החופש הגדול האחרון לפני גיוס זו סיבה טובה להתגבר על הפחדים ולצאת עם ארבעה ילדים גדולים מדי לשבוע בסלובניה (גילאים 11,13,17,18) אכן לא פשוט, אבל עם תכנון טוב יכול להיות מדהים, והיה. כמה דברים לפני שמתחילים:
- סלובניה גובלת באיטליה. ניתן להגיע בטיסות סדירות וזולות של אליטליה לטריאסט (חצי שעה ממערת סקוצ'יאן) או ונציה (שעתיים נסיעה). אין שום סיבה לטוס ללובליאנה בטיסות יקרות וכובלות.
- התקינו מראש את אפליקצית הניווט החינמית- SYGIC off-line navigation ולא תיזדקקו כלל לחיבור אינטרנט בדרכים. הילדים יזכו למנת האינטרנט שלהם בערב ויהיו קשובים יותר במשך היום.
- הכינו תוכנית צנועה וגמישה. הילדים בחופש והסיכוי לצאת לדרך לפני 10-11 בבוקר קלוש. ביום שתיכננתם מסלול בהרים הם יעדיפו לחתור באגם, לכו על זה, אין אתרי חובה ולא מקבלים ציון בסוף הדרך. ולטיול:
יום ראשון:
לקחנו טיסת בוקר נוחה לונציה, אספנו את הרכב ונסענו למלון (ג'ובאני, אלה מה? “,La Foresteria B&B” ).
התוכנית היתה לנוח קצת ולנסע לונציה לשוטט עד הלילה. בפועל היה חם כל כך שיצאנו לאכול בסביבת המלון וחזרנו למיזוג (גמישות זוכרים?)
יום שני:
יוצאים בבוקר לכיוון סלובניה ואחרי עצירה במיפרץ ציורי חוצים את הגבול ומגיעים למערת סקוצ'יאן לסיור של השעה 15:00. הליכה של עשר דקות בחורש נעים מובילה אל פתח המערה. היופי מכה כבר בהתחלה ולא מפסיק להדהים: חדרים עצומים, נהרות שוצפים וקניונים תלולים בגבהים מסחררים. חוויה חזקה כל כך בתחילת הטיול, אני חושבת לעצמי, זה לא מסוכן? השעה במערה חולפת תוך דקות ספורות או שעות רבות וביציאה החום כבר פחות מעיק ואנו שמים פעמנו לחווה במרחק של חצי שעת נסיעה: http://www.hudicevec.si
בחווה: משטחי דשא מאופק לאופק, טרמפולינות ענק, מגרש כדור עף, כבשים רועות באחו ושלווה גדולה.
לפני ארוחת ערב יוצאת בעלת הבית להוציא גזרים מהגן אותם נקבל אחר כך במרק כתום וריחני. מאחורי הבית זורם נחל צלול ויותר מזה אי אפשר לבקש.
יום שלישי:
אחרי ארוחת בוקר דשנה צריך לצאת לדרך אבל מתחשק להשאר רק עוד קצת. לקראת צהרים ממשיכים מזרחה, נסיעה של חצי שעה אל מערת קריזנה. המערה קטנה ואינטימית, חבויה במעבה היער. הפעם יש לנו מדריך כמעט אישי! מקבלים מגפיים לפי המידה ופנסים, מתלבשים היטב (קפוא!) וניכנסים לאפילה. כמו שנאמר בספר המצויין ששלח אותנו לכאן (“המשפחה המטיילת”), החוויה במקרה הזה היא של גילוי. המערה חשוכה לחלוטין וכל אחד מאיר לעצמו את הדרך. במערה נחל זורם ובריכות רבות, ניתן לקחת בהזמנה מראש גם סיורים של ארבע ושבע שעות! אנחנו הסתפקנו בסיור של שעה שמגיע עד הבריכה הראשונה. הולכים בשקט בטור עד הבריכה, כאן מחכה לנו סירת גומי לשייט תת קרקעי, ממש חסמבה. בשלב מסויים המדריך מבקש מכולם לכבות פנסים והחושך מוחלט. הוא מסביר שגם אם נשאר כך שעות, לא נתרגל ולא נראה דבר.
בעולם שבחוץ הטמפרטורה מגיעה בנתיים ל 35 מעלות. הגיע הזמן לעלות להרים! היעד הבא הוא צימר בכפר הקטן לוצ'ה Luce שם נישן בשלושת הלילות הבאים: https://www.airbnb.co.uk/rooms/1324839
הכפר לוצ'ה נמצא כשעה נסיעה צפונית מזרחית ללובליאנה, יושב על צומת של שלושה נהרות בעמק מוקף הרים. סיבוב קצר בכפר אחרי ההתארגנות מגלה לנו נחל זורם ומעליו גשרים מעוטרי פרחים, אופה שטורח על הבצק ללחם של מחר, ערוגות קטנות של פרחים וירקות ליד כל בית ושלווה גדולה, התאהבנו.
יום רביעי:
נוסעים ל Velika Planina, רמה גבוהה אליה עולים הרועים עם הפרות בקיץ. מזג האויר עדיין חם אבל השינוי כבר מתרמז ועננים נאספים. ניתן לעלות לרמה עם רכבל מצידה המיזרחי- Kamniška Bistrica, אנחנו איתגרנו את הרכב ועלינו ממערב בדרך עפר. למעלה כמו בסיפרי האגדות, צריפים קטנים ופרות רועות באחו רחב ידיים. מטיילים בודדים חוצים את הגבעות בדרכי עפר. אציין כאן את המספר הזעום של המטיילים בכל האיזור בתקופת שיא הקיץ, כמה מקומיים וקבוצות של רוכבי אפניים והכבישים ריקים. אחד הצריפים משמש כמסעדה למטיילים, אפשר להתכבד בגבינות ולחם טרי. בירידה עם הרכב בדרך העפר מתחיל ברד כבד, כדורים בגודל של כדורי פינג פונג נופלים על הרכב ברעש מחריש אזניים, מזל שהנזק לא עלינו!
יום חמישי:
ביום זה נוסעים לעמק היפה Logarska Dolina, גולת הכותרת של היום היא הדרך הפנורמית שעוברת מעליו בגובה רב הכוללת נקודות תצפית יפות וחוות בעננים. אנחנו עוצרים בלי סוף, לא נרגעים מהיופי.
יום ששי:
נפרדים בחיבוק מהמארחים בצימר ושמים פעמנו לבלד. בלד עמוסה וצפופה, יופיו של האגם המתואר בספרים נעלם מעינינו, כניראה שהתרגלנו לשקט של ההרים. לא מבזבזים זמן וממשיכים לאגם בוהיני- עכשיו הכל ברור. בלד הוא כמו אילת בדרך לחופיי סיני וכאן זה הדבר האמיתי. אגם עמוק מוקף הרים וחופים פראיים. עצרנו לרחצה של אחר הצהריים ונישארנו עוד הרבה אחרי השקיעה, המים וההרים החליפו צבעים כחול ירוק אדום שחור. לינה ב- Apartments Zorč, Bohinjska Bistrica, עשרים דקות מהאגם.
יום שביעי:
יום ליפני הפרידה מסלובניה. היום מתוכנן לנו יום עמוס באלפים היוליאניים: טיפוס ברכבת המכוניות, מגלשות הרים בקרניסקה גורה, מעבר ההרים ורשיץ, מסלול שמתואר בלי סוף בכל הספרים והאתרים.
אבל האגם כל כך יפה והוא קורא לנו לחזור! אז במקום זה התמקמנו בחוף המערבי של האגם, שכרנו שני סאפים ושלושה קאייקים והשתעשנו במים כל היום.
יום שמיני:
זהו זה, קמים מוקדם לשם שינוי ומצפינים לאוסטריה, זאת רק כדי לנצל את מערכת הכבישים המצויינת שלה ולקצר לדולומיטים האיטלקים שם בילינו עוד שלושה ימים בהרים, אבל זה כבר סיפור אחר.
