אני אנסה לכתוב את כל הפרטים שאוכל, על מנת לחסוך את הליקוט ברחבי האתר וממטיילים אחרים תוך כדי, כדי שיהיה לכם זמן לדבר גם על דברים אחרים.
באופן כללי, ידיעת השפה הרוסית בגרוזיה מאד עוזרת (קחו בחשבון בזמן בחירת שותף לנסיעה...).
דבר נוסף- גם בקיץ (אוגוסט) צריך בגדים חמים בהרים, אבל לא להשתגע.
אזהרת מסע- גאורגיה יותר דומה להודו ולאוס מאשר למזרח אירופה, זה קצת מזכיר את הסרט "בוראט", רק שתדעו למה לצפות. המדינה מהממת, אבל התנאים לא מפנקים(מיטות קפיצים ב-90% מהמקומות)- זו לא חופשה, זה טיול.
הגענו לגרוזיה עם שחר בטיסה של טורקיש איירליינס, אבל התיקים שלנו לא שרדו את כל המסע והגיעו רק אחר הצהריים. הבנו שזה דבר שקורה מידי פעם בפעם, אז כדאי לקחת זאת בחשבון. אנחנו בכל מקרה תכננו להישאר יום בטביליסי, אז זה היה רק קצת מבעס.
ישנו אצל מקה המפורסמת ברחוב נינושווילי 3. הזמנו מקום מראש ואיסוף משדה התעופה. מאד מומלץ. בבוקר יצאנו לעיר בחיפוש אחר בית קפה (עוד לא הבנו איפה אנחנו נמצאים...). יצאנו באופן אקראי והגענו לראחוב רוסטאבלי- השדרה החמישית הגרוזינית. מפה של העיר לקחנו מהקבלה של מלון מאריוט, שבכיכר הראשית שליד בית העירייה, מאוד שימושי. אין המון דברים בעיר- היינו בעיר העתיקה, אפילו בבית הכנסת, עלינו לפסל של "אימא גרוזיה" במעלה הגבעה (טיפוס די בקטנה ונוף יפה). יש בית אופרה ובלט גדול, אבל הם היו בפגרה בקיץ. בהמשך, כשחזרנו שוב לעיר, גילינו מקומות נוספים בעיר: המרחצאות ליד העיר העתיקה, פארק השעשועים שליד מגדל הטלוויזיה הצבעוני ואיזור הבארים של המקומיים-לא בעיר העתיקה אלא ברחובות שליד ה"סירקוס", כיכר גמירטה (נא להנמיך ציפיות...).
המלצה קולינרית- נצלו את העיר לא כדי לאכול חצ'פורי, כי מזה יהיה לכם עוד בלי סוף. יש מסעדות ממש נחמדות ברחוב מרג'נשווילי קרוב לנהר וסביבתו.
למחרת נסענו עם אבא של מקה, דימה, שהוא נהג מונית לעת מצוא לעבר הרי הקווקז, איזור חזבגי. זו נסיעה של מספר שעות, אפשר גם במשרוטקה (מונית שירות, 10 לארי, 20 שקל). אנחנו נסענו איתו (100 לארי נדמה לי, אולי 120 לשלושתנו יחד) והוא עשה לנו סיור בדרך, עצרנו במצחטה, באגם שליד מבצר אנאנורי , באנדרטת הידידות ליד גודאורי ובמעיינות הברזל ליד קובי. לדעתי זה שווה. בדרך חזור כעבור מספר ימים, נסענו במשרוטקה ועצרנו שוב לכמה שעות באנאנורי, ליד האגם. הגענו לחזבגי בצהריים המאוחרים והתמקמנו באיזה בית, לא משהו מיוחד. המחירים פחות או יותר קבועים- 15-20 בלי אוכל, 30-40 עם אוכל. אם אין מסעדות באיזור זה שווה (ואין ממש ברירה, אלא לבשל לבד), אם יש מסעדות, לא צריך עם אוכל.באופן כללי לגבי לינה, אין מה לחשוש, תמיד יש מקום איפהשהו- אצל השכן, האח, הדודה, תמיד ימצאו לכם חדר. בחזבגי אנחנו טיפסנו לכנסיית השילוש (סאמבה). הטיפוס+פיקניק ממושך (מומלץ)+ירידה=חמש-שש שעות. יש כאלה שממשיכים (או מנסים להמשיך- הרבה מוותרים בדרך) אל הקרחון- זה כבר חתיכת מסע. יש קרחונים יותר נגישים באיזור סוונטי... 
לאחר שובנו לקחנו מונית (60 לארי) לג'וטה שבעמק סנו. עמק יפהפה. אנחנו ישנו 3 לילות בג'וטה, כפר קטנטן (10-12 בתים) אצל לוון (LAVAN) ומגי דוברי העברית (עובדים זרים לשעבר)יש שלט בכניסה לכפר. התנאים קשים, אבל האירוח מקסים והתקשורת קלה. בערב ישבנו עם לוון ומגי, שוחחנו, אכלנו ושתינו וודקה. יש מקומות יותר מפנקים לישון בהם בג'וטה, כמו למשל אצל סוסו ארבולי (בית אדום ליד הנחל). מבחינת פעילויות- אפשר לטייל בעמק שעברתם בדרך לג'וטה, או בגבעות מסביב ולעשות פיקניק, ואפשר ללכת או לרכב על סוסים לכיוון הפס ל"אגם הקפוא" (הוא לא באמת קפוא, רק קר מאד). בערך שעתיים לכיוון ברגל. יש כאלה שיוצאים משם לטרק למעבר ההרים רושקה, ומרושקה חוזרים לטיביליסי.
בג'וטה יש גם אתר קמפינג מקסים(!), שיש בו מין בית קפה וצוות דובר אנגלית מעולה. כדאי מאד.
כאמור בדרך חזרה לטסיליסי עצרנו לכמה שעות באגם ליד אנאנורי, מה שעלה לנו בכך שנגמרו כרטיסי הנסיעה לרכבת הלילה לזוגדידי, (בדרך לסוונטי).
אפשרויות הגעה מטיביליסי לסוונטי- משרוטקה מטביליסי למסטיה שבסוונטי (נשמע כמו סיוט של 10-12 שעות) או רכבת לזוגדידי ומשם משרוטקה למסטיה (4-5 שעות מזוגדידי). אנחנו נאלצנו לאלתר ולקחנו רכבת למקום שנקרא סנאקי ומשם משרוטקה של שעה לזוגדידי ומשם למסטיה. גם בסדר. הרכבות זולות מאד, כדאי אולי להתקשר להזמין מוקדם יותר או אפילו יום לפני... אגב טרמפים הם דבר מאד מקובל בגרוזיה, עוצרים מהר מאוד, אבל קחו בחשבון שהם נוסעים כמו משוגעים וזה ממש מפחיד לפעמים.
הגענו למסטיה, מצאנו איזה מקום לינה (אצל אקה-EKA).כאמור, מקומות הלינה לא צריכים להדאיג אתכם. האוכל אצל אקה טעים במיוחד (לא רק חצ'פורי, יש ממש מגוון), אבל יש גם מסעדה ובית קפה במסטיה. אז הגענו למסטייה, זו העיירה המרכזית באיזור ההרים של סוונטי. הדרך לשם מאוד יפה, אבל הכבישים במצב נוראי. כל האזור בתנופת פיתוח, מסטיה כולה בשיפוצים, אז אולי זה ישתנה. למחרת יצאנו לכיוון הקרחון- צ'לאדי. את תחילת הדרך עשינו בטרמפים עם המשאיות שעובדות בעיר- זה חסך לנו את תחילת הדרך-הליכה של שעה בערך על הכביש. לעצלנים עוד יותר- אפשר לנסות לארגן הסעה עד הגשר, ומשם זה רק עוד שעה הליכה. המסלול עובר ביער, בניגוד לאיזור חזבגי שהוא יותר מין אחו. הקרחון מאד מרשים- למי שלא ראה קרחון, אז זה לא לבן, זה מין הר-גבעה מקרח שמכוסה בעפר ואבנים והוא נמס כל הזמן (לשים לב כשמתקרבים- מידי כמה זמן נופלות אבנים). ממש מרשים... ישנם מסלולים נוספים באיזור מסטיה- תשאלו את המארחים שלכם.
הימים הבאים הוקדשו לטרק מזבשי לאושגולי. אפשר לעבור במרכז לתיירים במסטיה ולרכוש מפות בלארי אחד. ההליכה לא קלה , אבל לא קשה מידי. תראו פרטים בטיפים אחרים. רק כמה עצות- 1-אין לחשוש שלא יהיה מקום לינה בכפרים שבדרך, זה בערך כל מה שיש בכפרים שבדרך. 2-ביום השני, בין אדישי לאיפרארי, צריך סוס כדי לעבור את הנהר. 3- מומלץ מאוד(!) להישאר ללון באושגולי. יש הרבה שמגיעים לאושגולי וחוזרים באותו יום, וחבל. זה כפר יפהפה. זה נחשב לכפר הכי גבוה באירופה (נגיד שזה אירופה...). יש שם נוף מרהיב. אנחנו נשארנו שם אפילו שני לילות בגסט האוס "שחארה" (על שם ההר הגבוה שבאופק)- 15 לארי בלי ארוחות, יש מסעדה נחמדה מאד ממש ליד. משם עשינו הליכה לכיוון הקרחון "שחארה". הדרך מאוד יפה, עמק ירוק עם ההר המושלג ברקע, ממש מקסים. הסוף של הדרך לא מסומן הכי טוב, אבל אין לאן ללכת לאיבוד מצד שני.
צריך לארגן הסעות בחזרה ממסטיה לאושגולי, זה עולה בערך 150-200 לארי לרכב. הדרך אמנם רק 45 ק"מ, אבל זה נסיעה של כ-3 שעות. 
כדי לצאת ממסטיה בחזרה צריך לקום מוקדם... המשרוטקות יוצאות ממסטיה לטיביליסי או לזוגדידי בחמש בבוקר. מאחר והיה לנו זמן עד הטיסה, העדפנו לעשות עיקוף קטן בדרך לטביליסי- נסענו לזוגדידי ומשם במשרוטקה של כשעה לפוטי- עיר נמל על הים השחור. הסתובבנו שם בשוק, אכלנו באיזו מסעדה, ירדנו לטיול על הטיילת שליד המגדלור. אמנם אין הרבה מה לעשות שם, אבל הים השחור היה מאוד מרשים (הוא באמת היה שחור, אבל אולי זה בגלל שמזג האוויר היה אפור...). אולי אם מזג האוויר היה יותר מוצלח היינו נשארים שם ללילה... משם אפשר לחזור או ברכבת בלילה לטביליסי, או במשרוטקות או במונית.
חזרנו לטביליסי לעוד יום אחד, לפני הטיסה הביתה, אז כבר התפנקנו בביקור במרחצאות, בסופי שבוע יש שוק פשפשים יפה, מוכרים כל מיני שאריות מימי הסובייטים-מדליות, גלויות, ספרים, אוספי גפרורים... זה נמצא על "הגשר היבש", ליד פארק DEDA ENA (תסתכלו במפה שלקחתם ממלון מאריוט...). ואפילו מצאנו מקום לעשות שופינג! זה היה מאוד מפתיע, בהתחשב במה שראינו בשבועיים האחרונים, אבל יש שם ממש קניון. הוא נמצא ליד תחנת הרכבת, ברחוב CHITAIA (אני לא זוכר את השם של הקניון...)- צפו להיות מופתעים, אני חושב. את השעות האחרונות בעיר העברנו בבית קפה בעיר העתיקה ואחרי זה בבאר בקצה השני של שדרות רוסטאבלי (ליד כיכר גמירטה).
בדרך חזרה התיקים הגיעו כשורה....