הפעם אנחנו מטיילים מחוץ לעונה. החגים יצאו השנה מעולה מבחינת ימי חופש, אז החלטנו שזה זמן טוב לטייל. התקופה של סוף ספטמבר/ תחילת אוקטובר קצת מאוחרת לאירופה אבל זה לא יעצור אותנו מלצאת לעוד טיול. 

בחרתי ביעד עם טמפרטורות סבירות לעונה ועם סוגי פעילויות שיעניינו גם את הילדים המתבגרים שלי. 

מקווה שהתוספת של הקרוואן תוסיף עוד עניין ואולי אפילו חוויה משפחתית מגבשת.

הכנות

בדרך כלל אני עושה הכנה מדויקת עם יעדים, חלוקה לימים, מה עושים בכל יום ואיפה ישנים. הפעם, אולי קצת עצלנות, ואולי הרצון לגמישות, רק הכנתי רשימה של טיולים ואטרקציות מפוזרים על מפה. בדיעבד הכיוון היה נכון, אבל היה עדיף אם הייתי עושה גם בדיקות מעמיקות יותר על ימי ושעות פעילות של כל דבר ובעיקר מה עדיין פעיל בתקופה זאת של השנה. 

גם רשימת אתרי קמפינג מומלצים שפתוחים היתה עוזרת, אבל לא בטוח שהיה לי איך להשיג את המידע. 

להבדיל מטיולים קודמים, הפעם היה חסר מידע וקבוצות הפייסבוק של האזור לא היו פעילות מספיק ובעיקר עם מידע מועט לגבי קרוואנים. 

מה שהזמנתי מראש זה רק טיסות, קרוואן וביטוחים. לגבי הטיסות: אחרי הרבה בדיקות החלטנו להתפנק בטיסות ישירות, למרות שהיו ממש יקרות בגלל החגים. 

את הקרוואן הזמנתי דרך המתווך הישראלי, חברת ״בנדנה״. היו עוד אפשרויות, אבל בכולם מקבלים את אותו רכב מאותו ספק מקומי. בחרתי באפשרות הזולה.

יום 1 - התארגנות

נחיתה בברצלונה לקראת עשר בבוקר. בהתיעצות עם חברת השכרת הקרוואנים הסכימו שנגיע ישר משדה התעופה ולא נתעכב עד שעת קבלת הרכב המתוכננת שהיא ארבע אחר הצהריים. 

מונית למקום אשר מרוחק משדה התעופה בערך שעה ונמצא קרוב לעיר Manresa. כל תהליך ההשכרה וההדרכה נמשך עד שעה אחת בצהריים. יוצאים לדרך להמשך מנהלות: קודם ארוחת צהריים במקדונלדס (לשם מגיעים כשלא מוצאים מסעדה), אחר כך קניות סופר גדולות להצטיידות ראשונית למילוי הקרוואן. כרגיל בשלב הזה אנחנו נדהמים מהמחירים הנמוכים ומהמבחר העצום בסופר. בקבוק יין עולה אחד וחצי אירו, זול יותר מבקבוק מים קטן בארץ. שלב אחרון במנהלות הוא חיפוש אחר סים מקומי (אי אפשר להתעכב עוד ולהשאיר את הילדים מנותקים מעולמם). לא מעט שיטוט בעיר למציאת חנות שמפרה את כללי הסיאסטה. מנוחת הצהריים הזאת צריכה להילקח בחשבון בכל התכנונים. 

הכל מוכן, אבל כבר די מאוחר ואנחנו אחרי לילה ללא שינה- נוסעים לחניון קרוואנים הכי קרוב לאזור הטיול מחר- הר Montserrat. חניון הכי בסיסי בלי שום facility. קצת מבואסים, אבל זה עוד כלום לקראת ההמשך. 

השעה שש ומתחילים בהתארגנות במקום. הכל עוד מבולגן, לא פרקנו מזוודות, העייפות ניכרת. פותחים חלון בקרוואן, ו..אופס.. החלון נשאר ביד, התנתק מהמקום. איך מחזירים? מנסים כל אחד בתורו. אין פתרון. נראה שנשבר משהו. מתקשרים לחברת ההשכרה לבקש סיוע. נאמר לנו שהאפשרות היחידה לטיפול היא שנגיע אליהם, מרחק חצי שעה, לפני 19:00 שהיא שעת הסגירה, אחריה הם יוצאים ליומיים חופשת סופשבוע ולא יהיה מי שיעזור. הרבה עצבים, אני כועס על מיה שפתחה את החלון, בינתיים נועם מתרסק במשחק מחבואים וצורח, ואני מצליח לחטוף מכה ממש חזקה בכתף שתשאיר לי שטף דם גדול למשך כמה ימים כדי שאזכר בהתחלה הקשה. 

אז מבינים שאין ברירה ויוצאים חזרה לחברת ההשכרה. 

אחרי טיפול ארוך של 4 פועלים שלא ממש ידעו את העבודה, החלון שב למקומו והבטיחו לנו שאם נהיה זהירים הוא יישאר תקין. יוצאים שוב למקום לינה, הפעם יותר קרוב וגם קצת יותר נורמלי. 

מעבירים לילה ראשון ומפה אפשר רק להשתפר.

יום 2 - Montserrat

היום מתחיל עדיין עם מחשבות על אתמול, מיה מהרהרת באפשרות להשכיר רכב ולוותר על הקרוואן, למרות שידוע שאת הכסף לא נקבל. 

הגיע זמן להזיז עניינים ולשפר את ההרגשה. 

מגיעים להר המונסראט, עולים ברכבת המביאה אותנו לתחנה שבמרכז ההר. נוף יפה, הר ממש מיוחד. יש גם מנזר ומבנים ממש מעניינים. עושים גם הליכה קצרה במעלה ההר. 

ארוחת צהריים מאוחרת אוכלים בפיקניק למרגלות ההר: שניצלים ופסטות טריות שקנינו בסופר, חבל שבארץ אין את הדברים האלה במחירים סבירים. 

אז האווירה השתפרה ומתחילים קצת להיכנס לעניינים. יוצאים לנסיעה ליעד הבא שהוא אזור העיר אלקזר שלמרגלות הפירנאים, בערך שעתיים נסיעה מערבה. 

מגיעים לקראת ערב, החניון הראשון מלא, החניון השני נראה גם טוב ועם כל החיבורים, בעיקר אספקת החשמל שהיא מצרך חשוב- קשה בלי טעינה במכשירים הסלולרים (לא לשכוח שאנחנו עם שני מתבגרים ואחד קטן שגם לא עוזב את הנייד).

יום 3 - Alquezar

אתמול בערב הספקתי לתכנן ולהזמין את אטרקציית הקניונינג וקבעתי את זה למחר. להיום תכננתי את מסלול הגשרים וסיור בעיר העתיקה אלקזר, אז היום אמור להיות יותר רגוע. 

מתחילים את הבוקר לאט ושומעים שהעיר עמוסה בגלל תחרות ריצה שהסתיימה שם היום. שינוי קטן בתוכנית: מוסיפים נסיעה למפל במרחק חצי שעה, Salto de Bierge. לאלקזר נגיע בצהריים המאוחרים. 

אז אחרי שראינו וצילמנו את המפלים מכל הכיוונים וגם קצת טבלנו רגליים נוסעים לאלקזר

חניה לקרוואנים מחוץ לעיר מרחק ק"מ. העיר עתיקה ומשוחזרת. עוברים בסמטאות היפות ומחפשים את תחילת המסלול שיוצא ממרכז העיירה. 

מתחילים את מסלול הגשרים, שנקרא: Pasarelas del Vero. שעתיים הליכה במסלול מעגלי שרובו גשרים מעל נחל שמסביב לעיירה. 

כשחוזרים לעיר רוצים לחגוג את ערב ראש השנה במסעדה, אך מתקשים למצוא מקום שהמטבח בו נפתח לפני שמונה בערב, כרגע מגישים רק שתיה. השעה שש וחצי ואנחנו ממש רעבים. חוזרים לקרוואן ומוצאים מסעדה נחמדה בדרך לכיוון חניון הלילה. 

אכלנו במסעדה שמגישה מנות ממש טובות- סטייק פילה, עוף שלם, רביולי, קנלוני ואפילו הסכימו להכין לנועם פסטה בלי כלום. כולל בקבוק יין וקינוחים. ארוחה מלאה לחמישה סועדים בשבעים אירו. בהחלט ארוחה איכותית לערב החג. 

כשחוזרים לקמפינג הכל די עמוס. תוך כדי החיפוש ברחובות הצרים של החניון, לקחתי סיבוב לא מספיק גדול ונתקעתי עם הקרוואן מתחת לגג של מבנה הקבלה. אחרי נסיונות תמרון ועזרה של בעלי המקום הצלחנו להשתחרר. הקרוואן לא ממש נפגע, גג המבנה דווקא כן. סיכמתי איתם שמחר אחרי הקניונינג אחזור לתיאומים והערכת נזקים.

סה"כ יום ממש כיף, שהסתיים באירוע מבאס, אבל נראה שיפתר בהפעלת ביטוח…

יום 4 - Canyoning - Sierra de Guara

השכמה מוקדמת, בשבע וחצי, כדי להגיע בזמן לתחילת הפעילות. קפה, ארוחת בוקר קלילה והכנת סנדביצים. לובשים בגדים ומוכנים לתזוזה בדיוק בזמן. מגיעים בתשע. התארגנות על חליפות צלילה למים הקרים ויוצאים בנסיעה לנקודת ההתחלה. 

הטיול התחיל עם הליכה של שעה עד הגעה למים. עולים על חליפות וקופצים למים הקרים. מסלול מגניב, מלא מעברים בין נקיקים בקניון היפה וקפיצות למים מגבוה, ועוד המון הליכה במים ומידי פעם שחיה. קצת קר, אבל כיף גדול. מסיימים עם כמעט שעה נוספת של הליכה חזרה. סה"כ הפעילות כולה לקחה מתשע עד אחרי ארבע. מסיימים את היום עייפים אבל מאוד מרוצים. אחת האטרקציות היותר שוות שכולנו נזכור. 

יצא די מאוחר להתחיל נסיעה ליעד הבא, אז החלטנו להישאר עוד לילה בחניון קמפינג ריאו. נוח פה ורוצים ערב רגוע. הפעם עושים ארוחת פיצות שקונים במסעדה של החניון. את הערב אני מעביר בשינוי תוכניות. הילדים מבקשים קצת הקלות בטיולי ההליכה. לשפר מינון לטובת האטרקציות. בעקבות זה החלטתי שניסע מחר לכיוון הפירנאים הצרפתיים. נראה איך התוכנית תתגלגל…

יום 5 - עוברים לצרפת

מתחילים את היום בהצטיידות ב Lidl, הסופר האהוב עלינו. ממלאים גם דלק בפעם הראשונה. מסתבר שאם משלמים על התדלוק בחנות הנוחות אז מקבלים הנחה של 10%. לא יודע מה הסיבה, אבל טוב ששמענו על הטיפ הזה. 

הדרך לפירנאים הצרפתיים אמורה לקחת סביב שעתיים, לא כולל עצירת הקניות, כלומר צפי הגעה סביב שתיים. לפי בדיקה באתר האינטרנט של d'Artouste le petit train, שהיא היעד המתוכנן, לא ניתן כבר להזמין רכבת לשעה הזאת. מתבאסים ומנסים למצוא אלטרנטיבות. האופציות שראינו בדרך הן פארק חבלים ואתר של אומגה, אבל מסתבר שעונת השיא נגמרה ועברו שם לעבוד בסופ״ש בלבד, ואנחנו עכשיו באמצע שבוע. אז ממשיכים בדרך, עוצרים להליכה קצרה לאיזה מפלון שלא ממש מצאנו אותו ומגיעים לצד הצרפתי. לא יודע אם זה מקרי, אבל מזג האוויר השתנה ונהיה מעונן וגשום. עברנו בדרך בתחנת הרכבת והבנו שסגור בגלל מזג האוויר. ממשיכים לכיוון העיירה הקרובה שנקראת Laruns, בחיפוש אתר קמפינג. מצאנו משהו חביב, חנינו והסתובבנו קצת בסביבת הקמפינג. ראינו פארק חבלים נטוש, ובכלל כל האזור נראה ריק מאנשים, לא יודע אם זה הגשם או שפשוט כבר העונה נגמרה. מעבירים ערב רגוע בקרוואן, לפי התחזית הגשם ימשיך ויתחזק בימים הבאים, אז על הרכבת כבר נוותר וננסה להתקדם ליעד הבא ולקוות לשעות של הפוגה.

יום 6 - אגם גוב וגשר ספרד

את הבוקר מתחילים מאוחר, כי הגשם לא מפסיק לרדת, אז אין סיבה למהר. נסיעה ארוכה, די גשומה, במעלה הפירנאים. עולים למעבר הרים, באחד מהשלבים המפורסמים של הטור דה פראנס, הנוף ממש יפה, גם של העיירות המיוחדות וגם של ההרים שמידי פעם מתגלים מבין העננים. כשמגיעים לפס, עושים הפסקת שוקו חם, וגם קצת צילומים ברוחות הקרות (הטמפרטורה בין 4 ל 7 מעלות ורב הזמן יש טפטוף). 

סביב שתיים בצהריים מגיעים אל היעד: pont d’espania וגם lac de Gaub (אגם גוב וגשר ספרד). 

התכנון היה לעלות עם הרכבלים עד קרוב לאגם גוב, אבל מסתבר שכשכתוב באינטרנט שהרכבלים פעילים עד 2 באוקטובר, זה רק המלצה, בפועל גם פה סיימו את העונה. האפשרות שנשארה - לעלות ברגל. לגשר ספרד זה דקות בודדות, מסביבו מפלים גדולים. מקום ממש יפה.

עכשיו מתחילים בטיפוס שלא היה בתכנון. כמובן שיש כאלה (בעיקר המגזר הנשי) שמקטרים יותר, אבל כולם עולים. שעה של עלייה לא פשוטה, אבל כולם מסכימים שהיה שווה. האגם מהמם בצבע טורקיז וברקע קרחון, נוף שמזכיר לנו שמורות מהרוקיז הקנדיים. למזלנו הצלחנו למצוא שעות של רגיעה מהגשם ואפילו העננים התפזרו מידי פעם. מצלמים הרבה ומנשנשים לפני הירידה חזרה לקרוואן. מה שנשאר זה לעצור באיזו פינה ולהכין ארוחת צהריים מאוחרת. משם נוסעים נסיעה קצרה עד שמוצאים אתר קמפינג שלא נסגר בסוף העונה.

יום 7 - Cirque de Gavarnie

גם את הבוקר הזה לא מיהרנו להתחיל, אחרי שכל הלילה ירד גשם חזק, ועדיין לא הראה סימנים של עצירה. ארוחות הבוקר בקרוואן נחמדות. מיה גם ככה מתעוררת מוקדם, אז אולי מהשעמום, או כדי לפנק את הילדים, היא מכינה להם פנקייקים, לפעמים זה בלינצ׳סים ופעמים אחרות מסתפקים בחביתות, לחמים וקורנפלקס. 

נסיעה של חצי שעה בערך, עם עליות מפותלות מביאה אותנו לתחילת השמורה של סירק גברני

גם היום הגשם נחלש לקראת הצהריים אז תפסנו הפוגה והלכנו למסלול, קצת פחות משעה לכיוון, צד ראשון בעליה. החזרה תהיה כבר יותר קלה. נכנסים לכיוון ההרים המקיפים אותנו ויוצרים מאין חצי עיגול של רכס ומצוק ממנו יורדים מפלים. מלמעלה פסגות, שעל חלקן שלג טרי. העננים מסתירים חלק מהפסגות ומידי פעם מתפנים כדי שנראה את התמונה כולה. כשמגיעים לקצה המסלול הגשם קצת התחדש, אז עשינו עצירה לשתיית שוקו חם. חייבים להודות שלמרות המצוקים האדירים, הנוף לא השאיר עלינו רושם עז, אולי בגלל מזג האויר הסגרירי ומעונן.

הגשם נפסק ואפשר לחזור חזרה. מה שנשאר מהיום אנחנו מנצלים לצמצום טווחים לקראת החזרה לצד הספרדי. נסיעה של בערך שעתיים עד שמחליטים לעצור כי כבר עייפים, וגם לא בטוח שיהיה מי שיקבל אותנו בחניוני הקמפינג אם נגיע בשעות הערב. אז עצרנו בעיירה קטנה ובאמת עוד רגע סוגרים, עשו לנו טובה והסכימו לקבל אותנו.

יום 8 - עמק אראן

נסיעה של פחות משעה ואנחנו שוב בספרד, הכיוון שלנו הוא העיירה Vielha וכל מה שסביבה. חוזרים לאזור הררי ושמחים לראות שמשהו טוב יצא ממזג האוויר הגשום של שלושת הימים האחרונים: כל הפסגות עם שלג טרי, קצת מפתיע לשלב הזה של העונה. 

הגענו לאיזור שנקרא Val d’Aran, ועצרנו לקבלת מידע ב información turística בעיירה הראשונה בה עברנו. הופתענו שאפילו בלשכת המידע לתיירים לא מבינים מילה באנגלית. מה שהצלחנו להבין (וגם היה ביעדים המסומנים שלנו) זה המלצה על פארק החיות וגם שתי אפשרויות לטיולים קצרים. לגבי פארק חבלים אפילו לא ידעו את שעות הפתיחה ולא טרחו להתקשר אליהם. קצת מוזר שאין להם את המידע מתי נסגרת העונה באטרקציות התיירות העיקריות של האזור. 

על פי ההמלצה הלכנו לפארק החיות הקרוב, מרחק רבע שעה, Aran park. המקום עדיין פתוח, אבל אנחנו היינו המבקרים היחידים במקום (יותר מאוחר הגיעו עוד משפחה או שתיים). המקום מאוד יפה, מסלול מעגלי מסודר בתוך יער. חיות מסתובבות במתחמים מגודרים, לא ממש כלובים,אלא די בחופשיות (מלבד הדובים והזאבים להם היתה סגירה של המתחם). הרבה איילים, במבי ועוד מגוון לא מאוד גדול של חיות. מאוד הרשימו הנשרים שפרסו את הכנפיים, עשו פוזות למצלמה וגם נשארו לידנו ולא ברחו. זה היה מהנה, גם ההרים ברקע הוסיפו לאווירה הנחמדה. מזג האוויר היה קריר והיתה הפוגה בגשם. 

מפה המשכנו למסלול הליכה שנקרא ארטיגה דה לין, הליכה שאמורה להיות קצרה, אבל הגישה עם הקרוואן מוגבלת ונאלצנו לחנות בחניון קצת יותר רחוק. מיד כשחנינו התחיל גשם והתלבטנו אם לצאת לדרך. החלטנו לחכות ולעשות קודם הפסקת קפה/ תה (כל אחר צהריים אנחנו עושים לנו את הפסקת הקפה והעוגיות, מן שגרה שכזאת בחיים בקרוואן). אחרי הקפה הגשם פסק, אז יוצאים לטיול. 

ההליכה לקחה קצת יותר משעה לכיוון בעליה גדולה בתוך יער יפה והגעה לכמה מפלים. מזל שלקחנו מטריות וחליפות סערה, כי הגשם חזר ותפס אותנו בהגעה למפלים הגדולים. משם חוזרים בירידה דרך הכביש. כל הדרך ליוו אותנו ההרים המושלגים ברקע, וכשהתקרבנו לקרוואן עברנו עדר פרות וגם חמור החליט ללוות אותנו עד הקרוואן ונעמד לידינו והיה ממש אטרקטיבי לתמונות. עשה איתנו סלפי ולא רצה לעזוב (וגם אנחנו המשכנו להתלהב וצילמנו מלא- שילוב של הקרוואן, החמור, ההרים המושלגים- סיום מוצלח ליום). מפה נסענו לקמפינג שנמצא כמה דקות לפני העיירה וויאלה.

יום 9 - מויאלה לסורט

אם עד עכשיו לא התרגשנו מאוירת סוף עונה ומההשפעה של זה על הטיול, אז היום זה כבר היה ממש מבאס. התכנון להיום היה פארק חבלים גדול שנקרא Naturaran שבעמק אראן. גם אתמול חשבנו ללכת לשם, אבל לפי המידע שהצלחנו למצוא עליהם בגוגל ובדף הפייסבוק שלהם הופיעו ימי פתיחה פעם ביומיים ולכן בחרנו ללכת היום. התיצבנו במקום בשעה 11 בבוקר, על פי זמני הפתיחה שהופיעו, אבל המקום נטוש. מישהי שהסתובבה במקום אמרה שהמקום סגור, העונה הסתיימה. חבל שאת המידע הזה לא ידעו להגיד לנו בלשכת התיירות המקומית בה ביקרנו אתמול, יכל לחסוך אכזבה מהילדים.

מפה המשכנו לעיירה Vielha מרחק חצי שעה ושם פנינו שוב ללשכת תיירות לבדוק מה כן פתוח. ההמלצות שקיבלנו פה עבור עמק אראן התרכזו בכפרים עתיקים ומשהו שנשמע נחמד- מפעל גבינות מקומי. נסענו לעיירה/ כפר. בתים עתיקים ויפים, מאוד שקט ופסטורלי כשברקע הפסגות המושלגות שמסביב. אחרי חיפוש קצר מצאנו את מפעל הגבינות, אבל "באופן מפתיע", גם על הדלת שלו מופיע Cerrado, כלומר גם פה סגור. 

הבנו את הרעיון ועזבנו את Val d’Aran. מפה נוסעים לעיירה סורט, מרחק שעה וקצת (לא כולל העצירות). אז אין שום פעילות מעניינת היום, לפחות הדרך ממש יפה. הילדים מאוד רצו שנגיע לשלג, אפילו הסכימו לצאת להליכה בשביל זה. לפחות פה התמזל מזלם ומסלול הנסיעה שלנו עובר דרך מעבר הרים, שם נשארו שלוגיות, שאריות מהשלג שירד לפני יומיים. עוצרים בפס ועושים קצת מלחמות שלג וממשיכים ל Sort.

משום מה חשבתי שזה יהיה מקום שוקק חיים, אבל מסתבר שגם פה כבר לא העונה, ואפילו מסעדה אחת פתוחה שתגיש אוכל בשעות אחר הצהריים לא הצלחנו למצוא. מספר המסעדות המצומצם שבכלל היה פתוח הגישו רק שתיה. 

פה בא לידי ביטוי היתרון הגדול בזה שאנחנו עם הקראוון ונוסעים עם הבית איתנו. המטבח והאוכל צמודים, אז התמקמנו בקמפינג הקרוב לסורט והכנו ארוחת צהריים מאוחרת שהתחברה לערב. 

אחרי האכזבות של היום, אנחנו מנסים לתכנן ולבדוק מה כן פתוח. ליומיים הקרובים יש תוכניות, יום אחד רפטינג (שבאופן מפתיע עדיין פעיל), יום שני טיול הליכה בשמורת אגואסטורטס. אחריהם נראה לאיזה כיוון לפנות.

יום 10 - רפטינג

הפעילות של היום כבר הוזמנה, ושעת ההתחלה 11:30 מאפשרת שוב לקום מאוחר. נסיעה של 20 דקות לנקודת ההתחלה של הרפטינג ליד העיירה llavorsi. כשעברנו בנסיעה ליד הנחל, חשבנו שכמעט אין בו מים ושזה דומה לקיאקים בירדן, אבל מהרגע שנכנסנו למים ראינו שיש זרימה טובה, יש מפלים מהנים, בדיוק מתאים לנו (בכל זאת יש איתנו ילד די קטן שמחר יחגוג 8 וגם אמא שלו קצת נהייתה פחדנית). החברה איתה עשינו את הרפטינג טובה מאוד, RocRoi, והמסלול של 12 ק״מ מ llavorsi עד Rialp ממש נחמד ומתאים למשפחות- גם המתבגרים היו ממש מרוצים. למזלנו הספקנו לפני שגם הם סוגרים את העונה (בעוד שבועיים). אז היום הזה המשיך עם אנרגיות טובות, ואפילו הצלחנו למצוא מסעדה פתוחה לארוחת המבורגרים טובה בעיירה Espot שנמצאת בכניסה לשמורה בה נטייל מחר. 

סופר פתוח כבר לא מצאנו, בכל זאת מדובר ביום ראשון אחר הצהריים. חיפוש קמפינג היה קצת מאתגר, רב האתרים פה באיזור כבר סגרו את העונה. מצאנו אחד שפתוח, שהתברר כמקום מאוד נחמד. פשוט, אבל צמוד לנחל יפה וגם מספק את כל מה שאנחנו צריכים: חיבור לחשמל, מקלחות נקיות ואפילו Wi-Fi איכותי שאפשר לנו צפיה משותפת בתוך הקרוואן בגמר טורניר הטניס של תל אביב בכיכובו של ג׳וקוביץ׳.

יום 11 - שמורת Aigüestortes

היום נפתח עם חגיגת יומולדת 8 לנועם. בלילה הכנו שרשרת בלונים עם שלט Felicidades (מזל טוב) ומיה, שכרגיל מתעוררת ראשונה, הכינה את עוגת הפנקייקים המסורתית.

אחרי החגיגה התפנינו ליציאה ליום טיול טבע, היום הזה אמור להיות המסלול הכי יפה בטיול. נכנסים לשמורת אגואסטורטס (Parc National d’Aigüestortes i Estany de Sant Maurici) רק עם רכב ארבע על ארבע של השמורה או בהליכה. אנחנו כמובן בוחרים בדרך הפשוטה (כי לא רק אני קובע, ואפילו אין לי רב): שילמנו עבור הסעה עד האגם העליון, שנקרא lac d’amites, וגם הסעה חזרה מהאגם התחתון, אגם סנט מאוריצ׳י. את הדרך למעלה הג׳יפ עושה בקושי רב, זאת עליה די גדולה בשביל סלעי, שלוקחת בערך 45 דקות. נקודת ההתחלה, ליד האגם היפה, נמצאת במרכזן של כמה פסגות. הגעגועים להליכה בהרים הביאו אותי ואת עמית להתחיל בטיפוס לפסגה הקרובה. מיה, נועם ועפרי ממתינים לנו ליד האגם. העליה היתה מאתגרת ולקחה 20 דקות בקצב מהיר. מגיעים למעלה,נהנים מהנוף,מצלמים לכל הכיוונים ויורדים חזרה. עכשיו אפשר להתחיל את המסלול הרגיל רגועים, לפחות עשינו כבר קצת הליכה…

החלק הראשון של הירידה הוא בדרך עפר בה עלה הג׳יפ. מגיעים לאגם נוסף, ובהמשך עוברים לירידה יפה בתוך היער. הדרך כולה בין הפסגות הגבוהות והיפות של השמורה, וגם מגיעים למפל גדול שבהמשך מגיע לאגם סנט מאוריסי. בחלק הראשון נועם קצת התקשה בהליכה וקיטר, אבל בתוך היער כבר נכנס לקצב ונהנה מהמסלול. ההסעה מהאגם יוצאת כל שעה עגולה, אנחנו חזרנו בזאת של השעה 15:00. לבקשת נועם, כחלק מחגיגות יום ההולדת הוא כבר אתמול תכנן שנזמין קרפ, אז חזרנו למסעדה הנחמדה מאתמול בעיירה אספוט וכולנו הזמנו קרפים עם תוספות שונות. 

אז את החלק היפה של היום סיימנו, עכשיו נשאר להחליט לאן מתקדמים. אחרי הרבה בדיקות של אפשרויות בילוי או טיול קצר בין אזור זה של הפירנאים עד אזור פארק פורט אוונטורה, שנמצא דרומית לברצלונה, לא מצאנו שום אפשרות מעניינת. אז בשביל לא לבזבז את מחר על סתם נסיעות, מחליטים לעשות עכשיו נסיעה ארוכה של 250 ק״מ עד חניון הקראוונים של פורט אוונטורה. יוצאים בשעה 16:30, בדרך עוד עוצרים לקניות בסופר, Lidl כמובן, ומגיעים מותשים אל היעד בשעה תשע בערב. עשינו זאת, רק נשאר להתקלח, להכין ארוחת ערב זריזה ולהתמוטט על המיטה לשינה טובה לפני הבילוי בפארק שמחכה לנו מחר (שהוא דבר מתיש בפני עצמו).

יום 12 - Port Aventura

יום שכולו אטרקציה ענקית, זה היום שהילדים מחכים לו כל טיול. הפעם הכל הסתדר טוב, הלינה בחניון הקראוונים של פורט אוונטורה מאוד משתלמת: מקבלים הנחה עבור כניסה לפארקים וגם החניה בפארק בחינם (במקום לשלם 12 אירו). בזכות זה שהגענו מחוץ לעונה, ואפילו ביום שלישי שנחשב היום הכי רגוע בשבוע, זכינו בפארק כמעט בלי תורים באף אחת מהאטרקציות, אפילו ברכבות ההרים השוות ביותר. 

לקחנו כרטיס משולב לשני הפארקים באותו היום, פורט אוונטורה כמובן, בתוספת פרארי לנד, שהוא פארק עם מעט אטרקציות, אבל עם רכבת ההרים שהיא אחת המשוגעות בעולם. 

מתייצבים ברגע פתיחת הפארק ורצים לכיוון רכבות ההרים הגדולות (עדיין לא בפרארי לנד שנפתח חצי שעה יותר מאוחר). בדרך עוצרים ברכבת הרים במים שאמורה להיות התחלה קלילה, אבל מסתבר שנרטבים שם לגמרי, אז היום מתחיל עם בגדים ספוגים מים. עכשיו ממהרים למתקנים שיעיפו אותנו באוויר במהירות כדי שנתייבש. במתקנים הבאים נועם קצת התבאס, כי היו חסרים לו 2 ס״מ להגיע ל 140, שזה הסף של המתקנים הרציניים. כשחזרנו וסיפרנו כמה מפחיד היה הוא הבין שהיה לו עדיף לפספס. מפה התפצלנו, מיה עם נועם לרכבות הרים המשפחתיות, ואני עם הגדולים למתקני האקסטרים. היה כיף לראות את המסלולים הארוכים המוכנים לתורים ארוכים לכל מתקן נותרים ריקים ואנחנו נכנסים כמעט בלי להמתין. אז אחרי שהספקנו את כל האקסטרים בפארק הזה, הצטרפנו לנועם לסיבוב ברכבות שלו ואז רצנו לדבר האמיתי, ה Red Force שב Ferrari Land. נראה מפחיד, אבל היה מעולה. אפילו מיה באה אח״כ ונהנתה. עשינו את הרכבת הזאת כמה פעמים, גם מיצינו את שאר הפארק וחזרנו להשלמות בפורט אוונטורה. עם סגירת הפארק יש תהלוכה, לא משהו שמתקרב לרמה של דיסני, אבל נותן אווירה טובה וסיום ליום מוצלח. אפילו מהנה גם בשבילנו המבוגרים. 

ועכשיו שלב התכנון להמשך. היה לנו ברור שאין כח להתרחק, אז מצאנו איזה ריזורט, כפר נופש מרחק 10 דקות מהפארק ונסענו לבדוק. כבר בחיפוש ראינו שיש ביקורות טובות, וכשהגענו למקום זה נראה אחלה אפשרות. בקבלה של המקום אמרו לנו שאפשר להישאר מינימום של 2 לילות. בהתחלה התבאסנו, אבל אחרי כמה דקות של מחשבה הבנו שזאת אפשרות מעולה להעביר את היומיים הבאים בסוג של מנוחה, עם בריכה וחוף ים כמעט צמוד. גם ככה נשאר לנו יום בלי תוכניות עד ההגעה לברצלונה, אז מתאים לנוח קצת. מתמקמים במקום ששמו La Siesta, בעיירה Salou, ואפילו מוצאים שם מסעדה שמגישה פיצות, בדיוק מה שהכי רצינו ביציאה מהפארק.

יום 13 - יום רגוע בכפר נופש

היום לא נוסעים לשום מקום, ובתאוריה יכולים אפילו לקום מאוחר- אבל בפועל נועם מתעורר מוקדם ומשתעמם אז שומע סרטונים בווליום גבוה ועושה כל מאמץ להעיר את כולם. לא נורא, נפצה אחר כך בשנת צהריים. אז גם היום אוכלים ארוחת בוקר מושקעת: שוב מיה מפנקת בפנקייקים, ירקות, חביתות. מקווה שהילדים לא יתרגלו, בבית חוזרים למשהו מינימלי. 

עכשיו צריך להחליט ים או בריכה. מבחינתי תמיד עדיף בריכה, אבל אין לי רב, אז הולכים לים, מרחק 5 דקות. החוף לא נראה מיוחד, דומה לחופי הארץ, גם אין לנו כסאות או מקום נח להתמקם, אז עוברים בכל זאת לכיוון הבריכה :-). המים קצת קרים, אז לפני שנכנסים עושים טורנירי פינג פונג משפחתיים, ואחרי שמזיעים כבר יותר כיף להכנס.

המשך היום הסתכם בארוחת צהריים בקרוואן, כמו שאנחנו אוהבים: פסטות, רביולי, שניצלים, סלט. לטענת הילדים זה יותר טעים ממסעדה. אחר כך שנת הצהריים המובטחת. לפנות ערב יש פעילות של טניס/ מטקות במגרש כדורעף חופים. את הערב מסיימים בצפייה במשחק ליגת האלופות של מכבי חיפה.

יום 14 - La Sagrada Familia

גם היום לא ממהרים להתארגן, עוזבים את כפר הנופש ב 11:30. התכנון להיום זה גיחה לפאתי ברצלונה, לנסות לחנות איפשהו, כמה שעות באיזו אטרקציה בעיר ואז לינה קרוב לתחנת השכרת קרוואן, בקרבת העיר מנרסה. תמיד לפני שנכנסים לעיר גדולה יש לי חששות, זה פחות אזור הנוחות שלי, ופחות אזורי העניין מבחינתי. היום, כשאני עוד עם הקראוון החשש להיכנס לעיר גדול הרבה יותר. קשה להתנייד במקומות צפופים, קשה למצוא חניה. אז מצאתי דרך להתעכב עוד קצת: עצירה בחנות דקטלון, כמו שאנחנו אוהבים כמעט בכל טיול בחול. מעבירים שם שעה, קונים בלא מעט כסף דברים שכנראה היינו צריכים לקנות בארץ ביותר כסף, עושים גם השלמת קניות בסופר, כדי שיספיק האוכל עד החזרת הקרוואן. עכשיו אין ברירה, אין עוד עצירות, נוסעים לברצלונה. קצת יותר משעה ואנחנו בכניסה לעיר. ניסינו לכוון לאיזה חניון שקראנו בהמלצה, אבל תוך כדי הנסיעה, שנכנסה עמוק לעיר, כבר התחלתי להילחץ מקשיי ההתניידות, והחלטנו להתרחק ולכוון ליציאה מהעיר. בסוף מצאנו איזו חניה על רחוב באזור מרוחק, ליד תחנת מטרו. תודות לגוגל מפס מצאנו את הקווים שיובילו אותנו אל ה״סגרדה פמיליה״. באמת ההגעה היתה ממש נוחה. הגענו אל המבנה הגבוה והמיוחד, ואם כבר הגענו אז לא נסתפק בתמונות מבחוץ. קונים כרטיסים יקרים, 26 אירו לאדם, ונכנסים להסתובב בתוך הבניין. אין ספק שהבנייה מרשימה, אבל כן צריך לחשוב האם שווה לשלם את המחיר כדי לראות את זה מבפנים.

אז אחרי שהעברנו קצת זמן כדי להצדיק את הכניסה, חזרנו במטרו אל הקרוואן ויצאנו לכיוון קמפינג שנמצא לא רחוק מתחנת החזרת הקרוואן. הנסיעה לשם לקחה בערך שעה, מסתבר שזה נמצא באיזה שמורה מבודדת שהדרך אליה היתה בעליה גדולה וגם קצת ירידה והרבה סיבובים. כנראה שאנחנו יותר נמשכים אל הטבע מאשר למקומות עמוסים. 

אז הלילה זה הלילה האחרון בקרוואן, נאלצים להתחיל לארוז. לפחות מעבירים פה עוד ערב נחמד עם הארוחות הטובות שלנו ואפילו משחק כדורסל של מכבי ברקע (כחימום למשחק שמחר נראה בלייב).

יום 15 - F.C. Barcelona

בוקר של סידורים בדרך לפרידה מהקרוואן. התעוררנו קצת באיחור, אז הכל מתנהל די בלחץ. אוכלים ומתקפלים, הפעם כבר עם הציוד לתוך המזוודות. כמה נח היה שכל הימים לא ראינו את המזוודות והדברים היו מסודרים בארונות, הבית בא איתנו לכל מקום בלי צורך לארוז ולחשוב מה נצטרך ללבוש בהמשך ולתכנן מה לוקחים איתנו. הדרך להחזרת הקרוואן קצרה, אבל מסתבר שבקמפינג הזה חסרים שירותים בסיסיים של מילוי וריקון מים, אז נאלצים לחפש מקום מתאים ולא ממש מוצאים על הדרך. אז בפעם הראשונה, דווקא ביום האחרון, מרוקנים מים אפורים (מהברזים ומקלחת), ואפילו מים שחורים (מהשירותים הכימיים) סתם ככה בטבע. את מילוי המים נאלצים לעשות בתחנת דלק, להם יש רק שירות עם מכונת מטבעות בעלת צינור דק (אז המילוי לוקח רבע שעה במקום 2-3 דקות). גם דלק מילאנו, העיקר לבוא מוכנים ולא לקבל קנסות מיותרים. ההחזרה עברה חלק, באופן מפתיע החזירו לי את הפיקדון ולא הזכירו שום דבר לגבי ההשתתפות עצמית לנזק מהיום השלישי. 

אז הפרק הסתיים, העמסנו את כל המזוודות ועלינו על מונית עד הדירה שהזמנו בברצלונה, מרחק שעה.  מוזר, אנחנו בעיר, הדירה נראית נחמדה עם מטבח, שני חדרי שינה ושתי מקלחות, לא עוד מקלחות משותפות בקמפינג שצריך ללחוץ כל רגע על לחצן המים שלא יפסקו ואפילו אפשר להתקלח יחפים! 

נחים קצת צהריים ומתארגנים ליציאה לחצי יום ספורטיבי. התניידות נוחה מאוד במטרו כדי להגיע לאיזור ה- Camp Nau. לא יצא לנו לתפוס משחק כדורגל בימים בברצלונה, אז הסתפקנו בביקור במוזיאון הכולל סיור באצטדיון. הוספנו גם בילוי מיוחד במשחק כדורסל, במסגרת היורוליג, אותו דווקא תפסנו במקרה ביום המתאים. ההיכל נקרא Palau Blaugrana והוא נמצא במתחם הקאמפ נואו.  

הופתענו כולנו מהעוצמות במוזיאון הכדורגל. אנחנו לא חובבי מוזיאונים, אבל פה יש השקעה מדהימה בכל פרט, עם זכרונות ונוסטלגיות, והעצמה של כל העבר, הזכיות והמסורת. כל זה מלווה גם במתקן כדורגל מפואר, עם אצטדיון הכדורגל הגדול בעולם (מלבד אצטדיון בצפון קוריאה, בו לא נבקר בקרוב). 

ביקורים ביציע, בחדר ההלבשה, בחדר עיתונות ועל כר הדשא. אם מודדים הנאה שלנו ושל הילדים על פי כמות התמונות שהצטלמנו, כנראה שהיום הזה במקום הראשון. 

אז זה היה רק החלק הראשון. בזמן שנשאר עד תחילת משחק הכדורסל, אוכלים המבורגרים במסעדה באזור ונכנסים להיכל שעה לפני שריקת הפתיחה. פה לא מדובר בהיכל מפואר, גם לא גדול במיוחד, בינתיים עדיין די ריק, אבל הכל מתמלא עד שריקת הפתיחה. אווירה מדהימה, שהילדים עדיין לא חוו, משחק צמוד בין שתי קבוצות מהטופ של אירופה. אנחנו כמובן מעודדים את הקבוצה המקומית, אבל זה לא הספיק לניצחון. לנו זה לא ממש פגם באווירה. היה יום עוצמתי, עמוס בחוויות, עם שיתוף פעולה משפחתי מדהים, אולי ייזכר לילדים כיום המהנה בטיול.

יום 16 ואחרון - ברצלונה - הרמבלה - שופינג ועוד

כמו כל יום אני מתפנה לכתוב בשעות הלילה, הפעם אנחנו על המטוס, קצת לפני חצות, בקרוב ממריאים. היום היה יום שכולו הסתובבות במרכז העיר ברצלונה, כלומר מיה ועפרי עושות קניות, ואני עם עמית ונועם משוטטים לאורכה של הרמבלה, עם קצת גיחות לצדדים- שוק בוקאריה, הרובע הגותי, עוד איזה כיכר וקתדרלה. 

אבל לא זה מה שנזכור מהיום, אלא את הסיום שהשאיר הרגשה לא טובה מהעיר: רבע שעה לפני שעת הסיום של הקניות, הזמן שקבענו לתחילת תזוזה לשדה התעופה מיה לא שמרה מספיק על התיק תוך כדי השופינג, והכייסים גנבו לה את האייפון. מאותו רגע רק רצינו שהיום יסתיים. אז רגע לפני הסיכומים ניקח מהיום הזה שני דברים שידענו גם מקודם, אבל קיבלו חיזוק: 1. תמיד עדיף שנשאר כולנו ביחד ולא נתפצל. 2. הטבע עושה לנו הרבה יותר טוב מהעיר העמוסה.

עלויות

חלוקת ההוצאות העיקריות:

טיסות 3600 אירו (ממש יקר. הזמנה מוקדמת יותר או לא בחגים היתה מוזילה לא מעט).

קרוואן 2250 אירו. דלק 350 אירו.

לינה 30-50 אירו ללילה בחניונים מסודרים (חשמל, מים, מקלחות).

ביטוח 315 אירו.

בשורה התחתונה: כל הטיול, 16 ימים כולל הכל, עלה לנו בערך 10000 אירו = 35000 ש"ח.

סיכום ותובנות

  • הקרוואן היא אפשרות מאוד נוחה לטיול מתגלגל, לא צריך כל יום לארוז מזוודות והגמישות ממש גדולה. לא צריך לתכנן כלום מראש אלא רק לבוא עם רשימה של יעדים.

  • טיול מחוץ לעונה נותן יתרון בעניין עומס באתרים, לא צריך להזמין כלום מראש, כולל מקומות לינה, אבל צריך לקחת בחשבון שגם יש לזה חסרונות כמו אטרקציות שכבר לא פעילות, מבלי שהיה על זה מידע מספק. במקרה שלנו זה גרם לכמה תסכולים כמו פארק חבלים שפספסנו ונשארנו בלי פעילות באותו היום. זה משפיע גם על אתרי קמפינג רבים שסגורים, למרות שבגוגל מופיע כאילו פתוחים. 

  • מי שמטייל בלי קרוואן צריך להתחשב הרבה יותר בשעות הפעילות של המסעדות. יצא לנו הרבה פעמים לסיים טיולים אחר הצהריים, בשעה שהמסעדות כבר לא מגישות אוכל (חוזרות להגיש אוכל רק בסביבות שמונה בערב). לנו יצא טוב שתמיד המטבח צמוד אלינו ויש לנו אוכל זמין. 

  • מזג האויר מאוד הפכפך בתקופה הזאת, וכדאי לחשוב גם על עוד אלטרנטיבות לימי גשם. אני לא מספיק נערכתי לזה, ובימי הגשם נשארנו עד מאוחר בקרוואן ויצאנו לטיול בהפוגות הגשם. עדיף אם היתה פעילות ממשית כאופציה חלופית ואת הטיולים בחוץ היינו משאירים לימים יותר בהירים. 

יותר משבועיים עברו עם המון הרפתקאות וטיול די מורכב בשבילי כמתכנן ומתפעל. היו ימים מעולים שנזכור כמשהו מיוחד, וגם כמה כאלה שפחות יזכרו. זה היה ממש טיול גיבוש משפחתי. הילדים התנהגו ממש יפה ושיתפו פעולה מעל ומעבר למצופה, הקרוואן היה להם מאוד נח, והם ממש התבאסו להיפרד ממנו.