצרכים הבסיסיים.
לפני הטיסה הזמנתי מקום ב-2 הבקתות הראשונות שבהן תכננו לישון, ואת היתר השארתי פתוח כדי לייצר גמישות ומקום לשינויים (החלטתי לבצע את הטיול על בסיס המסלול של Carros De Foc ולא בהכרח לבצע את הטרק כלשונו). במידה ואתם בטוחים במסלול שאותו אתם רוצים לעשות / עושים את הטרק בתקופות השיא (יולי אוגוסט) ממליץ בחום להזמין מקום בבקתות מבעוד מועד ותחסכו לכם רגעים לא נעימים שתגיעו לבקתה ותישארו ללא מקום לישון בו...
המחיר ללינה בבקתה, בתוספת ארוחת ערב, בוקר ושקית פיקניק לדרך הוא בסביבות ה-50 אירו לאדם.
את הזמנת הבקתות ניתן לעשות דרך האתר הבא - http://www.lacentralderefugis.com/index.php?option=com_content&task=view&id=50&Itemid=198
על כל בן אדם משלמים Deposit של 14 אירו (שיורד מיתר הסכום שמשלמים במזומן בבקתה). אנחנו הגענו כאמור בסוף ספטמבר, זמן שבו הבקתות כבר מתחילות להיסגר, מומלץ להתעדכן באתר הזה מה תאריך הסגירה של כל בקתה וככה לטייל את הטרק (במידה ובאים בסוף העונה).
טיפ קטן – מי שמתכוון לבצע את את הטיול רק על בסיס התשתית של Carros De Foc שיקנה את המפה של הטרק הזה. אני עשיתי את הטרק עם מפה טופוגרפית של כל האזור של ה- Aiguestortes והיו מספר שבילים שהופיעו במפה של ה- Carros De Foc ולא הופיעו במפה שלי.
ולטיול עצמו:
נחתנו בברצלונה בבוקר של ה-22.9, ישר לקחנו רכב שכור ויצאנו צפונה לכיוון הפירנאים (ניתן לעשות את הדרך גם התחבורה ציבורית, אבל כשמדובר ב-4 אנשים, משתלם יותר ונוח יותר לעשות זאת ברכב). את הלילה שלפני הטרק החלטנו לעשות בעיירה –Espot, שמהווה את "שער הכניסה" לשמורת ה Aiguestorte, והזמנו לילה מבעוד מועד במלון Els Encantats, מלון נחמד מאוד ומומלץ. בדרך צפונה לEspot החלטנו לבצע עצירה קטנה במנזר המוכר Montserrat שנמצא כ-45 דק' נסיעה מצפון לברצלונה.
היום הראשון לטרק – מEspot לבקתת Saboreso:
לאחר ארוחת בוקר במלון, עלינו על הציוד ולקחנו ג'יפ שיסיע אותנו מEspot לנקודת תחילת הטיול – אגם sant maurici. בשעה 10:30 בערך, לאחר צילומים והתרשמות מהאגם התחלנו לעשות את דרכנו במסלול.הדרך מתחילה בטיפוס לא קטן בתוך היער שלאט לאט מתגלה לך הנוף המרשים של אגם sant maurici המוקף הרים. במהלך היום חוצים לא מעט נחלים עם מים צלולים, רואים צמחייה אופיינית להרי הפירנאים ולא מעט פטריות. באזור השעה 16:00 הגענו לשיא הגובה של אותו היום (Tuc de ratera בגובה 2862 מטר) ובו סוף סוף נתקלנו בשלט הכוונה לבקתה שאמר שיש לנו עוד שעה וחצי הליכה. המשכנו הליכה לכיוון הבקתה ולאחר שעה וחצי של הליכה (השלט לא שיקר) הגענו לבקתה. בקתת Saboredo היא בקתה קטנה יחסית ומאוד חמודה, שיכולה לארח סביב ה-20 אנשים. בבקתה אין שקעי חשמל זמינים אבל לדעתי היא בין הבקתות הטובות בהיבטי תנאי השינה (מיטות עץ חמודות שעושה רושם שיום קודם יצאו מהנגרייה). מה שעוד נחמד בבקתה הזו היא שכל האורחים אוכלים סביב אותו השולחן מה שאפשר לשוחח ולהכיר עוד מטיילים מרחבי העולם (כנראה שהם יהיו או ממערב אירופה או מישראל...). לאחר ארוחת ערב וקריאת ספר הגיעה שעת כיבוי אורות (22:00) ומשם ליום הבא...
היום השני לטרק – מSaboredo לבקתת Ventosa:
התכנון של יום זה היה לסיים בנקודת השינה השנייה שלנו – בקתת Ventosa ובדרך לעבור בבקתת Colomers (שכבר הייתה סגורה בתאריך שבו הגענו). לרוע המזל, הבוקר התחיל בברבור לא קטן שלנו שהאריך לנו את המסלול בשעתיים (!!) הליכה. חייב לציין שהניווט לאורך הטרק הוא דיי ברור ולא מסובך, אבל איכשהו הצלחנו.. לא נורא. אחרי שהתאפסנו על עצמנו התחלנו בעלייה הראשונה של אותו יום (אחד המאפיינים של הטרק הזה הוא שבכל יום חוצים לפחות אוכף אחד, ככה שכל הדרך בנוייה מהרבה עליות וירידות, לא לברכיים חלשות..). לקראת הצהריים סיימנו את הירידה של אותו אוכף, והגענו לבקתת Colomers ולאגם שעל ידו היא שוכנת ושם עצרנו לארוחת צהריים על בסיס ארוחת הפיקניק שלחקנו איתנו מSaboredo. העדפנו כל יום לשלם עוד קצת יורו לטובת אוכל ארוז מהבקתות מאשר להיסחב איתנו כל הדרך עם מזון נוסף. לאחר הפסקת הצהריים ופק"ל קפה המשכנו בדרכנו והפעם לעלייה נוספת (למרבה ההפתעה) ול'פיק' נוסף. כאשר סיימנו את העלייה הזו השעה התקרבה כבר לאזור 16:00, ונשקף אלינו הנוף היפה שנמצא באזור של בקתת Ventosa – מלא אגמים בגדלים שונים אשר מוקפים בהרים, צוקים וכו', השמש בשעה הזו כבר הייתה יותר נמוכה מה שהוסיף ליופי של הנוף. לאחר שעה ורבע בערך נוספות של ירידה הגענו לבקתת Ventosa. הבקתה הזו היא אחת הגדולות שקיימות לאורך המסלול ומאפשר לינה של כמעט 60 מטיילים בלילה. הבקתה גם יותר מאובזרת בהיבטים של מטבח גדול יותר, הרבה שולחנות שפזורים במתחם המרכזי של הבקתה, שקעי חשמל וכו'. מי שירצה להתקלח בבקתה הזו יצטרך לקחת הרבה אויר לפני המקלחת כי המים שם בטמפרטורה מקפיאה. בהצלחה.
לאחר ארוחת ערב לא רעה, קנקן יין (מומלץ בכל ערב) עלינו למתחם השינה שלנו (ושל עוד 50 איש) לכמה שעות שינה לקראת יום המחרת.
היום השלישי לטרק – מVentosa לבקתת d'estany llong:
חייב להודות שאת בוקר היום הזה של הטיול התחלנו בשאננות גדולה. בסמוך לבקתת Ventosa היה שלך הכוונה של המסלול שאמר שלוקח 4 וחצי שעות להגיעה לבקתת d'estany llong, אז הרשנו לעצמנו לקחת את הזמן בהשכמה ובארוחת הבוקר, לצאת ב-9 למסלול וללכת יחסית ב'איזי'. ואכן כך הייתה הדרך בתחילתה, עלייה מתונה, לאורך כל הדרך זורם על ידך נחל נחמד, עם מים צלולים, הדרך מלאה במדשות שרק רוצות שתשב עליהן ותעשה הפסקה, וכך עשינו ('הרי מה יש לנו לעשות בבקתה הבאה כבר ב-2 בצהריים? "4 וחצי שעות הליכה"), אבל אז הגענו למכשול של אותו היום – ידענו שלפנינו יש עלייה גדולה, עד לגובה של 2958 מטר, אבל לא ידענו את תוואי הדרך של אותה עלייה. מסתבר שהעלייה הזו עוברת אך ורק על בולדרים, מה שמצריך ממך הליכה איטית, העזרות בידיים, קפיצות, דילוגים ועוד, מה שמאט מאוד את קצת ההליכה. לקראת השעה 15:00 הגענו סוף סוף לשיא הגובה אחרי שעתיים + של טיפוס מתיש. מהצד השני של האוכף מתגלה אגם גדול ויפה. הירידה מהאוכף הזה גם לא פשוטה כלל כי חלקה הראשון הוא על בולדרים בדיוק כמו העליה (שעה וקצת בערך של הליכה). אחרי שסיימנו את מקטע הבולדרים של הירידה הגענו לשלט הכוונה נוסף של המסלול. אני חשבתי לתומי שהשלט יאמר לנו שיש עוד משהו כמו חצי שעה של הליכה (הרי השלט מהבוקר אמר שכל המסלול הוא 4 וחצי שעות, והשעה עכשיו כבר 16:30!!), להפתעתי, היה כתוב על השלט שיש עוד 1:45 שעות עד לבקתה שבה נעביר את הלילה. שאר המסלול עד לבקתה עובד בירידה מתונה הרבה יותר ממקטע הבולדרים, והנוף ששם משתפר פלאים, כבר לא רק סלעים אלא מתווספת צמחייה יפה, נחלים ועוד. אחרי יום הליכה מתיש הגענו לקראת 19:00 לבקתה (5 שעות יותר ממה שתכננו שיהיה) עייפים מאוד ומרוצים.
היום הרביעי לטרק – מ d'estany llong לבקתת Mallafre:
מסלול הטרק המקורי היה אמור להמשיך לבקתת Colomina ומשם ללילה אחרון בבקתת J.M. Blanc. לצערי, עוד מהארץ ראיתי שביום שאנחנו אמורים לעבור בבקתת Colomina הבקתה מלאה. חשבתי שאולי יתאפשר לבצע איחוד של 2 מקטעים ליום אחד, ולהגיע ביום הליכה אחד לבקתת J.M. Blanc. אבל אחרי יום ההליכה הקודם שעלה בלא מעט כאבי ברכיים (בעיקר אצל הבנות כמובן), החלטנו לשנות את מסלולינו, ולחרוג מהמסלול המעגלי ה'קלאסי' של ה- Carros De Foc. ערב קודם, ביקשנו מבעלת הבקתה שבה שהינו להזמין לנו מקום לבקתת Mallafre ששוכנת בצמוד לאגם sant maurici (כן כן, אותו אגם שבו התחלנו את טיולנו). לאחר שהיום הקודם לא היה 'איזי' כמו שחשבנו שהוא יהיה, ווידאנו שהיום הזה אכן יהיה ב'איזי'. התחלנו את ההליכה היומית שלנו בהקפת האגם שצמוד לבקתת d'estany llong, השעה המוקדת והיעדר הרוח גרמו להשתקפויות מדהימות של ההרים שסובבים את האגם במימי האגם. משם התחלנו עלייה יחסית מתונה (והיחידה לאותו היום) לעבר מעבר הרים נוסף (כמו שאמרתי, יש לפחות אחד כזה בכל יום של הטיול), ומשם – ירידה מתונה עד ליעד – בקתת Mallafre. ההגעה בשעה מוקדמת יחסית לבקתה (אזור 16:00) אפשרה לנו לנוח, לחדש את האנרגיות ולצאת לסיבוב הליכה סביב אגם sant maurici רק הפעם נטולי ציוד. לאחר ארוחת ערב ומשחק קלפים (מומלץ להביא איתכם כמובן איזה משחק וספר) הלכנו לישון ולפנינו היום הכמעט אחרון בטיול..
היום החמישי לטרק – מMallafre לבקתת J.M Blanc:
יצאנו בשעה מוקדמת לכיוון הבקתה האחרונה בטיולנו. התברר שהלילה היה דיי קר כי המים שהיו על הצמחייה בצד הדרך התקרחו, מחזה נחמד. כבר בשעה מוקדמת התחלנו בעלייה (אלא מה?) לעבר האוכף שליד Pic De Prguera, מעבר הרים בין שני הרים שמתנשאים לגובה 2980 מטר. הדרך עצמה מאוד יפה ונוחה, והנוף כמובן של צמחייה אופיינית לאזור ולא מעט מים ואגמים. לקראת הצהריים הגענו לשיא הגובה של אותו יום ומשם ירידה קלילה (ולא קצרה מידי) בין הרבה אגמים לכיוון הבקתה האחרונה. אין ספק שהבקתה J.M.Blanc היא הגדולה והמפוארת מבין כל הבקתות שבהן ישנו, בעיקר בזכות קרבתה היחסית לעיירה Espot ובזכות דרך הג'יפים שמגיעה עד הבקתה. בבקתה יש מספר חדשים משותפים שבכל חדר ישנים עד 10 אנשים (להבדיל מחדר אחד ל-50 אנשים). בנוסף, בבקתה יש מספר מקלחות חמות, חשמל כמו שצריך ומבחר מנות לאכילה (מתפריט!). אחרי 5 ימים של טיול זו בקתה להתפנק בה! (הכל יחסי כמובן...)
היום השישי והאחרון לטרק – מ J.M Blancל-Espot:
היום האחרון, שהוא בעצם חצי יום קליל שכולו עובר בירידה מתונה עד לעיירה Espot, הליכה רגועה מאוד שלכל אורכה יש תצפית יפה מאוד על העיירה. ההליכה, במקרה שלנו, הסתיימה במגשי פיצה באחת המסעדות בעיירה, הרי צריך לפצות על מספר ימים של ארוחות בבקתות... משם הלכנו לעבר הרכב השכור ונסענו דרומה לעבר ברצלונה!
הטיול בשמורת ה- Aiguesrtes היה מצויין! טיול שמשלב נוף הרים מדהים, מגוון עצום של צמחייה והרבה ירוק, וכמובן – אינספור אגמים, נחלים ומים! הטרק עצמו הוא טרק מאוד נוח מבחינה לוגיסטית – לינה וארוחות בבקתות מורידות הרבה מאוד מכאב הראש שעלול להגיע בתכנון טרק של מספר ימים, והשהייה בבקתות כאלו היא חווייה בפני עצמה שלא יוצא לחוות בארץ.
