5 ימים במאי-טיול בטרנסילבניה
מי אנחנו? 3 אחיות בגילאי 40 פלוס מינוס, אבא דובר רומנית שגם החליף קידומת ואמא דוברת הונגרית עם שורשים משפחתיים בטרנסילבניה. התכנון המקורי היה טיול שורשים, אך מהר מאוד השורשים זזו הצידה לטובת נופים, טיולים ברגל, ארכיטקטורה, טירות והרבה ממליגה. להלן עיקרי הדברים שעשינו לטובת המטיילים הבאים.
יום 1
בשדה התעופה של בוקרשט נפגשנו עם הנהג שלנו, מירצ'ה. (טל' +40-762-655-523) במקור ניסינו לתאם עם נלו המפורסם. הוא היה עסוק בתאריכים שלנו אבל שידך לנו את אחיו, שגם דובר עברית שוטפת. השידוך היה מוצלח למדי ואנחנו זכינו בנהג צמוד שגם אפשר לנו לנוח בנסיעות הארוכות, במדריך שהכיר אתרים שלא ידענו על קיומם ובנוחות נסיעה ברכב חדש עם 8 מושבים מרווחים.
על בוקרשט דילגנו ויצאנו צפונה לכוון ברשוב. בדרך עצרנו בארמון המלכים בסיניה (טירת פלש). וויתרנו על ביקור בתוך הארמון אך סיבוב בגנים מסביב סיפק נוף נפלא של הארמון המרשים. מסיניה המשכנו לברשוב, מלון casa wagner. המלון מצוין וממוקם בכיכר העיר המרכזית במיקום הטוב ביותר שאפשר למצוא. יחד עם זאת מי שמתקשה לסחוב מזוודה במדרגות לקומה ראשונה או שניה עדיף שייקח מלון אחר עם מעלית. (אם קיים דבר כזה).
לאחר כוס קפה בכיכר יצאנו לכוון הרכבל לתצפית על העיר. כאן נכונה לנו אכזבה שהתברר שהרכבל האחרון עלה ב 16:35 ופספסנו ברבע שעה. המשכנו לכיוון בית הכנסת (סגור), לכנסיה השחורה (מרשימה יותר מבחוץ) ולרחוב הכי צר בעולם. את ארוחת הערב אכלנו במסעדת הציידים בקצה המדרחוב. האוכל היה בינוני מינוס אך זכינו להופעת פולקלור של רקדנים עם תלבושות מסורתיות.
יום 2
בבוקר נסענו בהמלצת מירצ'ה לקניון 7 המדרגות לא רחוק מברשוב. המסלול מתחיל במישור ליד נחל עם נופים מקסימים של יערות והרים מסביב. כעבור כחצי שעה של הליכה מתחילים בעליה לכוון הקניון. ההליכה בקטע זה אינה קלה למי שלא מורגל בטיולים ברגל. חלק מהחבורה פרשו חזרה למכונית. לאחר מכן מגיעים לכניסה לקניון שם ישנו קיוסק (ניתן לקנות מים). מי שממשיך לסולמות משלם 10 ליי בקיוסק ושומר את הקבלה לשומר בהמשך. יש לשים לב לא להתבלבל! אנחנו טעינו ולקחנו את השביל השמאלי שעולה לשום מקום. לאחר רבע שעה הבנו את הטעות, אך חלק נוסף בחבורה נשבר ופרש… באופן כללי שמנו לב ששילוט זה לא הצד החזק של הרומנים. כשלוקחים את השביל מימין מגיעים כעבור 2 דקות לשומר בכניסה. מראים לו קבלה ומקבלים הסבר לגבי הסולמות. הסולמות מתחילים מיד וממשיכים ברצף עד האחרון. הם אינם מתאימים לסובלים מפחד גבהים- חלקם מגיעים לגובה של כ 10 מטר. מי שאוהב אתגרים יהנה מאוד- העליה בסמוך למפלים מרשימים. לאחר הסולם האחרון ממשיכים במגמת עליה ובהמשך השביל האדום יורד עד שחוזר לקיוסק. סך הקטע עם הסולמות ועד החזרה לקיוסק- כחצי שעה במסלול מעגלי.
הדרך חזרה נעשית באותו שביל בו הגענו, אבל יש 2 אפשרויות- ללכת ברגל או לרחף באויר… בין צמרות העצים יש תחנות אומגה. מי שיבחר לרדת באומגה יפרד מ 50 ליי בקיוסק, יקבל ציוד ויגש למדריך להסבר על המקטע הראשון. השאר נעשה בצורה עצמאית. האומגה בטוחה לחלוטין ומהנה ביותר- מומלץ. בסיום כל מקטעי האומגות (ניתן בכל רגע נתון להמשיך ברגל) הולכים במישור ליד הנחל עד לרכב. סך כל המסלול המלא- כ 3 שעות.
ברכב נפגשנו שוב, הפורשים והשורדים ונסענו היישר לבראן-טירתו המפורסמת של דרקולה. בכניסה לטירה ישנו שוק שם ניתן לקנות מזכרות, וחדר פחד בסגנון hunted house (20 ליי) לחובבי הז'אנר. הטירה מרשימה מאוד ושווה את ההמתנה עם המוני התיירים. קחו בחשבון שמי שהתעייף בהליכה בקניון- גם שם יש מדרגות, והרבה.
מבראן המשכנו בנסיעה ארוכה לכוון סיביו או ליתר דיוק לכפר סיביאל, כ 20 ק"מ משם, שם נעביר את 2 הלילות הבאים. לפנסיון שלקחנו קראו Mioritica והוא בסגנון כפרי של פעם. קיבלנו חמישתנו את ה"סוויטה" הכוללת חדר שינה ענק עם 2 מיטות ועוד חדר קטנטן עם 3 מיטות, וחדר שירותים ומקלחת אחד לכולנו. המקום יחסית נקי ומסודר אבל אל תצפו למגבות כותנה רכות או מזנון ארוחת בוקר עם 3 סוגי ביצים. מי שאינו מצויד בארסנל דוברי רומנית כמונו יוכל לתקשר מעט עם בעל המקום אך לא עם אשתו. במקרה זה מומלץ להצטייד בהרבה, הרבה סבלנות.
יום 3
בבוקר אכלנו את ארוחת הבוקר (בסיסית למדי אך משביעה) בחדר האוכל המרוהט בסגנון שחובבי הנוסטלגיה יעריכו מאוד. הסתובבנו גם בגינה המקסימה של הפנסיון שצמודה לנחל ואח"כ יצאנו לסיבוב בכפר, מבסוטים מבאר המים שמצאנו ומהתרנגולות בחצרות. בהמשך הגיעה עגלה רתומה לסוס שמירצ'ה הזמין ועשינו טיול בכפר תמורת 50 ליי.
היעד הבא היה אגם בליאו, שבעקרון כביש הגישה אליו (טרנספרגש) סגור עד יולי אך הסתבר שחלק קטן ממנו שקרוב לסיביו פתוח ומשם ניתן לקחת רכבל עד האגם. כשהגענו לרכבל חיכו שם 5 אנשים שמאוד שמחו לראות אותנו. מסתבר שמעלים ברכבל רק בקבוצות של 10 ומעלה ואנחנו בדיוק השלמנו להם מניין. שילמנו 30 ליי כל אחד ועלינו דרך עננים מעל הכביש המפותל היפה שנשבענו לחזור מתישהו בקיץ לסוע בו. הכביש עדיין היה מכוסה שלג וכך גם האיזור בחלקו העליון של הרכבל. הירידה מהרכבל גם היא מצריכה תיאום- קבוצות של 10 מינימום ויש הפסקת צהריים בשעות 13-14. שאר הנוסעים החליטו להשאר קצת יותר אז נשארנו גם אנחנו במסעדת המלון של האגם לארוחת צהריים טובה עם נוף מושלג מהחלון. הטמפ' בחוץ קרובה ל 0 מעלות וטוב שהצטיידנו במעילים. בשעה 14 התקבצנו שוב כל העשיריה, נפרדנו שוב מ 30 ליי כל אחד וירדנו בחזרה לרכב.
עכשיו אחרי שסגרנו את ארוחת הצהריים המשכנו לכוון סיביו למוזיאון מקסים של תולדות הישוב החקלאי. המוזיאון-פתוח כולו, ממוקם מסביב לאגם לאורך מסלול הליכה וכולל תחנות שונות בדרך: תחנת קמח, תחנת רוח, בתים של פעם, אביזרים חקלאים ועוד. חיות משק מסתובבות חופשי. כמקובל ברומניה אין שילוט על המוצגים ואין הסברים, אך זה לא גורע מההנאה.
עדיין היה הרבה אור כשסיימנו אז נסענו לסיביו לעיר העתיקה. הסתובבנו בכיכר ועלינו למגדל השעון (מומלץ) ולסיום אכלנו ארוחת ערב במסעדה איטלקית במדרחוב, אחרי שקצת מיצינו את מרק הצ'ורבה, טעים ככל שיהיה. את הלילה העברנו שוב בפנסיון בכפר סיביאל.
יום 4
בבוקר נסענו כשעתיים לאיזור הנקרא טרנס אלפינה. מדובר באיזור הררי יפהפה עם כפרים ישנים, עדרי כבשים וכמקובל ברומניה-המון המון ירוק. הטיול היה ברובו ברכב עם גיחות קלות לצילומים. המשכנו עד לאגם ולסכר ומשם המשכנו ליעד הבא-אלבה יוליה. הגענו בול ב 12 לטקס חילופי משמרות של העיר העתיקה. השומרים ניראים יותר כמו פנסיונרים משועממים שלא לוקחים את עצמם ברצינות רבה מידי. העיר העתיקה על חומותיה ומגדליה מרשימה בהחלט, אך לא מצדיקה יותר מחצי שעה סיור. קחו בחשבון שאין מה לאכול שם, פרט לקפה וגלידה.
היום עוד לא הסתיים! המשכנו לטורדה למכרה המלח Turda Salina. מדובר במקום מרשים ביותר שיורד כ 100 מטרים מתחת לפני הקרקע. במפלס האמצעי ישנם מתקני משחק כולל גלגל ענק להנעים את זמנם של חולי האסתמה שמגיעים לביקור. כמו כן ישנו דוכן מזכרות במחירים סבירים לחלוטין. במפלס התחתון ישנו אגם שם השכרנו סירת משוטים לסיבוב קצר. המים, ובכן-מלוחים.
היה בקושי 17 אחה"צ כשיצאנו ממכרה המלח (שהרומנים הפכו אותו למכרה זהב) אז נסענו לקלוז' נפוקה לביקור בקניון, הפעם של חנויות. הקניון (יוליוס) היה יקר למדי עם מחירים דומים לשל הארץ. חזרנו לטורדה ללינה במלון hunter prince ולארוחת ערב מצוינת במלון, אולי הטובה ביותר שאכלנו ברומניה.
יום 5 ואחרון
התחלנו את היום בקניון טורדה. זהו מסלול מקסים לאורך נחל עם כמה גשרים לחצות. הלכנו במשך כשעה וחזרנו באותה דרך. המסלול אינו קשה, לפחות לא בחלק שאנחנו עשינו. ליד הרכב ישנם 2 דוכנים לממכר גלידות ומזכרות במחירים מצחיקים. לקראת הצהריים נסענו לקלוז' לארוחת צהריים אחרונה, ומשם לשדה התעופה לטיסת פנים לבוקרשט. דלפקי הצ'ק אין נפתחים רק שעה לפני ההמראה כך שאין צורך למהר.
כמה הערות לסיכום:
- רומניה מהממת ביופיה, עשירה בנופים, ארכיטקטורה, כפרים של פעם ואנשים חביבים ביותר.
- מומלץ מאוד לטייל במאי. מזג האויר אידיאלי ונעים. ירד לנו מעט גשם אך זה יכול להיות גם באוגוסט. יש להצטייד בבגדים חמים לערב וקלים ליום. כל האתרים פתוחים בעונה זו למעט טרנספרגש, אך ניתן להמיר אותו ברכבל. בנוסף אין כמויות עצומות של תיירים ופקקים.
- הטיול יכול להתאים גם למשפחות עם ילדים, רק צריך לזכור שרומניה לא ממש נגישה לעגלות ילדים.
- הכבישים הפתיעו אותנו לטובה. לאור הפוסטים הקודמים ציפינו לכבישים משובשים ופקוקים אך הנסיעה היתה חלקה כמעט בכולם. עדיין מדובר במרחקים גדולים לכן מומלץ לקחת נהג.
- האוכל טעים ומבוסס ברובו על בשר. טבעונים ושומרי כשרות-מוטב תביאו אוכל מהבית.
תהנו! משפחת שחם, מאי 2017
