יום ראשון טיסה( 29.9.16) - הטיול שלנו מתחיל בטיסה מתל אביב לטורונטו עם חברת אייר קנדה. אוכל סביר לנסיבות אבל בכל מקרה איך שלא מסתכלים על זה 12 שעות זה 12 שעות.
מגיעים בערב גשום לטורונטו וכמעט "הולכים לבית הכנסת להגיד הגומל" אחרי נסיעה עם נהג מונית פרוע במיוחד.
מגיעים למלון residence inn downtown
ומקבלים חדר בקומה ה 21 עם נוף מדהים של טורונטו על בניינה הגבוהים. החדר גדול המיטות נוחות וארוחת הבוקר נחמדה ביותר והמיקום מושלם בקיצור מלון אידאלי.
יוצאים לסיבוב קטן בעיר אבל העייפות מנצחת אותנו הולכים לישון ומקווים שהמלטונין ינצח את הג׳טלג.
יום שני הכרות עם טורונטו - אחרי שנת לילה יחסית סבירה (המלטונין?) קמים לארוחת בוקר טעימה. ויוצאים להכיר את העיר הכל כך חביבה הזאת בעזרת ה guys tours
סיורים חינמים בקנדה בהם מצפים ממך לתת רק טיפ למדריך. למרבה הפלא המדריך שלנו גרי מדבר עברית רהוטה וכך נותן לנו כמה טיפים נוספים על הסיורים אותם הוא מעביר לקבוצה בת 20 אנשים באנגלית.
אנחנו לקחנו 3 סיורים אתו : downtown , old town , st. Lorenst market.
שלושת הסיורים היו מרתקים מומלץ בחום.
מזג האוויר נעים מאוד בין לבין אנחנו נכנסים למרכז אתון ונהנים מקפוצ׳ינו בארומה ומבטיחים לעצמנו שמחר עוד נחזור למסע קניות במקום.
בערב יוצאים למסעדת keg ונהנים מסטייק מצוין, טונה אדומה, והמבורגר גם.
יום ראשון בטורונטו מסתיים.
יום שלישי סיור חופשי בעיר וקניות - יום שמתחיל עם גשם קל אבל נעים מאוד. יוצאים לכיוון חנות האופניים MEC במטרה להשלים ציוד אבל מסתבר שהחנות יקרה בטירוף. ממשיכים לכיוון Kensington market בדרך עוברים ב צ׳ינה טאון מגיעים לשוק חביב מאוד עם אווירה ייפית
מחליטים לעשות הפסקת קפה ומגלים שאנחנו היחידים שמתעקשים לשתות קפוצ'ינו בספל ולא בכוס חד פעמית... מי אמר אמריקה ולא קיבל?
משם בהליכה לאטון סנטר הענק קניות בכמה רשתות מוכרות וכמובן האייפד הנכסף.
ארוחת צהריים במסעדת ריצ'מונד סטיישן - ההמבורגר הכי טוב ever והארנב גם.
חוזרים לנוח בחדר ולמרות העייפות יוצאים לחלקו הראשון של הלילה הלבן בטורונטו נהנים מקרפ נוטלה או ערמונים ולמלון ולישון.
יום רביעי טיסה להליפקס - עוזבים את טורונטו בטיסה נוחה להליפקס שעורכת שעתיים. מקבלים את הרכב בשדה התעופה ומבינים שהגזמנו כרגיל עם המזוודות. מנסים כמה רכבים ובסוף מבינים ששום דבר לא יעזור לכמ
יום חמישי הליפקס ויציאה לחוף המזרחי - קמים בבוקר לארוחת בוקר חביבה נטולת ירקות כרגיל אבל מתנחמים בפירות הנהדרים. יוצאים לטיול בוקר בגנים הציבוריים המקסימים וממשיכים למזח ומגלים שפספסנו את ה - Harbour hopper הראשון ותופסים את הזה שאחריו ונהנים מסיור
באוטובוס האמיפיבי בים וביבשה ואפילו מגיעים לירי התותח בסיטאדל בשתיים עשרה בצהריים.
עוזבים את הליפקס היפיפייה לכיוון אנטיגוניש ועולים בדרך מדהימה לאורך החוף המזרחי. עוצרים בג׳דור ובשרברוק עיירות אטלנטיות מנומנמות גם בצהרי היום.
מגיעים בערב לצימר המדהים באינטיגוניש Azelia farmhouse
שם מקבלים את פנינו האלפקות החתול לאקי וזוג מבוגרים מקסימים שמקבלים אותנו בחמימות רבה. ארוחת ערב אוכלים במסעדה מקומית נהנים מצ׳אודר דגים מדהים ומנות דגים נפלאות מאוד מקומי. חוזרים לחדר המקסים שלנו בסוף העולם שמאלה.
יום שישי מאינטיגוניש לקייפ ברטון - קמים בבוקר לנוף מדהים מהחדר שלנו אצל הזוג המקסים הזה באינטיגוניש.
את הבוקר מתחילים בארוחת בוקר מפנקת שמגישה לנו בעלת הבית כמיטב המסורת הקנדית. כלי פורצלן אומלט מפנק וסלט פירות יער טריים ומדהימים. מתקשים להיפרד מהמקום אבל רגע לפני שעוזבים הולכים עם בעל הבית להאכיל וללטף את האלפקות העדינות שבעל הבית מגדל.
מזג האוויר לא יכול להיות מושלם יותר 16 מעלות שמש זורחת ושמיים נקיים. אנחנו מתחילים את המסע לקייפ ברטון. בכניסה לקייפ עוצרים בתחנת מידע ומקבלים מסלול מומלץ לאורך החוף המערבי לכיוון באדק. בין השאר עוצרים במזקקת וויסקי ועורכים שם סיור ומודים ששתינו כבר וויסקי יותר מוצלח. רגע לפני באדק עוצרים בבייקרי נהדר the dancing gote ושם כרגיל מנצחת הבחירה של ים - כריך אבוקדו ובייקון מהמם. גם המרקים והמאפים שנבחרו היו נהדרים. לאחר זמן קצר מגיעים ל b&b שלנו
auld farms in baddek. ובהמלצת הבעלים יוצאים למסעדת לובסטרים בבאדק מה שמסתבר כהמלצה לא הכי טובה. למרות ההתנסות הנחמדה עם הלובסטר ועם הכמות האדירה של הצדפות שקיבלנו. לפחות הרווחנו דרך מדהימה לבדאק ומגדלור גם.
יום שביעי Cabot trail וקייפ ברטון נשיונל פארק - אחרי ארוחת בוקר נחמדה עם עוגת תפוחים מדהימה יוצאים לעוד יום של מזג אוויר בהזמנה. מתחילים את הטרייל בקריאות התפעלות בהתחלה מצבעי השלכת האדומים ואחר כך מהמפרצים ואגמים בצד הדרך. נכנסים למרכז המבקרים של הפארק משלמים ומדביקים את התג על המכונית. מקבלים המלצות לנקודות עצירה בדרך ונכנסים לפארק.
מתחילים במסלול הליכה של 10 ק״מ הנקרא skyline ובוחרים את המסלול הארוך.
בניגוד לשאר המטיילים מתחילים דווקא מהמסלול הימני העובר בתוך החורש מ
אמא כרגיל קצת נלחצת אבא מרגיע שהוא יסתדר גם בלי waze וכרגיל מגיעים בשלום לבאדק. את הערב מסיימים בפיצה הכי טובה בבאדק ובירה גם.
יום שמיני המעבר לאי הנסיך אדוארד - היום אנחנו עוזבים את באדק אבל לא לפני ביקור במוזיאון גרהם בל. מעבר להמצאת הטלפון אנחנו לומדים על פטנטים רבים אחרים שבל המציא. בין השאר
רחפת ענקית. אחרי צילומי נוף בחצר המוזיאון אנו מזדרזים להגיע ולתפוס את המעבורת של שלוש וחצי בקריבו לנסיך אדוארד. בזמן ההמתנה לעלייה למעבורת עורכים פיקניק מאולתר על המזוודות שבבגאז'. אבא מכין לנו כריכים עם גבינה ופרושוטו ואנחנו משתדלות לא להסתכל בעיני שאר הממתינים בתור כדי שלא נראה את מבטם הנדהם למראה חסרי הנימוס האלה שאוכלים ככה באמצע המתנה למעבורת. אחרי הפלגה נוחה של שעה ורבע יוצאים לכיוון צ'ארלטאון שמתגלת כעיירה מקסימה. מגיעים למלון המהודר שלנו the great george ומקבלים דירה מדהימה מפוארת ומאובזרת רק שזאת מתגלת כסובלת מבעית רעש שלא מתאימה לעכברי כפר כמונו.
מיד כשהגענו מנסים לטוס לעבר חוף ברקלי כדי לראות את השקיעה אך לצערנו לא מוצאים אותו ומפספסים את השקיעה. מפצים את עצמנו בארוחת דגים מצוינת ב
Water prince corner shops .
יום תשיעי ביקור בחווה הירוקה ביתה של האסופית ויציאה לניו ברנזוויק - את הבוקר פותחים בארוחת בוקר מהודרת במלון. עושים סיבוב קטן בעיר ומתפעלים שוב ממזג האוויר המדהים שזכינו לו באוקטובר ויוצאים לביקור בביתה של האסופית. בחצר הבית קוראים פרק מתוך הספר ובטוחים שכשמונטגומרי כתבה את הספר היא לא דמיינה
עוזבים את המקום לכיוון הגשר לא לפני שגובים מאיתנו 50 דולר כנראה גם על המעבורת שלא שילמנו. נכנסים למרכז מבקרים ומצטיידים בחומר רב על ניו ברנזוויק. וממשיכים לבי אן בי המקסים שלנו ב Hoopwell ובדרך ממשיכים להתפעל מצבעי העצים בשלכת. מגיעים לבי אן בי המקסים innsfree B&B בערב עוד נקפוץ למסעדת בוקרים נחמדה.
יום עשירי Hoopwell ו park fundy - אחרי ארוחת בוקר מדהימה מקבלים שובר כניסה מהמארחים לHoopwell ויוצאים לאחד מהמקומות הכי יפים בטיול שלנו עד עכשיו. מגיעים בבוקר כמעט בשיא השפל מטיילים מצטלמים על קרקעית האוקיינוס ומקבלים הסבר מרתק על תהליך הגאות והשפל ממדריך מקומי. כבר מתחילים להתרגש לקראת החזרה שלנו בערב למקום בשעת הגאות. מזדרזים לפארק פאנדי כדי להספיק ללכת בכמה מסלולים. מתחילים במסלול הקצר והמקסים של המפלים ממשיכים למסלול מתהו הד ובשל קוצר הזמן מחליטים לוותר על המסלול
בערב חוזרים למסעדת הבוקרים הנחמדה ומתחילים לתכנן את היום הבא.
יום אחד עשר יוצאים לכיוון הדרך האקדית - אחרי ארוחת בוקר גורמה ( ביצת בנדיקט ) נפרדים מבעלי הבית הדרום אפריקאיים שלנו ויוצאים לדרך האקדית. בדרך עוצרים במונקטון לקניות. אבא לא מפסיק להתרגש מחנות Traker על כל מגוון החכות וציוד המטיילים שבה. ממשיכים במתחם לעוד כמה חנויות עד שאמא מאבדת לגמרי את הסבלנות.
ואז יוצאים לדרך החוף האקדית שם מקבלים את פנינו דגלי צרפת והכוכב הזהוב שעליהם. דרך מקסימה עם עצירות קטנות עד Miramichi שנבחרה לתחנת ביניים לפני ההצפנה לחצי האי גאספ. ב- Miramichi מתארחים בבי אן בי נחמד מקבלים קומה שלמה רק לעצמנו בבית שגילו כנראה 120 שנה. יוצאים לארוחת ערב בפאב אירי מקומי אבא ואמא שותים גינס אמא אוכלת פשטידת רועים טעימה אבא פיש אנד צ׳יפס וים הפעם מסתפקת בנגאטס וצ׳יפס. מהפאב אנחנו רואים שקיעה מדהימה כשבאופק נראה גם הגשר.
יום שנים עשר - עושים את דרכנו לכיוון קיובק - אחרי לילה גשום במיוחד (הראשון שהיה לנו בטיול הזה!). קמים לבוקר מעט סגרירי. אוכלים ארוחת בוקר נחמדה ואחרונה בסגנון אנגלי ומתחילים בדרכנו לכיוון חבל הארץ החדש - הצרפתי.
קויבק - אזור גאספ בדרך נוסעים לאורך החוף האקדי ומגלים שהכפר ההיסטורי סגור בתקופה זאת של השנה. מרגישים כבר את מלחמת הדגלים כשדגל צרפת עם הכוכב המוזהב שולט. עוד רגע נעזוב את ניו ברנזוויק והיות והיום חוגגים הקנדים את הטנקס גיבינג - הכל סגור ואנו נאלצים להתנסות לראשונה באוכל הנוראי של טים הורטון.
בגלל המרחק המאוד גדול לגאספ עושים עצירה ללילה בעיירה מריה ומגלים מיד בעזרת בעל הבית הנחמד שהגענו לאזור הגורמה של קויבק. בערב אוכלים במסעדה שהמליץ בעל הבית טועמים לראשונה פוטין שזהו צ׳יפס מקומי ועליו גבינה, נהנים ממרק דגים מדהים וקינוחים מהממים.
יום שלושה עשר בדרכנו לפרס ולגאספ - מתעוררים בבוקר ב b&b המקסים שלנו במריה Gite la Martin pecheur היישר לארוחת בוקר הכי גורמה שאפשר - יוגורט עם פירות יער מהגינה קרפ גבינה ומייפל מהמם. הולכים למוזיאון המאובנים מיגוואשה וחווים את מעבר החיים מהים ליבשה -
אבולוציה בהתגלמותה. יורדים לחוף וגם שם מתרגשים למראה המאובנים הפזורים. לפני שעוזבים את מריה נכנסים לבולנג׳רי נהנים ממאפים טעימים וגם בייגל עם סלמון מקומי נהדר. בבונאונטור נכנסים למוז
Brise Bise אוכלים מרק דגים מדהים וגם פיש אן צ׳יפס נהדר ואמא ואבא שוב טועמים בירה מקומית טעימה מגאספ. ים מתכננת את צלחת הצדפות של מחר.
יום ארבעה עשר ביקור בפארק המדהים פורילון - מתעוררים בבוקר לארוחת בוקר נחמדה. ויוצאים לפארק המדהים הזה. למזלנו עוצרים בתחנת המבקרים בגאספ ומגלים שהפארק כבר סגור בעונה הזאת אבל אל דאגה אפשר לטייל בכל המסלולים רק בלי לשלם. מזג האוויר שוב מאיר לנו פנים ואת היום אנחנו מתחילים במסלול של ארבעה ק״מ.land end צועדים בחשש בגלל כל אזהרות הדובים ומגיעים בסוף לקצה היבשה עם נוף מדהים. בדרך פוגשים pork epic שזה סוג של דורבן איטי ורגוע( איך לא...קנדה). את הדרך חזרה אנחנו כבר עושים בשביל הצדדי אחרי שהתגברנו על הפחד וממשיכים לחפש בעקשנות כלבי ים ולוויתנים אך שום דבר. ממשיכים אחרי פיקניק קצר לנקודת תצפית מדהימה cap Bon ami ושם איך לא פוגשים שוב את ידידנו pork epic
אי שם במים נראים כלבי ים שעסוקים בציד אך לוויתנים איין. חוזרים למלון שלנו והבעלים בטובה מאפשרת לנו לעשות כביסה במכבסה של המלון עצמו ומתכוננים לעוד ארוחת ערב במסעדה שלנו מאמש לא לפני שמבינים שמחר מחכה לנו דרך ארוכה מאוד עד רימורסקי לילה לפני שנחצה שוב ליבשת.
יום חמשה עשר החוף המערבי של גאספ בדרך לרימורסקי - עוזבים את המלון החביב שלנו בגאספ ומתחילים מסע ארוך לאורך כביש 132 החוף המערבי של חצי אי גאספ. אבא מופתע ולא בפעם הראשונה ממספר השעות הרב שעליו לנהוג היום. ה waze מראה חמש אבל אנחנו יודעים שזאת רק ההתחלה. עד סנט אן כשעתיים וחצי אנחנו נוסעים די ברציפות כי אמא עדיין מקווה שתהיה ולו רק טעימה מפארק גאספזי.
בסנט אן תופסת את עינינו הבולונג׳רי עם הסמל שחוזר על עצמו - גורמה גאספזי. ואכן אנו טועמים שם מאפים נהדרים וקפה לא רע בכלל. חוזרים למרכז המבקרים הסגור בעונה זאת ובעוד אנו אוספים מפות בחוץ מגיעה מנהלת המקום ומבטיחה שהפארק פתוח וניתן לעשות עוד כמה טרקים. אנחנו מזדרזים לפארק שנמצא שלושים דקות מסנט אן ובמרכז המבקרים ממליצים לנו על הליכה במסלול מונט הרנסט ואפילו מבטיחים שנראה אייל קורא moos-
מיד בתחילת המסלול אנו מגלים נוף אחר לגמרי ממה שהתרגלנו עד כה, נוף פראי שחשוף לרוחות.
אנחנו מסיימים את המסלול בשעה ורבע ומתחילים את דרכנו לרימורסקי תחנתנו לפני החזרה ליבשת ולטדוסק. המלון ברימורסקי Hotel st Germaine נראה בהתחלה מאוד מוזר אבל להפתעתנו החדר מודרני ומאובזר. בהמלצת אחת הנשים במלון והיות ויורד גשם אנחנו מסתפקים במסעדה שממול Greco ולמרות שיש תפריט רק בצרפתית ורק מלצרית אחת מדברת מעט אנגלית אנחנו מבינים שהגענו ביום שנשלם על מנה שניה דולר אחד בלבד. אוכלים סלמון הליבוט ופירות ים ויין גם.
יום ששה עשר עוזבים את האיים האטלנטיים בדרך לטאדוסק במעבורות - את הבוקר פותחים במלון המוזר שלנו ברימורסקי בכניסה לחדר מחכות לנו תיבות אוצר ובתוכם ארוחת הבוקר שלנו. יוצאים לכיוון Rivière du loup במעבורת שעלתה לנו מעל 100 דולר לכיוון סנט סימון. משם ממשיכים כעשרים וחמש דקות למעבורת השניה שתקח אותנו לטאדוסק אבל בדרך עוד מספיקים לעשות פיקניק קצר לחופו של האגם ביום שמש קריר. מגיעים ל b&b שלנו Auberge la saints paix מקבלים חדר עם נוף אבל מבינים שהמקלחת והשירותים נפרדים. מוותרים על הנוף לטובת הפרטיות - חדר עם מקלחת בתוכו. מזמינים ליום שלמחרת סיור ליויתנים בזודיאק וסיור תצפית דובים אחר הצהריים. יוצאים לטיול רגלי לאורך המזח בתקווה אולי לראות לוויתן מהחוף. לא רואים אבל נוף מדהים רואים. בערב אוכלים במסעדת גורמה la Matilda ומבינים שצבי ברוטב שוקולד מייפל זה מדהים אבל גם המחירים מדהימים לא פחות.
יום שבעה עשר טאדוסק לוויתנים ודובים - אחרי ארוחת בוקר חביבה מתלבשים היטב (6 מעלות בחוץ). יוצאים לקבל בגדים נוספים לפני השיט בזודיאק. הסקיפרית שלנו נותנת הקדמה ויוצאים לים. היום אנחנו ברי מזל הצלחנו לראות להקות של לוויתני בלוגה, ראינו לוויתני מינקי שהם רק אורחים כאן ומיד יעזבו למקום חמים יותר וראינו גם את הלוויתן השני בגודלו בעולם, פיין. כמו כן גם רואים עשרות כלבי ים. קר נורא אבל ההתרגשות בשיאה. את הקור אנחנו יוצאים לה
יום שמונה עשר מטאדוסק לקויבק סיטי - אחרי ארוחת בוקר חביבה עוזבים את טאדוסק לכיוון קויבק סיטי. נוסעים לאורך אזור החוף שארלבואה לפנינו כמאה שבעים ק״מ עד קויבק סיטי. בדרך עוצרים בתחנתנו הראשונה בעיירה הציורית Baie - Saint- Paul אחרי טיול קצר וכשמתחיל לרדת גשם ממשיכים לנסוע (לא לפני שטועמים מאפים נהדרים בבולנג׳רי מקומי) ועוצרים
יום תשעה עשר קויבק סיטי אירופה באמריקה - קמים בבוקר בזריזות לארוחת בוקר מאוד שיקית שמוגשת לשולחן לפי הזמנה. ים אוכלת ואפל עם פירות - מדהים ואמא ביצי בנדיקט וואי זה טעים. בתשע מגיעים לפגישה עם סם לסיור חינמי בעיר. סם נותן בעיקר קוריוזים אבל פחות מדי הסבר והיסטוריה של העיר. אחרי הסיור ממשיכים לבד. מבקרים בשוק שבנמל הישן קונים סירופ מייפל עולים חזרה לעיר טועמים בירה מקומית ואיך לא ...מנסים שוב את הפוטין. מלטפים את החמור המקומי אלדו נכנסים לכנסיות מקנחים בגלידה מדהימה The
יום עשרים בדרך לתחנתנו האחרונה לטיול זה – מונטריאול - קמים בבוקר נהנים שוב מארוחת
בוקר גורמה בקויבק סיטי ויוצאים בגשם לכיוון מונטריאול ושוב אומרים איזה מזל שהיה לנו בטיול הזה - גשם רק בדרכים. נוסעים כשלוש שעות ליעד הביניים אאוטלט פרימיום מונטריאול וכמו שאמרו קודמנו אין מה להשוות לאוטלטים בארה״ב. מגיעים למונטריאול בערב גשום ואת פנינו מקבל דגל פלסטין ענק צבוע על בניין גבוה... וכל אחד ודעתו הוא. מגיעים למלון שלנו Le Square Phillips Hotel. את הרכב לוקח השוער לחנייה שתעלה לנו 23 דולר ליום. מקבלים חדר ענק במיוחד ויוצאים מיד לנסות את מסעדת keg המונטריאולית אך להבדיל מאחותה בטורונטו האכזבה גדולה.
יום עשרים ואחד מונטריאול - יום ספורטיבי - היום מתחיל בארוחת בוקר פשוטה במיוחד וזאת בלשון המעטה וואו התרגלנו לארוחות בוקר גורמה. יוצאים לפעילות מקסימה - רכיבת אופניים
מודרכת במשך חמש שעות בחברת Piz & Follwell Co. המדריך שלנו ג׳ף מוביל עשרה רוכבי אופניים בטיול קסום ברחבי העיר. עוברים בדאון טאון, בעיר העתיקה לאורך הנהר, הפסקת צהריים בשוק לארוחת פיצה ורכיבה בפארקים וקינוח בגלידרייה שכונתית כיף גדול. אם לא הספיק המאמץ הגופני עד עכשיו אז מחליטים לקחת אוטובוס מספר 11 ולעלות לתצפית מונט רייאל - וואו אמיתי. את הדרך למטה עושים ברגל היישר לרחוב החנויות לה קטרין. מטיילים עוד קצת ואת הערב מקנחים בביסטרו צרפתי קרוב למלון.
יום עשרים ושניים יום אחרון לטיול במונטריאול - יוצאים לנו לכיוון כיכר D- arm.
בה ביקרנו אתמול בסיור הרכוב שלנו ומחליטים להיכנס לכנסיית נוטרדאם היפיפייה.
משלמים 5 דולר לאדם ונכנסים לכנסייה שמתגלת יפה במיוחד. משם ממשיכים לכיוון הצ׳ינה טאון שמתגלת כלא אטרקטיבי במיוחד. מחליטים לבקר בשוק Gean talon market לוקחים את המטרו ומגלים שוק קטן וחביב ט
יום עשרים ושלושה מונטריאול לטורנטו - קמים בנחת יוצאים באיזי לכיוון שדה התעופה במונטריאול לקחת את הטיסה שלנו לטורנטו וממנה כעבור שעה וחצי לישראל. מתרגשים מאוד מהמחשבה שמחר בבוקר, שבת , נפגוש את החייל שלנו תו שאותו לא ראינו כבר מעל חודש ונחגוג איתו לפחות את החג השני של סוכות. מצפים מאוד לימי החג האלה בהם נוכל לנוח ולהתגבר על הג'טלג לפני חזרה לשגרה. מחזירים את האוטו בשדה התעופה משלמים 450 דולר על החזרת הרכב ביעד אחר ועולים לטרמינל. בעוד אנחנו יושבים וממתינים אמא מקבלת הודעה מהאפליקציה שהמטוס שלנו ימריא בשעה איחור. הדאגה שנפספס את הטיסה לארץ לטורונטו מתחילה לכרסם במחשבתנו. ניגשים לשירות לקוחות של אייר קנדה ושם מיד מציידים אותנו במשפטי הרגעה שהמטוס לישראל יחכה כי הבעיה היא בטורונטו ואנחנו נרגעים חלקית. כבר בנחיתה בטורונטו אנחנו מבינים שאם הטיסה לארץ לא מתעכבת, אנחנו לא טסים היום. רצים כמו מטורפים לגייט ושם מונעים מאיתנו להיכנס וכאן אנחנו מבינים שפספסנו את הטיסה לארץ ולא באשמתנו. כאן מתחילה הסאגה המטורפת של קבוצה של כ 25 ישראלים שפספסו את הטיסה בגלל האיחור של מטוס אייר קנדה ממונטריאול.
אבודים בטורונטו - שלושה ימים נוספים בקנדה ולא מרצון -
כאן מתחילים שלושה ימים של התנהלות של קבוצת ישראלים מול חברת אייר קנדה שמגלה אטימות ,חוסר נדיבות חוסר יעילות ועוד חסרים רבים אחרים. בערב הראשון נותנים לנו להמתין כשלוש שעות ליד עמדת החברה ללא כל נציג שניגש, ללא שתיה וכיבוד קל אלא לאחר שביקשנו. בשלב זה הם מודיעים לנו שאין להם כל טיסה חילופית להציע לנו והם שולחים אותנו לכמה מלונות בשטלים שחולפים מחוץ לשדה. בעשר בלילה אנחנו מגיעים למלון עלוב שאין בו אפילו אפשרות לאכול ארוחת ערב. מבואסים הולכים לישון ומקווים שאולי ביום למחרת תימצא טיסה לארץ.
כך נוצרת לה קבוצה ישראלית קטנה וחמודה עם הוואי והומור ובעיקר עם שם של קבוצת וואטסאפ - אבודים בטורונטו.
במשך שלושת הימים הבאים נלמד להכיר כל פינה וכל מנהל שאולי יביא אתו את הבשורה שאכן נמצאה טיסה לארץ. לומדים להכיר ולדרג את המסעדות בשדה לפי סוג הארוחות שבעבורן מקבלים וואצ׳רים מאייר קנדה. ביום שני בערב טסים סוף סוף לארץ אחרי 3 ימים בלי מזוודות ובגדי החלפה אבל עם קבוצה חביבה וחברויות חדשות. לסיכום גם שלושת הימים הללו לא ישנו את דעתנו שקנדה מדינה מדהימה עם נופים עוצרי נשימה עם אנשים מקסימים במיוחד ואוכל גם ואנחנו כמובן עוד נחזור..…
