טיול מבוגרים לצ'ילה, כולל טרקים, נובמבר 2018

בסוף נובמבר 2018 יצאנו, זוג מטיילים מבוגרים (בן 61, בת 51), לטיול טרקים בן שבועיים בצ'ילה. את הטיול ביססנו על ההמלצות של אתר התרמילאים של המטייל – עפתי. על אף שמדובר באתר לצעירים, אנחנו צעירים ברוחנו, ובעיקר האתר הוא מעולה לתכנון של טיולי טרקים. התבססנו על ההמלצות באתר, שבמקרה של צ'ילה היו עדכניות ואיכותיות במיוחד, ועשינו להן את ההתאמה לגילנו (מכונית שכורה במקום אוטובוס, חדר ברפוחיו במקום אוהל על הגב וכו'). לכן ההמלצה הראשונה שלנו היא להתחיל את התכנון שלכם בהתבסס על עפתי, ולהמשיך משם.

להלן המלצות עיקריות, ולאחר מכן הטיול המפורט:

PDI: אף אחד לא מזהיר אתכם מכך, אבל את טופס ה-PDI שתקבלו במשטרה ההגירה בכניסה לצ'ילה אתם חייבים לשמור מכל משמר. הטופס מעניק לכם הנחה ממע”מ (19%) במלונות, וישנם מלונות שגם לא יסכימו לקבל אתכם בלעדיו. לכן, שהטופס יהיה תמיד בדרכון שלכם, ואל תאבדו אותו.
מחירים: עבור התרמילאים צ'ילה היא מדינה יקרה להחריד, עבור זוגות מבוססים המחירים בצ'ילה הם סבירים בהחלט – מחירים אירופאיים, מינוס 20%. ישנו בפוקון ובפורטו נטלס במלונות מהממים במחיר של 100 דולר לחדר (הזמנה דרך בוקינג), אכלנו במסעדות מצוינות במחירים הזולים מתל אביב בכ-20%, ובעיקר נהנו ממערכת טיסות פנים יעילה וזולה במיוחד. טיסה מסנטיאגו לפונטה ארנס – 3000 ק”מ, כמעט ארבע שעות – תעלה לכם פחות ממאה דולר, באחת מחברות הלאו קוסט של צ'ילה (LAN, SKY, J-SMART(, כולן אמינות וטובות. אין בעיה בכל רחבי צ'ילה גם להמיר מזומן, למשוך מזומן ממכשירי ATM ולהשתמש בכרטיס אשראי. עם זאת שימו לב שדווקא הפארקים דורשים תשלום במזומן, אז הקפידו תמיד שיהיה גם מזומן עליכם.
תחבורה: כאמור, מערכת טיסות פנים יעילה, אמינה וזולה. גם האוטובוסים לתיירים – למשל האוטובוסים שנעים בין פונטה ארנס (PUNTA ARENAS) לפורטו נטלס (PUERTO NATTALES), ובין פורטו נטלס לפארק TORRES DEL PAINE, הם אוטובוסים חדישים, מדויקים ומצוינים. במחיר כרטיס של 8 דולר לנסיעה של שלוש שעות, ללא עצירות, אין לכם מה להתלבט. שימו לב: האוטובוס מדייקים, והם יצאו בזמן מהרציף, בין אם הגעתם ובין אם לאו, אז אל תאחרו! תדאגו תמיד לרכוש כרטיסים יום מראש, או באתרי האון ליין של חברות האוטובוסים (בפטגוניה מדובר ב-BUS FERNANADES. , BUSSUR בעיקר).
השכרת רכב: אין בעיה לשכור רכב באזורים התיירותיים. הכבישים במצב סביר מינוס עד סביר, והשילוט נסבל, אבל בעידן הוויז וה-MAPS ME אין בעית ניווט בכל מקרה. המלצת זהב: אל תלכו לאף טרק, בשום מקום בעולם, לפני שהורדתם קודם את אפלקצית ה- MAPS ME, אפקליצית ניווט אוף ליין (על בסיס GPS בלבד) מדויקת להפליא.
אוכל: המטבח הצ'יליאני חוסה תחת שני המטבחים השכנים המאפילים עליו: הבשר הארגנטינאי והדגים של פרו. ביחס לשני אלו לצ'ליאנים אין הרבה מה להציע, אבל הם למדו משכניהם מה שאומר שהאוכל שלהם טוב, כולל כמובן היין. במיוחד מומלצים הדגים ומאכלי הים, שהם תמיד טריים מצוינים. אם תלכו על מנת סביצ'ה לפתיחה, ומנת סלמון או פורל (TRAUT) לעיקרית, לא תפלו כמעט באף מסעדה בצ'ילה. אל תחמיצו את הקוקטייל הלאומי ה-PISCO SUR.
הזמנות: היינו בצ'ילה בשלהי האביב, סוף נובמבר. באזור פוקון לא היתה לנו כל בעיה, והעיירה היתה חצי ריקה. בנוגע לפארק ה-TORRES DEL PAINE זהו סיפור אחר לחלוטין. מדובר באחד הפארקים המבוקשים בעולם, ולכם אם אתם רוצים לשון במיטה ברופחיו, או לשכור אוהל מוכן (אופציה מומלצת מאד) אתם חייבים להזמין חמישה-שישה חודשים מראש. זה לא צחוק: אנחנו הזמנו ארבעה חודשים מראש, ושניים מהמחנות (CUERNOS, CHILENO) כבר היו מלאים! במיוחד יש בעיה בצ'ילנו, מכיוון שהוא כיום המחנה הקרוב ביותר לטורס – לאחר שהמחנה שהיה הקרוב ביותר, מחנה הטורס, נסגר לשיפוצים. שימו לב: לא יתנו לכם להכנס לפארק מבלי שיש לכם הזמנות לכל הלילות בפארק, אז אתם חייבים להיות מסודרים ולהזמין מראש. אין בעיה לבצע הזמנות באתרי האון ליין של החברות המפעילות את הפארק (fantasticosur, vertice –הרפוחיו בפארק מופעלים בידי שתי חברות שונות – או אתר הרשמי של רשות הפארקים CONAF למקרה שאתם ישנם עם אוהל שלכם במחנות הפשוטים יותר).

תכנון הטיול המפורט: מאחר שאנחנו אנשים עובדים עמדו לרשותנו שבועיים בלבד. אי לכך בחרנו מראש להתמקד רק בשני אזורים בצ'ילה: פארק טורס דל פיינה בפטגוניה, ואזור PUCON. זאת היתה החלטה מצוינת, שמיצתה היטב את מגבלת הזמן ואפשרה לנו להשלים בפרק זמן קצוב את שתיי האטרקציות מפורסמות של צ'ילה: טורס דל פיינה והעליה לאתר הגעש villarrica (מבוטא ויריקה) בפוקון.

יום ראשון: יום אחד הקדשנו לסנטיאגו. בעפתי מזהירים שמדובר בעיר מערבית משעממת ויקרה, אבל גם נותנים את המלצת הזהב: לקחת את הסיור חינם שיוצא פעמיים ביום מפלאזה דה ארמס. אל תחמיצו: מדובר בשלוש שעות של סיור חינם, שניתן בידי סטודנטים נלהבים, שכולל גם הסברים על ההיסטוריה והאומנות של העיר, אבל גם על חיי הלילה התוססים, הברים והמסעדות, כולל המלצות. היה מדהים, ובזכות הסיור הזה נהנו מהיום שלנו בסנטיאגו מאד.
יום מעבר: טיסה מסנטיאגו לפונטה ארנס, ומשדה התעופה אוטובוס (הזמנו כרטיסים מראש) ישירות לפורטו נטלס. ישנו במלון נפלא – TOORE PATAGONIA.
יום הכנות בפורטה נטלס לקראת היציאה לטרק: אל תוותרו על יום ההכנה הזה. הוא גם נותן לכם יותר זמן במקרה של תקלה בטיסות יום קודם, וגם חשוב מאד לההערך כראוי לטרק. בעיקר על תחמיצו את המלצת הזהב של עפתי לשמוע את הרצאת החינם על הטרק בשעה שלוש בסוכנות הטיולים ERRATIC ROCK. זאת הרצאה מדהימה, גם מבחינת ההכנה הפסיכולוגית לקשיים של הטרק – ובעיקר קשיי מזג האוויר, שבמקרה של פאטגוניה הוא הפכפך וקשה במיוחד.
יציאה למסלול ה-W בפארק טורס דל פיינה. תכננו את הטיול לשלושה לילות וארבעה ימים: לילה ראשון לינה במחנה PAINE GRANDE (חברה מפעילה VERTICE). לילה שני לינה ב-CUERNOS, לילה שלישי לינה ב-CHILENO (חברה מפעילה fantasticosur). את כל הלילות לנו באוהל מוזמן מראש, כולל מזרון ושק שינה, וכולל שתי ארוחות (HALF BOARDׂ) מה שחסך לנו את סחיבת ציוד הלינה ומרבית האוכל, כך שסחבנו רק בגדים ואוכל לצהריים על הגב. העדפנו את האופציה של אוהל, על פני לינה ברפוחיו, גם בגלל שהיא זולה יותר, וגם בגלל שהיא מעניקה יותר פרטיות. עם זאת בלילות גשם קפואים, כמו שיש הרבה בפטגוניה, הלינה באוהל יכולה להיות פחות נוחה. לשיקולכם. בכל מקרה מדובר גם כך באופציה יקרה להחריד – כ-190 דולר ללילה לזוג, על בסיס אוהל ושתי ארוחות! כאמור, הביקוש לפארק הוא עצום וגם במחירים המופקעים הללו כל האוהלים המוכנים וכל המיטות ברפוחיו נחטפים חודשים מראש.
הזמנת המחנות שעשינו היא המיטבית. במקרה שיש בעית מקום, עם זאת, הרי שמחנה FRANCES הוא תחליפי לקוארנוס (המיקום לא פחות טוב, קוארנוס רק הרבה יותר יפה), ומחנה סנטרל הוא תחליפי לצי'לנו (עם כי במקרה הזה התחליפיות היא בעייתית: סנטרל גם הרבה פחות יפה מצ'ילנו, וגם הרבה יותר רחוק מהטורס. הוא יוסיף לכם שעתיים הליכה לטורס).
יום ראשון: יוצאים באוטובוס של שבע בבוקר מפורטו נטלס, כדי להספיק להגיע בזמן למעבורת של 11 בבוקר, ולהתחיל את המסלול עד 12 בצהריים. הכניסה לפארק והמעבורת יקרים מאד, והתשלום הוא במזומן בלבד. עשינו את המסלול מפיינה גרנדה עד לקרחון גריי וחזרה, מסלול של כ-23 ק”מ. בעקרון המסלול לא מאד קשה, אלא אם יש לכם רוחות של 70 קמ”ש וגשם מקפיא כל הדרך כפי שהיה לנו. תתרגלו, זה מזג האוויר בפטגוניה. אם יש לכם זמן, אפשר לפצל את היום הראשון ולהשאר לשון במחנה גריי, שלמרגלות הקרחון, כדי לטייל למחרת בנחת על הקרחון (אנחנו רק הגענו עד לנקודת התצפית על הקרחון, הצצנו, וסבנו מיד בדרכנו חזרה).
יום שני: 25 ק”מ, עשר שעות הליכה, מפיינה גרנדה ועד קוארנוס, כולל עליה באמצע לתצפית של Britanico. שימו לב: העליה לבריטניקו היא ארוכה ומעייפת. עם קשה לכם ללכת עשר שעות ברציפות אפשר בהחלט להסתפק בעליה עד לתצפית באמצע העליה של ה-FRENCH VALLEY. זה יחסוך לכם שעתיים-שלוש של הליכה לא קלה, והתצפית של הפרנץ וואלי (וואלה פרנסס) היא יותר יפה בכל מקרה.
יום שלישי: 13 ק”מ מקוארנוס לצ'ילנו. העליה לצ'ילנו מעייפת טיפה. אנחנו מצאנו אותה לא קשה, ולכן המשכנו כבר באותו יום ועלינו לתצפית על שלושת עמודי הטורס – עליה של עוד8 ק”מ, שעתיים בכל כיוון, כלומר עוד ארבע שעות הליכה. זאת גם הסיבה מדוע חשוב מאד לנסות ולשון בצ'ילנו ולא בסנטרל – צ'ילנו נותן לכם אופציה נוספת לראות את הטורס כבר ביום השלישי, ולא רק בבוקר היום הרביעי.
יום רביעי – עליה לטורס, ולאחר מכן יציאה מהפארק. אפשר להספיק זאת עד השעה שתיים, כאשר יוצא האוטובוס הראשון מהפארק חזרה לפורטו נאטלס. ולא, תתפסו את האוטובוס של שבע.
יום מעבר: האוטובוס של שבר בבוקר מפורטו נאטלס חזרה לשדה התעופה בפונטה ארנס. מפונטה ארנס טיסה לסנטיאגו, המשך טיסה לטמוקו (TEMUCO), ומטמוקו עם רכב שכור נסיעה של שעה וחצי ל-PUCON. ישנו במלון מהמם, MAKI HOTEL, כולל ארוחת בוקר מדהימה שכלולה במחיר.
יום הכנות כדי לקבוע את כל האטרקציות שנעשה בימים הקרובים בפוקון, ובעיקר הזמנת העליה להר הגעש ויאריקה. יש אינספור סוכנויות טיולים שעולות על ההר, אנחנו בחרנו ב-CHILE SUMMIT, ולא הצטערנו. מדובר בסוכנות מעולה: הציוד שקיבלנו מהם היה במובהק הטוב ביותר מכל הקבוצות שראינו על ההר, המדריכים היו דוברי אנגלית ומעולים, ובעיקר בעלת הבית – סוזי – היא קנדית, שנתנה לנו עצות מעולות גם לגבי המשך תכנון הימים שלנו בפוקון. בין השאר עצת הזהב (בניגוד לכתוב בעפתי) של לנסוע למרחצאות החמים בבוקר ולא בערב. בהתאם לעצה שלה את אחה”צ של היום הראשון בילינו בשיט על הנהר הסמוך (WHITE WATER RAFTING). היה כיף גדול.
יום עליה לויאריקה: משש וחצי בבוקר ועד כשלוש-ארבע אחה”צ. הסוכנות נותנת ציוד מלא, אתם מתבקשים להביא רק בגדים, משקפי שמש, מסנן קרינה, מים וקצת אוכל. שימו לב: מדובר בטיפוס של 1400 מטר רצופים, רובם בשלג עם נעלי שלג ודוקרנים, בגובה של 2800 מטר, במשך ארבע-חמש שעות ברציפות. זה לא קל, אפילו עבורנו שסיימנו את מסלול ה-W בטורס דל פיינה בשלושה וחצי ימים. מי שאינו בכושר מעולה, שיוותר על הטיפוס. מי שיש לו כושר טוב, שלא יחמיץ. זאת חוויה שאין שניה לה, כולל הגלישה למטה בסוף היום (למרות החששות המוקדמים שלנו: הגלישה אינה מסוכנת וגם אינה מפחידה).
יום טיול בשמורת הטבע הסמוכה huerquehue. שמורה מהממת וקלילה, אל תחמיצו. נסענו ברכב השכור שלנו, כשעה נסיעה. בדרך חזרה אפשר לעצור בחופים של אגם CABURGA הסמוך, או באתרי המרחצאות החמים הסמוכים.
יום של בלוי במרחצות היקרים והטובים ביותר באזור, מרחצאות geometricas. מדובר בשעתיים נסיעה לכל כיוון ברכב השכור, פלוס עלות כניסה של כ-40 דולר לאדם. בשיא העונה המרחצאות מפוצצים ממבקרים, וכנראה אינם נעימים. אנחנו היינו בתחילת העונה, וגם הקפדנו להתייצב במקום מיד עם הפתיחה בשעה 11 בבוקר, כך שהיינו באתר כמעט לבד. היה שווה את המאמץ ואת המחיר, מדובר במקום מהמם.
יום אחרון שיבה לארץ.
בסה”כ היינו בצ'ילה שבועיים בדיוק, והספקנו למצות גם ארבעה ימים מלאים בטורס דל פיינה וגם ארבעה ימים מלאים בפוקון. היה מהנה ומומלץ במיוחד. העונה שבחרנו – שלהי האביב – היתה מופלאה לאזור פוקון. בפטגוניה מזג האוויר היה פחות נעים, אבל שם מזג האוויר הוא ענין של מזל. בכל מקרה, אל תתנו למזג האוויר הקשה בפטגוניה להרתיע אתכם: העננים הקודרים והרוחות העזות הם חלק מהחוויה של פארק טורס דל פיינה, שהעוצמה שלו היא מרשימה בכל מקרה.