מסלול טיול ספארי עצמאי בטנזניה Safari Itinerary in Tanzania

מבוא

בסוף חודש יולי וראשית אוגוסט 2024 ערכנו (אני ואשתי) טיול ספארי עצמאי משפחתי בצפון טנזניה במשך 11 יום. היו עימנו שלושה ילדים בגילאים 13,9 ו 16. מסלול הטיול המוצג בסקירה זו גובש על בסיס טיול ספארי קודם של 13 יום שקיימנו בטנזניה ב־2013, ממידע עדכני שקיבלתי מסוכני תיירות במדינה זאת, מספרי טיולים (דוגמת לונלי פלאנט ואחרים) וממידע הזמין באינטרנט.

 טנזניה היא מדינה מעניינת עבור התייר הישראלי הסקרן. קיימות בה מספר אפשרויות בסיסיות לטיול:

 1.      ספארי בצפון המדינה (קרוי גם "המעגל הצפוני"   Northern Circuit Safari ").

2.      ספארי בדרום המדינה.

3.      האי זנזיבר וחופיה המזרחיים של המדינה.

4.      הר הקילימנג'רו.

5.      טיול המשלב האפשרויות לעיל, חלקן או כולן.

 בחרנו בטיול ספארי בצפון המדינה, משום שהוא משלב ביקור בארבעה פארקים לאומיים ושמורת טבע אחת. כולם נהדרים, שונים האחד מהשני, קרובים יחסית זה לזה וכן לשדה תעופה בינלאומי (קילימננג'רו).  מסגרת הזמן שעמדה לרשותנו עד שבועיים.

 לצורך ביצוע הטיול יצרתי קשר עם מספר סוכנויות תיירות בטנזניה, העוסקות בארגון וביצוע טיולי ספארי. קיבלתי הצעות שונות ובטווחי מחיר שונים. מסלול הטיול המתואר כאן, הוא זה שבצענו.

 סוכנות הטיולים בטנזניה שבחרתי, גיבשה את תכנית הטיול, בחרה מקומות לינה לפי רמות איכות שציינתי והעמידה לרשותנו ג'יפ עם נהג שהוא גם מדריך מנוסה בתחום טיולי הספארי. בסיס האירוח בטיולי ספארי הוא פנסיון מלא. ארוחות ערב ובוקר מוגשות במקום הלינה ואילו ארוחת צהרים מסופקת על ידו בקופסה (לאנצ' בוקס). עלות שרותי הקרקע הללו מושפעת בד"כ ממשך ימי הטיול, רמת מקומות הלינה, איכות סוכנות התיירות ורמת השירות שהיא מעניקה. מניסיוני, לאחר שגובשה תכנית הטיול וניתנה הצעת מחיר, יש מקום למיקוח לגבי תנאי התשלום והביטול וכך גם לגבי המחיר (לבקש הנחה של 7%- 10%).

 הנסיעה אל הפארקים הלאומיים ואזור שמורת נגורונגורו ובתוכם במסלול טיול זה היא בדרכי כורכר, במהירות נסיעה של 15 עד 50 ק"מ בד"כ. מהירות הנסיעה מושפעת מתנאי דרך הכורכר ומשאיפה למזער טלטלות בנסיעה.   

 הפארקים הלאומיים הם משאב תיירותי חשוב בטנזניה. הם נתונים לפיקוח והנחיות קפדניות לגבי מה מותר ומה אסור לעשות בשטח הפארק. על פי הנחיות הממשלה, אסורה התיישבות בני אדם בשטחי הפארקים הלאומיים. סיור בפארקים הוא רק בדרכי נסיעה מוגדרות. חל איסור לרדת מהרכבים למעט בחניונים מסודרים, בהם מתקני שירותים, כולל שולחנות וכסאות מוצלים לארוחת צהרים. שמורת נגורונגורו הראויה להיקרא פארק לאומי, אינה מוגדרת כך, בגלל שיש בה קהילות כפריות החיות באזור השמורה ברשות.

 הפארקים והשמורות בהם מוצע לטייל ברשימה זו הם (מופיעים לפי סדר חשיבות ואטרקטיביות):

 ·         הפארק הלאומי סרנגטי

 ·         שמורת הטבע "מכתש נגורונגורו"

 ·         הפארק הלאומי טרנגירה

 ·         פארק הלאומי מניארה

 ·         הפארק הלאומי ארושה

 מומלץ לעיין במאמרים נוספים שעניינם טיול בטנזניה המופיעים בבלוג זה, כדלקמן:

 טנזניה –מדריך מקיף למטייל העצמאי https://www.lametayel.co.il/posts/vpod88     

הפארק הלאומי סרנגטי  https://www.lametayel.co.il/posts/jvpv8j

טנזניה - מסלול טיול ספארי עצמאי 14 יום https://www.lametayel.co.il/posts/mp7ynq

הצעה למסלול טיול ספארי עצמאי בטנזניה 11 יום - תקציר

 יום 1 – הגעה לנמל התעופה קילימנג'רו בטנזניה בשעת צהרים. התארגנות זריזה בארושה Arusha וביקור בפארק הלאומי טרנגירה Tarangire National Park . לינה בלודג' בפארק.

 יום 2 – טרנגירה פארק. אחה"צ נסיעה (כשעה וחצי) וביקור בעיירה קארטו Karatu . לינה באזור קארטו.

 יום 3 – סרנגטי מרכז Central Serengeti Park.נסיעה מאזור קארטו לאזור שמורת נגורונגורו ומשם לסרנגטי מרכז.  ביקור חוויתי במיוחד בכפר קטן של שבט המסאי בומה Maasai Buma ) שעה וחצי) באזור שמורת נגורונגורו . סה"כ זמן נסיעה מקארטו לסרנגטי מרכז, דרך אזור שמורת נגורונגורו כ 3 וחצי שעות, לא כולל זמן ביקור שבט המסאי.  לינה בקמפ בסרנגטי מרכז.

 שלושת הימים הבאים (4 – 6) מוקדשים למעקב ותצפיות אחר חיות בר בצפון ומרכז סרנגטי. לינה בקמפ בסרנגטי מרכז.

 יום 4 – צפון סרנגטי. בוקר – 3 שעות נסיעה מסרנגטי מרכז אל סרנגטי צפון Northern Serengeti (אזור קוגאטנדה Kogatende  ) .אחה"צ – מעקב אחר חיות הבר, לרבות תצפיות על נהר המארה Mara לאיתור חצייתו ע"י גנו וזברות. לינה בקמפ בסרנגטי צפון.

 יום 5 – צפון סרנגטי. מעקב אחר חיות הבר, לרבות תצפיות על נהר המארה Mara לאיתור חצייתו ע"י גנו וזברות. לינה בקמפ בסרנגטי צפון.

 יום 6 – צפון ומרכז סרנגטי. בוקר – מעקב אחר חיות הבר בצפון הסרנגטי. צהרים -נסיעה כ 2.5 שעות לסרנגטי מרכז, כולל עצירות למעקב אחר בעלי חיים. לינה בקמפ בסרנגטי מרכז.

 יום 7 – סרנגטי מרכז ואזור שמורת נגורונגורו. בוקר מעקב אחר חיות הבר בסרנגטי מרכז. אחה"צ – נסיעה (כ־3 שעות) לאזור שמורת נגורונגורו. לינה בקמפ באזור שמורת נגורונגורו.

 יום 8 – מכתש נגורונגורו Ngorongoro Crater. הביקור במכתש נגורונגורו - מהמעניינים בטיול זה-נמשך כחצי יום. אחה"צ-נסיעה אל העיירה קארטו Karatu ומשם אל אגם אייסי Eyasi Lake,שעל שפת חופו נלון. נוף שקיעה מרהיב באגם זה.

 יום 9 – אזור אגם אייסי. מוקדם בבוקר – ביקור אצל שבט הדזאבה Hadzabe כבר בשעה 0600. הכרת אורח החיים של לקטים וציידים של בושמנים אלה, במשך כ 3 וחצי שעות . הביקור כולל הצטרפות לפעילות צייד ציפורים באמצעות חץ וקשת ולימוד השימוש בכלי צייד זה. ללא ספק, ביקור זה הוא משיאי הטיול בטנזניה. עבור ילדים (וגם למבוגרים) זו חוויה מיוחדת במינה. לאחר מכן נסיעה וביקור במתחם משפחתי של בני שבט הדאטוגה Datoga (כשעה). משם נסיעה אל שפת אגם אייסי וצפייה בפעילות דייגים על החוף, בו חלקם גם לנים בסככות זמניות. בסיום יום מקסים זה, נסיעה לעיר קארטו Karatu (יום שוק חודשי ?) ולינה בלודג'.

 יום 10 – הפארק הלאומי אגם מניירה Lake Manyara National Park. בוקר – חצי יום ביקור בפארק מיוער ומקסים זה, בו נופים נפלאים, בעיקר כשהאגם עולה על גדותיו, לאחר הגשמים. אחה"צ – ביקור בעיר ארושה  המרוחקת כ 35 דקות מפארק מניירה. לינה באזור ארושה Arusha.

 יום 11 – הפארק הלאומי ארושה  Arusha National Park. נסיעה בשטח פארק מיוער זה וצפייה בחיות בר ובנופים יפים. ביצוע מסלול הליכה של כשעתיים ומבט מקרוב על בעלי חיים, בליווי שני אנשי פארק חמושים. במידה ונותר זמן, מומלץ לבקר גם באגמי מומלה  Momela Lakes בהם להקות של עופות פלמינגו. במידה וביום זה אתם לנים באזור ארושה או מושי Moshi ,כי אז מומלץ לבקר גם באגמי מומלה. במידה ויש לכם טיסת ערב מנמל התעופה קילימנג'רו תצטרכו כנראה לוותר על מסלול ההליכה או על אגמי מומלה, אלא אם תתחילו את יום זה בשעת בוקר מוקדמת. כדאי להיוועץ עם מארגני הטיול והמדריך.   

 הפארק הלאומי סרנגטי  The Serengeti National Park

 מאחר ומסלול הטיול המוצע כאן כולל כארבעה וחצי ימים וארבעה לילות בפארק הלאומי סרנגטי, רצוי להכיר את הפארק הייחודי זה.

 הסרנגטי היא שמורת טבע ענקית המשתרעת על פני שטח של כ 14.8 אלפי קמ"ר (כשני שליש משטח מדינת ישראל). שמורת הסרנגטי הוא חלק ממערכת אקולוגית גדולה יותר, הכוללת גם את שמורת המסאי מארה בקניה ואשר שטחה כ 25 אלף קמ"ר. נהר המארה מבדיל בין שתי שמורות אלה. בעלי החיים עוברים באופן חופשי בין שתי שמורות אלה.

 הסרנגטי היא שמורת הטבע העשירה ביותר בעולם במספר בעלי החיים שבה ובמגוון שלהם’  מה שהפך אותה לשמורה המפורסמת ביותר בעולם וגם המצולמת ביותר בסרטי טבע תיעודיים. שמורה זו מהווה את אחד המקומות הטובים ביותר בעולם לצפייה בחיות בר.

 מידע מורחב על פארק הסרנגטי מצוי במאמר נפרד בבלוג זה :

הפארק הלאומי סרנגטי,טנזניה https://www.lametayel.co.il/posts/jvpv8j

פירוט מסלול הטיול (כולל יומן טיול)

 מסלול הטיול מתואר בהמשך לפי ימי הטיול, בסגנון של "יומן טיול", וכולל פרטים וחוויות היכולים לסייע לכל אחד לתכנן טיול כרצונו.

יום 1 – הפארק הלאומי טרנגירה Tarangire National Park

 נחתנו בשדה התעופה הבינלאומי קילימנג'רו (JRO) בטיסה ישירה עם אתיופן איירליינס מאדיס אבבה, בסביבות השעה 1130 לפני הצהרים. הנהג/מדריך שלנו למשך הטיול המתין לנו בנמל התעופה. מומלץ להמיר דולרים למטבע מקומי עוד בשדה התעופה (המלצתי לזוג, להמיר כ־300 דולר – אם יוותר מטבע מקומי בסוף הטיול ניתן לתתו כחלק מהתשר לנהג/מדריך).

 נסענו משך כשעה מנמל התעופה לעיר ארושה Arusha, שם אכלנו ארוחת צהרים. ביצענו תשלום לסוכנות הנסיעות ויצאנו אל יעדנו הראשון, פארק טרנגירה (כשעתיים נסיעה מארושה. הגענו לפארק בשעה 16:00, שם סיירנו עד שעת דמדומים ( 18:30). נשארנו בפארק ללינת לילה.

 לטעמי, אין להחמיץ ביקור בפארק טרנגירה בעונה היבשה (יוני עד סוף אוקטובר). בד"כ מבקרים כאן משך יום אחד כחלק מטיול ספארי במעגל הצפוני, יש המדלגים עליו. זהו פארק המשופע בנופים נפלאים ומשתנים ובמגוון בעלי חיים. גודלו של פארק טרנגירה הוא 2,850 קמ"ר.

 בפארק נופים של מישורי סוואנה מוריק עשב, המשובצים בעצי באובב ענקיים, לצד שבילי דרך פתלתלים המשתלבים בנוף כבתוך ציור. משך החיים של עצי הבאובב יכול להמשך מאות שנים. הצורה שלהם משתנה מעץ לעץ. האגדה מספרת שעץ הבאובב הכעיס פעם את אלוהים, העץ הושלך ארצה ונשתל הפוך.

 בפארק ישנן ביצות גדולות ונהר הטרנגירה משמש כמקור מים לבעלי החיים. יש גם תלוליות טרמיטים בגווני חום. מדי פעם רשויות הפארק שורפות באופן יזום שטחים נרחבים של עשב יבש, על מנת לחדשו בצמיחה. ובתוך כל אלה, בעלי החיים. הצלחתי לתפוס בעדשת המצלמה מראה יפה של זברות בשטח שרוף, לצד עץ ,על רקע שמיים אפורים, לקראת שקיעה.

 בטרנגירה יש את הריכוז השני בגודלו (אחרי סרנגטי) של חיות בר מכל הפארקים הלאומיים בטנזניה. כנראה, שהריכוז הגדול ביותר של פילים בעולם נמצא בפארק זה. ישנם במקום גם גנו, זברות, ג'ירפות, באפלו וכן כ 700 אריות, הפזורים על פני תא שטח גדול. בפארק גם נמרים וברדלסים, אולם בד"כ קשה להבחין בהם. הפארק הוא גם אתר צפרות המכיל כ 450 סוגים של בעלי כנף.

 יש להביא בחשבון כי בפארק טרנגירה ישנם חרקים עוקצים במידה לא מעטה. חשוב להתמרח כנגדם וללבוש ביגוד המקטין חשיפה של זרועות ורגליים. זאת, אף שחרקים אלה עוקצים גם דרך הבגדים.

 לינה : Tarangire Sopa Lodge. זהו לודג' ברמה טובה מאוד הממוקם בתוך שטח הפארק. יש בו 75 חדרים מצוינים, אוכל טוב ומגוון ושירות טוב. ציון 9.2 מתוך 10,לטעמי.

 להלן קישור לסרטי וידאו המתארים את הגן הלאומי טרנגירה :

 https://www.youtube.com/watch?v=awl-3x9v04c

 https://www.youtube.com/watch?v=D3tWOm7VOgE

 https://www.youtube.com/watch?v=fLzxlms-PWo

  יום 2- הפארק הלאומי טרנגירה Tarangire National Park, העיירה קארטו Karatu

יום טיול בפארק יפה ומעניין זה. התחלנו את הנסיעה בשבילי הפארק ב 07:30 בבוקר. חיות הבר מתחילות יומן והשמש רק הפציעה. מראות הפארק לאחר זריחת השמש צבועים כתום אדמדם. זה מצטלם כאילו לא טבעי.  

 עזבנו את הפארק בסביבות השעה   15:30 ונסענו (כשעה וחצי) אל עבר העיירה קארטו Karatu . בדרכנו אל קראטו ביקשתי מהנהג שלנו לבקר בכפר, במידת האפשר, ובאופן ספונטני ולא מתוכנן. הנהג נענה לבקשתי. ביקרנו במתחם כפרי קטן שהיה קרוב לאחת מגלריות מלאכת יד, מזכרות ואומנות המצויות בצידי דרכים. הביקור היה מעניין ,שימחנו את הילדים במתחם. גם המבוגרים גילו סקרנות ועניין בנו. נתנו להם מתנות ומזכרות שהבאנו מהבית וגם שילמנו עבור האירוח.

 עם הגיענו לעיירה קארטו, טיילנו רגלית בסמטאות מרכז העיירה לחוש את אורח החיים המקומי. היה מעניין.

 לינה:  Hhando Coffee Lodge, Karatu. לודג' זה ממוקם בתוך חווה גדולה של גידול קפה, בשטח יער וחורש מוריק. במרחק מספר מאות מטרים מהחווה, ניתן להבחין בעדר פילים. בתוך הלודג' עצי קפה מכל עבר.  תפאורה מיוחדת ויפה. החדרים היו ברמה טובה, איכות האוכל ברמה סבירה והשירות טוב מאוד. בלודג' זה 13 חדרי קוטג', מהם שלושה משפחתיים. בדרוג  1 עד 10  הייתי נותן ציון 8 ללודג' זה, המצוי באזור שמורת נגורונגורו ,כ 20 דקות נסיעה מקארטו .

 יום 3 – ביקור בכפר מסאי ובפארק הלאומי סרנגטי (דרום ודרום מרכז)  

 בוקר – נסיעה דרך אזור שמורת נגורונגורו אל חלקו המרכזי של הפארק הלאומי סרנגטי (כשלוש שעות נסיעה). זו היתה נסיעת בוקר דרך אזור שמורת נגורונגורו והיה קטע בנסיעה בו היה ערפל כבד שהוסיף קסם למראות הנוף לאורך דרך הנסיעה, כמו היינו בתוך ציור. תופעה זו של ערפל בוקר בסוף חודש יולי באזור זה היא שכיחה.

 צהריים – בטרם הגענו אל פארק הסרנגטי, בעודנו באזור שמורת נגורונגורו, עצרנו לביקור בכפר קטן של בני שבט המסאי. בכפר מתגוררים להערכתי פחות ממאה נשים, גברים וילדים, לבושים ביגוד מסורתי של המסאי. הביקור נמשך מעל שעה וחצי. אחד מבני המקום, דובר אנגלית טובה נתן לנו הסבר מפורט על אורח החיים של בני המסאי, תפקידי הגברים והנשים, ואף הוליך אותנו בין בקתות הכפר. במהלך הביקור הדגימו בני המקום, גברים ונשים ריקוד מסורתי, תוך כדי שירה והזמינו אותנו להצטרף אליהם. בעת שהייתינו במקום, ביקרו בו גם ארבעה תיירים אחרים ,שהודרכו ע"י אדם אחר. טרם שעזבנו את מארחינו, הם הציעו לנו לרכוש פריטי מלאכת יד שלהם ונענינו ברצון. במספר מקומות באזור נגורונגורו ישנם כפרים כגון אלה, המארחים תיירים, מה שמהווה מקור הכנסה חשוב עבורם. הביקור במקום זה תוכנן מראש במסלול הטיול ותוקצב ב 50 דולר עלות הביקור לקבוצה המשפחתית שלנו שמנתה 5 מבקרים. סכום זה שולם ישירות לבני המסאי ע"י הנהג/מדריך שלנו במטבע מקומי. עזבנו את כפר המסאי בשעה 13:40, והמשכנו בנסיעה לעבר הסרנגטי.

 אחר הצהריים – נסיעה בשבילי הפארק בעיקר באזור סרונרה Seronera River Valley וצפייה בבעלי החיים השוכנים בו ובנופים.

 לינה – קאמפ Serengeti Sound of Nature Luxury Tented באזור סרונרה. הקאמפ ברמה טובה. ציון שלי לקאמפ זה  9 מתוך 10. הלינה בקאמפ זה הייתה בעקבות אילוץ.  היינו אמורים ללון בקאמפ אחר, בשם Safari View Luxury Camp. הגענו אליו בשעת חשיכה בשעה 19:00. התברר שאירעה במקום שריפה ומספר אוהלי אירוח נשרפו (בקאמפ 10 אוהלי אירוח). בעקבות זאת, האחראים במקום הפנו אותנו לקאמפ חלופי, שהיה ברמת אירוח דומה.

 היום הוא יום ראשון מתוך כמעט חמישה ימי טיול בפארק הסרנגטי, המוצעים בסקירה זו. בבלוג זה מצוי מאמר נפרד המוקדש לפארק הסרנגטי .הנה קישור אליו https://www.lametayel.co.il/posts/jvpv8j

יום 4 – מרכז וצפון הסרנגטי  צפון Central & North Serenget

 עזבנו את הקאמפ ב 08:00 בבוקר. במהלך נסיעת הספארי הבחנו ממרחק של כמאה מטרים, להקה של אריות סועדת באפלו אחד שזה עתה ניצוד. בד"כ, על מנת לצוד באפלו אחד, יש צורך בשלושה אריות לביצוע המשימה, כשלכל אחד מהם תפקיד בפעולת הצייד.

 עזבנו את אזור מרכז הסרנגטי בסביבות 10:30 בדרכנו אל החלק הצפוני של הפארק. נכנסנו אל סרנגטי צפון בשעה 11:30 דרך שער טבורה  בי Tabora B Gate. בטרם כניסתנו בשער זה עצרנו בעיירה סמוכה לבדיקת צמיגי הרכב ותקינותו.

 נכנסים פנימה לחלקו הצפוני של הסרנגטי. הנופים נעשים מעניינים יותר באזור זה, בו חורש, עצים ועשב ירוק. עדרי גנו רבים בנדידתם צפונה מקשטים את הנוף, בנוסף לזברות וג'ירפות לרוב. בצידי הדרך אנו מבחינים בנשרים ובעופות הקרויים קריבו  Karibu עסוקים באכילת שאריות טרף שהותירו הטורפים ממשפחת החתולים. המראות מעניינים ויפים.

במהלך אחר הצהריים נסענו לאורך גדת נהר המארה Mara River בניסיון לאתר עדרי גנו וזברות המבקשים לחצות את הנהר. בגדת הנהר בצד של טנזניה ישנם כ 12 אזורים ממוספרים מ 1 עד 12, אשר נהוג לצפות מהם על תופעת חציית הנהר ע"י בעלי החיים. עברנו במספר אזורים כאלה והעלינו חרס בידנו. לא ראינו חצייה. ננסה גם מחר.

 לינה – קאמפ סרו  Sero Tented Camps. ממוקם באזור Kogatende בצפון הסרנגטי. קאמפ ובו 12 אוהלים, שבכל אחד מהם חדר מאובזר עם שירותים ומקלחת חמה. ארוחת הערב הייתה בשטח הפתוח והוגשה בסגנון בופה, כמקובל בקמפים ולודג'ים, עם שולחנות וכסאות נאים. בתכנית, ללון במקום גם למחרת. דרוג 8 מתוך 10, לטעמי.

 יום 5 – צפון הסרנגטי

 יום זה מוקדש כולו לצפייה בבעלי חיים בצפון הסרנגטי. צפון הסרנגטי בראשית אוגוסט שנת 2024 מוריק. מראות מרהיבים של עדרי גנו, זברות, פילים וגם צביים ואנטילופות מסוגים שונים. בעלי החיים מלחכים עשב ירוק ונעים בקבוצות גדולות, בעיקר הגנו.

 בשעת צהריים, אנו מבחינים בנמר  Leopardהשרוע על ענף גבוה של עץ . סביבו מספר ג'יפים של תיירים מתבוננים בו. זה אינו מפריע לו. במהלך אחר הצהריים אנו מבחינים גם במספר לביאות המחפשות טרף.

 יום זה גדוש במיוחד במראות ובצפייה בבעלי חיים.

 גם ביום זה אנו מבצעים מספר גיחות אל נהר המארה בתקווה לראות את חצייתו ע"י עדרי גנו וזברות. תקווה שנכזבה.

 לינה – קאמפ סרו  Sero Tented Camps .

  יום 6 – סרנגטי צפון ומרכז

 07:30 בבוקר, לאחר ארוחת בוקר נסיעה לצפייה בבעלי חיים בחלקו הצפוני של פארק הסרנגטי למשך כשעתיים וחצי. בהמשך הבוקר אנו בתנועה דרומה לעבר מרכז ודרום הסרנגטי (כשלוש שעות נסיעה). הנוף משתנה. פחות עצים ופחות בעלי חיים. בצידי הדרכים עצי שיטה ציוריים, עדרים קטנים של פילים, הרבה צביים ואנטילופות מסוגים שונים, ג'ירפות, לביאות, היפופוטמים בנהר ועוד.

 בשעת צהריים אנו מגיעים לשער איקומה Ikoma Gate, שער הכניסה לפארק הסרנגטי מרכז. עצירה במקום להתרעננות ולארוחת צהרים בחניון יעודי לכך הסמוך לשער. שער זה נמצא כשעה נסיעה מסרונרה Seronera River Valley  (החלק הדרומי של מרכז הסרנגטי).

 ממשיכים בנסיעה דרומה לאזור סרונרה ומתחקים אחר פעילות בעלי החיים בפארק באזור זה.

 לינה – קאמפ Safari View Luxury Camp, באזור סרונרה. הקאמפ ברמה טובה , הכולל 10 חדרים באוהלים הפזורים בשטח. צויין כי יש מספר מקומות לינה באזור בשם זה של אותה רשת אירוח, שניתן להם כינוי נוסף של A,B,C. באחד מהם ,כאמור התחוללה שריפה של מספר אוהלים לפני מספר ימים. משכנים אותנו בקאמפ של רשת זו בו לא הייתה שריפה. איכות הקאמפ טובה מאוד (חדרים, אוכל שירות, מיקום) . לטעמי, ציון שלי 9 מתוך 10.

 יום 7 – סרנגטי דרום   ואזור שמורת נגורונגורו

 במהלך היום, המשך צפייה בפעילות בעלי החיים בבתי הגידול שלהם ובתהליך הנדידה שלהם צפונה. זאת בעיקר בחלקו הדרומי של פארק הסרנגטי. צופים באריות ובפילים המתהלכים בסמוך מאוד לכלי הרכב שלנו. אין סכנה. החיות אינן מתנפלות על כלי הרכב כאשר הנוסעים בכלי הרכב שומרים על שקט וצופים בנעשה סביבם. שוב רואים היפופוטמים שרועים בתוך מי נהר. ההיפופוטמים הם מלחכי עשב ואינם טורפים. אולם בעל חיים אחר שיכנס לטריטוריה שלהם מסכן את חייו. הם יקרעו אותו לגזרים.

אחר הצהריים, אנו עוזבים את פארק הסרנגטי ונוסעים לאזור שמורת נגורונגורו בו גם נלון בלילה זה.

 אזור שמורת נגורונגורו הוא יפה ומעניין. הנוף משתנה, כמות האבק בדרכים גדולה וחשוב מכך, אנו מבחינים בבני שבט המסאי המתגוררים בה.

 פה ושם רואים אותם בצידי הדרך, מנסים למכור לתיירים ולמקומיים  דבש שאספו או פריטי מלאכת יד. אנו עוצרים והם באים לרכב. בעיקר ילדים, אותם מלווה מבוגר. אנו נותנים להם מתנות שהבאנו – עטים, מחקים, צעצועים וגם בקבוקי מים. אושר על פניהם. המלווה מחייך גם הוא בהכרת תודה.

 על ציר התנועה שלנו רואים מדי פעם אנשי מסאי בודדים ההולכים ברגל ממקום למקום, לבושים בלבושם הצבעוני המסורתי. המראות יפים.

 בשעת ערב אנו מגיעים למקום לינה קסום ומיוחד. אמנם ההגעה אליו ארוכה יחסית אולם היא מאוד מומלצת .

 לינה – קאמפ נגורונגורו טורטיליס Ngorongoro Tortilis Camp . קאמפ זה נמצא בקרבה מיידית לכפרי מסאי וממוקם בשטח יער וחורש מוריק.  הקאמפ נמצא מרחק שעה נסיעה ממכתש נגורונגורו, בו נבקר מחר בבוקר ביקור שהוא משיאי הטיול. יש מקומות לינה הקרובים יותר למכתש, אולם משהגענו לקאמפ זה שמחנו מאוד להגיע דווקא לשם. לא היה בידי מידע מקדים על איכותו של מקום זה, לכן ההפתעה הייתה נעימה.

 בקאמפ זה 10 חדרים באוהלים ענקיים, בחלקם עם שני חדרים. האוהלים מרוהטים ברמה גבוהה. התפאורה של האוהלים המצויים בתוך חורשת עצים גדולים, עם שבילי הליכה מסודרים מקסימה.

 אם לא די בכך, עם הגיענו, לאחר הטקס הרגיל של קבלת פנים עם מגבת לחה לניקוי פנים וידיים וכוס מיץ, מנהל הקאמפ מושיב אותנו בלובי הקאמפ ונותן סקירה על מתקני הקאמפ, נוהלי ההתנהגות בו  ולוחות הזמנים. לאחר מכן הוא מזמין את השף שהציג בפנינו את תפריט ארוחת הערב.

 לאחר התרעננות בחדרים הגענו לחדר האוכל. ארוחת הערב בסגנון בופה הייתה עשירה מגוונת וטעימה. אוכל ברמה גבוהה. בשלב מתקדם של ארוחת הערב, צוות הקאמפ נכנס לחדר האוכל וביצע מופע של שירה וריקודים, כשאורחי הקאמפ מצטרפים לפעילות זו. כולם מחייכים ושמחים. אווירה נהדרת.

 רמת השירות ותשומת הלב של הנהלת הקאמפ והצוות לפרטים והחתירה למצוינות הרשימו אותנו. אמרנו זאת למנהל הקאמפ.

 לאחר תיאור זה, לא נותר לי אלא לתת ציון 10 מתוך 10  לקאמפ זה. זאת, למרות המיקום המרוחק יחסית מיעדנו מחר בבוקר. ללא ספק זה מקום הלינה המיוחד והטוב ביותר שהיה לנו בטיול זה.

 עם זאת  יצוין, כי באזור שפת המכתש ובסמוך לו ישנן מספר אפשרויות לינה הקרובות אל המכתש ואף הצופות אליו, ברמות אירוח שונות. יצוינו כאן מספר אפשרויות ראויות:

Pakulala Luxury Safari Camp

andBeyond Ngorongoro Crater Lodge

Ngorongoro Sopa Lodge

Ngorongoro Serena Lodge

Nomad Tanzania - Entamanu, Ngorongoro Camp

Lamela Ngorongoro Camp

Ngorongoro Rhino Lodge

Ngorongoro Lodge member of Meliá Collection

Pakulala Luxury Safari Camp

 להלן קישור לסרטי וידאו של מטיילים, המתארים טיול ספארי בסרנגטי :

 יום 8 – מכתש נגורונגורו Ngorongoro Crater ואגם אייסי Eyasi Lake 

 מכתש נגורונגורו נחשב לאתר התיירות השני בחשיבותו בטנזניה מבחינת רמת הפופולריות שלו בקרב מבקרים. הוא נחשב לפנינה של שמורת הטבע הלאומית הנקראתNgorongoro Conservation Area . תאורים אלה מוצדקים כפי שמתואר בהמשך.

 השמורה מוכרת כאתר לאומי מהחשובים בטנזניה ומאז 1979 מוכרת גם כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו.

 המכתש ממוקם בצפון טנזניה, מרחק שעות נסיעה ספורות מפארק הסרנגטי ובמרחק כ 180 ק"מ מארושהArusha  (4 שעות נסיעה ישירה). זהו לוע הר געש שקרס אל תוכו לפני 3 מיליוני שנים והפך למכתש שלם (לא חצוי). שטחו כ־264 קמ"ר, קוטר המכתש נע בין 16 ל 19 ק"מ ועומקו כ 600 מ'. קרקעית המכתש נמצאת בגובה של 2,286 מ' מעל פני הים.

 זוהי שמורת טבע לה תפאורה יפהפייה של מכתש בצבעים של ירוק, חום וכחול המוקף הרים ובתוכו אגם (אגם מגדי Magadi Lake ). הגישה אל המכתש היא בשתי דרכים עיקריות (חד כיווניות) משפת המכתש, בהן נוסעים כלי רכב 4X4. באגם שוכנים היפופוטמים, בעלי כנף חובבי מים, לרבות פלמינגו, השותים ממיימיו.

 בעלי החיים הנמצאים במכתש אינם נודדים. הם חיים בשטח המכתש בכל ימות השנה. מדובר בכ־115 סוגים שונים של בעלי חיים, המונים כ 30 אלף פרטים. אלה כוללים מלחכי עשב, טורפים ובעלי כנף. בהם בעיקר גנו  wildebeests(7,000)  וזברות (כ 4,000)), וכן כ־65 אריות, כ־70 נמרים ,כ־65 ברדלסים, כ־25 קרנפים, כ־4,000 בופאלו, כ־300 פילים, כ־6,000 צביים אנטילופות מסוגים שונים, כ־6000  צבועים, חזירי בר, יענים ועוד ועוד. בשטח המכתש אין ג'ירפות, אימפלות וטופיס .

 פארק מכתש נגורנוגורו פתוח למבקרים בכל השנה. עם זאת, מומלץ לבקר בו בתקופה היבשה בחודשים יוני עד ספטמבר ודצמבר עד פברואר. בעונה הגשומה הצפייה בבעלי החיים במכתש מוגבלת. זאת משום שחלקם מסתתרים מפני הגשם וכן משום שיש דרכים במכתש שהן חסומות ובלתי עבירות בגלל בוץ והצפות.

 המעוניינים לרדת אל רצפת המכתש במסלול הליכה, יכולים לעשות זאת בליווי מדריכים חמושים מאנשי הפארק, מנקודת היציאה  Nainokanoka Ranger Post.

 להלן תיאור קורות יום זה.

 בסביבות השעה 07:30 עזבנו את הקאמפ - Ngorongoro Tortilis Camp, ונסענו במשך כשעה אל מכתש נגורונגורו. הנופים בדרך אל המכתש בשעת בוקר מוקדמת זו היו יפים במיוחד. בצידי הדרך, פה ושם, בני מסאי הולכים ברגל .

 באזור שער הכניסה היורד למכתש, נקודת תצפית על המכתש כולו. נוף יפה של מכתש ירוק (ראשית אוגוסט) מוקף הרים חומים ושמיים כחולים. עצרנו במקום להתרשמות וקריאת שילוט בו הסבר על הפעילות הוולקנית שהתרחשה באזור זה ועל המכתש עצמו.

 הביקור במכתש נמשך כחמש שעות. ראינו אריות, גנו, זברות, יענים, פלמינגו, בופאלו ובעלי כנף נוספים. השילוב של נוף המכתש וסביבתו עם פעילות בעלי החיים בבית גידול מיוחד זה, היה משיאי טיול הספארי שלנו בטנזניה. זאת, אף שהביקור במקום היה קצר יחסית.

 בשעת אחר צהריים מוקדמת עזבנו את המכתש ונסענו דרך שמורת אזור נגורונגורו אל אגם אייסי Eyasi Lake , בו נבקר מחר.  בדרך עצרנו לארוחת צהרים בחניון מסודר בשער הכניסה /היציאה הדרומי של שמורת אזור נגורונגורו   Lodoare Gate, Ngorongoro . משם ,נסיעה אל העיירה קארטו וממנה אל אגם אייסי . לפני הגעתנו אל האגם, נרשמנו במשרד תיירות של האזור ופגשנו מדריכה מקומית מקסימה שתלווה אותנו מחר. באזור האגם עברנו כפרים חקלאיים בהם מגדלים הרבה בצל וגם סוגי ירקות וגידולים חקלאיים אחרים – אזור חקלאי מובהק.

 הגענו ללודג' אגם אייסי, מקום הלינה שלנו בשעת דמדומים רגעים לפני השקיעה. הלודג' נמצא על שפת האגם. מראה השקיעה באזור הלודג' וממנו היה מהמרהיבים ביותר שראינו אי פעם. אנשי הלודג' אמרו לנו שמראה שקיעה זה, חוזר על עצמו מדי יום. שילוב הצבעים של כתום ,אפור, תכלת ואדמדם בשקיעה היה כאילו לא אמיתי. מראה מופלא. זכינו בו.

 אגם אייסי הוא אגם מים מלוחים, הייבש בחלקו בעונה היבשה.

 לינה : Lake Eyasi Safari Lodge, Lake Eyasi.

 לודג' נחמד עם 14 אוהליםהמשקיף על האגם. ציון 8 מתוך 10 לטעמי.

 יום 9 – אזור אגם אייסי וביקור אצל בני שבט הדזבה ובני שבט דאטוגה

 השכמת בוקר מוקדמת. אנו עוזבים את הלודג' בשעה 05:15 בבוקר ומגיעים כעבור כ־40 דקות, למקום בו שוכנים כ־30 בני שבט הדזבה Hadzabe- גברים, נשים וטף. מחנים את הרכב והולכים כ־250 מטר למקום הימצאם.  הם המתינו לבואנו. היינו תיירים יחידים במקום. מספר גברים צעירים ישבו ליד שתי מדורות. במרחק מטרים ספורים ישבו בנפרד נשים וילדים.

 בני שבט הדזבה הם בושמנים החיים בשטח, בקבוצות קטנות, באזור אגם אייסי. מספרם נאמד בכאלף. כ־40% מהם מקיימים אורח חיים של לקטים וציידים. הם אוכלים בשר בעלי חיים אותם הם צדים (אימפלות, קודו, קופים, ציפורים ועוד) וכן פקעות, שורשים ודבש אותם הם מלקטים. ניסיונות השלטון המרכזי ליישבם ביישובי קבע נכשלו. גם ניסיונות לנצרם כשלו. הם מעדיפים לשמר את מסורתם העתיקה ולבדל עצמם מאוכלוסיות אחרות. עם זאת יצוין, כי תנועת התיירות אליהם מזרימה להם כסף קל, העלול לפגוע באורח החיים המסורתי שלהם.

 בני ההדזבה הם נוודים החיים בקבוצות קטנות של 30-20 איש . הם חיים בשיתוף ומגדלים את הילדים ביחד. לא קיימת ביניהם היררכיה. קונפליקטים בתוך הקבוצה נפתרים בד"כ ע"י מעבר למחנה של קבוצה אחרת. 

 בני ההדזבה ניזונים מבשר ציד (בעיקר קודואים, אימפלות או בבונים) ומפירות, שורשים, פקעות ודבש שהם מלקטים, והם לא מתבססים כלל על חקלאות. הרגלי התזונה שלהם אינם קבועים, והם משתנים בהתאם להיצע הקיים. כך, למשל, בעונה היבשה, בה בעלי החיים נפוצים יותר, הם מבוססים על בשר יותר מאשר בעונה הגשומה.

 השטח באזור זה הוא חולי ובו שיחים מסוגים שונים, עצי שיטה ואחרים. אנשי המקום אותם ביקרנו התמקמו במקום בו יש עצים צפופים המאפשרים צל . שם הקימו סוכות קש קטנות ,מוקפות גזעי עץ דקים ומעליהן ענפי עלים יבשים. סוכה מאפשרות לינה ל 4-2 אנשים.

 עם הגיענו, חלק מהגברים קמו ממקומם וקיבלו את פנינו בסבר פנים יפות. ליוו אותנו הנהג/מדריך שלנו, אליזבת'  המדריכה המקומית שלנו ליום זה ,שהייתה לנו לעזר רב, ומדריך מקומי נוסף שרשויות התיירות באזור העמידו לרשותינו לצורך ביקור בני ההדזבה, אף שלא הייתה לו כל תרומה לביקור. אליזבת' מקורה בבני ההדזבה והיא דוברת את שפתם. היא קיבלה חינוך טוב בטנזניה ובחו"ל ועברה לגור בעיירה באזור אגם האייסי. היא דוברת אנגלית ועוסקת בהדרכת תיירים באזור.

 הוחלט לצאת מייד לפעילות צייד ציפורים עם חץ וקשת. כ־5 גברים צעירים עם חץ וקשת החלו לצעוד ולרוץ בחולות לאיתור ציפורים שהיו על עצים. אנחנו אחריהם. התפצלנו. זה רץ בעקבות זה או אחרי שניים ואחר בעקבות אחר. מדי פעם עצירה ליד עץ. צעירי הדזבה מכוונים אל ציפור ובהסתברות של 70% לערך הם מפילים אותה. שמים את הציפורים שצדו על דש בגדם .מדובר בצייד של ציפורים בודדות. זו הייתה הדגמה.

 פעילות של צייד בעלי חיים היא מכמירת לב. גם של ציפורים. בני ההדזבה בהיותם שבט של לקטים ציידים, חיים מפעילות זו. היקף הצייד שלהם הוא מינורי ונועד למחייה. באזור זה של אפריקה צייד וטרף הם לחם חוק גם של טורפים שונים בשמורות הטבע.

 פעילות הצייד נמשכה כשעה. חזרנו למחנה בו שוכנת קבוצת בני הדזבה אותה ביקרנו. שם הצעירים צולים את הציפורים. זו ארוחת הבוקר שלהם.

 הפעילות הבאה היא לימוד השימוש וההפעלה של חץ וקשת. מספר צעירים מדריכים אותנו, בדגש על הילדים שאיתנו, כיצד להפעיל ירי מחץ וקשת. זאת מול מטרה מאולתרת שהוצבה כ 15 מטר מאיתנו.

 לאחר מכן הלכנו לראות את הנשים המקומיות וילדיהן. התקשורת עימן חלשה, בניגוד לתקשורת ערה שקיימנו עם הגברים, בסיוע אליזבת'. ובכל זאת, התרשמנו מהמראה, מהאינטראקציה עם הילדים, מהלבוש וכדומה.

 לסיום,  בצעו בני השבט ריקוד מסורתי מעגלי בו השתתפו נשים וגברים . הצטרפנו אליהם בריקוד. רגע לפני שעזבנו, הציעו לנו לרכוש פריטי מלאכת יד מעשה ידיהם. רכשנו שלוש מערכות של חץ וקשת-אחת לכל ילד שעימנו.

 הביקור אצל בני ההדזבה נמשך כארבע שעות נטו. הוא היה חוויתי במיוחד. מבחינת הילדים זה היה שיא הטיול. 

 יעדנו הבא – ביקור במתחם משפחתי של בני שבט הדאטוגה  Datoga באזור אגם אייסי, מרחק נסיעה של כשעה.

 בני הדאטוגה מתגוררים בקבוצות משפחתיות קטנות באזורים של מניארה, ארושה, קארטו ואגם אייסי, בצפון טנזניה. עפ"י האומדן הם מונים כ־88 אלף נפש. זהו שבט של רועים  המקיים אורח חיים מסורתי. חלקו נווד וחלקו במגורי קבע. מגדלים בעיקר בקר וגם עזים, כבשים וחמורים. לבקר חשיבות מיוחדת עבורם בהיותו מספק בשר, חלב, עור, דם וגללים (למטרות מגורים ולהבערת אש). בנוסף למרעה הם מתפרנסים מחקלאות, נפחות (עבודות ברזל) ועבודות חוץ. יש מעט קבוצות המארחות תיירים ומתפרנסות מכך.

 אחריות הדדית מאפיינת את בני הדאטוגה, בעיקר בתקופות של מחסור, אף שאין זו חברה שיתופית. משקי בית עשירים תומכים בעניים מהם ומקיימים חלוקה מסוימת של משאבים. בני הדאטוגה ידועים כאומנים בעבודות ברזל. הם מייצרים ראשי מתכת לחצים ולחניתות, תכשיטים ממתכת ועוד. הנשים מקשטות עצמן גם בקעקועים על הפנים, מחרוזות, עגילים וצמידים ובחורים גדולים באוזניים. לבושן בביגוד עור מסורתי, בו משולבים חרוזים צבעוניים . הם מתגוררים בבקתות חימר גדולות יחסית של 3X4 מטר ואף מעט יותר.

 אליזבת' הובילה אותנו אל מתחם משפחתי מעניין המונה כ־30 איש . ראינו בו נשים, זקנים וילדים. שלושה גברים עסקו בנפחות, ככל הנראה המתינו לבואנו, כדי להדגים את אופן עיבוד הברזל. יתר הגברים שהו מחוץ למתחם, עסוקים במרעה ואולי גם חקלאות.

 הנשים ארחו אותנו בבקתה ובה ספסלי עץ לאורך הקירות. שש נשים ישבו מולנו וקיימנו עימן שיחה באמצעות אליזבת' שתרגמה. למדנו על אורח החיים שלהם . הן הדגימו לנו טחינה של גרעיני תבואה להכנת קמח, באמצעות הזזת אבן הדורכת על גרעינים המונחים על משטח אבן ייעודי שהוכן לצורך זה. התנסנו בכך גם אנו.    

 לאחר מכן, הלכנו למקום אחר בחצר המתחם, למקום בו פועלים הנפחים. הם הדגימו כיצד הם מכניסים לאש חתיכת ברזל ומעבדים אותה כרצונם. באמצעים מסורתיים המצויים בשטח.

 הביקור אצל בני הדאטוגה נמשך כשעה ומשם נסענו אל שפת אגם אייסי כדי לראות את חיי הדייגים במקום. הביקור שם היה מעניין וכדאי. ראינו סירות דייגים במים וסירה הפורקת מטענה בחוף. כמו כן ראינו סירות ריקות במים, עם ובלי רשתות הממתינות לבעליהן. היו גם סירות שבנייתן רק הושלמה והמתנו לצביעה.

 השטח הקרוב אל שפת האגם היה בוצי ואינו עביר לכלי רכב . ראינו אופנוע חונה ליד סוכת דייגים זעירה ומוזנחת (מאפשרת לינה לאדם אחד), באזור עביר.  פה ושם היו פזורות סוכות בודדות דומות, המשמשות כנראה ללינה ומנוחה. ילדה קטנה הלכה בעקבותינו, סקרנית משהו. כנראה בת דייגים. כמו כן ראינו ערימות דגים מיובשים המונחות מספר עשרות מטרים מהסוכות. הוסבר לנו כי דגים אלה יועברו לטחינה לצורך מאכל של תרנגולות. לאחר כשעה עזבנו את המקום .

 עזבנו את חוף האגם ונסענו כשעה ורבע אל עבר העיירה קראטו אל הלודג' בו לנו באותו לילה . בדרך נפרדנו מאליזבת' המדריכה המעולה שהדריכה אותנו היום , בעיירת מגוריה באזור האגם. 

 יום טיול זה היה ללא ספק משיאי הטיול . לא עוד יום ספארי וצפייה בבעלי חיים אלא יום של ארומה אנטרופולוגית, של התוודעות והיכרות עם בני שבטים מעניינים, המשמרים מסורות עבר וביקור דייגים המוציאים לחמם מדגת האגם.

 לינה- Hhando Coffee Lodge, הממוקם כ 15 ק"מ (20 דקות נסיעה) מזרחית מהעיר קארטו ובקרבת אזור שמורת נגורנגורו. בלודג' זה המצוי בחווה ובמטעים לגידול קפה לנו ביום השני לטיולנו זה.

יום 10- הפארק הלאומי מניארה Lake Manyara National Park

 יעדנו העיקרי היום הוא הפארק הלאומי מניארה. פארק זה ממוקם 27 ק"מ דרומית מערבית מהעיירה קארטו Karatu ( כ 25 דקות נסיעה). שטח הפארק כ 325 קמ"ר מהם 230 קמ"ר אגם. האגם נמצא בגובה של 960 מ' מעל פני הים.

 הפארק הלאומי מניארה נחשב לפארק קטן ופחות חשוב בטנזניה, שלא בצדק לדעתי. זהו פארק שהנופים בו נפלאים, בעיקר אחרי עונת גשמים ברוכה, בהם שטח האגם גדל על חשבון השטח היבשתי העביר לכלי רכב. ביקרנו במקום בראשית חודש אוגוסט ,עת האגם עלה על גדותיו ,דבר שקיצר את אפשרויות הנסיעה בפארק. ככלל, יש דרך גישה דו סטרית אחת לכלי רכב 4X4 בכיוון כללי צפון דרום, החוצה את הפארק. מדרך זו יש נתיבי גישה קצרים מערבה אל עבר האגם.

 באזור האגם שתי עונות גשומות. בחודשים נובמבר ודצמבר יש גשמים לפרקי זמן קצרים. בחודשים מרץ עד מאי הגשמים ממושכים יותר. החודש הגשום ביותר הוא אפריל עם ממוצע חודשי של כ־ 160 מ"מ גשם ועם מספר ימי הגשם הרב ביותר (כ 19 ימי גשם). החודשים המומלצים לביקור לצפייה בבעלי חיים גדולים הם יוני עד אוקטובר. מנובמבר עד יוני זו תקופה טובה לצפייה בבעלי כנף. בחודשים הגשומים האגם מארח מיליוני ציפורי פלמינגו ועוד אחרים, הנצפים היטב מחוץ לפארק, בחופו המזרחי של האגם .

 הצמחייה בפארק מגוונת. צמחיית סוואנה,עצי שיטה (אקציה), צמחיית ביצות ויערות עד ירוקים. בשטח הפארק פילים, זברות, ג'ירפות, קופי בבון, באפלו (תאו),גנו, צבועים ועוד. אומרים שיש בפארק גם אריות המטפסים על עצים. הם כנראה מעטים וקשה להבחין בהם. לא זכינו להפגש בהם.

 בשטח הפארק יש אפשרויות לנסיעת ספארי לילה וכן מסלולי הליכה עם שומרים חמושים למשך 3-2 שעות.

 בפארק מספר מועט של אפשרויות לינה. מקום לינה מיוחד ויקר, בו לא שהינו , נקרא Lake Manyara Tree Lodge .מחוץ לשטח הפארק ובסמוך לו ישנן אופציות נוספות.

 הביקור בפארק זה נמשך כשעתיים וחצי בלבד. אפשרויות התנועה היו מוגבלות, משום שהאגם עלה על גדותיו. עם זאת מראות הנוף היו יפים ומגוונים, בהם השתלבו בעלי החיים.  בהחלט ביקור מומלץ.

 ביום זה ביקרנו גם בשוק המתקיים אחת לחודש ( בשביעי לחודש) בשטח פתוח בעיירה קראטו . הביקור היה מאכזב ואפשר לוותר עליו.  לפני 11 שנה ביקרנו כאן ביום שוק חודשי, ביקור שהיה מעניין וחוויתי. השוק שינה פניו . הוא כולל בעיקר גיבוב של ערמות בגדים זולים ופריטים לבית, לצד שוק בעלי חיים. לא יפה ומקום לא בטוח לתיירים, מהיבט של בטיחות אישית.

 בשעת אחר הצהריים הגענו לעיירה ארושה. הסתובבנו מעט בעיירה, מסרנו בגדים לכביסה (אותה קיבלנו לאחר 4-3 שעות) והגענו למלון בעיירה לפני חשיכה.

 לינה – Gold Crest Hotel, Arusha . מלון הנמצא כק"מ אחד ממרכז העיירה ארושה. איכות המלון סבירה. ציון 8 מתוך 10 לטעמי.

 להלן קישורים לסרטי וידאו אודות פארק מניארה

 יום 11 – הפארק הלאומי ארושה  Arusha National Park

 גם הפארק הלאומי ארושה נחשב לפחות חשוב ופחות מבקרים אותו. לטעמי, בהחלט מומלץ לביקור. ראוי לבקר בו כ־8 שעות . יש כאלה ,כפי שהיה בטיול זה שלנו ,שהיה עליהם להגיע לנמל התעופה קילמינג'רו בשעה 15:00 לצורך טיסה בינלאומית שיצאה ב־17:00 או 17:30. במקרה כזה היה צורך לעזוב את פארק ארושה בסביבות השעה 14:30/14:00.

 הגענו לפארק ארושה בסביבות השעה 09:15, ונכנסנו דרך שער נגונגון Ngongongate  בנתיב תנועה דו סטרי יחיד מדרום לצפון. נתיב זה מגיע עד לאגמי מומלה ודרכו חוזרים לשער כניסה זה. התקדמנו בנסיעה איטית בדרך זו ,תוך צפייה בנופים ירוקים ובחורש עד ,בהם קופים, זברות, ג'ירפות ועוד. הנופים יפים.

 בשלב מסוים ,ירדנו מהג'יפ אספנו שני שומרים חמושים והתחלנו ללכת בשטחי השמורה בהדרכתם.  מסלול ההליכה נמשך שעתיים. בדרכנו בשטח נתקלנו בג'ירפות מרחק 40 מ' מאיתנו ובעדר באפלו במרחק 100-70 מטר. התרגשות גדולה. אין דבר שהפריד בינינו לבין בעלי החיים, זולת המרחק. המשכנו לשרך דרכינו מעט דרך שיחים ובוץ והגענו למפל מים בגובה של כ 20 מטר. משם חזרנו אל נקודת התחלת ההליכה במסלול מעגלי. חוויה מיוחדת ומעניינת.

 נפרדנו מהשומרים בתודה ואכלנו ארוחת צהריים במקום, שסופקה לנו בקופסא ע"י המלון בו לנו.

 ביקשתי מהנהג שלנו לנסוע לאגמי מומלה  Momela Lakesאותם זכרתי מטיול קודם. אגמים שהם חלק מהפארק ובהם להקות רבות של ציפורי פלמינגו וורודים. הנהג אמר שאין בעייה. בדקתי איתו את לוח הזמנים לשם וחזרה. התברר שיידרשו לנסיעה לשם וחזרה ולצפייה בבעלי הכנף לפחות שלוש שעות. נאלצנו לוותר .

 עזבנו את הפארק בשעה 14:15 ישר לנמל התעופה הבינלאומי קילמינג'רו.Kilimanjaro Airport (JRO)

 הסתיים טיול עמוס חוויות ומראות. כזה שניתן לחזור עליו שוב ושוב ובכל פעם לראות מראות אחרים.