בספטמבר 2015 נסעתי לקובה. אישה, לבד, שלושה שבועות. דבר היותי אישה רלוונטי רק על מנת לתת "פוש" למי שמתלבטת, או שיש בכוחי לתת לה השראה לוותר על חיפוש שותפים ופשוט לצאת למסע. את תסתדרי מצויין, המדינה בטוחה, יש עוד נשים שמטיילות לבד (הן אמנם מעטות) אך כל עוד את יודעת לשמור על עצמך לכך שאת אישה אין שום חיסרון (ולרוב זה אפילו יתרון).
טרם נסיעתי קראתי המון על המדינה באתרים ופורומים (לא רק ישראלים) ונכחתי בהרצאה. עם זאת, שום דבר לא הכין אותי למה שלדעתי חשוב באמת וחלק מהמידע שאספתי אפילו הטעה אותי בשל חוסר העדכניות ו/או השמרניות שבו.
לקח לי יותר משבוע להבין את המדינה הזאת ובסיטואציות רבות חזרה ועלתה המחשבה "אם רק היו אומרים לי קודם...". לכן החלטתי לפרסם רשימה זו, המכילה בעיקר מידע אשר בשעה בה אני נסעתי לא הופיע באתרים (לפחות אלו שאני קראתי) ולכן ההמלצה היא לקרוא טיפים וכתבות נוספים על מנת לקבל את התמונה המלאה.
כסף
בניגוד לשמועות - יש בקובה כספומטים רבים, עובדים ואשר נגמלו מבליעת כרטיסים, ולפיכך לא צריך להסתובב עם מאות יורו במזומן. אם בכל זאת הגעתם עם מזומן (שזה תמיד מומלץ) שימו לב לא להחליף לשטרות של 50 CUC וכמה שפחות 20 CUC, כי די קשה לפרוט אותם והם טובים רק לתשלום על לינה ונסיעות בין עירוניות (כספומטים בד"כ יוציאו שטרות של 20).
המקום הבטוח לאכסון כסף ודרכון הוא בקאזה (כל עוד אתם מרגישים בה נח, ואם לא - אז למה אתם שם?). טיפ שימושי שקראתי הוא להכין ארנק דמה עם מעט שטרות מקומיים, כסף זר וכל מני כרטיסים מגנטיים ישנים, לשים אותו במקום חבוי אך קל לאיתור ואת הכסף הגדול להחביא היטב.
הבהרה בקשר לשני סוגי המטבע: תיירים יכולים לקנות עם הפזו המקומי רק דברים המשמשים לצרכי היומיום של המקומיים, דהיינו אוכל בסיסי במסעדות של מקומיים, תחבורה של מקומיים בתוך העיר ותשלום בשירותים ציבוריים.
יחס ההמרה הוא 1:24 ומאחר וכל מה שאפשר לקנות בפזו יהיה זול משמעותית כדאי מאוד להחזיק גם אותו (פשוט מחליפים בצ'יינג' או בבנק). עם הפזו תוכלו לקנות פירות וירקות בשווקים (שקית מלאה ב-20 פזו), קפה (1 פזו) או סנדוויץ' (5-10 פזו) ולנסוע במוניות השיתופית (קואופרטיבו) או במשאיות.
אם למשל תנסו לקנות קפה בקיוסק יקבלו מכם את ה-CUC אבל לרוב תשלמו יותר, תקבלו עודף בפזו, תתעסקו בחישובים וכל זה לפני הקפה של הבוקר... לכן פשוט כדאי להחזיק את שני סוגי המטבע (מה שמוביל לעוד המלצה חשובה - להביא ארנק עם הפרדת תאים).
כלל אצבע גס בעניין כמות הפזו הנדרשת הוא 20 פזו לאדם כפול מס' הימים שתשהו. אם ישאר - תמיד תוכלו להחליף עם מטיילים חדשים שיודו לכם. אציין כי ככל שהטיול שלכם יותר תיירותי תשתמשו בפזו פחות (והטיול יהיה יותר יקר) וככל שתאכלו במקומות של מקומיים ותשתמשו בתחבורה פשוטה תצרכו יותר פזו והטיול יהיה זול יותר. בהוואנה ובסנטיאגו יש יותר אפשרויות לשלם בפזו אפילו במסעדות וברים, רק צריך למצוא אותם.
אינטרנט
הרשו לי להפריך את הטענה שאין אינטרנט בקובה. אומנם אין אינטרנט בכל חור (ורק הרפתקנים באמת יגיעו למקומות האלו), אבל בכל עיר קיים אינטרנט וביותר מנקודה אחת ואפילו האיטיות שלו נסבלת.
כמו כל דבר בקובה גם בתחום זה יש רק חברה אחת המספקת אינטרנט ומוכרת כרטיסי גלישה. חפשו את הלוגו של החברה או שאלו היכן נמצא מרכז השירות (בד"כ סמוך לכיכר מרכזית). לאחר שרכשתם כרטיס פתחו את חיפוש הרשת האלחוטית בנייד שלכם וחפשו את השם Etecsa (לפעמים יופיע שם אחר, למשל של מלון סמוך, אז פשוט תנסו להתחבר לזה). הדבר יגרום לכך שהדפדפן יפתח חלון ובו תצטרכו להזין את מספר הכרטיס ואת הקוד שמופיע מתחת לשכבה הכסופה אותה יש לגרד. אם הדפדפן מאפשר מומלץ לשמור את הסיסמא, זה יחסוך את כל טקס ההתחברות בכל פעם מחדש ואם הכרטיס יאבד עדיין תוכלו לגלוש.
ניתן לזהות היכן יש WiFi ע"י התבוננות בכיכרות המרכזיות או ליד מלונות גדולים שם תראו אנשים רבים, תיירים ומקומיים כאחד, יושבים בחוץ עם מחשבים ניידים וטלפונים סלולריים.
מחירי כרטיס הגלישה משתנים משמעותית בין הערים. בהוואנה רכשתי כרטיס לשעת גלישה ב-6 CUC ואת הכרטיס הזול ביותר מצאתי בסנטיאגו ב-2 CUC לשעה. לפיכך, אם מצאתם כרטיס בפחות מ-3 CUC לשעה - תקנו הרבה שעות גלישה. זה לא חוסך רק כסף אלא גם ובעיקר את התור לרכישת כרטיס, חוויה שיכולה בקלות לקחת יותר משעה בשמש הקופחת.
תחבורה
כבר בארץ אני ממליצה להיכנס לאתר האינטרנט של החברה הראשית לנסיעות בין עירוניות http://www.viazul.com ולהדפיס את שעות הנסיעה העדכניות מהערים בהן אתם מתכננים לבקר. כמובן שאפשר להסתדר גם במהלך הטיול, בין אם בגלישה לאתר ובין אם ע"י הגעה לתחנת האוטובוס, אך בעוד בעיירות תחלפו על פני התחנה מספר פעמים ביום, בערים גדולות התחנה איננה במרכז העיר ולכן כדאי להצטייד במידע עדכני מראש.
תכננו את המעברים בין הערים בהתאם לזמני הנסיעה, שכן נסיעות ליליות הם דבר מאוד מקובל והדבר יכול לחסוך לכם תשלום על לינה. לפעמים כדאי לנסוע בלילה לא רק מטעמי חיסכון אלא משום שאין מה לעשות במקום מסוים יותר מיום ולהלן דוגמא להמחשה: אני הגעתי ל- Camagüey ב-6 בבוקר (בדרך מ- Santiago לTrinidad-) ביום שלא היו הופעות בלט (שמאוד רציתי לראות) וגם ככה טיילתי לא בעונה אז לא קרה יותר מדי בעיר. כבר מקריאה במדריך הבנתי שאין לי מה לעשות בה יותר מיום אחד ובפועל יצא שהקפתי אותה פעמיים וחצי כולל שנ"צ בפארק. מאחר והגעתי על הבוקר והאוטובוס הראשון ליעד הבא היה רק ב-2 בלילה היה לי ברור שאם אני לא עולה עליו אהיה תקועה יומיים שלמים במקום שאין לי מה לעשות בו. אז סיכמתי עם בעלת הקאזה על מחיר סמלי עבור שמירת חפצים, מקלחת ומנוחה. עצה זו מתאימה בעיקר לאלו שסוטים מהמסלול השגרתי ונוסעים ל- Camagüey ,Holguín או Las Tunas (אבל גם ל-Cienfuegos ו- Santa Clara המתויירות שלא בהכרח מעניינות את כולם אך הן בדרך ליעדים אחרים).
בזמן הנסיעה: תמיד לבדוק אם המקום אליו אתם מבקשים להגיע הוא היעד האחרון של האוטובוס או שהוא רק עובר שם. אם זה לא היעד האחרון שאלו את הנהג כמה זמן נסיעה, שימו שעון מעורר לפחות חצי שעה קודם, תבקשו מהנהג שיכריז ואפילו בקשו ממטיילים אחרים לבדוק שאתם יורדים ביעד. אם במקרה התעוררתם באחת העצירות קומו לנהג ושאלו איפה אתם וכמה זמן עוד נותר, ככה גם אם שכח (והוא שכח!) הוא ייזכר שביקשתם שיכריז על היעד שלכם ואולי אפילו יקום להעיר אתכם (מניסיון).
למרות הביטוי השגור "זמן קובה" אני לא נתקלתי באיחור ביציאה של אוטובוס בין-עירוני ואפילו להיפך - לרוב הם הקדימו לפחות ב-10 דקות. לכן תמיד תגיעו לתחנה חצי שעה קודם, תהיו עירניים, חפשו את האוטובוס ואתרו מטיילים נוספים שאמורים לעלות עליו (אל תנחשו - תשאלו אותם. זה גם יוצר ערבות הדדית שהצילה אותי יותר מפעם אחת). בתקופות עמוסות כדאי לשמור מקום באוטובוס, אם לא הצלחתם לקנות כרטיס קודם (משום שבקובה הידועה ביעילותה אפשר לקנות כרטיס רק בשעות מסוימות ביום, למרות שזה באותו מקום ואצל אותו פקיד שסובל מעודף זמן).
בהוואנה ישנן מוניות קואופרטיב (אלו הרכבים הישנים, בלי שילוט מיוחד. פשוט תרימו יד) בהן ניתן לנסוע ב-10 פזו לאדם ליעד. כמו כן אל תפסלו נסיעה באוטובוסים של המקומיים ותשאלו אנשים, או את המארחים שלכם, על קווים שיקחו אתכם ליעדים הרצויים. זה חוסך המון כסף וחושף אתכם לעוד חוויה וצד של המדינה.
משאיות הן עוד דרך נסיעה מקובלת, זולה ובעיקר חווייתית שתוציא אתכם בזול אל מחוץ לעיר. כיום בעיקר תרמילאים הרפתקניים נוסעים בהן, אבל אין כלל ממה לחשוש והדבר מומלץ ואפילו כיף.
לינה
ודאי קראתם את ההמלצה להתקשר מראש ולסגור מקום לינה לפני שעוזבים כל מקום, אך מניסיוני הדבר גורם בעיקר לשני דברים: משלמים יותר (ועוד על חתול בשק) ולא נעים להבריז אם לא מרוצים או אם הכרתם באוטובוס עוד מטיילים ובא לכם לקחת קאזה יחד, או לפחות לגור קרוב.
מאחר ולכל תחנת אוטובוס ובכל שעה בו הוא יגיע יעמדו אנשים שיציעו לכם קאזות אין כמעט חשש שלא יהיה לכם איפה ללון ודווקא בנקודה הזאת הכי קל להשוות ולהתמקח. אפשרות נוספת היא לשאול מטיילים שפגשתם היכן ללון, לראות תמונות ולברר כמה שילמו ואיך היה האוכל (כדי לדעת אם כדאי לשלם על ארוחות או לא) ולצלם את כרטיסי הביקור בנייד.
אם החלטתם להגיע ולהסתדר ביעד (מומלץ מאוד ב-Baracoa ,Trinidad ו- Vinales) עשו עבודת הכנה והחליטו באיזה אזור ברצונכם ללון (קראו בספר או שאלו מטיילים אחרים), סמנו את האזור במפה וכשתפנו לבעלי הקאזה בקשו שיראו לכם היכן היא נמצאת. אם היא אפילו לא במפה סימן שהיא מחוץ לאזור ואז או שתוותרו או שתורידו את המחיר משמעותית (מומלץ רק אם אתם מטיילים על תקציב מזערי, אחרת אין סיבה "לגור מחוץ למפה").
אם תלכו עם בעלי הקאזה לראות את המקום תאבדו את המומנטום בו כל בעלי הקאזות מגיעים לתחנה, כך שתלכו עם מישהו רק כשברור לכם שהמיקום טוב וראיתם תמונה של החדר וכך תצמצמו את אי הודאות. אם הגעתם והמקום לא נראה לכם זה גם לא נורא - תסתובבו קצת עם התיק ברחוב הראשי ומהר מאוד תמצאו (אני לוקחת אחריות מלאה על ההמלצה הזאת רק מחוץ לעונה).
תסגרו מראש את מחיר הנסיעה עם מי שמסיע אתכם לקאזה (זה לא כלול במחיר, הוא רק עובד בשביל בעל הקאזה). בסנטיאגו אין סיבה שיעלה יותר מ-5 CUC (וזה עוד בלי להתמקח), בעיירות קטנות הכל יותר קרוב ולכן אם עליתם על רכב אתם עומדים לגור “מחוץ למפה”.
ההוסטל האמיתי היחיד שמצאתי בקובה היה בהוואנה ולמי שמטייל לבד הדבר מומלץ מאוד לצורך הכרת אנשים ובעיקר קליטה קלה יותר בעיר הגדולה והלא-פשוטה הזאת. ההוסטל נקרא Casa De Ania ומומלץ לתאם מראש כדי שישמרו לכם מיטה. אפשר לכתוב לאניה מייל (דוברת אנגלית אבל לוקח לה כמה ימים לענות) או להתקשר אם אתם דוברי ספרדית. המקום לא הכי נקי (אבל גם לא מוזנח או דוחה) וחסר כל יופי אבל מרגיש כמו בית מהרגע הראשון ובעיקר מאכלס אנשים נהדרים וצוות חם ועוזר.
[email protected] Phone : +53(7) - 8704881 / +53(7) - 52920610
Address: Calle 27 de Noviembre (Jovellar) No 160 Aptos 8 y 9 e . C.Habana.
כללי
להגיע לכל יעד חדש עם מזומן (CUC), לפחות 1.5 ליטר מים ולמהדרין – כרטיס אינטרנט טעון.
ספרדית: אם יש משהו שאני מצטערת עליו זה שלא למדתי ספרדית לפני הנסיעה, ואני לא מדברת על איך להזמין עוף ואיפה השירותים אלא על ניהול שיחה, אפילו בסיסית. אם בכוונתכם לטייל לבד אל תוותרו על זה, זה ישנה את כל הטיול ויאפשר לכם לעזוב את המסלול המוכר והשחוק שכולם עושים, להתחבר למקומיים המופלאים של קובה ולצאת להרפתקאות בלתי נשכחות. אני זכיתי לטייל כמה ימים עם שותף ספרדי והחוויות שצברנו במקומות ההזויים ועם האנשים המשוגעים שפגשנו הן מהטובות שהיו לי בטיול.
בחלק מהאוטובוסים קפוא (הרבה יותר מבמטוס).לא תמיד קר כל כך, או בכלל, אבל אי אפשר לדעת איך ואיפה זה יתפוס אתכם. כשאתם אורזים תחשבו על הנסיעות האלו ואל תתעצלו או תחסכו מקום – ארזו ביגוד חם, צעיף וגרביים עבות. לא לשכוח להעביר את הביגוד החם לתיק שעולה אתכם לאוטובוס.
שקיות: מדובר במצרך נדיר ולכן הביאו אתכם שקיות בכל הגדלים ובעיקר שקיות לסנדוויצ'ים (עוזר להשתלט על ארוחות הבוקר הענקיות שמגישים בקאזה).
סכין קטנה לפירות וירקות. אם שכחתם אפשר תמיד לקחת מהמארח או לקנות שם.
מים חמים: למי שלא מכיר את הטכנולוגיה תשאלו את המארח איך זה עובד, שכן צריך להפעיל את זה לפני הרחצה (ולהיזהר לא לגעת אחרת תקבלו 'זץ' קטן, אבל לא מזיק).
תורים: בקובה לא מקובל לתת ללקוח להמתין בישיבה ובמיזוג בתוך מרכז השירות ולכן תראו תורים ארוכים ברחוב. מיד עם הגיעכם גשו לשומר (או חכו שיפתח את הדלת כדי להכניס מישהו) ושאלו האם כאן פורטים כסף/קונים כרטיס אינטרנט וכו'. כך תדעו שאתם בתור הנכון וכך גם השומר ישים לב אליכם ויסייע לכם.
טיפים בנוגע ליעדים
סנטיאגו דה קובה - Santiago de Cuba
אני ממליצה בחום להגיע אליה רק בשבת-ראשון, אחרת אי אפשר לנשום בה (ואני לא מפונקת או אסתמטית). העיר בנויה בצפיפות ועמוסה במכוניות ישנות, וגם אם לא תסבלו מהתקף אסתמה בטוח תסתובבו עם כאב ראש מטורף ועיניים דומעות מחומרי הפליטה של המכוניות. אם בכל זאת נקלעתם אליה ביום לא טוב אפשר לברוח מחוץ לעיר (וזה מומלץ בלי שום קשר) ל-Piedra ולחופים שבאזור.
חוף מומלץ וקרוב יחסית מצוי למרגלות העיירה הקטנטנה Siboney, מרחק 30 דקות של נסיעה, בנופים יפים, מסנטיאגו. אפשר לקחת משאית ב-1 פזו (יקח יותר זמן) ולבלות שם כחצי יום בבטן-גב, נשנושים, מוחיטו וטיול רגלי קל. כשהגעתי לשם הצטערתי שלא אוכל להישאר ללילה, אבל הסגנון המבודד לא מתאים לכולם אז אל תתפסו אותי במילה. החול גרגירי ובמים לפעמים יש סלעים אז כדאי להגיע עם סנדלים.
הצד המזרחי
צד פחות מתוייר, בטח מחוץ לעונה, ולפיכך צריך לשקול טוב אם שווה להשקיע את כל זמן הנסיעה אליו וחזרה. אני לקחתי טיסה מהוואנה לברקואה ואז חזרתי דרך סנטיאגו, קמאווי וטרינידד, אך בדיעבד אני קצת מצטערת על כך כי בזבזתי המון זמן על לחזור לחלק המערבי והיה לי פחות זמן במקומות בהם מאוד רציתי להישאר. עם זאת, אם יש לכם זמן אני כן מציעה לחוות את הצד הזה ולעשות מסלול מעגלי באוטובוס דרך Holguín ו- Las Tunas/ Camagüey, אך אם אתם מטיילים לבד, לא דוברים ספרדית, או פחות מתחברים למקומיים - זו יכולה להיות חוויה בודדה אז רק קחו בחשבון.
ברקואה - Baracoa
מאחר והיא בקצה השני של קובה היא מומלצת בעיקר אם מתכוונים לצאת ממנה לטיולים בטבע, שכן למרות שגם כעיר יש לה הרבה יופי וקסם פשוט לא שווה להגיע עד לשם רק בשביל העיר, אותה אפשר להקיף בשעתיים הליכה...
אם החלטתם לנסוע לחוף Maguana, מה שמומלץ ביותר, אז ניתן לקחת נהג מקומי (20 CUC הלוך חזור והוא מחכה לכם על החוף עד שתסיימו) או משאית (בכ-10 פזו) מהכיכר הקטנה (תשאלו את המקומיים על איזו משאית לעלות ובד"כ היא עוצרת בהמשך הרחוב אז שימו לב כשהיא עוברת וכל המקומיים רצים אליה. תמונה להמחשה בפרק התחבורה שלעיל). הנסיעה במשאית ארוכה ומלאת עצירות אבל הדרך יפה והחוויה האנושית בלתי נשכחת.
הטריק הוא בחזור - אם תחזרו במשאית צריך לעלות לרחוב הראשי ולחכות למשאית ולא ברור מתי היא עוברת וזה הורס את כל הפנאן של היום. לכן נסו לתפוס חבר'ה שבאו עם מונית ולחזור איתם. אל תחכו לרגע האחרון, סכמו מראש ושמרו איתם על קשר עין.
ולסיום… מסעדה קטנה, מקסימה ומנותקת מצויה על קו החוף של ברקואה (לצערי אי אפשר לקרוא לזה טיילת, אלא יותר החצר האחורית של העיירה, אבל לא בקטע מפחיד). הולכים לאורך הים לכיוון מערב (ללכת הרבה, לפחות רבע שעה מהכיכר המרכזית ולהמשיך גם אחרי שעברתם את המלון הצהוב) עד שרואים מסעדה עם שני מפלסי ישיבה בחוץ שנקראת "קאזה לה מוחיטו" ועל השלט שלה יש ציור של סרטן. פתוחה גם בלילה, אפילו רק לדרינק, מחירים מצוינים יחסית להיותה תיירותית ואוכל טוב.
