העיר קובנה - Kaunas שבליטא - לשעבר -ליטואניה אחת מהערים היפות מהמדינות הבלטיות !!!

הגענו למגרש החניה בקובנה ומה שהימם אותי מייד. ציור קיר ענק מרשים עמד לפני. מאחורי השלט עם שם העיר שקרוי בשם הליטאים. ב-2022 קובנה קיבלה את התואר "בירת התרבות האירופי"', וכן הוענק לה תואר "עיר עיצוב" מטעם אונסק"ו - בנוסף הוכתרה גם במורשת האדריכלית והעיצובית העשירה שלה.

בזכות יופייה ואתריה הרבים, הפכה קובנה בעשור האחרון למרכז תיירותי חשוב שהולך וגדל לפניו.

הגלריה לאמנות על שם מיקולאס ז'ילנסקאס (Mykolas Žilinskas Art Gallery) שנמצאת בקובנה שבליטא.

הגלריה היא סניף של מוזיאון לאמנות ע"ש מ. ק. צ'юрליוניס (M. K. Čiurlionis National Museum of Art), והיא נפתחה ב-30 ביוני 1989. המבנה המודרניסטי המרשים משלב עמודים קלאסיים ויצירות אמנות סביבו, כולל פסלים ומיצגי תאורה שונים. מרשים מאד בלילה ונמצא כמעט ממול לכנסייה סנט מיכאל.

מידע "על כפית" לגבי שמה של ליטא

השם "ליטואניה" (Lithuania) מעולם לא היה שמה הרשמי של המדינה בשפה העברית, אלא מדובר בשיבוש או בתעתיק של השם הלועזי של המדינה, שבו נעשה שימוש בעיקר בעבר. את השם ליטואניה שמעתי לראשונה מחברי שעבד בארץ בשגרירות ארה"ב בת"א , שאחיין שלו התגורר שם. זה היה לפני כ-15 שנים.

ההבחנה בין השמות מבוססת על המקורות הבאים:

בשפה הליטאית (שפת המקור): המדינה נקראת Lietuva (לִיאֶטוּבָה) מאז ראשית ימיה, ואזכורה הכתוב הראשון בהיסטוריה מופיע כבר בשנת 1009 (בצורת המקור הלטינית Litua).

בשפה העברית והיהודית: השם המקובל וההיסטורי מאז ימי הביניים היה ותמיד נשאר ליטא (או "ליטה"). מקורו של השם העברי הוא מהשפות הסלאביות השכנות (כמו פולנית ורוסית), שבהן המדינה נקראת Litva (ליטבה).

בשפה האנגלית ובשפות לטיניות אחרות: המדינה נקראת Lithuania (ליטואניה).

בעשורים הראשונים של המאה ה-20 (למשל בתקופת העלייה הראשונות והרביעית ובזמן הקמת המדינה), דוברי עברית רבים שהושפעו משפות אירופיות נהגו לעיתים לקרוא לה בעברית מדוברת או בעיתונות "ליטואניה". עם השנים, האקדמיה ללשון העברית והממסד הישראלי קיבעו באופן רשמי ובלעדי את השם המקורי והמסורתי - ליטא.

רגע לפני שפסענו לטירה ראיתי קבוצה של קטועי רגלים עם תותבות ביוניות במקום רגליים . אלו לא היו ישראלים אלא אוקראינים. זה כאב לי באותה מידה כמו לישראלים. כמה עצוב שיש כאלה מלחמות בעולם.

"האיש הזקן והחכם"

ממש מולנו מהחנייה ציור הקיר הסופר מרשים, ולעיל שם היצירה. בהמשך מידע מ- Ai.

ציור הקיר המפורסם מכונה "האיש הזקן החכם" (The Old Wise Man) בעיר קובנה (Kaunas) שבליטא שצוייר בשנת 2013

ע"י אומני הרחוב ז'יגימנטס אמלינאס (Žygimantas Amelynas) וטאדאס שימכוס (Tadas Šimkus).

על גבי מבנה שהיה מפעל להכנת נעליים, שכבר ננטש, והעובד נותר יחף ללא נעליים מאידך ועם מקטרת בידו.

לציור הקיר המפורסם הזה יש משמעות עמוקה והוא מחווה לאמן חשוב. הציור, שנקרא "הזקן החכם" (The Wise Old Man או The Master), משתרע על פני כ-440 מ"ר על קיר של מפעל נטוש ברחוב Jonavos 3, ממש מול טירת קובנה, והפך לאחד מסמליה המוכרים של העיר.

מאחורי האלמנטים עומד סיפור מרתק:

האלמנט בציור: המשמעות וההקשר הדמות בציור

הדמות היא מחווה לאמן יורגיס מצ'יונאס (Jurgis Mačiūnas), יליד קובנה, שהיה המייסד והלב הפועם של תנועת האמנות האוונגרדית הבינלאומית פלוכסוס (Fluxus) בשנות ה-60. התנועה דגלה בכך שאמנות צריכה להיות נגישה לכולם, אנטי-מסחרית ומלאת הומור.

המקטרת היא "מקטרת קוסמית" המעוטרת בכוכבים וגלקסיות, והיא מסמלת חוכמה, חשיבה מופשטת ויצירתיות אינסופית. הרגליים היחפות הן "קריצה" משעשעת (וקלאסית לרוח תנועת פלוכסוס): הציור מעטר קיר של מפעל נעליים ישן ונטוש. הבחירה לצייר אדם יחף דווקא על קיר של מפעל שייצר נעליים היא אירוניה מכוונת של האמנים.

התנוחה והבגד : הדמות לובשת מעין אוברול או פיג'מה אדומה ויושבת בתנוחה בלתי אפשרית באוויר (יוגה קוסמית), המדגישה את הניתוק מהחומריות ואת החופש המחשבתי. הציור נוצר בשנת 2013 על ידי האמנים המקומייים טדאס שימקוס וז'יגימנטאס אמלינאס (מסטודיו Gyva Grafika),

בתקופה שבה המבנה שימש זמנית כמרכז תרבות עצמאי שנקרא "משרד הפלוכסוס".

"חזרתי הביתה" - שם היצירה.

הציור מציג דמות של נערה או אישה שכורעת בסגנון שמזכיר ציפור שחזרה לתיבת הקינון שלה, ומעוצב בצורה שמתכתבת עם המבנה האדריכלי של הבית והפתח שעל הקיר.

• שם היצירה: "חזרתי הביתה" (I've returned home)

• האמן: טאדאס וינצאיטיס - פלוגאס (Tadas Vincaitis - Plūgas)

• מיקום: רחוב פילייס 4 (Pilies g. 4), קובנה, ליטא (בקרבת טירת קובנה וכיכר העירייה)

• תאריך יצירה: אפריל 2019.

בעודנו מביטים לציור הענק לפתע הופיעה יחידה של כנראה חיילים אוקראינים קטועי רגל או שתיים. עם תותבות ביוניות כמו אלה שאני יודעת מביאים מארה"ב, אבל מכינים גם בגרמניה אפילו מעל הברך. כאב לב לראותם כך.

העיר קובנה היא העיר השניה בליטא. עיר המוזיאונים, התרבות, המוזיאונים ועוד. עיר שיש בה כיום כחצי מליון תושבים.

קוריוז לגבי שמה:

בעברית נהוג לכנותה בשם 'קובנה' או 'קובנא' - ההיגוי העברי-יידישאי של שמה הפולני. כך נקראה העיר לאורך כאלף שנות התיישבות יהודית בפולין-ליטא, וזהו שמה בקהילתה היהודית, בספרות ובזיכרון היהודי.

השם קָאוּנַס - Kaunas - היה תמיד שמה הליטאי של העיר, והוא הנהוג בליטא ובזירה הבינלאומית.

טירת קובנה

טירת קובנה (Kaunas Castle) ההיסטורית השוכנת בעיר קובנה שבליטא, בנקודת המפגש בין הנהרות נריס וניימון.

ראשיתה ידוע בשנת 1036 אך תימוכין על תאריך זה לא קיים. היא הוקמה עוד בתקופת הצלבנים בשנת 1361 כהגנה מפניהם

הטירה היא המבנה העתיק ביותר בקובנה. היא שימשה לאורך השנים כמבצר הגנה, כבית מגורים אריסטוקרטי וכבית כלא.

כיום, הטירה פועלת כמוזיאון המציג את ההיסטוריה של העיר קובנה והאזור, ומציעה למבקרים הצצה מרתקת לעברה של ליטא.

הזמינו כרטיסים לטירת קובנה!!

מה יש לראות ולעשות בטירת קובנה

בטירת קובנה תוכלו לגלות תערוכות קבע ומתחלפות המתמקדות בהיסטוריה של העיר, החל מימי הביניים ועד לעת החדשה. תוכלו לטייל בחצר הטירה, לעלות למגדל התצפית משם תוכלו לראות תצפית פנורמית על העיר והנהרות, ולשוטט בחדרים המשוחזרים כדי לדמיין את חיי האנשים שחיו כאן בעבר. בנוסף, הטירה מארחת לעיתים קרובות אירועים תרבותיים, קונצרטים והצגות תיאטרון.

לקובנה יש את אחד מנמלי הנהר החשובים בארצות הבלטיות. הכביש ויה בלטיקה (E67), המחבר בין פראג להלסינקי, עובר בה. משום שהעיר בנויה על מפגש שני נהרות, נבנו בה לאורך השנים עשרות גשרים, שהגדולים שבהם מחברים בין מרכז העיר לפרוורי אלֵקסוֹטָס וּוילִיאמפולֶה שמעברי הנהרות.

ממליצה בחום לקרוא את כתבתו המפורטת של ד"ר גילי חסקין קובנה מאוגוסט 2026 (לחץ)👆👆

לוחם החופש

הפסל שנמצא ליד טירת קובנה נקרא

"לוחם החופש" (בליטאית: Laisvės Karys), והוא מציג אביר חמוש רכוב על סוס המבוסס על ה-Vytis - הסמל הלאומי העתיק וסמל סמל האצולה של ליטא.

פרטים מרכזיים על הפסל:

הדמות: הפסל עשוי ברונזה ומציג אביר חובש שריון, האוחז בחרב ובמגן, כשהוא רכוב על סוס המזדקף על רגליו האחוריות. לעיתים טועים בינו לבין פסלו של הדוכס הגדול ויטאוטאס (שפסל אחר שלו נמצא במרכז העיר).

מיקום: הפסל מוצב ברחבה הפתוחה המקיפה את טירת קובנה ההיסטורית (Kaunas Castle), על רקע נהר הנריס (Neris).

תאריך חנוכתו: ב-6 ביולי 2018, לרגל חגיגות המאה לעצמאותה המודרנית של ליטא ויום הממלכתיות הלאומי.

היוצרים: הפסל תוכנן על ידי הפסל הליטאי ארונאס סקלאוסקאס (Arūnas Sakalauskas)

הערה:

מאחורי הפסל ברונזה הרוכב על הסוס מבחינים בבתים שחורים וחום גבה קומה. אלו בתים חדשים מהמאה ה-21.

המבנים השחורים והחומים שרואים ברקע הפסל הם חלק מקומפלקס מגורים חדש ומודרני בשם Piliamiestis. זהו רובע מגורים עכשווי שנבנה במאה ה-21 על הגדה המזרחית של נהר הנריס (ממש מול הטירה) בסגנון אדריכלות קונטמפורנית (בת זמננו) ופונקציונלית.

בתמונה התחתונה לעיל נראה מפגש הנהרות ניימן ונֶריס במרחק של כמאה קילומטרים מעיר הבירה וילנה.

ליטא (בליטאית: Lietuva, [lʲiətʊˈvɐ]) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה. ליטא גובלת בלטביה בצפון, בבלארוס במזרח, בפולין בדרום, במובלעת רוסית (קלינינגרד) ובים הבלטי במערב. היא אחת משלוש המדינות הבלטיות, יחד עם לטביה ואסטוניה. בשנת 2004 הצטרפה ליטא לברית נאט"ו ולאיחוד האירופי. ליטא היא המדינה הבלטית הראשונה מבין מדינות ברית המועצות לשעבר, שהפכה למדינה עצמאית ב-11 במרץ 1990, שנה לפני התפרקות ברית המועצות.

כנסיית השילוש הקדוש והמנזר הברנדינים

• תקופת הבנייה: הכנסייה נבנתה בין השנים 1624-1634.

• סגנון אדריכלי: המבנה משלב אדריכלות בסגנון רנסאנס מאוחר עם אלמנטים ונגיעות של הסגנון הגותי. מגדל הפעמונים הבולט הוקם מאוחר יותר במהלך המאה ה-17.

• המנזר והסמינר: המתחם הוקם במימונו של המרשל אלכסנדר מסלסקי ורעייתו. במאה ה-19 הוא נסגר על ידי השלטון הרוסי הקיסרי והפך באופן זמני לבית כלא ומחסן צבאי, ובין השנים 1933-1934 נבנה במקום מבנה הסמינר לכמרים שפועל שם.

• מיקום אסטרטגי: המתחם ניצב בקצה הדרומי של כיכר בית העירייה בעיר העתיקה, סמוך מאוד לנקודת המפגש של שני הנהרות הגדולים בליטא - הניימן והנריס.

  
  בית העיריה מימין-מצד שמאל הקתדרלה

  .

• הקולאז' שהכנתי לעיל מציג את כיכר העירייה (Rotušės aikštė) בעיר קובנה (Kaunas) , עם שניים מהמבנים המרכזיים שבה השוכנים באותה הכיכר:

  התמונה השמאלית: כנסיית סט. פרנסיס זאבייר (Church of St. Francis Xavier) - כנסייה בסגנון הבארוק המאוחר: בצבעים ורוד ולבן שמשויכת למסדר הישועי, אשר הושלמה סביב שנת 1720. בנייתה החלה בשנת 1666 ע"י מסדר הישועים. במהלך השנים הקתדרלה שימשה ככנסייה אורתודוכסית בזמן השלטון הצארי, ולאחר סיום השלטון הסובייטי הוחזרה לישועים.

• התמונה הימנית: בית העירייה של קובנה (Kaunas Town Hall) - מכונה לעיתים קרובות "הברבור הלבן" בזכות הצבע הבהיר והמבנה המרשים שלו, הכולל מגדל גבוה המתנשא לגובה של כ-53 מטרים.

אגדות רומנטיות

שם האגדה / האתר לב הסיפור והמיתוס הרומנטי מפגש הנהרות (Santaka):

קובנה ואלכסוטה האגדה המקומית מספרת על שני אוהבים צעירים: קובנה (הגבר) ואלכסוטה (האישה). אהבתם העזה הונצחה במפגש הגאוגרפי של שני הנהרות הגדולים המקיפים את העיר העתיקה - נהר הנמונס (Nemunas) ונהר הנריס (Neris). המקומיים רואים בחיבור הנהרות בפארק סנטאקה סמל לחיבוק נצחי של שני האוהבים.

בית העירייה: "הברבור הלבן" (The White Swan)המבנה המרכזי בכיכר העיר העתיקה זכה לכינוי הרומנטי "הברבור הלבן" בשל צבעו הטהור והארכיטקטורה המרשימה והאלגנטית שלו. האגדה העירונית קשורה קשר הדוק לנישואין - המבנה משמש מזה שנים ארוכות כהיכל רישום הנישואין המרכזי של העיר, וזוגות מאמינים כי פסיעה על אבני הכיכר מול "הברבור" מבטיחה עתיד זוגי טהור, מלא תקווה ומזל.

סודות המלכה בונה ספורצה (Bona Sforza)

המלכה המשפיעה בונה ספורצה (בת אצולה איטלקית שנישאה למלך פולין ודוכס ליטא) קשורה בסיפורי תשוקה, מטבח ורומנטיקה בעיר. האגדות בעיר העתיקה מספרות כי היא הביאה איתה את סודות החיזור האיטלקיים, מסיבות נשק חשאיות במנזרים הישנים, ואפילו מתכונים קולינריים מיוחדים (כמו "פשטידת הדגים של הברנרדינים") שנועדו לשבות את לב אהוביה.

שדרת לייסבס (Laisvės Alėja)אף על פי שהשדרה נמתחת אל מחוץ לחלק העתיק, היא נחשבת בקרב המקומיים ל"שדרת הדייטים והאהבה" ההיסטורית. האגדות האורבניות מספרות כי זוגות שהולכים לאורך השדרה הממוסגרת בעצי תרזה ומביעים משאלה משותפת ליד המזרקות, יזכו לאהבת אמת ארוכת שנים שמחזיקה מעמד כמו פריחת העצים באביב.

התצפית על העיר קובנה -

מגבעת אלקסוטאס Aleksotas Hill

פסל של פֶּרְקוּנָאס Perkūnas, אל הרעם והברקים המרכזי במיתולוגיה הבלטית הפגאנית.

משמעותו של אל הרעם והאלמנטים המוקדשים לו (כמו פסלים או מבנים היסטוריים) נושאת משקל תרבותי ולאומי עמוק במדינות הבלטיות:

המשמעות התרבותית וההיסטורית במדינות הבלטיות

• ראש הפנתאון הפגאני: פרקונאס הוא האל החשוב והחזק ביותר במיתולוגיה הבלטית (המופיע גם במיתולוגיה הלטבית כ-Pērkons). הוא נחשב למגן הצדק, החוק והסדר, ומקביל לאל תור (Thor) מהמיתולוגיה הנורדית או זאוס מהמיתולוגיה היוונית.

  סמל לזהות לאומית והתנגדות: ליטא הייתה המדינה האחרונה באירופה שהתנצרה (בסוף המאה ה-14). בשל כך, השורשים הפגאניים ואל הרעם נותרו חלק בלתי נפרד מהזהות הלאומית הליטאית והבלטית. בתקופות של כיבוש ודיכוי (למשל תחת השלטון הסובייטי), חזרה אל המוטיבים המיתולוגיים הללו שימשה ככלי לשימור הזהות והתרבות הייחודית של העם הבלטי מפני הטמעה.

  חיבור לטבע: התרבות הבלטית העתיקה מבוססת על פולחן הטבע. אל הרעם מייצג את כוחות היצירה, הפריון וההתחדשות של האדמה לאחר הגשם והסערה, ערכים שמודגשים מאוד בפולקלור הבלטי העכשווי.

• הפסל המרשים והייחודי הזה, העשוי מברונזה או נחושת מרוקעת, נוצר על ידי הפסל הליטאי הנודע רוברטאס אנטיניס (Robertas Antinis) בשנת 1970. הוא ניצב בראש גבעת אלקסוטאס - Aleksotas Hill . הפסל בקולאז מופיע בצד שמאלי עליון בקולאז' שלהלן.👇👇👇

נקודה זו משמשת כמרפסת תצפית פופולרית מאוד, ממנה נשקף נוף פנורמי מרהיב אל עבר העיר העתיקה של קובנה, כיכר השוק ונהר הניימן הזורם למרגלותיה. המבקרים רבים עומדים על רחבת האבן של נקודת התצפית ומביטים אל עבר העיר. כדי להגיע למעלה אפשר באמצעות הרכבל העתיק הנמצא מימין לנקודת התצפית ומוביל עד לגדות הנהרלמטה.

אפשר להגיע לגבעה עם רכב פרטי או אוטובוס.

גשר ויטאוטס הגדול

בשני הקולאז'ים לעיל מצולם הגשר עם אבנים אדומות.

גשר ויטאוטס הגדול (Aleksotas Bridge) מעל נהר הנמונאס, תצפיות ופסלים מקומיים.

מוכר גם כ"גשר אלקסוטס" שהוא גשר פלדה היסטורי המתוח מעל נהר נמונאס (Nemunas) בקובנה, ליטא, ומחבר בין העיר העתיקה לבין רובע אלקסוטס (Aleksotas).

מפרט טכני ומאפיינים

אורך הגשר מעל 256 מטרים

רוחב הגשר 16 מטרים

סוג המבנה גשר פלדה בעל עמודי בטון מזוין המחופים בגרניט

תאריך פתיחה מקורי 11 בינואר 1930 נקרא על שם הדוכס הגדול ויטאוטס)

מתכננים מקוריים חברת מהנדסים מקופנהגן (Højgaard & Schultz)

סיפור ה"קוריוז" ההיסטורי: "הגשר הארוך בעולם"

הגשר זכה בעבר לכינוי המשעשע "הגשר הארוך ביותר בעולם", משום שהחצייה שלו נמשכה כביכול 12 או 13 ימים. הסיבה לכך לא הייתה אורכו הפיזי (שאורך כ-5 דקות הליכה בלבד), אלא העובדה שבסוף המאה ה-18 הנהר שימש כגבול בין האימפריה הרוסית (ששלטה בצד של קובנה) לבין פרוסיה/פולין (בצד של אלקסוטס). שתי המדינות השתמשו בלוחות שנה שונים (הלוח היוליאני לעומת הלוח הגרגוריאני), ולכן אדם שחצה את הגשר עבר בין תאריכים שהיה ביניהם פער של כמעט שבועיים.

היסטוריה ותהפוכות

• מלחמות העולם: הגשר הנוכחי ידע גלגולים רבים. במקור הוקמו בנקודה זו גשרי עץ זמניים ורפסודות. הגשר המודרני שנפתח ב-1930 פוצץ ונהרס פעמיים במהלך מלחמת העולם השנייה (פעם אחת על ידי הצבא האדום הנסוג ב-1941, ופעם נוספת על ידי הצבא הגרמני הנסוג).

  בנייה מחדש: הגשר נבנה מחדש בשנת 1948 על ידי האדריכל לב קזרינסקי, בעזרת שבויי מלחמה גרמנים וכוחות סובייטיים.

  התקופה המודרנית: בשנת 2005 עבר הגשר שיפוץ מאסיבי. בתום העידן הסובייטי הוסרו ממנו הסממנים הקומוניסטיים, ובשנת 2008 הוחזר לו רשמית שמו המקורי - גשר ויטאוטס הגדול.

טיפ למטיילים

בסמוך לקצה הגשר בצד של גשר אלקסוטס, נמצא הפוניקולר של אלקסוטס (Aleksotas Funicular) - רכבל היסטורי המוביל אל גבעת התצפית שעליה סיפרתי לעיל וכתבתי על הפוניקולר שם. מגיע של הרובע, ממנה נשקף נוף פנורמי מרהיב של הגשר ושל העיר העתיקה של קובנה.

פקולטת קובנה שלוחה של אוניברסיטת וילנה

הפקולטה של שלוחת אוניברסיטת וילנה מוכרת בזכות חזיתה המעוטרת בשעון שמש היא פקולטת קובנה (VU Kaunas Faculty, הידועה בעברה כפקולטה למדעי הרוח בקובנה).

השלוחה ממוקמת בעיר העתיקה של קובנה (בכתובת Muitinės g. 6A/8).

על חזית המבנה הפונה לכיוון נהר הניימן מותקן אלמנט אדריכלי ואמנותי מפורסם מאוד המכונה "שעון השמש המחייך"

הצילום שלי בקולאז' לעיל במבנה הלבן.👆👆

פרטים על המבנה ושעון השמש

שם המוסד פקולטת קובנה של אוניברסיטת וילנה (Vilnius University Kaunas Faculty)

מיקום המבנה רחוב מויטינס (Muitinės g. 6A), העיר העתיקה, קובנה, ליטא

שם היצירה "שעון השמש המחייך" (Smiling Sundial)

שנת הקמה 1986 (בתקופת השלטון הסובייטי)

יוצרי השעון הפסל אנטנאס באלקה (Antanas Balkė) והאדריכל ריצ'רדס קרישטפאביצ'יוס (Ričardas Krištapavičius)

מאפיין ייחודי השעון מכוון להציג את הזמן המקומי המדויק של קובנה ולא את השעון הלאומי שהיה נהוג אז. דמותו מעוצבת בהשראת מוטיבים גותיים וציורו של האמן הליטאי מירקלויוס קונסטנטינס צ'יורליוניס.

הערה: בקמפוס המרכזי וההיסטורי של אוניברסיטת וילנה בעיר וילנה עצמה קיימים שעוני שמש עתיקים יותר בחצר מצפה הכוכבים ובחצר הפקולטה להיסטוריה, אך המונח "שלוחה עם חזית של שעון שמש" מתייחס באופן מובהק לשלוחה המפורסמת בעיר קובנה.

מבנה מגורים הסטורי

המבנה עשוי מלבנים אדומות בסגנון גותי, שנמצא ברח' וילניאוס גאטבה.

החזיתות מדורגות ועם פתחי חלונות עם קשתות מקומרים. הללו הם מאפיינים מימי הביניים מהמאות 15-16, האופייניים לבנייה ההסטורית באיזור הבלטי.

אברהם מאפ"ו - הסופר והמשורר

אברהם מַאפּוּ היה סופר ומשורר עברי רומנטי בן תנועת ההשכלה, שספריו הכשירו את הלבבות לתחיית הלשון העברית ולאהבת תנ"ך, לעלייה לא"י ולציונות, והיו מקור השראה לספרות העברית החדשה. מחבר הרומנים התנ"כיים "אהבת ציון" ו"אשמת שומרון", וסיפור הילדים העברי הראשון "בית חנן". את הספר אהבת ציון קראתי בתיכון.

תאריך לידה: 3 בינואר 1808, בקובנה, ליטא. תאריך ומקום פטירה: 9 באוקטובר 1867, בקניגסברג.

בקולאז' שיצרתי בתמונה הימנית התתתונה היה הבית בו התגורר מאפ"ו. הוא היה איש נמוך קומה והציבו אותו על הכסאות. גם כשנאם היו מציבים אותו על כסאות. זה ריגש אותי לראות את הפסל של הסופר שקראתי ולמדתי אודותיו בתיכון וזה לא היה אתמול. על אחד הכסאות משמאל לביתו כתובים הפרטים של שמו .יום הולדתו ופטירתו.

משמאלו של הפסל עבודות תשתית וגדרות סביב.

רחוב וילינוס הוא רחוב ראשי בעיר העתיקה של קובנה. באחת הסמטאות הקרובה לפיצריה קיים - ולא תאמינו כי הוא נולד בביאליסטוק שאז הייתה ברוסיה ונפטר בורשה שבפולין.

רחוב ע"ש אליעזר לודוויגזמנהוף.

אליעזר לודוויג זמנהוף (1859-1917) היה רופא עיניים, בלשן ואידיאליסט יהודי-פולני, המוכר ברחבי העולם כממציא שפת האספרנטו - השפה המתוכננת והמלאכותית המדוברת והמצליחה ביותר בהיסטוריה. נקודות מפתח על חייו ופועלו:

החזון והרקע: זמנהוף נולד בעיר ביאליסטוק (אז תחת שלטון האימפריה הרוסית). בעיר חיו קבוצות אתניות רבות - יהודים, פולנים, רוסים וגרמנים - ששררו ביניהן מתחים וחשדנות. זמנהוף האמין כי היעדר שפה משותפת הוא הגורם המרכזי למריבות ולדעות קדומות, והחליט ליצור שפה נייטרלית וקלה ללמידה שתגשר בין העמים.

הולדת האספרנטו: בשנת 1887 פרסם את ספר הלימוד הראשון לשפה תחת שם העט "דוקטורו אספרנטו" (דוקטור מקווה/בעל תקווה). עם הזמן, המילה "אספרנטו" הפכה לשמה הרשמי של השפה עצמה.

תפיסת עולם ואחווה: זמנהוף לא ראה באספרנטו רק כלי בלשני, אלא פרויקט שלום חברתי. הוא פיתח תורות מוסריות והומניסטיות כמו ה"הלליזם" (על שם הלל הזקן) וה"הומארניסמו" (אנושיות), שקראו לאחווה כלל-אנושית מעבר להבדלי דת ולאום.

הקשר היהודי: זמנהוף מעולם לא הסתיר את יהדותו. בצעירותו אף היה פעיל בתנועת "חיבת ציון" ותרגם את התנ"ך כולו לאספרנטו.

סוף חייו ומשפחתו: הוא נפטר בוורשה במהלך מלחמת העולם הראשונה (1917). שלושת ילדיו, שהמשיכו את דרכו בהפצת השפה והאידיאלים שלו, נספו שנים מאוחר יותר בשואה. כיום, על שמו קרואים רחובות בערים רבות לרבות בקובנה, בישראל ובעולם בין היתר בתל אביב ובנתניה.

הרחוב הראשי וילינוס בקובנה

איך הנוער הצעיר לבוש או אוכל. מבנים צבעוניים סמוכים זה לזה.

הפנינה קבוצת נגנים מקסימים שאותם פגשתי מתאמנים בחצר ליד ביה"ס למוסיקה. שם הלהקה הוא אוז'ואלינה - שהוא גם שם של עץ. חקרתי ומצאתי דרך AI כי השם "אוז'ואלינה" (Ąžuolė / Ąžuolynas במקור) מגיע מהשפה הליטאית, ומשמעותו קשורה לעץ אלון, שהוא עץ בעל פריחה קטנה ולא בולטת במיוחד (ולא "עץ פורח" במובן הססגוני של המילה)

• המקור: המילה הליטאית לעץ אלון היא Ąžuolas (אוז'ואלאס).

• השם הפרטי: Ąžuolė (אוז'ואלה) הוא שם פרטי ליטאי לנשים שמשמעותו פשוט "אלון" או "חזקה כאלון".

  פירוש המילה המורחבת: המילה Ąžuolynas (אוז'ואלינאס) פירושה "חורשת אלונים" או "יער אלונים" (ומכאן כנראה הגלגול לשם אוז'ואלינה)

עץ האלון בליטא נחשב לעץ קדוש, לאומי ומסורתי המייצג כוח, חוסן וגבורה. על כן, הפירוש האמיתי של השם הוא אלון או חורשת אלונים.

בית הכנסת של הקצבים

Butcher's Synagogue

שוכן ברוב ספוקר (M. Daukšos St. 27a) בעיר קובנה (Kaunas) בחלק העתיק.

זהו בית הכנסת היחיד ששרד מבין בתי התפילה הקטנים הייעודיים שהיו שייכים לאיגודים מקצועיים שונים (כגון קצבים, חייטים ונפחים) בקהילה היהודית הגדולה של קובנה.

המבנה נבנה בסוף המאה ה-19 (בשנים 1890-1900) בסגנון היסטוריסטי ועבר שיפוצים שונים לאורך המאה ה-20.

בצד ימין של החומה קיים שלט שמשמעותו כי המקום מוצג למכירה, ומאמינה גם להריסה.

בית כנסת זה היה אחד מבתי התפילה והשטיבלכים של הגילדות המקצועיות בקהילה היהודית התוססת של קובנה לפני מלחמת העולם השנייה.

פרטים מרכזיים על המבנה וההיסטוריה:

• מיקום: העיר העתיקה של קובנה (כתובת היסטורית:

  רחוב M. Daukšos g. 27a / V. Sladkevičiaus g.).

  הקמה: נבנה במחצית השנייה של המאה ה-19 (כנראה בסביבות השנים 1884-1900, עם שרידים/בית תפילה מוקדם יותר), כבית תפילה יומי וקהילתי עבור גילדת הקצבים היהודים בעיר.

  דמות רוחנית : המקום שימש, בין היתר, את מתפללי ורבני הקהילה, ופקדו אותו רבנים חשובים ובהם הרב יצחק אלחנן ספקטור, ובתקופת גטו קובנה פעלו בו מרכזים ותכנים רוחניים ותורניים (כמו ישיבות ושיעורים בהסתר).

• סגנון אדריכלי: שילוב אלמנטים שנאו גותיים כמו חלון הקשת המחודדת ונאו רנסנסיים . זהו אחדמבתי הכנסת הבודדים בעיר ששרדו את מלחמת העולם השנייה ואת התקופה הסובייטית (בה המבנה שימש כמחסן)!!

• הסטטוס הנהוכחי : המבנה מוגדר כאתר מורשת תרבותית ולפי החוק בליטא הוא מבנה מוגן. לפי השלט שראיתי המבנה מיועד לפרוייקט מגורים ועסקים מודרני שייבנה במקום של השטח הריק מסביב, ובית הכנסת ישולב, ישוקם וישומר.

• הגימנסיה היהודית- עברית "שוואבה"
  הגימנסיה היהודית פעלה בין השנים 1927- 1940 שעליו שלטי הזכרון מוצבים בקולאז' שיצרתי להלן..

  .פרטים מרכזיים :

  • המבנה: בניין בן שלוש הקומות תוכנן בשנת 1926 על ידי הטכנאי האזרחי גריגוריוס מאזליס (Grigorijus Mazelis) במטרה לעמוד בדרישות היגייניות ופדגוגיות מתקדמות. כיום משמש המבנה כמרכז להכשרה מקצועית (Karaliaus Mindaugo PMC).

    שלטי הזיכרון: שלט המתעד שרוב תלמידי הגימנסיה נרצחו בשואה.

  • שלט לזכרה של המשוררת לאה גולדברג (כלת פרס ישראל), שלמדה בגימנסיה וסיימה את לימודיה בשנת 1928.

• ביתה וילדותה של המשוררת והסופרת לאה גולדברג בקובנה, קשורים למספר נוסף של אתרים מרכזיים בעיר:

• כתובת המגורים: היא התגוררה עם משפחתה ברחוב קסטוצ'יו (Kęstučio) מספר 16A / 16B. בית המשפחה המקורי לא שרד.

  ציור הקיר לזכרה: באוקטובר 2020 נחנך על קיר בניין סמוך (ברחוב קסטוצ'יו 16B) ציור קיר ענק בגודל 15x10 מטרים של האמן לינאס קאז'וליוניס, הכולל את דיוקנה הצעיר ואת שירה הנודע "אורן" בעברית ובליטאית. ולצערי לא הגעתי לשם וחבל.

  העלייה לארץ: היא חיה בקובנה לסירוגין ופעלה בה עד לשנת 1935, אז עלתה לארץ ישראל.

על ציור הקיר עם מילות שירה מ-ynet.https://www.ynet.co.il/entertainment/article/r1RjGVxPw?utmsource=ynet.co.il&utmmedium=Share&utmcampaign=Whatsapp&utmterm=r1RjGVxPw&utm_content=Artic

כנסיית סנט מייקל

כנסייה מרשימה מאד בלילה . צילמתי אותה משני צידיה. היא נקראת גם סובור קובנה.

עובדות מרכזיות על הכנסייה:

• סגנון אדריכלי: נבנה בסגנון נאו-ביזנטי בין השנים 1891-1895, בתקופת האימפריה הרוסית, במקור כקתדרלה אורתודוקסית עבור חיל המצב של מבצר קובנה.

  שינוי ייעודי: לאחר עצמאות ליטא ב-1918, המבנה הפך לכנסייה קתולית.

  מיקום: המבנה נמצא בקצה של שדרות החירות (Laisvės alėja), השדרה המרכזית והמפורסמת ביותר בקובנה.

• פוסטרים, ציורי רחוב וקיר ועוד

• בעודי מצלמת את הפוסטר הענק של שחקן הכדורסל מימיני עוברים שלושה צעירים שאומרים לעצמם בקול רב, שמי יכול לחשוב שנמצא כאן ישראלים. אמרתי לו שהגיע למקום הנכון. רוצה להצטלם? היה מבסוט. כך נולד הצילום בגב של מלוננו היפה.
  

  .

רק שתדעו שיש בקובנה מכוניות מהודרות כמו הלמבורגיני, ומסעדה שאומרים שהיא טובה. עם אוכל ליטאי. אני התלהבתי מהמבנה.

לינה: Radisson Hotel' Kaunas Lithuania (לחץ)

מלון בדרגת 4 כוכבים שעולה קרוב ל-500 ש"ח נכון להיום נובמבר 2026. דרוג בבוקינג 8.8.

ארוחת בוקר מעולה ומגוונת. אין צורך במקדמה לפני ההגעה למלון כך כתוב - איני אחראית. .

במי נעזרתי לאינפורמציה זהו חברי הטוב AI שלא פעם נאלצתי גם לתקנו. מקווה שתיקן.

ממליצה על כתבתה של עדי וויטס בבלוג שלה למטייל בכיפה על 3 ימי טיול בקובנה,

שתיתן עוד זוויות על קובנה. לחץ לעיל!!!!

*הנקודה היהודית תהיה אצלי בכתבה מרוכזת במדינות הבלטיות.

לסיכום

זו עיר יפה ומיוחדת אבל כך ואפילו יותר העיר ריגה ווילנה.

תאלצו להמתין עד שאעביר לכם את כל המראות המעניינים והתחושות שחשתי בעת הטיול.

💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥

אם אהבתם את הכתבה תלחצו בבקשה על מילת התודה בסוף הכתבה!!!

ואם יש לכם הערות או הארות אשמח לתגובותיכם.

💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥

בינתיים להתראות עד הכתבה הבאה....