בתאריכים 258.7.17- 7.8.17 , יצאנו לספארי בטנזניה כדי לראות את הנדידה הגדולה של הגנו ( בסביבות יולי –אוגוסט) לקניה ואת התופעה המרהיבה של חציית הגנו בנהר המארה. וזה היה טיול מדהים ומרתק!
בעונה זו של השנה יולי – אוגוסט, מתקבצים בצפון הסרנגטי, אלפי גנו וזברות שנעים בשיירות אין סופיות ( של 2-2.5 ק"מ ) צפונה לעבר השמורה הלאומית מסאי מרה שבקניה וחזרה, – רק בצפון הסרנגטי יש סיכויים טובים לצפות בעדרים העצומים החוצים את נהר המארה השורץ תנינים- "הנדידה השנתית הגדולה". זו אחת מהתופעות המרהיבות ביותר בעולם החי . מעל לשני מיליון גנו, וזברות נודדים במסלול מעגלי גדול בעקבות העשב – המתחדש: במהלך הנדידה, הגנו והזברות חוצים נהרות ולעתים נופלים לשיני הטורפים של התנינים. הצפייה במיליוני הגנו היא מחזה מרהיב ומרעיש כאחד: לשמוע את קולות הגעייה של הגנו, צהלות הזברות, כשלעתים מצטרפים אליהם גם קולות הטורפים: שאגות האריה, וקולותיהם של הנשרים הנלחמים על הטרף, זה הטבע בהתגלמותו!
תכנון הטיול: יצרנו קשר עם מדריכים מקומיים (שהומלצו פה ובאתרים אחרים) וביקשנו לקבל הצעות מחיר לטיול שתכננו באופן עצמאי. לבסוף בחרנו לעשות את הטיול עם חברת "עולם אחר" שנתנה לנו הצעה יותר יקרה אמנם, אבל הבטיחה לנו ראש שקט, וביטחון להצלחת הטיול. וזה היה שווה ביותר! ולא הצטערנו על הבחירה בהם.
המסלול- את המסלול תכננו בצורה כזו שלא נצטרך לנסוע מעבר ל- 3 שעות משמורה לשמורה ובהתאם לכך החלטנו על המסלול הזה: אגם מסאיי (כדי לבקר את השבטים האותנטיים שנשארו) - נגורנגורו, דרום הסרנגטי, צפון הסרנגטי ואז טיסה מצפון הסרנגטי לזנזיבר.
מדריך- קיבלנו מדריך מעולה, מנוסה, אנושי, אכפתי ומקצועי ביותר, דובר אנגלית טובה מאוד, ש דאג לכל צרכנו, ידע לאן ואיך לנסוע כדי לראות את 5 הגדולים, ידע לזהות ממרחק של כחצי ק"מ את האריות, הלביאות, הציטות, הנמרים ומה לא?... והכי חשוב, המדריך עשה הכול כדי לרצות אותנו ולהגשים לנו את כל הבקשות!. בזכותו הצלחנו לראות 7 פעמים את חציית הגנו ( וזה לא פשוט בכלל), ועוד דברים מדהימים (הפירוט בהמשך). נהנינו מאוד מהטיול ומחברתו המקסימה... ועל זה אנו ממליצים מאוד על החברה. מי שמחליט לפנות לחברה, לבקש את שאוקט, זהו שמו של המדריך.
החברה סגרה לנו את כל הטיול שכלל: טיסה של חברת "אתיופיאן איירליינס", טיסה פנימית מצפון הסרנגטי לזנזיבר, שלושה לילות בזנזיבר במלון היידאווי המושלם, ארבעה לילות בצפון שמורת הסרנגטי, יום סיור בשמורת נגורונגורו, ביקור שבטים מקומיים - בני שבט בושמנים בליווי מדריך מיומן שמכיר את אורח חייהם ושולט בשפתם, בני שבט דטוגה וביקור בכפר מסאי, סיורים בשמורות הסרנגטי, ורכב טיוטה לנד קרוזר 4*4 עם שני גגות נפתחים ומזגן.
הלינה: ב- 2 לודג'ים מדהימים, ו- 3 אוהלים מפנקים שממוקמים בלב שמורת הסרנגטי . האירוח במהלך הטיול היה על-בסיס כלכלה מלאה, כולל מים מינרליים חופשיים במהלך ימי הספארי.
חיסונים- את החיסונים עשיתי חודש לפני, במרפאת מטיילים באיכילוב בת"א וזה היה טעות. נדרשתי לשלם על הייעוץ בלבד סך של 110ש"ח, ועל 3 חיסונים עוד 315 ₪. את החיסון לטטנוס- עשיתי דרך מכבי בחינם. טיפ: רצוי לעשות דרך קופ"ח ולחסוך כסף רב.
החיסונים שהומלצו: צהבת A שתי מנות וחיסון טיפוס בטן ( חצבת, חזרת, אדמת) וטטנוס .הומלץ גם לנטול כדורים נגד מלריה ועוד כדורים נגד שלשולים ונגד יתושים. בתקופה שנסענו לא היו יתושים, ולכן הפסקנו לקחת את הכדורים נגד המלריה כשהגענו לזנזיבר.
פנקס חיסונים- לאחר הנחיתה בקלימנג'רו ולפני הכניסה לשדה התעופה ...נדרשנו להראות את פנקס החיסונים, ולכן לא לשכוח להביא את הפנקס!
שדה התעופה בקלמנג'רו קטן ומנוהל באופן פרימיטיבי, וללא מזגן. את הוויזה שילמנו במזומן ללא בעיה. למזלנו הרב, הטפסים לוויזה היו מוכנים כבר מראש ( ע"י החברה), כך שהיינו הראשונים לעבור את הבדיקות ולצאת די מהר. לכן רצוי מאוד להגיע לשדה עם הטפסים כשהם מלאים ( אפשר להוריד מהאינטרנט) ולהימנע מהמתנה ארוכה ומתישה.
מסלול הטיול: כשיצאנו מהשדה, חיכה לנו המדריך, ולאחר שהמדריך הלך להביא את ארוחת הצהריים שלנו בקופסא, יצאנו לדרך. את ארוחת הצהריים אכלנו במקום נחמד שמיועד לתיירים בקרבת ארושה. בסיום הארוחה, נסענו ישר ללודג' שהתגלה כמקום מפואר ומפנק ביותר עם נוף מדהים! הלונדג' נקרא Oldeani Ngorongoro Lodge – זהו מלון חדש ברמה גבוהה במיוחד באיזור אגם אייסי EYASI .
מיד בהגיענו למלון, קיבלו את פננו בחיוך חם, והביאו לנו מגבת קטנה לחה וכוס מיץ קר ומרענן. הצמידו לנו עובד שתפקידו היה לדאוג לכל בקשתינו מא' ועד ת' . העובד היה מקסים ומלא רצון טוב לשרת אותנו, ודאג לפנק אותנו בקפה ועוגיות לפני ארוחת הערב, ולמלצר לנו בארוחת הערב והבוקר.
ארוחת הערב והבוקר הייתה מצוינת. ארוחת הערב כללה 4 מנות שף: מנת פתיחה, ראשונה, עיקרית וקינוח ( יש תפריט וניתן לבחור את המנה הראשונה, העיקרית, הקינוח והשתייה) ושתיה קלה/ בירה.
החדר היה מפואר, עם מיטת אפיריון וחדר אמבטיה ענק ומפנק ביותר. כך שכל מי שרוצה להתפנק לאחר הטיסה המתישה, זה המלון!
ביום השני - לאחר ארוחת הבוקר, יצאנו בשעה 7 וכעבור שעה פגשנו את השבט האותנטי האחרון שנותר באפריקה: שבט Hadzabe – הדזבה, ולהם היסטוריה מתמשכת של כ- 12 אלפי שנים בצפון טנזניה. הם שבטים נודדים, ללא בית קבוע - הם חיים בסוכות שהם מקימים מזרדים ועשב בקיץ. פגשנו אותם כשהם יושבים סביב מדורה ואוכלים בשר בבון (קוף) שצדו יום לפניכן.
המפגש עם שבט הדזבה היה מרתק. שמענו מהם (בעזרת המדריך המיוחד שהתלווה אלינו) על אורח חייהם והיו גם צחוקים ודיבורים על נשים וילדים. לאחר היכרות עם הנשים והילדים יצאנו לצוד איתם ולבסוף, בן זוגי קיבל שיעור בחץ וקשת. הביקור נמשך כשעתיים וחצי ומשם נסענו לפגוש את שבט הדטוגה Datoga שידועים כאויביהם המושבעים של שבט המסאי. גם שבט זה קיבל את פנינו יפה. הוזמנו להיכנס לביתם שעשוי מבוץ והם וסיפרו לנו על אורח חייהם ועל דרך פרנסתם, הראו לנו איך הם מייצרים צמידים ותכשיטים מנחושת, ונתנו לי שיעור בטחינת קמח תירס . המפגש היה נחמד ונמשך כשעה. לאחר המפגש, חזרנו ללודג' המפנק שלנו, לארוחת צהריים חמה שהייתה טעימה מאוד. בסיום הארוחה, לקראת 3 אחה"צ, לקחנו את המזוודות ויצאנו לעבר שמורת נוגורו נוגורו. הנסיעה ארכה כשעתיים.
לפני שהגענו ללודג' השני, שאוקט -המדריך לקח אותנו לראות את התצפית הנפלאה של המכתש המפורסם ביותר באפריקה, קלדרת נגורונגורו, שנוצר כתוצאה מקריסתו של הר הגעש Ngorongoro. במכתש נגורונגורו חיים רוב מיני בעלי החיים של מזרח אפריקה, ביניהם אריות, לביאות, צבועים, תאו, פילים, עדרי גנו וזברות ועוד…
מכתש נגורונגורו כלול ברשימת אתרי המורשת העולמיים של ארגון אונסק"ו. ויש בו נופים מרהיבים.
התצפית אכן הייתה יפיפייה, ולאחר מכן נסענו ללונדג' שלנו שממוקם על דופן מכתש הנגורונגורו - Ngorongoro Sopa Lodge שהתגלה גם כמקום יפה מאוד, מפנק ועם נוף מדהים של המכתש. למזלנו הרב, קיבלנו חדר עם נוף מדהים לעבר המכתש.
ארוחת הערב נערכה במסעדה יפה של המלון, כ- בופה משופע במאכלים שונים וטעימים. היו בשרים, דגים, ירקות, קטניות ומה לא...?
ביום השלישי – ב- 7 בבוקר ירדנו למכתש לראות חיות בפעם הראשונה. כבר בכניסה למכתש ראינו עדרים של זברות וגנו, ובהמשך ראינו אריה ולביאות, צבועים, היפופוטם, יענים, איילות ועוד... הסתובבנו במכתש עד לשעת הצהריים, אכלנו ארוחת צהריים במקום יפה, צמוד לאגם כשפיל ענק מתהלך בקרבתנו ובסיום הארוחה, החלטנו לזוז לכיוון דרום הסרנגטי לאזור שנקרא נטודו - Ndutu כדי לראות את הציטה.
בדרך לדרום הסרנגטי פגשנו את שבט המסאי Maasai.. הבן של הציף הכניס אותנו לביתו וסיפר לנו על אורח חייהם, קיבלנו הופעה קצרה של ריקוד מסורתי והלכנו לראות כיצד הילדים שלהם לומדים. בסיום הביקור המשכנו הלאה בנסיעה לעבר דרום הסרנגטי. לאורך כל הדרך רואים חיות והמון עדרים של גנו, זברות, איילים, פילים, ג'ירפות, יענים ועוד. כך שהדרך עצמה לא משעממת וכל הזמן יש ציפייה לראות התרחשות מעניינת.
לאחר כשלוש שעות נסיעה הגענו ללודג' אוהלים - Lake Masek Tented Camp - שממוקם ב-נדוטו בקרבת אגם מאסק . המקום נחמד מאוד ויש בו נוף יפה של המרחבים האין סופיים של דרום הסרנגטי. קיבלנו אוהל גדול ומפנק, עם מיטת אפיריון, וחדר אמבטיה גדול, והתרגשנו מאוד לראות ג'ירפה מתהלכת חופשי במרחק של 100 מהמסעדה של הלודג' .
ארוחת הערב הייתה טעימה מאוד וכך גם ארוחת הבוקר. מקום מומלץ מאוד!
ביום הרביעי –יצאנו שוב מוקדם לעבר צפון הסרנגטי – נסיעה שארכה 3 -שעות לפחות.
תוך כדי הנסיעה – עוד בדרום הסרנגטי, ראינו 2 צ'יטות הולכות להנאתן ופתאום הן רואות ממרחק רב איילים. היה מרתק לראות איך הצי'טות משנות את הליכתן והולכות לאט כדי לא להפחיד את הטרף, אך בסוף הם התייאשו וירדו מהמרדף.
מרוגשים ומרוצים המשכנו הלאה ואיך שהגענו לשער הכניסה של מרכז הסרנגטי, הרגשנו בשינויי האווירה... אולי בגלל הסוואנות האין סופיות של שמורת הסרנגטי. ואלפי עדרי הגנו, הזברות, האיילים, הג'ירפות, הפילים ועוד... וגם הפעם יצא לנו לראות מלא חיות ובפעם הראשונה, ראינו מרדף של לביאה אחר איילים, נמר שוכב על העץ ו3 אריות נחים מתחת לעץ. שמחנו מאוד והרגשנו בעלי מזל לראות את האקשן המרתק.
ארוחת הצהריים שקיבלנו מהמלון בקופסא, כללה אומלט ספרדי שביקשנו, עם ירקות, לחם, אננס, חטיף, ושתייה קלה, הייתה תמיד בתוך הרכב ( אסור לצאת מחוץ לרכב בגלל הסכנה מציפור שתטרוף את האוכל)
בסביבות השעה 5 אחה"צ הגענו למחנה האוהלים בצפון הסרנגטי - Bologonya Under Canvas Tented Camp – זהו מחנה זמני ולא קבוע שמרוחק מהנהר בשעתיים של נסיעה ובו שהינו 2 לילות. לאחר שהתארגנו באוהל שהיה מינימאלי, הוזמנו לאכול פופקורן ולשתות יין / בירה חופשי עד לתחילת ארוחת הערב ולשבת סביב מדורה עם שאר האורחים. וזה היה ממש כיף להחליף חוויות, ולהכיר אנשים חדשים, ותוך כדי הישיבה סביב המדורה, ראינו לפתע משפחה של פילים מתקרבת בערך 100 מטר לפנינו, מחזה מפתיע ומרגש ביותר. ארוחת הערב והבוקר הייתה טובה וטעימה מאוד. ( לא היו להם דגים, רק בשר, עוף וירקות)
היות והאוהל הוא זמני, יש צורך שאחד העובדים ימלא דלי מים לפני שנוכל להתקלח, ולמרות שנהנו מאוד מהאווירה, אני אישית לא ממליצה על מחנה כזה, וממליצה לחפש מחנה קבוע של אוהלים. מעבר לכך, התאורה בתוך האוהל הייתה מעט חלשה, בלילות היו רוחות שהפריעו לשינה, אבל בסה"כ האווירה במחנה הייתה כיפית.
ביום החמישי- קמנו שוב מוקדם כדי לא לפספס את חציית הגנו. בדרך לנהר ראינו מחזה קשה ולא קל: לביאה טורפת זברה וכל פניה מגואלות בדם הזברה. המומים המשכנו לעבר הנהר ושם ראינו 2 תנינים בנהר, ממתינים לטרף. הופתענו לגלות שגם הגנו ראו את התנינים בנהר ולפיכך הם החליטו לא לחצות את הנהר, אלא להמתין עד אשר הסכנה תחלוף ויהיה אפשר לעבור בבטחה. וכך גם אנחנו עשינו, המתנו כ-3 שעות ברכב, עד אשר העדר החליט לחצות את הנהר.
את הימים הבאים הקדשנו במלואם לנדידה הגדולה של הגנו, ולמזלנו הרב הצלחנו לראות את הנדידה 7 פעמים, בזכות המדריך שידע לאיזה חלק של הנהר צריך להגיע כדי לראות את החצייה, היה מקושר למדריכים שעדכנו אותו בכל הזדמנות לחצייה, היה סבלני מאוד, ועודד אותנו להתאזר בסבלנות רבה, עד שעדרי הגנו יחליטו לחצות את הנהר. היה בהחלט משתלם להמתין בסבלנות ולראות את המחזה המדהים והמרתק ביותר!
ביום השישי – עזבנו את האוהל ונסענו שוב לעבר הנהר, כדי לראות עוד חציה. לקראת הערב הגענו למחנה אחר שנקרא: Kenzan Mara Tented Camp.גם הוא מחנה זמני אבל מרוחק מהנהר רק ב- 20 דקות נסיעה. וגם באוהל הזה, היה צורך למלא את המים לפני המקלחת. הפעם האוהל היה יותר מפנק ומהודר מהקודם.
ביום השביעי- שמחתי לקום בחמש וחצי בבוקר לקול שאגת האריה. בן זוגי רצה לראות שוב את החציה וגם הפעם שיחק לנו המזל. כיוון שהיינו קרובים להאוהלים, החלטנו לחזור למחנה ולאכול ארוחת צהריים חמה. נחנו עד לשעה 4 אחה"צ ( כי גם החיות נחות בשעות אלו) ואז יצאנו שוב לטייל ושוב ראינו חיות, אבל הפעם הרגשתי שמיציתי את הספארי. חזרנו ב- 6 בערב שמחים ומסופקים.. לטעמי, אפשר לקצר ביום אחד את השהייה בצפון הסרנגטי. לאחר שרואים מספר פעמים את אותן החיות, מתחיל להיות פחות מרגש.
ביום השמיני קמנו ממש מוקדם ב- 4 לפנות בוקר כדי להספיק לטיסה ב10 בבוקר לזנזיבר.
במקום לטוס משדה התעופה שקרוב לנהר המארה ולמחנה האוהלים שלנו ( כ- 15 דקות נסיעה), נאלצנו לנסוע 3 שעות וחצי עד לשדה התעופה - לובו, שיותר קרוב למרכז הסרנגטי ולא לצפון . לאחר בירורים בעניין, הסתבר כי מטעמי חיסכון בכסף, החברה- עולם אחר, החליטה לרכוש את כרטיס הטיסה מהשדה המרוחק וזאת למרות ששילמנו 480$ עבור הטיסה. זה פשוט היה מרגיז לשלם סכום גבוה עבור הטיסה ועוד לנסוע 3.5 שעות עד לשדה! מקווה שלכם זה לא יקרה.
בסופו של דבר, זו הייתה הנסיעה הכי מרתקת שהייתה לנו בכל הטיול. לאחר שעת נסיעה, ראינו לביאה שוכבת ולצידה 2 גורים קטנים ( בני חודש ימים) יונקים ומשחקים להם בכיף עם האימא. כעבור שעה נוספת של נסיעה, ראינו שוב לביאה עם 2 גורים, הפעם מתהלכת איתם על הכביש כשהגורים הולכים לצידה ומשחקים בינם לבין עצמם.
השיא היה כשהתבקשנו לנסוע למשרד של שדה התעופה, כדי לוודא שאנחנו רשומים על הטיסה. בדרך חזרה פתאום אנחנו רואים נמרה הולכת לאיטה על הכביש, כשהיא נושאת בפיה את הולד שלה. וואו... זה היה מחזה מדהים! אז בסופו של דבר מעז יצא מתוק. היה שווה לקום בבוקר מוקדם ולראותם.
לסיכום: תכנון הטיול לספארי היה מוצלח, והדבר היחיד שהיינו משנים: מקצרים ל- 3 לילות בצפון הסרנגטי במקום 4, ולינה באוהלים קבועים ולא זמניים.
שמחנו מאוד שהחלטנו לטוס מצפון הסרנגטי ולא לעשות את כל הדרך הארוכה בחזרה מהצפון לקלימנג'רו – נסיעה על דרך עפר של 10 שעות. גם המדריך אמר שעדיף לראות את שמורת נוגורונוגרו לפני שמורת הסרנגטי .כי צפון הסרנגטי הרבה יותר יפה ומרתק מכל השמורות, כך שרצוי מאוד להתחיל בשמורה הקטנה ולסיים בשמורה מס' 1 בעולם. והאמת היא שאין מצב שהיינו מתרשמים מנוגורונוגורו לאחר הספארי בצפון הסרנגטי, שהיא לטעמי השמורה הכי יפה והכי מרתקת! נהנינו מאוד מהטיול וראינו אחלה אקשן!
הטיסה לזנזיבר- הטיסה לזנזיבר במטוס הססנה הייתה מאתגרת ואפילו קצת מתישה. תחילה היה עיכוב של שעה ובמקום לטוס ב- 10 בבוקר טסנו ב- 11 . הטיסה עצמה הפחידה אותי אבל מהר מאוד התרגלתי והכל עבר בשלום! היו לנו 2 עצירות לפני שהגענו לזנזיבר: עצירה ראשונה: באגם מנרה, שם עלה נוסע נוסף, ומיד המראנו לארושה. שם החלפנו למטוס גדול יותר. נאמר לנו שהמטוס ימריא רק בשעה 1 אחה"צ, ולבסוף היה איחור של עוד כחצי שעה, כך שלבסוף הגענו לזנזיבר רק בשעה 3 אחה"צ ולמלון בצפון זנזיבר הגענו רק ב-5 אחה"צ. התבאסנו מאוד שהיום התבזבז על סתם. כשהגענו למלון פגשנו ישראלים שאמרו לנו כי הם טסו מהצפון הישר לזנזיבר מבלי לעשות עצירה בארושה ומבלי להחליף מטוס. אז כדאי לבחור את הטיסה הטובה ביותר לזנזיבר.
זנזיבר- בחרנו במלון היידאווי בצפון האי ולא הצטערנו לרגע. המלון פשוט מושלם מכל הבחינות! מקבלת הפנים, השירות, החדר, האוכל, התוכניות, הבריכה, החוף הפרטי ועד לדיל של הכול כלול!
בחוף של המלון, הגאות והשפל לא הורגשו, והנוף של הים היה מדהים! אם גם אתם מחליטים לקחת את המלון, רצוי להיות בו בסוף השבוע, כי אז יש במלון תכוניות. בערב יום שישי הם עושים ארוחת ערב חגיגית סביב הבריכה והאווירה ממש מיוחדת עם בופה עשיר ומלא בכל טוב, כשברקע יש להקה שמנגנת ושרה שירים באנגלית. ביום שבת לאחר ארוחת הערב, יש מופע אקרובטיקה מדהים ולאחר המופע הם עשו מסיבת חוף עם די ג'י ואלכוהול חופשי. רקדנו בכיף והיה שמח מאוד. בערב יום ראשון הייתה ארוחת ערב רגילה ללא שום תוכנית.
מסעדות- במלון יש 3 מסעדות. יש את המסעדה הגדולה שצמודה לחוף הים, ובה יש תמיד בופה עשיר ומלא בכל טוב, ויש עוד 2 מסעדות מיוחדות, שיש צורך להזמין בהם מקום. אנחנו ניסינו את המסעדה שיש בה דגים. המנות היו טעימות ביותר. כך שמומלץ להזמין מקומות עוד ביום הראשון כשמגיעים.
אטרקציות- עשינו רק את הספארי בלו והיה ממש נחמד וכיף. בדרך לאי הנעלם ראינו פתאום 3 דולפינים שוחים לצד הסירה והיה מאוד מרגש לראותם קופצים מעל המים. נרשמנו לספארי דרך החברה שהסיעה אותנו למלון – והם לקחו מאתנו 65$ לאחר שעשו לנו עוד הנחה מ- 100$ .
( פשוט לא היה לנו כוח להתווכח איתם ולא היו לנו זמן. באנו רק ל- 3 לילות) כשסיפרתי להם שהמחיר לספארי הוא 45$ הם ניסו ללכלך על הביץ בויז ולומר שהשרות שלהם הוא בהתאם וכי האוכל שלהם יותר טוב. כשהגענו למקום – נסיעה של שעה וחצי מצפון האי, ראינו הרבה אנשים נוספים ושם חילקו אותנו לסירות. כל סירה היו בה 7-9 איש . כולם עשו את אותו המסלול וכולם אכלו את אותו האוכל, כך שלא יעבדו גם עליכם.
