הרעיון לטוס לבוצואנה צץ בראשי לאחר טיול מוצלח באוגנדה בספטמבר 2019 כשהבנתי שגיליתי יבשת חדשה ליעדי טיול. יצא לי לשמוע על הספארי המיוחד שיש בבוצואנה והתחלתי לתכנן את הטיול לפסח 2020. למעשה תכננתי טיול לזמביה ובוצואנה וביקור במפלי ויקטוריה. הכרטיסים נקנו. תכנון כללי היה, כולל אפשרות לטיסות פנימיות, ותאריכים. ואז הגיעה הקורונה... באסה! כשהשמיים נפתחו הספקתי לטייל בטיולים יפים בצפון יוון, רומניה, והדולומיטים באיטליה. אבל בראש ובלב רציתי שוב אפריקה. ואכן בספטמבר האחרון טיילתי בדרום אפריקה, שגם על זה אני צריך לכתוב בבלוג (וגם על הטיול באוגנדה, והגיחות לאירופה). בכל מקרה, אחרי דרא"פ היה לי ברור שהיעד הבא הוא בוצואנה והמפלים.
בשל אילוצים שונים היה לי זמן מועט יחסית של 10 יום ברוטו מה שנקרא, לכן היה עלי לתכנן תכנון מוקפד ולוותר על שהות ארוכה יותר ולינות שטח בטיולי ספארי השונים. טסתי עם טורקיש דרך יוהנסבורג ואז לקחתי טיסת המשך של Airlink למאון-בוצואנה. הגעתי בסביבות שלוש בצהריים, שיא החום… החלפתי כסף לפולה ונסעתי עם מונית לכיוון המלון. היה בדיוק איסטר + איזה אירוע (מרוץ סוסים - כך לפחות אמר לי הנהג מונית), כך נאלצתי לבחור בלודג' טיפה מרוחק (Mokoro Lodge). סה"כ זה לא הפריע כי במילא רוב היום הייתי בפעילויות השונות. את רוב הפעילויות סגרתי מול מפעילים מראש עוד מהארץ מפאת הזמן הקצר שהיה ברשותי. כבר למחרת בבוקר נסעתי לשיט המפורסם במקורו בדלתת האוקוונגו. אסף אותי ג'יפ ספארי של Kalahari Breeze Safaris שלוקח אותי עד לנקודת ההתחלה Daunara Mokoro Station. שם לקח אותי המדריך המקומי לשייט במקורו. המדריכים הם מקומיים שחיו בכפרים בשמורה, והועברו מחוץ לשמורה ע"י הממשלה. לכן הם מכירים כל פיתול בנהר ותוואי שטח על בליינד. אחרי שייט נינוח של שעה וחצי לערך, תוך כדי שאנו רואים בדרך היפופוטמים מרחוק (המדריך משתדל לתפוס מרחק בטוח מההיפוס המסוכנים), עצרנו על אי בקמפ-סייט והתחלנו בספארי הליכה של שעתיים. לא ראינו הרבה חיות מעבר ללהקת אנטילופות וכמה גנו, וכן עופות וציפורים. המדריך ניסה להתחקות אחרי עקבות של ג'ירפות אך הן היו רחוק מהישג ידינו ועיננו וכניראה חצו לאי נוסף… סיימנו את ההליכה וחזרנו למחנה ואכלנו ארוחה קלה לפני החזרה. המקום בו עצרנו משמש כאחד מאתרי הקמפינג למי שבא לעשות שייט מקורו לכמה ימים. ככלל, טיול כזה משלב שייט וספארי הליכה כשכול הזמן מדלגים מנקודה לנקודה. אותי טיול היום הזה סיפק ושבנו חזרה לנקודת ההתחלה ומשם חזרתי למאון עם הג'יפ של החברה.
בלודג' יש בריכה קטנה וניצלתי את הזמן עד הערב לשחייה מרעננת בה. למחרת קמתי מוקדם מאוד (!) ונסעתי לספארי בפארק מורמי. את הספארי ג"כ סגרתי מראש מהארץ דרך בחור שנקרא Option כשלמעשה הספארי עצמו היה עם חברה בשם Bush king safari והמדריכים היו מעולים (לדעתי אפשר לסגור מולם ישירות). בכלל חשוב לדעת - מדריכים טובים עושים את ההבדל וזה פרט חשוב בספארי. סיור זה יוצא מאון כבר בשעה 05:00. הנסיעה ממאון עד הכניסה לפארק אורכת 3 סה"כ שעות כשרובה בדרך לא סלולה. אחרי שעתיים נסיעה עוברים שער המפריד בין האזור המיושב לאזור מנוהל של חיות בר שבו אפשר כבר לראות סוגים שונים של חיות בר, החל מאימפלות ועד פילים (עדיין מחוץ לשמורה). אכן ראינו פילים, ג'ירפות, זברות ואף צבוע ונשרים אוכלים שיירי תאו שניצוד כפי הנראה ע"י אריות כמה ימים קודם.
הגענו לשער הדרומי של הפארק לאחר שעה נוספת של נסיעה ולאחר ארוחת בוקר התחלנו בסיור בפארק. הפארק גדול מאוד. אנחנו היינו בסקטור הדרומי. המדריכים מכירים את השבילים כמעט בע"פ. ראינו מגוון חיות בר, וגולת הכותרת היתה חמשת האריות האחים אשר רבצו להם מתחת לשיחים במשך שעות ארוכות על מנת להירגע מהחום. המצחיק הוא ש 500 מטר משם ישנו אחד משטחי הקמפינג המותרים (שאנשים לנים שם בלילה…). בנוסף, אחד המטיילים בג'יפ ספארי שאל את המדריך אם הוא יכול לרדת להשתין… שתי דקות אחרי זה מצאנו את האריות… שאלתי את החבר אם הוא עדיין רוצה לרדת לפיפי, חחח… האריות שוכבים להם, אתה לא מעניין אותם ולכן אין ממש סכנה (אבל רצוי לא לדבר בקול רם ולא לעשות תנועות חדות). הקרבה אליהם היא של מטרים ספורים עד כדי כך שאפשר לוודא את זכרותם מקרוב (לא שהיה ספק בגלל הרעמה חחח). למעשה הם די סובלנים יחסית לכך שמפריעים להם בשנ"צ, אני לא בטוח שאני הייתי סובלני כזה אם לי היו מפריעים… תחושת סיפוק עצומה היתה לי ולנו (ותחושת רווחה למדריכים שמצאו אריות) והרגשתי שכל הדרך הזו הייתה שווה. עשינו קמפינג קצר לארוחת צהריים. בחזרה עברנו דרך החמישה שעדיין היו שם באותה תנוחה.
לאחר נסיעה של 3 שעות הגעתי בחזרה ללודג' ושוב נרגעתי לי בשחייה קלה בבריכה הקטנה. למחרת אסף אותי אותו נהג מונית חזרה לשדה התעופה (סגרתי איתו על זה בהגעה) וטסתי בטיסה משתלמת של Air Botswana פחות משעה עד לקסאנה. קסאנה זו עיירה קטנה הקרובה למפגש הגבולות של ארבע ממדינות אפריקה: בוטסואנה, נמיביה, זמביה וזימבבואה. מפגש הגבולות מוכר בשם "ארבע הפינות של אפריקה" והוא נמצא בפינה הצפון-מזרחית הרחוקה ביותר של בוטסואנה. גולת הכותרת זה הקרבה לפארק צ'ובה הידוע עם אוכלוסיית הפילים הגדולה שבו (בפארק הלאומי צ'ובה נמצאת אוכלוסיית הפילים הגדולה ביותר באפריקה) ומגוון החיות הענף העצום, שבאים להם ליד הנהר. העניין בקסאנה הוא שהחיות נוהגות להגיע מהפארק לכפר בשעות הלילה כולל פילים, אריות ותאו, אשר בורחים מהאריות ומהווים סכנה לתושבים. שבוע-שבועיים לפני שהגעתי הרג תאו נערה ופצע ארבעה אנשים נוספים. בכך מקרה, למחרת בבוקר אסף אותי רודג'רס מווילד אפריקה ספארי (Wild Africa safaris) ליום טיול ספארי בפארק צ'ובה. עוד לפני שנכנסו לפארק הייתה ידיעה שקבוצת אריות (מעל 10) יצאה את השמורה (השמורה לא מגודרת) צועדת לכיוון הגבול עם זימב' דרך קסאנה. רודג'רס במיומנות רבה התחקה על העקבות שלהם. בדרך ראינו צבוע מסתתר בין העצים שהתברר לנו שהוא פצוע שכן הוא גרר את רגליו האחוריות. רודג'רס חשב שזה מעשה ידיהם של האריות. בכל מקרה התחקנו (כלומר רודג'רס התחקה) אחרי העקבות סביב קסאנה עד שהגענו (הגיע) למסקנה שהם רחוקים ובדרך לגבול הזימב'. באחת מהנקודות שבה הופיעו עקבות אריות הוא אמר לי: "לא להאמין - רק לפני כמה ימים עשיתי פה קמפינג עם הבן שלי…" בדרך גם פגשנו חבורה של פועלים שהתכוונו לעשות עבודות בכביש אבל אחרי שהבינו שיש אריות בסביבה ויתרו על הרעיון. מפה המשכנו לפארק צ'ובה דרך שער Sedudu הקרוב לשדה התעופה. הצטרף אלנו אנטוני, מדריך נוסף שעיניו עיני נץ. בכלל מדריכים טובים הם אלו שתוך כדי נסיעה/נהיגה יזהו ממרחק של כמה מאות מטרים חיה או ציפור ואני לא מדבר רק על חיות גדולות כמו ג'ירפות ופילים, שגם אותם אגב הם בד"כ יראו לפנייך. בכל מקרה נכנסנו לפארק ובהתחלה לא ראינו יותר מדי חיות כי עדיין רוב החיות נמצאות עמוק בסבך ולא יורדות עדיין לנהר. בת בבד הצלחנו לאתר זוג לביאה ובעלה האריה (לאה ואריק) שהלכו להם באין מפריע ובנונשלנטיות על השביל לעבר הנהר. גם כאן, אנחנו ממש לא עניינו אותם…
היה מגניב "לרדוף" אחריהם משביל לשביל עד לנהר. הלביאה נעלמה די מהר בעוד שבעלה (אריק כאמור) היה יותר נחמד אלינו ושהה זמן מה בשטח הפתוח ליד הנהר עד שהחליט לתפוס שיח לנמנם בו. לקראת הצהריים החלה תנועה של חיות לעבר הנהר, בעיקר פילים - ואני מדבר על כמויות של פילים! היה רגע שבו היינו על קו חוף הנהר כשחבורה של עשרות פילים ירדה לנהר דרך הג'יפ שלנו - זה היה מחזה מדהים! אחר כך רואים אותם צועדים בנהר הרדוד תוך כדי שמיעת רישרוש צעדיהם במים.
המשכנו בסיור כשאנו רואים מלא אימפלות בחוף הנהר כשהן מלחכות את האדמה הוסבר לנו שהם כך מלקטות מינרלים. עזבנו את הנהר ובדרך חזרה לשער ראינו חבורה של פילים ישנים/מנמנמים בעמידה סביב עץ כשפניהם החוצה ומתחתם כמה פילונים צעירים יותר ששוכבים בצילם. גם כן מחזה מעניין.
לאחר ארוחת צהריים טובה ב- The Old House הגיע החלק השני של הספארי שהוא בעצם שייט על נהר צ'ובה וצפייה בחיות שמגיעות לנהר להתרענן. רואים היפופוטמים, תנינים, מני עופות וציפורים, לטאות גדולות, קודו שבאים לשתות, תאואים, וכמובן פילים, הרבה פילים… לבסוף מגיעה שקיעה יפה על הנהר. למחרת בבוקר נחתי אבל הצטרפתי שוב לשייט ספארי אחרי הצהריים.
זהו, נגמר לו החלק של בוצואנה ולמחרת שמתי פעמי למפלי ויקטוריה. עברתי לזימבבואה ונסעתי מהגבול במונית עד העירה ויקטורי פולס, או כמו שהמקומיים קוראים לה - וי פולס. הגעתי למלון וקשה היה שלא לשים לב לסוחרים הטורדניים שמנסים למכור לך כל דבר החל ממזכרות, כסף זימבבואני ישן למזכרת וטיסות מסוק מעל המפלים… די מעצבן. בוי פולס יש הרבה חיות כמו בבונים וסוריקטות, וזה דווקא נחמד מאוד. התלבטתי איפה להתחיל את הסיור במפלים. היום הזה היה מעונן מה שקצת מעיב על צילומים טובים (נגיע לזה…) והחלטתי בהחלטה חצי שרירותית חצי מודעת להתחיל דווקא בצד הזמבזי של המפלים ולמחרת לעשות את הצד של זימב' כי אמור להיות יום יפה יותר. הלכתי עד הגבול תוך כדי חציית הגשר המפורסם והמשכתי לפארק של זמביה. הפארק בצד הזמבזי קטן יותר מזה הזימבו'. אחת החוויות שם זה הליכה על ה- Knife Edge Bridge כשאין סיכוי שלא להירטב.
בכלל, אפריל זה ממש אחרי העונה הגשומה כך שהנהר גבוה והזרימה במפלים היסטרית ויוצרת למעשה עננים מקומיים שמורידים עלייך גשם, מעיין מיקרו מערכת גשם. לדעתי התקופה הטובה לראות את המפלים היא באיזור יוני-אוגוסט, שעדיין יש זרימה טובה אבל לא חזקה הסטרית (לא לבוא בנובמבר, כי אז המפלים די דלים). תכלס לא ניתן היה לראות את המים שנופלים מגיעים וזורמים בחלק התחתון של הנהר כי הכל מלא באדים ורואים למעשה רק את השליש העליון של המפלים. הלכתי לתצפית על הגשר ואחרי זה לכיוון מעלה הנהר. מן הסתם אי אפשר לגשת לבריכת השטן המפורסמת (Devil's Pool) בשל הזרימה הכבירה. שבתי לזימבבואה כשלפני זה צפיתי בבחורה צעירה ואמיצה קופצת בנג'י מהגשר. לפני שחזרתי למלון אכלתי ארוחת צהריים מאוחרת במסעדה המדהימה The Lookout Cafe שהנוף בה מדהים והאוכל כמובן מצויין. במלון (N1) יש בריכה קטנה שגם בה התרעננתי לי בשחייה קלה. ארוחת ערב ובירה טובה הייתה ב- The River Brewing Company ליד המלון שחזרתי לשם גם למחרת. בבוקר השני בוי פולס הלכתי לסיור בצד הזימב' של המפלים. הפארק כאן יותר גדול ומאורגן. השמים היו תכולים מה שאפשר קונטרסט טוב יותר בין האדים של מי המפלים השוצפים לרקיע, אבל בכל מקרה עדיין אי אפשר לראות נוף פנורמי נקי מאדים. באזורים מסוימים - למשל בתצפיות למפלי הקשת והפרסה נרטבים עד לשד… ואכן נרטבתי כול כולי כולל הנעליים שאמורות להיות אטומות למים. כאמור ההרטבות היא לא מנתזים ישירים של המפלים אלא כתוצאה מהתעבות העננים שהמפלים יוצרים שיוצרים אשכרה גשם מקומי על המטר. חוויה מסעירה (או יותר נכון סוערת) הייתה לי ב- Danger Point שזו נקודה שמשקיפה ממש מול מפלי הקשת. הסלעים חלקלקים מאוד, והגשם המקומי מהמפלים לא אפשר להתקרב לתצפית (לא שהיה אפשר לראות משהו…). ניסיתי להישאר כמה שניות ונרטבתי כראוי. הרגשתי כמו על סיפונה של איזו ספינה טרופה בלב ים סוער.
סיימתי את הסיור ובצהריים יצאתי לספארי אחרון לטיול ב- Zambezi National Park. את הספרי עשיתי עם טום, בעלה של אתי, ישראלית שגרה עד לא מכבר בוי פולס שיצא לי להיעזר בה בתכנון הטיול. טום הוא בעסקי צילום סרטי טבע. כיום הם מתגוררים בקייפטאון אך כיוון שעונת ההפקות החלה טום היה בעיירה. יצאנו ב 14:00 והיה חם. בתחילה נסענו לצד המרוחק מהנהר שבו יש איזה שטח חשוף בין עצי הסוואנה עם אגמים עונתיים, וקיווינו למצוא שם בעלי חיים. אך חוץ מפיל וכמה ג'ירפות לא יצא לנו לראות הרבה חיות. שמנו פעמינו לעבר הצד של הנהר. בתחילה עדיין לא ראינו הרבה חיות אך לאט לאט החלו לצוץ. הכי הרשים אותי שפגשנו עדר של תאואים שמנו עשרות פרטים (אני ספרתי לפחות 30, טום אמר לי שהם שיש בחבורה הזו 60-80 להערכתו). ממש כמו לפגוש עדר פרות ברמת הגולן… כמו"כ יש בפארק עצי באובב, שעבורי זו הפעם הראשונה שאני רואה כאלה עצים. כשיצאנו מהשמורה, ממש בסמוך לעיירה, ראינו חבורה של פילים, מחזה לא נדיר במחוזות וי פולס.
זהו! תם לו הטיול, למחרת טיסה חזרה ליוהנסבורג עם Fastjet ומשם חזרה לארץ דרך איסטנבול. כבר חושב ומתכנן את היעד האפריקני הבא!
