זה עתה חזרנו מטיול של שלושה שבועות, עם ארבעת ילדנו (גילאי 8-17), בסין. זאת היתה חוויה מרתקת ומסעירה, אך לא תמיד קלה. מאחר שחלק גדול מהטיול תוכנן בעזרת הטיפים של המטייל, חשבנו לשתף את קוראי האתר בחוויתנו ומסקנותינו. ראשית כמה מסקנות עיקריות, ואחר כך פירוט מסלול הטיול וטיפים.

הדגשים ומסקנות:

א. בחירת המסלול: סין היא מדינה ענקית. לא ניתן להספיק לראות את כולה בתוך שלושה שבועות, ולכן בחירת המסלול צריכה להתחיל מהשאלה על מה מוותרים. אנחנו התמקדנו במרכז סין (כלומר ויתרנו על דרך המשי ועל טיבט), ובעיקר סין המסורתית (כלומר, ויתרנו על הערים המודרניות שנגחאי והונג קונג). גם כך מצאנו את עצמנו מתרוצצים במשך שלושה שבועות בין שישה מוקדים שונים בסין – שיאן, ג'וזייגו, צ'נגדו, יונאן, גווילין ובייגי'ן – דבר שחייב אותנו לעבור כמעט כל יום מלון, ולטוס בשבע טיסות פנים. זהו איננו טיול של מנוחה או של נופש, אלא טיול עמוס שמנסים להספיק בו כמה שיותר.

לא חייבים לבחור במסלול עמוס כל כך. מי שרוצה להפחית עומס יכול, לטעמנו, להתמקד בשלושה מוקדים עיקריים – סצ'ואן, יונאן ובייג'ין (כלומר לוותר על שיאן ועל גווילין). אפשר אפילו להתמקד רק בשני מוקדים – יונאן, שהוא לדעתנו האזור הכי יפה בסין, ובייג'ינג.

בכל מקרה, קחו בחשבון שסין אינה מדינה של נופש. אין בה חופים, אגמים, או מלונות מקסימים שניתן לעצור בהם למנוחה. קח שקצב מהיר ועמוס הוא די מתבקש בטיול בסין.

ב. סוג הטיול: מי שרוצה להספיק לראות כמה שיותר מסין, בתוך פרק זמן קצר, צריך לההעזר במדריכים מקומיים. הדרך המתבקשת היא לעשות זאת בעזרת סוכנות תיור ישראלית או סינית, שתתכננן עבורכם את הטיול – לרבות הקשר עם המדריכים. בעקרון הסוכנויות הישראליות הן בדרך כלל יקרות מאד, הסוכנויות הסיניות מעט יקרות פחות.

אנחנו בחרנו לוותר על התיווך של סוכן, ולהתקשר עם המדריכים ישירות בעצמנו. עשינו זאת גם כי הערכנו שנצליח לחסוך כסף, וגם בגלל חוויה לא כל כך מוצלחת שהיתה לנו עם טיול כזה בוויטנאם. העבודה דרך סוכנות תיור מנתקת את הקשר עם המדריכים, שחייבים בדין וחשבון לסוכן בביג'ינג או בשנגחי, אבל לא לכם. זה משפיע על איכות השירות, וגם על הגמישות (כל סטיה מהתוכנית מחייבת אישור). כך יצא ששילמנו מחיר יקר עבור טיול פרטי, וקיבלנו יחס כמו של טיול מאורגן.

בחרנו את המדריכים לכן בעצמנו, באמצעות המלצות במטייל ובטריפאדוויזר. זה אכן הוכיח את עצמו, והשירות שקיבלנו מהמדריכים היה מצוין. להערכתנו גם חסכנו המון כסף בהשוואה לסוכנות ישראלית – חברים שעשו טיול דומה שילמו כ-6500 דולר לאדם, הטיול עלה לנו כ-4000-4500 דולר לאדם – וכנראה חסכנו גם כ- 10%-20% בהשוואה לסוכנות סינית.

עם זאת, חייבים להדגיש שמדובר היה במאמץ של מאות שעות אינטרנט – תכנון המסלול בעצמנו, חיפוש המלצות על מדריכים, לנהל משא ומתן במיילים עם המדריכים על תוכנית הטיול ועל המחיר, הזמנת מלונות, הזמנת טיסות. משאבי הזמן שכרוכים בתכנון הטיול היו עצומים, וביחס לחיסכון במחיר מול סוכן נסיעות סיני – כנראה 10%-20% – לא בטוח שזה מצדיק את עצמו. אז אם לכם זמן, תתמקדו בבחירת סוכנות נסיעות סינית טובה ואמינה, שתתכננן עבורכם את הטיול.

ג. עונה: בהיותנו מטופלים בארבעה ילדים, הבחירה הטבעית היתה לנסוע בקיץ, באוגוסט. זאת לא בחירה מובנית מאליה, בגלל אחת הבעיות הקשות של טיול בסין: הצפיפות והדוחק. לא רק שהקיץ חם ולח (כמו בישראל), אלא שכ-400 מיליון בני מעמד הביניים הסיני נמצאים גם הם בחופשת הקיץ עם הילדים שלהם, ומציפים את אתרי התיירות. קשה לתאר במילים את הדוחק: תארו לכם את חופי הכנרת באמצע אוגוסט, ועכשיו תכפילו את החוויה פי מאה.

מה שהופך את הדוחק לקשה במיוחד הוא ההתרבות הסינית: הסינים הם עם חם, בכל המובנים. הם צועקים, דוחפים, יורקים, רומסים ומלכלכים. בקיצור, לא עם שנעים לעמוד בתור עם 400 מיליון ממנו.

ככל שהבנו מהמדריכים תיירות הפנים בסין היא כבר ענין תרבותי, ופשוט אין סיכוי להיות לבד באתרי התיירות הגדולים של סין באף זמן, אבל יולי-אוגוסט וכן השבוע הראשון של אוקטובר (חג העצמאות של סין, 1.4 מיליארד סינים נמצאים בחופשה) הם כנראה צפופים במיוחד.

אז אם אין לכם ילדים, סעו לסין בספטמבר – ככל הנראה החודש הנעים, היפה (צבעי הסתיו) וגם הפחות צפוף של השנה. אם יש לכם ילדים תצטרכו להתפשר בין אפריל (קר מדי לעלות לשמורות ההרריות), בין החלק הראשון של החגים (בשום פנים ואופן לא לנסוע לסין בשבוע הראשון של אוקטובר!), או בין החום והצפיפות של יולי אוגוסט.

ד. אוכל: אם אינכם שומרי כשרות, הרי שהאוכל בסין הוא חגיגה בשבילכם. מדובר באחד המטבחים המפוארים והמעניינים שיש, ושווה פשוט להסחף איתו. אנחנו הקפדנו לאכול רק במסעדות מקומיות פשוטות, ולא הססנו לנסות מאכלים שאנחנו לא מכירים. אל תחששו, כלבים ועכברושים אוכלים רק בקנטון. אל תחששו גם ממחסום השפה – כמעט בכל מסעדה יש תפריט באנגלית, או תמונות של המנות שתלויות על הקירות. גם הלכלוך במסעדות לא צריך להרתיע. סין היא מדינה מלוכלכת, אבל הבישול הסיני נעשה בטמפרטורות מאד גבוהות, והבשר מוגש תמיד טרי. למעשה, הרבה פעמים הוא מוגש טרי מדי – כל מסעדה שמכבדת את עצמה תשחוט את הדג או את הסרטן לנגד עינכם, לעיתים קרובות (בעיקר במאכלי ים) החיות תושלכנה חיות אל תוך השמן הרותח. חוויה מרתיעה, שגרמה לנו לוותר על חלק מהמאכלים בסין.

בכל מקרה, האוכל תמיד מעניין וטעים. הוא נוטה להיות מעט שמן (הקפצה בווק) ומאד מתובל, אבל זהו חלק מהעניין, ותמיד אפשר להתמקד במרקים שהם יותר קלים. לגבי החריפות – אנחנו רגילים באוכל חריף, ולא התרגשנו מהטיבול הסיני. גם לא בסצ'ואן. בעיה יחידה שנתקלנו בה נגעה לדגים – משום מה הם מחבבים סוג של דג שעמוס במאות עצמות דקיקות. אז תהיו זהירים.

ה. תקשורת: תרבות הסלולר חדרה בענק לסין, וזה אומר שיש קליטת סלולר מצוינת בכל מקום בסין, ויש גם wifi חינם בכל מלון, טרמינל, וגם ברבות מהמסעדות. עם זאת הממשל הסיני חוסם את הגלישה לגוגל. לכן אם אתם רוצים גלישה חופשית, תביאו איתכם מהארץ נקודת wifi (מכשיר webing(.

ו. מחירים: סין התייקרה מאד, וכבר אינה מדינה מאד זולה. בעיקר יקרים המדריכים, שבאים ביחד עם רכב ונהג. אנחנו היינו שישה אנשים, ושילמנו כ-200-300 דולר ליום על חבילה של מדריך+מיני ואן – וזה אחרי שבכל מקום בדקנו לפחות חמש הצעות מחיר. גם אטרקציות התיירות המרכזיות יקרות – כניסה לשמורות הגדולות תעלה כ-30- 50 דולר לאדם. טיסות הפנים יקרות גם הן.

הלינה במלונות ברמת שלושה כוכבים, עלתה לנו כ-50-60 דולר לחדר בלי אורחת בוקר (רק בייג'ינג עלתה כפול מכך), ארוחות עלו כ-200-250 שקלים בממוצע. גם המחירים בחנויות לא זולים במיוחד – נמוכים בכשליש מהארץ.

ז. לינה: קל מאד להזמין מלונות בסין, דרך בוקינג. וגם אין כל תשלום מראש. מרבית התיירים לנים במלונות המערביים, בד”כ מגדלי ענק של מאות חדרים. אנחנו בחרנו להתמקד דווקא במלונות סינים קטנים ומקומייים, chinese style, כי רצינו שהמלונות יהיו חלק מחווית הטיול הסינית. זאת בחירה מסוכנת, כי חלק מהמלונות התבררו כסיניים מדי – כלומר מלוכלכלים ולא ראויים – אבל ככלל לא הצטערנו על כך. פרט לשני מלונות בעייתים, כל שאר המלונות היו מקסימים, וזולים.

ח. טיסות: יש שלושה אתרים דרכם כדאי להזמין טיסות בסין – elong, ctrip, priceline.שלושתם אמינים וקלים לתפעול. בממוצע, טיסה של שעה-שעה וחצי תעלה כ-150 דולר לאדם.

אנחנו עבדנו עם שלושת האתרים בו זמנית, והשוואנו מחירים בינהם. שימו לב שבדרך כלל שני האתרים הסיניים זולים מפרייסליין, אבל קחו בחשבון שעל המחיר שלהם תצטרכו להוסיף כ-3% עמלת כרטיס אשראי, ועוד כ-4% עמלת המרה מיואן לדולר (שתי העמלות אינן קיימות בפרייסליין, שמחייבת בדולרים מלכתחילה). חברת כרטיסי האשראי הישראלית ביצעה לנו את ההמרה מיואן לדולר ב-2% בלבד. לכן הקפידו לבצע את ההזמנה ביואן, ותנו לכרטיס האשראי הישראלי לבצע את ההמרה עבורכם.

שימו לב גם להתנהגות המשונה של תעשית הטיסות הסינית: זאת תעשיה של הרגע האחרון. לא רק שהמחירים יורדים ככל שהטיסה מתקרבת, אלא שגם לוח הטיסות המלא לא מתפרסם אלא חודש-חודשיים לפני מועד הטיסה. לכן אל תמהרו להזמין טיסות מוקדם.

י. בעיות עיקריות: הראשונה, הצפיפות והדוחק.

השניה – ההתיחסות של הסינים לכל הקשור להפרשות אדם. איכשהו הם רואים בענין ההפרשות דבר טבעי שלא צריך להתבייש בו. לכן הם יורקים כל הזמן (גם בתוך בנינים!), ולכן גם ההתיחסות המזעזעת שלהם לבתי שימוש. לעולם בתי השימוש הסיניים יהיו בשיטת הבול פגיעה, כמעט תמיד לא יהיה בהם נייר טואלט וגם לא סבון לשטיפת ידיים, במקומות נדחים בתי השימוש יהיו גם בלי דלתות ואפילו בלי מים, ולעולם הם יהיו מצחינים. כן, גם במקומות נקיים ומסודרים, כמו נמלי תעופה, השירותים יהיו מצחינים. כל מי שנוסע לסין חייב לקחת זאת מראש בחשבון – כמו הצפיפות גם הצחנה של בתי השימוש היא חלק בלתי נפרד מסין. הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא להתאפק כל היום עד שאתם מגיעים לחדר המלון, ובכל מקרה שתמיד יהיה אתכם נייר טואלט וג'ל לניקוי ידיים.

השלישית – כביסה. קשה מאד למצוא שירותי כביסה בסין. מהבחינה הזו דווקא המלונות הקטנים מהווים יתרון, כי כמעט תמיד הם מאפשרים שימוש במכונות הכביסה שלהם תמורת תשלום סמלי או אפילו בחינם.

יא. מופעים: אחת האטרקציות הכי מדהימות בסין היא המופעים שלה. אי אפשר לתאר במילים עד כמה מדהימים המופעים בסין, מהטובים שראינו מעודנו בכל העולם. אנחנו ראינו ארבעה. מופע ריקודי שושלת טאנג בשיאן – יקר, תייירותי ומשעמם. ותרו. מופע החלפת מסכות בצנגדו – הפתעה מוחלטת, הופעה שהלכנו אליה במקרה והתבררה כמדהימה. אל תחמיצו. מופע האימפרשן ביאנגשו – 600 רקדנים, על המים, עם התפאורה הטבעית המרהיבה של הגבעות של יאנגשו ברקע. אין מה להכביר מילים, פשוט אסור להחמיץ. מופע האקרובטיקה בביגינג – גם אחרי שראינו הופעה של סירק דה סולי, שנחשב לקרקס הטוב בעולם, האקרובטיקה הסינית פשוט הותירה אותנו חסרי נשימה. לא להחמיץ

מסלול:

א. שיאן – שני לילות. חיילי הטרקוטה, הרובע המוסלמי, סיבוב אופניים על טיילת החומות, ביקור בפגדות האווז הגדולה וכן בקבר האן ינג לינג. בדעבד, האטרקציות החשובות בשיאן הן רק חיילי הטרקוטה, ושוק הלילה המדליק של הרובע המוסלמי. לכן אם אין לכם זמן, אפשר להסתפק ביום אחד בשיאן.

מדריך מייקל michaelylw@hotmail.com. מורה לאנגלית לשעבר, איש משכיל, נעים, עם אנגלית מצוינת, וזול. מומלץ במיוחד.

מלון hantang house. סוג של הוסטל מדורג, שחביב מאד על הצעירים. מחיר זול, ומיקום נוח – סמטה שקטה, שבע דקות הליכה משוק הרוב המוסלמי. שווה את הכסף

ב. jiuzhaigou: שני לילות. יום בשמורת גוזייגו עצמה, ויום בשמורת huang long – שלוש שעות נסיעה לכל כיוון מגוזייגו (שווה, לכן, להמשיך כבר משם אל שדה התעופה – לטיסת לילה). מדובר בשתי שמורות הטבע היפות, היקרות והמבוקשות בסין. כל ספרי ההדרכה ממליצים לכן להקדים ולהגיע לשמורה עם פתיחת השערים בשבע בבוקר. שכחו מזה – אנחנו הגענו בשבע בבוקר, ביחד איתנו עמדו בתור בין 5000 ל-10 אלף סינים. אין מה לעשות, תתרגלו לעובדה שאת הטבע המקסים של גוזייגו תאלצו לראות ביחד עם נהר אדם סיני שיאפוף אתכם מכל הכיוונים. בכל מקרה, מדובר בשמורות מההממות ביופיין, וגם הבילויים בערב מדליקים – המקום שוקק חיים עד חצות, ואז מתעורר שוב בשש בבוקר למשכימים להגיע לשמורה.

מדריך – אין צורך, בסך הכל צריך להכנס ולטייל בשתי השמורות.

מלון – jiuxiang hotel. מלון מלוכלך ומזעזע, תתרחקו בכל מחיר. הבעיה שאין לנו מלון אחר להמליץ לכם, כי כל האזור הוא אזור תיירות סיני, מה שאומר שהסטנדרטים הם נמוכים במיוחד. בטריפאדוויזר התיירים האמריקנים ממליצים על השרתון והאינטרקונטיננטל – בשום פנים ואופן אל תלכו לשני המלונות הללו. לא רק שהם יקרים להחריד, אלא שהם ממוקמים באתרים מבודדים בתוך היער, וכך תחמיצו את חיי הלילה המדליקים והמסעדות המצוינות של גוזייגו. לכן חפשו מלון אחר, בתוך הכפר גוזייגו (10 ק”מ מהשמורה), או עדיף באזור המלונות שצמוד לשמורה.

ג. צ'נגדו: יום בצ'נגדו, יום בלשאן, יום באמי שאן. בדעבד התוכנית היתה עמוסה מדי. בשיאו של הקיץ גם הבודהה הגדול בלשאן, ועוד יותר ההר הקדוש אמי-שאן, עמוסים באלפי תיירים סינים. על טיפוס על הבודהה ויתרנו, בגלל תור בלתי אפשרי, והסתפקנו בהצצה חטופה באמצעות שיט בסירה למרגלות הפסל. להר אמישן תכננו חצי יום, שמלכתחילה זה לא מספיק – ובוודאי שלא מספיק כאשר השבילים התלולים של ההר חנוקים עם אלפי סינים. היה חם, היה צפוף, ופשוט ברחנו משם. בדעבד עדיף היה אולי להסתפק בהר הקרוב לצנגדו, גם הוא הר קדוש אבל יותר קטן ופחות צפוף.

מה שהציל לנו את היום היתה ההופעה המדהימה שראינו בערב. הופעה של קטעי אומנות סיניים בפארק התרבות של צנגדו, ששיאה היה הופעת החלפת המסכות. מדובר באחד מאומנויות הבמה המדהימות שראינו אי פעם – לנגד עיני הקהל השחקנים מחליפים, בתוך שבריר של שניה, את המסכה שעל פניהם. כמה שלא תתאמצו, לא תצליחו לקלוט כיצד הם מחליפים את המסכה. פשוט מרהיב. גם המיקום של ההופעה – במה פתוחה בתוך הפארק, בתוך קהל סיני צוהל – הוסיף לחוויה. אל תחמיצו את ההופעה ב-shu feng ya yun teahouse.

מדריך ויקטור. realchinatravel@hotmail.com. מדריך צעיר, רהוט, שאפתני, אסרטיבי, אנגלית מצוינת. לא מפסיק להסביר. התעקש שנצא לראות את הפנדות בשבע וחצי בבוקר, וצדק בכל מאת האחוזים – עד עשר בבוקר הפנדות כבר ישנות. הוא גם התעקש שנראה את הופעת החלפת המסיכות. אומנם יקר יחסית, אבל שווה כל גרוש. הוא גם יכול לתכנן לכם טיול בשאר סין.

מלון צנגדו – chengdu academy. מלון שיושב בתוך בית עתיק, צמוד למקדש וונשו המפורסם בעיר. מהמם ביופיו, רמת ארבעה כוכבים מלאה, וגם ארוחת בוקר מצוינת. וכל זה עבור 60 דולר ללילה לחדר. שווה ביותר.

מלון אמי שאן – teddy bear. הוסטל של הצעירים באמי שאן. זול, נחמד, מיקום טוב, שווה את הכסף

ד. יונאן: שישה ימים. לילה בדאלי, שני לילות בשאשי (shaxi), לילה בליגינאג, שני לילות בשנגרי לה. ללא ספק פסגת הטיול. אזור יונאן היה מפלט מהחום והצפיפות הבלתי נסבלים, והוא גם אזור כפרי מהמם, שבו ניתן לראות עדיין את סין הכפרית המסורתית. עשינו שם טיולים, סדנת קליגרפיה, קטיף תה, סדנת מנדרינית, טיול אופניים בין כפרים, ביקור בשווקים. אפשר לעשות שם גם סדנאות בישול, ודיג קורמורנים. תענוג צרוף.

מדריך – התקשנו למצוא מדריך, שילווה אותנו במשך שיה ימים וארבעה כפרים שונים. בסופו של דבר חרגנו מהכלל שקבענו לנו, ובחרנו בבסוכן מקומי שתכנן את ששת הימים עבורנו. באופן חריג מדובר בישראלי שמתגורר ביונאן – יובל לוי. החיסרון של יובל היה המחיר הגבוה שלו, ולכן גם לא הוא הדריך אותנו אלא מדריכה מקומית שהוא שלח לנו. היתרון הוא ההכרות העמוקה שלו גם את סין, וגם את הטעם הישראלי – מה שאומר הוא הכין עבורנו תוכנית טיול נפלאה.

לכן, למרות המחיר הגבוה אנחנו ממליצים בחום על שירותיו של יובל. yuvallevi03@gmail.com. לחילופין, אפשר לשכור ישירות את שירותיה של המדריכה הסינית הנפלאה שהוא שלח לנו –

אשינג (a-xing שהיתה ללא ספק המדריכה האהובה עלינו בכל הטיול. מדובר בבחורה עדינה וישרה, שחיתה כמה שנים במערב, ולכן היא מאד ליברלית ומאד מעניין לשוחח איתה על הבחירה לחיות בסין ולא במערב. היא ליוותה אותנו יום וליל, והיה פשוט מקסים איתה. xingcowell@yahoo.co.uk, מספר הטלפון הוא 86-153-48720070.

המלונות שיובל ארגן לנו היו כולם קטנים ומהממים.: sleepy fish lodge בעיר העתיקה בדאלי, cato's inn בעיר העתיק בשאשי (מומלץ במיוחד), ן-timeless inn בשנגרילה (מומלץ במיוחד). באזור ליגינאג נאלצנו להחליף מלון, בכל מקרה תקפידו תמיד לקחת מלון בתוך העיר העתיקה – בין אם בליגינאנג או בשו-חה הסמוכה. מדובר בשתי העיירות היפות ביותר שראינו בסין כולה, ואם אתם מחפשים מקום לעצור לנוח – היינו עושים זאת בליגיאנג או בשו-חה.

ה. גווילין: ארבעה לילות. לילה מעבר בגווילין, לילה בטרסות האורז (הכפר פינג אן), ושני לילות בינאגשו. עשינו טיול בטראסות האורז (מהממם, אל תחמיצו לילה בכפר השקט והנדח), שיט על נהר לי, שיט רפסודות על נהר היולנג (מדליק), דיג קורמורנים (מרתק), סדנת בישול כיפית, וכמובן – מופע האימפרשן המרהיב. אחד המופעים המרשימים שראינו אי פעם.

מדריך – אנדי לי andy_lee2006@126.com. המדריך היחיד שהיו לנו השגות כלפיו. כמעט ולא הסביר, ונראה היה עסוק כל הזמן בלעשות קומבינות שיחסכו לו כסף. הוא לא מדריך גרוע, אבל גם לא ישר ולא מרשים במיוחד. נסו למצוא מישהו טוב ממנו.

מלונות: גווילין jing guan ming lou museum. מלון קטן ומקסים, ארבעה כוכבים, שממוקם מאה מטר משוק הלילה של וגווילין – וממש ממול לטיילת הנהרה המרהיבה של העיר (במיוחד בשעות הלילה, כשהאורות הצבעוניים דלוקים). תמורת 60 דולר ללילה, מדובר במציאה.

פינג-אן (טרסות האורז של לונג'י): zhen chen resort. מלון סיני מלוכלך עם שירות רע. המיקום מרהיב, בנקודה הגבוהה והמקסימה של הכפר, השירות והחדרים עלובים. רק שכמו במקרה של גוזייגו, הסטנדרד הסיני הנמוך של הכפר לא מבטיח טובות גם במלונות אחרים. נסו את מזלכם, אבל בכל מקרה אל תוותרו על לינה בכפר. מדובר בחוויה יוצאת דופן.

יאנגשו: hill side garden hotel. . מציאה. מלון קטנטן, מאה מטר מרחוב ווסט סטריט העמוס, ובכל זאת מלון שקט. חדרים מקסימים, ושירות מחויך ונעים. בשביל 60 דולר ללילה מדובר במלון מומלץ ביותר, פרט לנקודה אחת: מדובר במלון צר ותלול, שכרוך בסחיבת המזוודות בעשרות מדרגות.

ו. בייגינג: ארבעה לילות, כל האתרים המתבקשים. החומה, העיר האסורה, ארמון הקיץ, מקדש השמיים, שוק הלילה. וכמובן – הופעת אקרובטיקה מרהיבה, מהמדהימות שראינו כל ימי חיינו. בבייגינג הרשנו לעצמנו לחגוג עם ארוחות של פקינג דאק, ועם שיטוט ברחובות המסורתיים המקסימים – החוטונג.

מדריכה סוזן susanliuyun@hotmail.com. בחורה צעירה, נחמדה, מתוקתקת, אנגלית טובה, מבינה היטב את העבודה. כולם ממליצים עליה ובצדק. שימו לב, עם זאת, שהיא פחות משכילה, והידע שלה פחות רב – אבל היא כל כך מסודרת ונעימה שהיא מצדיקה את שירותיה. מומלצת.

מלון – בייגינג הרבה יותר יקרה משאר סין, וגם במקרה שלה התעקשנו על מלון בעל אופי סיני שנמצא באחד החוטונוגים. מלון בסגנון court yard. בחנו בערך 30 מלונות שונים כאלו, ובסוף בחרנו במלון קטנטן וזול יחסית (לביגינג, עדיין מחיר כפול משאר סין – 100 דולר ללילה לחדר) beijing 161 lama temple hotel. המלון היה הצלחה מסחררת, וממש עשה עבורנו את השהות בביג'ינג. לא רק שהוא היה חמוד וקטן, עם צוות מקסים דובר אנגלית מצוינת, אלא שהמיקום שלו היה מנצח: 200 מטר מתחנה סבווי קו 5, 400 מטר מתחנת סבווי קו 2, 300 מטר מרחוב מסעדות סיני ענק (ghost street). ובעיקר, המלון ישב בתוך חוטונג מקסים, מקומי לחלוטין ומלא במסעדות שרק מקומיים אכלו בהן. הדבר שהכי נהננו ממנו, בסופו של דבר בביגינג, היה לטעות בסמטאות של החוטונג שלנו – אל תחששו, תמיד תמצאו את הדרך חזרה לרחוב הראשי – ולאכול במסעדות ביחד עם המקומיים. מומלץ ביותר.