בולגריה- רילה, פירין ורודופי

אחרי התלבטויות רבות איפה כדאי לטייל בעולם בתקופת החגים החלטנו על היעד שהיה הכי זול, נוח ומומלץ ע"י חברים - בולגריה.
 הטיול נמשך 13 יום, בתאריכים- 25.9-8.10.2012 והתכנון היה כזה: 4 ימים בהרי רילה, 4 ימים בהרי פירין, 3 ימים בהרי הרודופי, יום בפלובדיב ויום בסופיה.

הגעה:
טסנו מישראל לסופיה בחברה הבולגרית. הטיסה קצרה ונמדה מאוד.
 נחתנו ב- 8:30 בסופיה ולקחנו קו 84 ממש מהיציאה מהשדה לסופיה (1 לב לאדם). ירדנו מהאוטובוס ע"פ האינטואיציה בתחנה עם הרבה תחנות נוספות אחרי כ- 20 דק'. בדיעבד הבנו שאכן זו הייתה התחנה המתאימה ביותר כי הקו הזה מגיע למרכז העיר ולא לתחנה המרכזית של סופיה.

נסיעה להרי רילה
בגלל שנחתנו מוקדם בבקר החלטנו לנסוע ישר למליוביצה שם התחלנו את המסלול בהרי רילה למחרת.
לקחנו אוטובוס לסמוקוב מהנק' בה ירדנו. אין לאוטובוס מספר והוא עוצר בתחילת רציף התחנות במקום שלא נראה כ"כ כמו תחנה. יש אוטובוס כל כ- 30 דק', הוא עולה 7 לב לאדם והנסיעה אורכת כשעה.
בסמוקוב אכלנו צהריים, עשינו קניות בסופר לקראת הטיול והחלפנו כסף (בשער יותר משתלם מבשדה). לקחנו מונית ל"מליוביצה קומפלקס" ב- 28 לב, 30 דק' נסיעה. שימו לב! יש אוטובוס שעולה 7 לב לאדם ב- 8:00 וב- 16:00 והנסיעה בו לוקחת כ- 50 דק'.
הגענו למליוביצה קומפלקס ב- 14:00 וישנו במלון ALEN MAK- המחיר היה 30 לב לאדם ללילה+א. ערב+א. בוקר.

יום ההליכה הראשון -
חיפשנו את השביל האדום שהולך לכיוון VADA אך התחלנו בכיוון הלא נכון ואחרי שעה וחצי של התברברות התעמקנו קצת יותר במפה ומצאנו את השביל הנכון (הוא מתחיל על הכביש שנכנס לקומפלקס ונכנס שמאלה לתוך היער).
הלכנו בשביל האדום דרך הבקתות VADA ו- LOVNA עד RILSKI EZERA. המסלול (ללא ההתברברות) לקח 7 שעות כולל הפסקות.
 ישנו ב- RILSKI EZERA בחדר של 7מיטות (שהינו בו לבד) ב- 15 לב לאדם. יש מקלחות משותפות סבירות והאוכל יחסית מגוון.


יום ההליכה השני (שבעת האגמים) -
הלכנו עם הסימון האדום-צהוב עד SEDEMTE EZERA ואז עברנו לשביל הירוק. השבילים הללו הלכו למטה בין האגמים, בחירה טובה בעינינו. יש גם שביל שהולך מעל וצופה על האגמים.
המסלול היה יפה ביותר, כלל עליות רבות ונופים מקסימים. המשכנו על הירוק עד בקתת IVAN VAZOV.
בבקתה היו שירותי צליפה, ללא מקלחות וללא חשמל. המחיר היה 15 לב ללילה בבקתה אישית או 13 בחדר משותף גדול. האוכל היה אחלה.
 בבקתה פגשנו 2 זוגות ישראלים שסיעו לנו בתכנון המשך הטיול

יום הליכה שלישי -
הלכנו בשביל האדום בירידה עד למנזר רילה. הירידה הייתה סבירה ביותר, במיוחד ביחס לירידה הכחולה, שממנה הזהירו אותנו מראש.
הגענו למנזר ב15:30 וישנו במלון שמאחורי המנזר ב45 לב לזוג. המנזר מציע חדרים במחיר יחסית דומה ובאיכות ירודה (כך הבנו מהישראלים האחרים שפגשנו).
המנזר עצמו חביב למדי ויפה ובסביבתו נמצאת בגדול אטרקציה אחת ויחידה - מאפייה שמוכרת מעיין דונאט טעים ושמנוני.
 אכלנו ארוחת שישי עם הישראלים במסעדה הסמוכה שהייתה סבבה.

נסיעה להרי פירין
לקחנו את האוטובוס לכפר רילה ב9:00 (יש גם ב17:00) במחיר של 2 לב לאדם (20 דק' נסיעה).
משם יש כל שעה עגולה בגדול אוטובוס לבלגובגראד (2 לב לאדם, 30 דק' נסיעה).
מהתחנה המרכזית בבלגובגראד לקחנו אוטובוס לבנסקו. יש כ6-8 ביום, במחיר 7 לב לאדם ושעה נסיעה.
ירדנו בתחנה המרכזית בבנסקו והלכנו כרבע שעה לכנסייה שנמצאת במרכז העיר. ישנו בגסטהאוס בשם DEDO PENE שמשמאל לכנסייה מאחורי מסעדה. הגסטהאוס מומלץ בחום, הוא עלה 20 לב לאדם כולל ארוחת בוקר או סנדוויץ' לדרך למשכימי הקום. יש בו גם מסעדה מצויינת והמארחים היו מאוד נחמדים, עזרו לנו (ביררו לנו אם הרכבל עובד, שמרנו לנו את אותו החדר עם הדברים שהחלטנו לא לקחת איתנו לטרק)
והיו חובבי ישראלים.
ארוחת צהריים אכלנו ב- la retro, מסעדת סנדוויצ'ים צרפתית נחמדה ולאחר מכן ערכנו סיבוב במרכז העיר. העיר חביבה ויפה מאוד ובמרכז מספר מסעדות, חנויות ודוכני מזכרות.
קנינו מפה של רודופי מערב ותכננו את המשך הטיול. ארוחת ערב אכלנו בגסטהאוס ונהננו מ10% הנחה ללני המקום.

יום ההליכה הראשון -
לאחר שהשארנו חלק מהציוד בגסטהאוס והזמנו מקום לסוף הטרק, לקחנו מונית ב25 לב (30 דק' נסיעה) לבקתת ויחרן. יש גם רכבל מבנסקו שעולה עד אמצע הדרך ומשם צריך ללכת עוד 3-5 שעות עד הבקתה.
חשוב לדעת שהרכבל לא עובד תמיד ולכן צריך לברר מראש.
הלכנו במסלול הירוק בשביל נוח יחסית מלא במים ואגמים, עד לבקתת DAMIANICA, אליה הגענו ב16:00. ישנו שם ב-12 לב לאדם.

יום ההליכה השני -
 יצאנו בבוקר מלווים בחתול המקומי במעלה השביל הכחול ועברנו לאדום אחרי העלייה. הגענו ב13:30 לבקתת TEVNO EZERO אחרי יום קליל יחסית, קצר ונינוח. הביקתה מעט הדאיגה אותנו בתחילה כי במפה היא מסומנת כ-SHELTER שאמור להיות פחות טוב מבקתה, אבל היא הייתה מטופחת ונקייה למדי. המחיר היה 12 לב לאדם והאוכל טיפה יקר יותר. לבעל הבקתה יש שוקולד ויין (בינוני למדי) שהוא מוכר, אבל אין שירותים או מקלחות. חשמל לעומת זאת יש עד 22:00 (לא ברור למה רק עד אז...).

יום ההליכה השלישי -
התחלנו את הבוקר בשביל הכחול שיוצא ממש מהביקתה. השביל לא מופיע במפות ישנות ובאופן מפתיע גם לא במפה מ2011. במפות הגדולות של השמורה שנמצאות בכל ביקתה בפירין הוא מופיע.
השביל היה מאתגר למדי ולא כל כך מסודר, ולא היה נוח ללכת בו עם המקלות. הגענו לאגם יפיפה עם אי באמצע ושם עברנו לשביל הירוק שהוביל אותנו עד לבקתת BEZBOG. הלכנו בקצב מהיר יחסית כדי להגיע לרכבל שיורד מבזבוג ל-GOLCE DELCEV, ופתוח בין 8:00-16:00. הרכבל עלה 7 לב לאדם והנסיעה ארכה כ40 דק' נחמדות ומהנות.
 בקצה הרכבל אין כל כך מה לעשות (יש שם בקתה אחת ואתר סקי) ולכן חיפשנו טרמפ חזרה לבנסקו. שלושה גברים שישבו בבית הקפה הסכימו לקחת אותנו אם נחכה להם שעה ובסוף מיניבוס תיירים לקח אותנו תמורת 5 לב לאדם. חזרנו לגסטהאוס (ולחדר שהוזמן מראש) ושם ביררנו דרך האינטרנט של המסעדה לגבי אוטובוס מפלובדיב לדווין (אין אוטובוס ישיר מבנסקו ולכן היינו צריכים לעבור בפלובדיב).

נסיעה להרי רודופי
לקחנו אוטובוס ב-8:25 מבנסקו לפלובדיב (יש גם אחד ב7:10). הנסיעה עלתה 12.5 לב לאדם, ארכה 4 שעות והייתה מאוד לא סימפטית. כשהגענו לפלובדיב אכלנו בניצ'ה (בורקס) במרכזית והתאהבנו. תכננו לקחת את האוטובוס של 14:30 לדווין אך ב-13:00 כבר הופיע אחד ועלינו עליו. הנסיעה לקחה שעתיים ועלתה 12 לב לאדם.
בדווין מצאנו מלון סביר ב-30 לב לזוג ללילה. בעל המלון היה חובב ישראלים ונחמד מאוד והוא עזר לנו לתכנן את הטיול בהרי רודופי, אליו לא היינו מוכנים לחלוטין. הוא עידכן אותנו שמרחקי ההליכה ברגל הם גדולים ושמזג האוויר עתיד להיות מעט קודר. בהמלצתו החלטנו לצאת לטיול יום למערות יאגודינה וטריגראד ולחזור לישון לילה נוסף בדווין.
ארוחת ערב אכלנו במסעדה של מלון סמוך שהייתה מוצלחת ביותר.

יום הטיול הראשון -
יצאנו לטיול עם תיק קטן בלבד (את שאר הציוד השארנו במלון). הבאנו מבעל המלון שאין אוטובוסים למערת יאגודינה ולכן תפסנו טרמפים (יש גם אפשרות לקחת מונית בכ-25 לב).
הטרמפ הראשון הוריד אותנו 7 קילומטר מהמערה. התחלנו ללכת לכיוונה ברגל ואחרי כמה מאות מטרים עצר טרמפ נוסף שהוריד אותנו קילומטר מהמערה. שמחנו על הטרמפ השני כי הדרך הייתה צרה ומכוניות נוסעות בה מהר.
הגענו למערה ב-10:05 ונאלצנו לחכות עד 11:00 לסיור מודרך. הסיור יוצר כל שעה עגולה בין 9:00-17:00 עם מינימום של 6 אנשים (בחודשים אפריל-ספטמבר מינימום 10 אנשים). הסיור בבולגרית בלבד, מחירו 6.5 לב לאדם והוא נמשך 45 דקות. יש אפשרות לסיור מודרך באנגלית בתוספת תשלום. המערה הייתה חביבה אך לצערנו לא הבנו את סיפורה והסבריה מפאת חוסר שליטה בשפה...
בסיום הסיור נסענו עם עוד שני זוגות בולגרים צעירים לטיול ג'יפים שיוצא מהמערה לנקודת תצפית גבוהה באזור. הטיול עולה 10 לב לאדם ונמשך כשעתיים. הנוף מהדרך ומהתצפית יפה למדי ואפשר לראות את כל הרי בולגריה וצפון יוון.
לאחר מכן המשכנו עם אותם בולגרים במכוניתם הפרטית למערת טריגראד (גרון השטן). במקור התכוונו ללכת ברגל בין המערות הליכה שאמורה לקחת שעתיים וחצי, אך החלטנו לוותר מטעמי עצלות. בדרך התחיל גשם שהפך במהרה לברד אימתני שנמשך דקות ארוכות ושמחנו על עצלנותינו.
גם בטריגראד הסיור במערה מתחיל כל שעה עגולה ולכן חיכינו באוטו עד 15:00. הסיור היה כחצי שעה במחיר 4 לב לאדם. המערה מאוד מרשימה ויפה אף שהיא חשוכה, ונהנים גם בלי להבין.
בסיור פגשנו זוג ישראלים שהקפיץ אותנו עד כ-4 קילומטר מדווין. משם התחלנו ללכת על הכביש עד שעצר לנו רכב נוסף שלקח אותנו עד מרכז העיר.
אכלנו ארוחת ערב בכניסה למדרחוב שהייתה לא משהו כל כך...
ישנו לילה נוסף באותו המלון חסר השם.

יום הטיול השני -
לקחנו את האוטובוס של 8:15 לSMOLYAN וירדנו כעבור חצי שעה לערך בכפר SHIROKA LAKA שם אכלנו ארוחת בוקר שכללה טוסט עם צ'יפס והסתובבנו מעט ברחובות הציוריים והשוממים.
חיכינו במשך שעה לטרמפ לPAMPOROVO ושם ירדנו בתחנה המרכזית שהייתה דיי עזובה. ניסינו למצוא את הדרך למנזר ROZHAN ולאחר התברברות של כשעה וויתרנו וחזרנו לתחנה.
רצינו לקחת אוטובוס לסמוליאן אך הוא היה מלא. 5 דקות אחריו הגיע אוטובוס לפלובדיב והחלטנו לעלות (9 לב לאדם, שעתיים נסיעה).
 בפלובדיב התברברנו כ-3 שעות בנסיון למצוא את עצמנו (לקחנו קו 7 מהתחנה המרכזית למרכז העיר במחיר 1 לב לאדם) ובחיפוש אחר מקום לישון. בדיעבד הבנו שאפשר להגיע למרכז העיר בהליכה רגלית של כחצי שעה. אחרי הסתובבות עקרה במרכז העיר נכנסנו למלון יוקרתי יחסית כדי שיפנה אותנו למלונות זולים יותר. במלון ציידו אותנו במפה של מרכז העיר ושלחו אותנו לגסטהאוס ברחוב IVAN VAZOV 29 שהיה מלא (מחירו 20 לב לאדם כולל א. בוקר). המשכנו למלון אחר ברחוב RAKOVSKI 16. המלון נקרא מלון צ'לסי שעלה 50 לב לזוג + קפה וקרואסון בבוקר. המלון היה נעים וכייפי (למחרת גילינו עוד כמה גסטהאוסים ברחוב SABORNA בתוך העיר העתיקה). במלון המליצו לנו על מסעדה מצויינת לארוחת ערב בשם דיאנה שנמצאת 5 דקות מהמלון.

פלובדיב
קמנו מאוחר בבוקר ולהכנו לסיבוב בעיר. קודם כל הסתובבנו ברחובות העיר העתיקה (אפשר למצוא מפות תיירים בחינם בתאטרון הרומי באחת הכיכרות המרכזיות). העיר יפה ומלאת מוזיאונים של ההסטוריה של פלובדיב ובולגריה, רובם עולים בין 2-6 לב כניסה, בתים יפים שבחלקם מוצגות תערוכות, חנויות מזכרות וכנסיות שונות. עלינו לגבעת NEBET TEPE שבפאתי העיר העתיקה ותיצפתנו על העיר מתצפית נחמדה.
משם המשכנו לבית הכנסת שנמצא לא רחוק מהמרכז אך לצערינו הוא היה נעולה וריק.
טיפסנו אל גבעה סמוכה שעליה נמצא מונומנט שחרור בולגריה (המכונה בפי המקומיים "אלושה", על שמו של המודל לפסל - אלכסנדר מישהו...). העלייה הייתה דיי מעייפת אך הפסל יפה והנוף גם.
אכלנו בניצ'ה עם תרד (מומלץ!) והתפנקנו בגלידה ומיץ טבעי במדרחוב הראשי שגדוש בחנויות ומסעדות.
הלכנו למרכזית YUG (שצמודה למרכזית שהגענו אליה יום קודם - לא ברור מה ההבדל ביניהן) כדי לבדוק בדיוק מתי יש אוטובוס לסופיה. המרכזית נמצאת 25 דק' הליכה ממרכז העיר.
הסתובבנו קצת בין החנויות, עברנו במלון להתארגנות קצרה ואכלנו ארוחת ערב במסעדה על הרחוב + פאי תפוחים מפנק במסעדת קינוחים סמוכה.
 את הלילה עשינו באותו המלון.

סופיה
אחרי קרואסון וקפה (תעשייתיים למדי) לקחנו את האוטובוס של 8:15 ממרכזית YUG לסופיה. לאוטובוס קונים כרטיסים בקופות התחנה ויש מקומות מוסמנים, ככה ששווה לקנות מראש (לנו לא הייתה בעיה של מקום, אבל בכל זאת זה חוסך זמן בבוקר...). הנסיעה נמשכה כשעתיים וחצי ועלתה 14 לב לאדם.
בסופיה מצאנו בקלות את מרכז העיר (10-15 דק' הליכה דרומה מהמרכזית). נכנסנו למלון שרתון סופיה וקיבלנו מפת תיירים קטנה עם כל האתרים החשובים והכוונה מהגברת בדלפק.
הסתובבנו קצת בין האתרים במרכז העיר (מסגד גדול, בתים מרשימים ופסלים למיניהם). הלכנו לבית הכנסת הגדול (הכי גדול באירופה כך טוענים), אבל הוא היה סגור כי היה ערב חג שני. האמת היא שרק רצינו לשבת קצת בסוכה ולהגיד חג שמח, אבל האנשים לא היו כל כך נחמדים... הלכנו בבושת פנים לשוק הנשים הסמוך שמציע פירות וירקות ומעט כלי קרמיקה לתיירים. השוק היה סתמי למדי, אכלנו בניצ'ה אחרון בחיים (שליווה אותנו כבטון יצוק עד הבית...) וממנו הלכנו לקתדרלה הראשית המרשימה.
בסמוך לקתדרלה נמצא השוק העתיק, שהוא בעצם עשרה דוכנים שמציעים מזכרות שונות מהשלטון הקומוניסטי ומהנאצים. מוטרדים ומבולבלים מהמראות עזבנו את המקום (לא לפני שרכשנו סיכה של לנין...) והמשכנו לאוניברסיטת סופיה הסמוכה ולפארק המונומנט הרוסי. לאחר מנוחה וקניות אחרונות בסופר הלכנו לתאטרון איוון ואזוב ומשם לארוחת ערב מצויינת במסעדת מרקים-סנדוויצ'ים-סלטים בשם STAR SOUP ברחוב SHISHMAN. קינחנו בגלידה RAFFY (הפזורה בכל רחבי בולגריה) ומשם לקחנו קו 84 מתחנת האוניברסיטה לשדה התעופה.
שימו לב! בתחנה המרכזית נאמר לנו שצריך להגיע למלון כלשהו שרחוק מהמרכז ומשם לקחת את הקו לשדה, אבל בפועל גילינו שהוא יוצא ממש ממרכז העיר. שלא יעבדו עליכם!
הגענו לשדה כשעתיים לפני הטיסה (אין צורך להגיע יותר מוקדם מזה). רוב החנויות (המעטות) היו סגורות ואלה הפתוחות היו יקרות. בזבזנו את שארית כספינו בקניית קפה אחרון (במחיר מופקע).
 טסנו בחברת הטיסה הבולגרית שהייתה ממש אחלה (בהלוך ישנו אז לא ידענו...). הטיסה עברה בנעימים ונחתנו כעבור שעתיים שמחים וטובים בארץ!

טיפים כלליים:

 התארגנות בארץ:

• לטיול יצאנו עם כ-32 קילו שהתחלקו בנינו. רוב הציוד שלקחנו היה הכרחי גם אם לא השתמשנו בו בסוף (למשל שק"שים וביגוד חם, כי לא יכולנו לדעת אם נשתמש בהם או לא)
• לקחנו איתנו מקלות הליכה שהקלו על ההליכה באופן משמעותי! אם יש לכם אפשרות לכאלה, בהחלט מאוד מומלץ!
• היו לנו מפות כבר בארץ ויכולנו לתכנן את המסלולים מראש, מה שמאוד עזר לנו בעיקר בתחילת הטיול. בכל מקרה בכל עיר ממנה תצאו לטיול ניתן לרכוש בזול מפת מסלולים של האזור.
• רמת האנגלית במדינה הייתה יותר סבירה משציפינו ולכן אין צורך במילון, אבל מאוד מומלץ ללמוד את האותיות הקיריליות (זה לא מאוד מסובך).

טיול רגלי:

• השבילים מסומנים מצויין ובתדירות גבוהה בסימונים שדומים לסימונים בארץ. במקומות מרכזיים בדרך יש שילוט לבקתות הקרובות.
• בהרי פירין יש בכל בקתה שילוט מסודר של הפארק הלאומי שכולל מפה של כל האזור וכן הערכת זמן למסלולים היוצאים מהבקתה. שימו לב שהבולגרים הולכים מהר ובדרך כלל בלי ציוד ועצירות, ולכן הזמנים עשויים להיות עד פי 1.5 ממה שכתוב.
• גם בפירין וגם ברילה יש הרבה מסלולים אפשריים והטיול יכול לערוך 3 ימים או שבועיים. אפשר לבנות מסלולים מגוונים בהתאם לכוח ולכושר שלכם.

 אוכל:

• באופן בסיסי האוכל בבקתות מספק ביותר אך פשוט (לחם מטוגן, חביתה, סלט ומרק).
• על הגב סחבנו רק ארוחת צהריים לכל הטרק (לחם שקנינו שם וטחינה מהארץ). יש אפשרות לקנות כל בוקר לחם וחביתה בבקתה ולקחת לדרך.
• הבאנו מהארץ כל מיני פירות יבשים וחטיפי אנרגיה לנשנושים לאורך היום.
• בכפרים ובערים האוכל מאוד מקומי ופשוט ומבוסס בעיקרו על תפוחי אדמה, שמן וגבינה בולגרית. ירקות טריים יש בכל מקום.
• לא הייתה לנו בעיה עם האוכל בשום מקום על אף היותנו צימחונים.

 עונה:

• בעיקרון מומלץ לנסוע לפני אוקטובר מחשש לגשם אך למעט יום אחד כל הטיול היה מזג אוויר מצויין.
• בגלל שנסענו אחרי עונת התיירות דאגנו לברר בכל בקתה אם הבקתה הבאה פתוחה וכך גם לגבי עבודת הרכבלים. בגדול כמעט לא נתקלנו במטיילים אחרים ותמיד היה שפע של מקום לינה.

 תחבורה:

• בסך הכל התחבורה הציבורית נוחה וזמינה.
• כדאי לברר מראש בתחנות המרכזיות מתי יוצא האוטובוס הבא שתצטרכו.
• בקווים המשניים רוב הנסיעה מתרחשת בטרנזיטים צפופים יחסית אבל סבירים.
• בטיול בהרי רודופי מומלץ למדי לשכור רכב (אפשר בפלובדיב במחיר סביר). התחבורה הציבורית שם מוגבלת והרבה אתרים לא נמצאים בדרכים הראשיות.
• לעיתים היו יותר אוטובוסים ממה שהיה כתוב בתחנות המרכזיות, ייתכן שזה בגלל חברות פרטיות שמפעילות את אותם הקווים (בדומה למוניות שירות...).

כסף:

• לקחנו יורו מהארץ, החלפנו סכום מינימלי בשדה (בשער גרוע) ואת השאר החלפנו לאורך הטיול.
• העלויות בסך הכל זולות, בעיקר האוכל.
• בכל מקום שעברנו בו ניתן למצוא מקומות לינה במחיר של מקסימום 20 לב לאדם.
• אומנם הסתובבנו עם חגורות כסף אבל לא הרגשנו מאויימים ע"י כייסים למיניהם.
• יום טיול בהרים עולה מקסימום 40 לב לאדם.

 בשורה התחתונה בולגריה היא מדינה יפה ומעניינת לצד היותה ענייה וכפרית יחסית. הבולגרים מאוד חמים ונחמדים. אנחנו היינו בחלק קטן יחסית (בדרום מערב המדינה) אבל יש עוד הרבה מה לראות. הטיול מאוד מומלץ, מהנה וזול!