טיול לגאנה

גאנה!

פעם חמישית באפריקה. אחרי אוגנדה, דרא"פ, בוצוואנה ומוזמביק, החלטתי לשנות כיוון לטייל במערב אפריקה. גאנה הייתה בחירה טבעית שכן הבנתי שקל יחסית להסתדר בה, שהיא ידידותית וכן גם השפה האנלית הייתה שיקול. חשבתי לשלב את בנין אבל מטעמים של זמן ומורכבות המעבר החלטתי לוותר. מערב אפריקה פחות ולצורך תכנון הטיול נעזרתי כאן בבלוגים של Neta_Ivry ושל Ravi59 וזה המקום להגיד תודה.

אחרי אי וודאות בעקבות ביטולים של אתיופיאן בגלל המתקפה האירנית בראש השנה, אני על הטיסה הראשונה שיצאה אחרי שחידשו ממש על הקשקש. מצב הרוח ביציאה מהארץ בקנטים בגלל המצב. כשאני בקונקשיין באדיס התקפה נוראית על חיפה...

את הטיול החלטתי לעשות ברכב שכור (4X4). בתחילה חשבתי לעשות נהיגה עצמאית כפי שעשיתי באוגנדה אך בסופו של דבר שכרתי רכב עם נהג. מסתבר שבגאנה זה יותר מורכב לשכור לנהיגה עצמאית (לא שבלתי אפשרי). והאמת זה פחות מקובל כאן אז זה הכריע לטובת רכב + נהג. את הרכב שכרתי דרך Jolinaiko Eco Tours של סינדי ואפולו, כאשר סינדי אף ייעצה לי לשנות טיפה את תוכנית המסלול המקורי שתכננתי כדי שלא אחזור על אותה דרך.

המסלול:

אקרה, מזרח גאנה לסכר Akosmbo, ) Liati Wote איזור מפלי Wli), נסיעה (ארוכה) צפונה לטמלה, פארק מולה, דרומה לקינטמפו  (Kintampo), קומאסי, אגם Bosomtwe, נסיעה דרומה לאזור החוף לאלימינה, גיחה ליומיים מערבה לחוף בוסואה, וחזרה לאקרה דרך קייפ-קוסט.

נחיתה באקרה לשתי לילות לפני תחילת הסיבוב. לנתי ב Manjaro Suits שמאוד נוח ולא כ"כ רחוק משדה התעופה (יש להם שירות הסעה למלון מהשדה). ביציאה מהשדה החל לרדת גשם. אוקטובר זה שלהי העונה הרטובה, לא אמור לרדת כ"כ גשם, ובכל זאת כמעט בכל יום ירד גשם, אבל זה לא הפריע לי לטיול. למחרת הטיסה סידרתי סים מקומי (MTN), משכתי וגם החלפתי כסף, ונסעתי עם הובר לעיר ל- Kwame Nkrumah Memorial Park & Mausoleum ומשם ברגל לג'יימס טאון ולשוק מקולה הסואן. ג'יימס טאון נראית זוועה ומרוטה מאוד. תפס אותי איזה מדריך שקצת ניסיתי להתנער ממנו. הוא לקח אותי לאיזו מצודת עבדים מוזנחת ושבורה והסביר לי כמה הסברים. בדיעבד אני מצטער שלא לקחתי מדריך לסיור נרחב יותר.  בערב הלכתי מהמלון ל +233 Jazz Bar & Grill המפורסמת ואכלתי טוב  + מוזיקה חיה. עוד אחזור לשם בלילה לפני החזרה.

למחרת סם הנהג אסף אותי והמסע סובב גאנה החל. תחנה ראשונה הייתה Shai Hills Resource Reserve. יש שם סיור מודרך לסלעים שמשם אפשר להשקיף על האזור ואחר כך למוזיאון הטבע. לא מדהים במיוחד אבל זה בדרך אז אפשר בהחלט לעצור. יש שם איזה קטע מטומטם לדעתי שאם אתה רוצה לצלם במצלמה רגילה אתה צריך להוסיף 300 סירי (אבל לצלם בנייד אין בעיה...). ככלל הכניסה למקומות עולה 60-100 סירי.

אחר כך המשכנו בנסיעה לא ארוכה לכיוון סכר Akosmbo ללינה. לנתי ב- Odo So Royal Hotel (תשלום במזומן) שהיה יחסית זול יותר מהמלונות על שקרובים לנהר. לא ממליץ עליו. למקום יש פוטנציאל אבל החדרים מריחים מעובש והטיח נופל מהתקרה. אכלתי jollof rice ב Afrikiko Riverfront Resort . בגאנה נהוג להזמין את האוכל לפחות שעה מראש. האוכל בגאנה מתובל חריף מאוד בד"כ לכן כשהזמנתי ביקשתי שלא יהיה חריף, אבל הם שכחו את בקשתי ולמרות שהמנה הייתה טעימה סבלתי קשות...

למחרת החלו שני ימים מקסימים במזרח גאנה ההררית יותר ומלאה במפלי מים וג'ונגל. בדרך (גם ביום הקודם, ולמעשה לאורך הטיול) היו מלא נקודות ביקורת של משטרה אשר בדרך כלל אתה עובר (עוצרים בד"כ משאיות ורכבים המובילים סחורות). אלא שהפעם עצרו אותנו והחלו לחפש ברכב, כולל חיטוט במזוודה שלי שבמהלך החיפוש שאל אותי אחד מהם האם יש לי משהו לא חוקי בתיק. אמרתי שלא והוא שאל – אתה בטוח, עניתי – לחלוטין. אחרי זה חשבתי לעצמי שזו אחת השאלות הכי מטומטמות שיכולות להישאל. העניין הוא שהם מנסים להפיל אותך כדי לתפוס אותך על משהו ע"מ שתשלם להם כסף (שוחד...). עוד נגיע לעוד סיפורי שוטרים לקראת הסוף. כאמור, ברוב המוחלט של הפעמים השוטרים לא עוצרים אותך.

בחזרה לטיול... את היום השני פתחתי בטיול ל Ote waterfall. התרגולת היא – מגיעים לאתר כלשהו – יש בותקה של הקומיוניטי – משלמים 60-100 סירי לכניסה ומדריך גם מצטרף אתך. ירידה של 200 ומשהו מדרגות ומגיעים לגשרים תלויים והולכים למרגלות המפל. נחמד מאוד.

אחר כך המשכנו דרך הכפר Amedzofe לתצפית על הוולגה בהר Gemi שהוא ההר השני בגובהו בגאנה. הכפר עצמו הוא הכפר הכי גבוה בגאנה והמדריך סיפר שהטמפ' יכולות להגיע לשם ל 12 מעלות. ובכן לא כזה קר אבל אם לוקחים בחשבון שבגאנה בד"כ חם ולח אז הכול יחסי. את היום סיימתי ב Tafi Atome Monkey Sanctuary , אחד משני מחסות לקופים הנמצאים בגאנה (השני נמצא קרוב לקומאסי). שוב התרגולת של תשלום כניסה ומדריך מתלווה איתך לסיור. לפני כן קונים בננות מיני כדי להאכיל את הקופים. הקופים החמודים מסוג Mona קופצים לך על הכתף כדי לאכול את הבננה. חמודים מאוד! המדריך הי קצת אדיש או "עייף". עוד נתקל בכאלה בהמשך. ככלל האנשים בגאנה נחמדים ועוזרים, מנומסים (אולי אפילו מנומסים ביתר) אבל מצד שני לפעמים ישנם כאלה שהם אדישים משהו. לא קלטתי את הוויב עד הסוף יש לומר. בערב הגעתי ללודג' המקסים Tagbo Falls Lodge של סינדי ואפולו שנמצא בכפר Liati Wote. בלילה גשם זלעפות שעקבותיו לא נראו למחרת היום. עוד בערב הלכתי למרכז הכפר יחד עם משפחה אמריקנית כי אנשי הקהילה ארגנו שירה וריקודים ומדורה. הייתה חוויה אותנטית מאוד. כל הכפר כמעט בא לחגיגה והצטרף לשירה.

למחרת טיילתי ל Tagbo Falls כשאני מוותר על מדריך שילווה אותי. 40 דקות הלוך ושוב לאורך הערוץ והגעה למפל מקסים. לא הרבה עושים את הדרך הזו. לעומת זאת, המפל השני אשר בו ביקרתי הוא יותר פופולרי. גם כאן ב Wli Waterfalls ההליכה של כ 40 דקות לכל כיוון. המפל גם הוא מקסים, ויותר גבוה ונשארתי שם לאיזו שעה קלילה. בערב בלודג' פגשתי את הישראלית הראשונה (והיחידה...) בטיול.

היום הבא היה יום מאתגר של נסיעה ארוכה של יותר מ 7 שעות לטמלה בצפון. חלק ארוך של הנסיעה היה בדרך גרועה ביותר שבעונה הגשומה חסומה בד"כ (ואז למעשה צריך לעשות מעקף ולקחת אפילו מעבורת  על הוולטה באיזשהו שלב). במהלך הנסיעה הנהג עצר ליד מקום שהמקומיים עושים קמח משורש הקסאווה כל קבוצת אנשים בתפקיד אחר, מי על הקילוף, הסינון, וההכנה עצמה. קנינו מהם כמות מסוימת בשביל לתת להם הרגשה טובה שתכלס הנהג ישתמש בזה. טמלה למעשה שמשה רק נקודה לעצירה ולמחרת המשכנו לפארק הלאומי מולה, הידוע באוכלוסיית פילים שלו, כשעוד קודם עצרנו בקהילה ליד הפארק ובה ערכתי סיור שבו מדגימים את תהליך הכנת חמאת השיאה (שעד היום לא הבנתי למה היא משמשת...) וכן מראים את אורחות הכפר וכל מני סוגי צמחי (ושורשי) מרפא. בדרך לפארק עברתי דרך המסגד העתיק ב Larabanga. כמו תמיד, תשלום במשרד מאולתר של הקומיוניטי ומדריך מתלווה אלייך לסיור.  נו, לא כ"כ התרשמתי אבל ניחא. בפארק לנתי ב- Mole Motel הצופה על הפארק. נוף יפה עם שקיעות מדהימות! בשעות אחה"צ ירד גשם זלעפות מטורף (!!!) שנמשך כשעה. הברקים הסמוכים גרמו לרעם להישמע כאילו טיל של חיזבאללה יורט שני מטר ממך...

למחרת בבוקר ערכתי סיור רכוב עם עוד כמה תיירים. הסיור לשעתיים ועולה 40 ורכב עולה 400 שעליו מתחלקים). למעשה הרנג'ר לקח אותנו לשבילים הסמוכים לפארק ע"מ להתחקות אחרי עקבות של פילים. לא איתרנו פילים והרנג'ר קיבל דיווח שיש שני פילים בבית הספר בכפר הסמוך. כן כן, בבית הספר שליד פארק מולה יש פילים... הגענו למקום ואיתרנו אותם. ירדנו מהרכב וצפינו בהם. לאחר מכן המשכנו בסיור הרכוב בפארק עצמו. לא ראינו יותר מדי חיות. אחרי הצהריים אני ועוד שני תיירים עשינו סיור רגלי בפארק שבו ראינו בכפר ליד את אחד הפילים שראינו בבוקר וכן בבונים וחזירים. ירדנו לאגם בפארק, לא ראינו יותר מדי חיות חוץ מקופים ותנין – שנצפו מרחוק. כיוון שלא באתי עם ציפיות יתר מהפארק לא התאכזבתי כי ידעתי שקורגר או לחילופין צ'ובי זה לא... עשיתי V על הפיל השנתי שלי והלאה... מה שכן יש לי דפיציט באריה השנתי שלי וזה בהחלט גרם לי לחשוב על היעד/ים הבא וששם כבר אכוון לספארים טובים.

למחרת יום של נסיעות לא ארוכות במיוחד (רק 3 שעות) ביקור במפלי קינטמפו -Kintampo Waterfalls  שכולל הליכה וקאנופי. ואחר כך טיול קצר ב- Tano Sacred Grove מקום לא כ"כ מתוייר וחבל. אפילו הנהג לא הכיר את המקום... קשה להסביר כמה המקום הזה מיוחד. הולכים טיפה ביער עד שמגיעים לאזור של סלעים ענקיים. הייתי די מרוצה. לנתי ב Yakam Hotel הדי נוח.

היעד הבא קומאסי, בירת המסחר, התעשייה והתרבות של בני שבט האשנטי. אך לפני זה ביקור בעוד מחסה קופים - Boabeng Fiema Monkey Sanctuary. גם שם יש קופי מונה חמודים, מסוג טיפה שונה מאשר המחסה הקודם שביקרתי בו במזרח. המדריכה הייתה טובה מאוד והסבירה לי בסבלנות על היער והקופים והקשר בין הקופים לאדם, כולל כל מני סיפורי סאגות מופרכים. יש ביער אף בית קברות לקופים בו קבורים קופים לצד שני קברים של בני אדם – לפי מה שניסיתי להבין אלו שיסדן את המחסה או משהו כזה, לא סגור על זה... יש ביער עוד סוג אחד של קופים – קופי ה Colobus אך הם חוששים מאנשים ותכלס לא ראיתי אותם.

נסיעה של עוד כמה שעות לקומאסי חלק בדרך לא נוחה בשל קיצורי דרך. לנתי ב - TUMI Hostel  הפופולרי בקרב מטיילים. לצד המלון מתפרה בה מלמדים נשים מקומיות לתפור והן מוכרות את הסחורה שלהן בהוסטל. בקומאסי ביקרתי למחרת בארמון האשנטי ((Manhyia Palace, בסיור מודרך מעניין, מפורט וממצה. אנקדוטה מעניינת היא מקרר אמקור 10 שניתן במתנה מישראל לאחד המלכים אי שם בשנות ה 50 או ה 60. המקרר אגב עדיין פועל. ביקרתי גם באתר komfo Anokye Sword Site . משם המשכתי ליעד קסום לא רחוק מקומאסי - Lake Bosomtwe שם הייתי ללילה אחד ב- Cocoa Village Guesthouse. אם היה לי יותר זמן הייתי נשאר שם לפחות יומיים. פשוט שלווה ויופי קסומים. יש לקחת בחשבון שהמחירים טיפה יותר יקרים בהוסטלים באגם בשל הקושי להגיע אליהם, אך לא ברמה כזו של לוותר על הביקור. המים לצערי היו חמים מדי לשחייה וריענון אבל ככה זה כשהשמש קופחת במדינה טרופית. בערב הייתה זריחת סופר-מון מהממת. 

מתקדמים לעבר חלקו האחרון של הטיול ומדרימים לאזור החוף. בדרך גשם זלעפות אשר מעלה בי תהיה אם אצליח לטייל ב Kakum National Park. לשמחתי ברבה הגשם פסק והסיור התאפשר. הפארק מאוד מאורגן, ובניגוד לקומיוניטיס באתרים השונים, הפארק מתוחזק על ידי המדינה. יש סיור קאנופי שאורך כשעה, הליכה בגובה צמרות העצים (מזכיר את המונטוורדה בקוסטה ריקה). יש גם אפשרות לסיור על הקרקע. בכל מקרה זה עם מדריך. סה"כ אהבתי.

משם לאלמינה וביקור למחרת במצודה. בנמל שמתי לב שעל התרנים של סירות הדייג מתנוססים דגלים של שלל מדינות העולם, ביניהם מספר לא מבוטל של סירות דייג עם דגל ישראל.

המשכתי מערבה ליעד לפני האחרון בטיול – חוף בוסואה - Busua beach. נסיעה עד טוקארדי בדרך חצי סבירה ואז משם מדרך זוועתית עד ל Agona . דווקא בחלק האחרון מאגואה לבוסואה הכביש היה מעולה. הנהג הסביר לי שזו הייתה מתנה עם מותו של מושל המקומי. בבוסואה נשארתי כבר יומיים כדי לתפוש שלווה. לנתי ב Scorpion Hill Lodge (תשלום במזומן). טיילתי לי מהמלון ל Fort Metal Cross ואז שבתי וטיילתי לאורך חופי הכפר. הילדים במקום מאוד חמודים כמהים ליד מושטת וחיבוק מהתיירים. בנקל הגעתי לשלווה הרצויה כשאני מצלם ממרפסת החדר את אותה תמונה כמה וכמה פעמים לאורך שעות היום השונות...

טוב...חוזרים מזרחה לכיוון אקרה תוך עצירה ב Cape Coast וביקור במצודה. הצטרפתי לסיור עם תיירים מארה"ב, לונדון, ומקומיים – שכולם גנאים במקור. היה בזה מן הסמליות שכן ברור שאבות אבותיהם הגיעו לעולם החדש מאחת מהמצודות. זה הוסיף עבורי רובד נוסף לסיור. ישנתי ב Orange Beach Resort ליד הטירה – מאוד לא מומלץ! עדיף ללון ב Oasis Beach Resort השוכן לצידו.

הבטחתי עוד סיפורי שוטרים... אז בדרך חזרה לאקרה הייתה סיטואציה לא מובנת באחת מנקודות הביקורת שבדרך, שבה לא ברור את מי השוטרים עוצרים, האם זו רק המשאית לפנינו או גם אותנו... בכל מקרה סם עקף את המשאית ועצר אחריה. ביקשו ממנו את הרישיון וזהו, נעלמו להם... אז סם יצא לעבר השוטרים ואחד מהם ניגש לכיוון הרכב והתחיל לאיים על סם שידפוק לו רפורט, וסם (הרגוע בדרך כלל) התחיל להילחץ. הכי אבסורד זה שהשוטר התחיל לתשאל אותי מדוע הנהג לא עצר. אמרתי לשוטר מה אתה רוצה ממני? אני לא הנהג... החל דין ודברים ביני לשוטר ולסם אשר כלל כמובן מעבר לעברית מצדי... בסוף התעשתי וסנגרתי על סם ואמרתי לשוטר שהוא נהג טוב וקפדן שהוביל אותי בבטחה לאורך כל גאנה. השוטר כיבד את דברי, התרצה וויתר לסם. והינה האבסורד - שכירת אוטו עם נהג אמור להגן והקל על התייר במפגשים עם שוטרים וכאן יצא בדיוק ההפך... מוזר.

 הדרך לאקרה ארכה סה"כ "רק" 3 שעות ואני בחזרה במלון Manjaro Suites המוכר כשאני לא מוותר ובערב הולך שוב ל +233 Jazz Bar & Grill .

מידע:

ויזה – ממלאים אונליין וקובעים תור לשגרירות בהרצליה - https://telaviv.mfa.gov.gh/

סים – MTN יש להם את הקליטה הכי טובה בגאנה. בד"כ לא היו בעיות. הרבה פעמים יותר יעיל מווי פי במלון. משלמים 10 סרי על רכישת הסים (עם פרוצדורה של צילום דרכון ומילוי טפסים), ואז כ- 100 סרי ל 10 ג'יגה.

רכב  - 4X4 + נהג דרך Jolinaiko Eco Tours. 100 דולר לרכב + 15 דולר ללינה של הנהג - ליום.

דלק – חברות כמו Shell, Total energy מקבלות כרטיס אשראי.

מלונות/הוסטלים – חוץ מפעמיים (המצוינות לעיל) במרבית המלונות שילמתי עם כרטיס אשראי אף בכאלו שרשום ב- Booking שמקבלים מזומן בלבד. בשתי מקרים התשלום אף נעשה דרך האתר.

דרכים – כאמור רוב הדרכים טובות. הדרכים הגרועות המצאות ב:

From Nkwanta to Yendi on N2.

From Boabeng Fiema Monkey Sanctuary to Kumasi, partly because of bypassing the N10 because of construction works.

Kumasi to lake Bosomtwe (partially), and along the lake (but it is expected).

From Takoradi to Agona and the way to Busua beach.

תודות:

לתכנון הטיול כאמור נעזרתי בבלוג של Neta_Ivry וכן בבלוג של Ravi59