צוקי סלע עצומים, מעוטרים בקרחונים וקצת שלוגיות שנותרו מהחורף, עצים מחטניים ירוקי-עד מסודרים בסדר מופתי, והכל משתקף באגם צונן בגוון כחול-טורקיז בוהק: זה פחות או יותר מה שתמצאו בחודשי הקיץ בהרי הרוקי הקנדיים (Rocky Mountains), יעד שנחשב לאחד היפים והמבוקשים ביותר בצפון אמריקה. הרכס, שרובו נמצא בפרובינציית אלברטה (Alberta), גובל בחלקו המערבי בבריטיש קולומביה השכנה. האזור שכולל את בריטיש קולומביה ואת הרי הרוקי (הרוקיז) נקרא בהכללה "מערב קנדה".

בכתבה ננסה לעשות קצת סדר במסלולי הטיול באזור זה, איפה כדאי להתעכב ומה הגורמים שצריך לקחת בחשבון. הרוקיז הקנדיים הם כמובן חלק בלתי נפרד מהתכנית, אבל ממש לא החלק היחיד: בריטיש קולומביה, שלעתים חוסה קצת בצילם של הרוקיז, מציעה גם היא מגוון אדיר של נופים, שמורות טבע ומסלולי הליכה שיהיה חבל לדלג עליהם. טיול שישלב את בריטיש קולומביה עם הרוקיז הקנדיים ייתן לכם את המיטב של הטבע הקנדי.

בניית המסלול

נקודת הגישה הקרובה ביותר לרוקיז היא העיר קלגרי (Calgary), שנמצאת במרחק של כשעה וחצי נסיעה מהעיירה בנף (שנמצאת בתוך שמורת בנף). מדובר על עיר די גדולה (מעל מיליון תושבים) עם שדה תעופה בינלאומי שמקבל טיסות על בסיס יומי מכל רחבי אירופה וצפון אמריקה.

במסלול שמשלב גם את הרוקיז וגם את אזור החוף, כדאי שהנחיתה תהיה בונקובר וההמראה בסוף המסלול תהיה מקלגרי (או ההיפך). ברוב המקרים מומלץ להתחיל את הטיול דווקא בונקובר ולא בקלגרי, במטרה לשמור את הרוקיז לסוף בתור שיא הטיול. חשוב לזכור שהמרחק בין ונקובר לבין הרוקיז הוא כ-800 ק"מ בדרך הקצרה ביותר - נסיעה שלוקחת לפחות יומיים אם לוקחים את הדרך המהירה והפחות-מעניינת, ויכולה בקלות לקחת גם שלושה ימים ומעלה אם רוצים לנסוע דרך כבישים נופיים יותר ולהקדיש זמן למקומות יפים על הדרך.

עבור מי שלרשותו עומדים 10-14 ימים לטיול כולו, עדיף לכסות את המרחק הזה באמצעות טיסת פנים קלילה של שעה וחצי בין ונקובר (או ויקטוריה) לקלגרי. גם אם הדבר מצריך השכרת רכב שנייה, טיסה שכזו תאפשר לכם להתמקד במקומות המעניינים ביותר במערב קנדה, במקום לבזבז זמן על נסיעות פחות אטרקטיביות. יש המעדיפים להתחיל בקלגרי ולסיים בעיר אדמונטון (או ההיפך) כדי לא לנסוע באותה דרך פעמיים, אבל הנסיעה בין ג'ספר לאדמונטון (ארבע שעות) היא לא משהו לכתוב עליו הביתה, ולטעמי עדיף בהרבה לנסוע הלוך ושוב על ה-Icefields Parkway מבנף לג'ספר ובחזרה. אחרי הכל, לא כל יום נוסעים באחת הדרכים היפות בעולם, ובכיוון ההפוך הנופים לא נראים אותו דבר.

סדר הלינות האידיאלי במסלול קלגרי-קלגרי יהיה: בנף » ג'ספר» לייק לואיז, כאשר ניתן להוסיף לינה ליד שדה"ת של קלגרי בתחילת המסלול ובסופו, בהתאם לטיסות שהוזמנו.

הערה: משפחות עם ילדים עשויות להימשך בכל זאת לאדמונטון, שם נמצא מרכז קניות ענקי (West Edmonton Mall) עם פארק מים מקורה ועוד אטרקציות מעין אלו.

ונקובר ואזור החוף

כאמור, כדי למצות את מערב קנדה כמו שצריך רצוי מאוד להקדיש זמן לא רק לרוקיז אלא גם לאזורי החוף של בריטיש קולומביה, אולי הריכוז הגדול בעולם של מקומות ששמם מתחיל באות ו': העיר ונקובר, האי ונקובר שעליו נמצאת העיר היפה ויקטוריה והשמורה החופית פסיפיק רים (Pacific Rim) וכן עיירת הסקי וויסלר (Whistler) שמצפון לונקובר. ונקובר וויקטוריה מגוונות את המסלול עם קצת אורבניות בריאה, ואזורי החוף של האי ונקובר מוסיפים טבע מסוג אחר, עם יערות גשם, חופים פראיים ואפשרויות לצפייה בבעלי חיים ימיים.

באי ונקובר בפרט יש כמה אטרקציות רציניות ופחות מוכרות שמצדיקות הגעה מיוחדת: אתר יפהפה אחד הוא מפרץ המעיינות החמים בטופינו (Tofino Hot Springs Cove) - שייט של כשעה וחצי מהעיירה טופינו (או טיסה של רבע שעה במטוס קל ימי) יביא אתכם לתחילת מסלול רגלי נהדר בתוך יער גשם בתולי. אחרי חצי שעה של הליכה נינוחה, מגיעים לחוף ובו נביעה טבעית של מים חמים בטמפרטורה מושלמת, שנשפכים דרך נקיק צר ומספר בריכות טבילה קטנות לתוך האוקיינוס. המקום מומלץ במיוחד בשולי העונה, כאשר מספר המבקרים במקום קטן יחסית.

אטרקציה שווה אחרת באי ונקובר (אם הגעתם בעונה המתאימה) היא סיורי תצפית בדובי גריזלי. מהיישובים Campbell River ו-Telegraph Cove שנמצאים לאורך החוף הצפוני של האי, ניתן לצאת לשייט יום אל פיורדים עמוקים שדובים משוטטים לחופיהם. הדובים פעילים בעיקר בתחילת חודש יוני, כאשר הם מגיעים לחוף בשעות השפל כדי לחפש סרטנים וצלופחים בין הסלעים, ובחודשים ספטמבר-אוקטובר, אז נמצאת נדידת דגי הסלמון בשיאה, והדובים מגיעים לנחלים כדי לתפוס כמה שיותר מהם לקראת שנת החורף.

בוויסלר הטבע אמנם קצת פחות דרמטי בהשוואה לרוקיז, אבל מדובר על עיירת סקי חמודה מאוד, עם אפשרויות מגוונות לפעילויות לכל המשפחה (מסלולי אופניים בכל הרמות, אתר אומגה משוגע), ורכבל מפלצתי אחד שתלוי בין שתי פסגות ונחשב לאטרקציה המרכזית במקום.

בין ונקובר לרוקיז באיזי

מי שבאמתחתו למעלה משבועיים יכול בהחלט לשלב נהיגה בין ונקובר להרי הרוקי. הנתיב המקובל עובר דרך כביש 99 והעיירה וויסלר שכבר הזכרנו. הנסיעה בקטע הסמוך לונקובר היא בין מפרץ Howe התכול לבין צוקי החוף, כאשר בדרך יש מספר מפלים חביבים ואף רכבל חדיש בשם Sea to Sky Gondola שנפתח בשנים האחרונות. לפני וויסלר עצמה, עוברים בעיירה סקוואמיש (Squamish) שנחשבת למכה של מטפסי סלעים.

ממזרח לכביש שוכן פארק עצום ונסתר ברובו בשם פארק גריבלדי (Garibaldi Provincial Park). הפארק מורכב מסדרת הרי געש רדומים, שסלעים מגמטיים כהים בגווני השחור-חום-אדום מעטרים את פסגותיהם. למרבה הצער, אין דרכים שנכנסות לעומק הפארק אלא רק שבילי הליכה ארוכים ומאמצים, אבל מי שבכל זאת רוצה להציץ, יכול לעלות בסקוואמיש על מטוס קל שייקח אותו לסיבוב יפהפה מעל האזור.

צפונית לוויסלר, כביש 99 חוצה את ההרים דרך סדרת עמקים צרים, ובצד השני מתגלה חבל ארץ צחיח עם גבעות שבמרכזו העיר קמלופס (Kamloops). בקיץ, הטמפרטורות פה יכולות לעלות בקלות מעל 30 מעלות, ובשנים האחרונות יש באזור גם לא מעט שריפות שמגיעות לממדים בלתי רצויים.

למרבה המזל, כבר שעה קלה אחרי שעוזבים את קמלופס, הנוף הקנדי הירוק חוזר ללוות את הנסיעה. פארק וולס גריי (Wells Gray), ליד העיירה קלירווטר (Clearwater), מספק שניים מן המפלים היותר מרשימים שתראו בטיול, וגם הרבה מאוד יתושים. באותו עמק נמצאת גם העיירה בלו ריבר (Blue River), מקום נוסף בו אפשר לראות דובים בשטח המחייה הטבעי שלהם. חברה מקומית מציעה כאן סיורי שייט על נהר הת'ומפסון, במהלכם יש סיכוי סביר מאוד לחזות בבעלי החיים הללו מקרוב. מבלו ריבר, הדרך עד הר רובסון וג'ספר קצרה.

כתחליף לנסיעה דרך כביש 99 אפשר לבחור בנתיב נסיעה דרומי יותר, שיקרוץ לחובבי יין וקולינריה. עמק אוקאנאגן (Okanagan) נמצא במרחק של כארבע וחצי שעות נסיעה מזרחית לונקובר, ונהנה ממיקרו אקלים ייחודי שמאפשר גידול גפנים ופירות. לאורך העמק יש סדרה של אגמים גדולים, שבקיץ אף מגיעים לטמפרטורות נוחות מספיק לרחצה ולספורט מים, והחוויה כולה מזכירה גרסה קנדית משודרגת של אזור הכנרת-גולן.

הרי הרוקי הקנדיים

הפארקים הלאומיים של הרוקיז, בנף, ג'ספר, יוהו וקוטנאי, זוכים לביקור של יותר מארבעה מיליון מבקרים בשנה, והמספרים רק הולכים וגדלים ככל שיותר אנשים בעולם יכולים להרשות לעצמם לטייל. עם זאת, עדיין לא צריך להיבהל. ההיצע המוגבל יחסית של מקומות הלינה והעובדה שהמבקרים מתפרסים על פני שטח נרחב, מביאה לכך שהעומסים מורגשים רק בנקודות מסוימות ובשעות מסוימות, ודי קל להימנע מהם.

רוב המבקרים מקדישים בסביבות שישה-שבעה ימים מלאים ל"סיבוב נקודות תצפית" קלאסי בין השמורות, שיכלול את רוב נקודות העניין הסמוכות לכביש, אבל לא ישאיר יותר מדי זמן לטיולי יום רגליים. מיטיבי לכת, אוהבי טבע מושבעים או אנשים שפשוט אוהבים לטייל יותר באיזי, יכולים להרחיב את הטיול ל-10-14 ימים. בכל מקרה, לא מומלץ ללכת על פחות משבוע, אלא אם כן אתם ממצים נופים מהר מאוד, שלמים עם ויתור על חלק ניכר מהאטרקציות, או סתם אוהבים לרוץ ממקום למקום. מעבר לכך, צריך לזכור שמדובר באזור עם מזג אוויר הפכפך, שמשפיע מאוד על חוויית הטיול. אם כבר טסתם 17 שעות נטו במיוחד מהארץ, אתם רוצים להגדיל את הסיכוי שלכם לתפוס ימים יפים וליהנות מהנופים במיטבם.

עיקר הטיול ברוקיז הוא על ציר באורך של כ-300 קילומטרים שמחבר בין העיירה בנף בחלק הדרומי לעיירה ג'ספר בחלק הצפוני. רוב הנסיעה היא על דרך נוף מפורסמת בשם Icefields Parkway, שאין מספיק סופרלטיבים כדי לתאר את יופייה. בין בנף לג'ספר יש רק עוד שני יישובים קטנים שאפשר ללון בהם, בהנחה שמזמינים חדרים בשלב מספיק מוקדם - הכפר לייק לואיז (כ-45 דקות צפונה מהעיירה בנף, ועדיין בתחומי שמורת בנף) והעיירה הקטנטנה פילד (Field), כשעה ורבע נסיעה מבנף, בתחומי שמורת יוהו. לינה של לפחות 2-3 לילות בלייק לואיז או פילד מומלצת מאוד (כתוספת ללינה בעיירה בנף), שכן הדבר יאפשר לכם גישה מהירה בבוקר למקומות פופולריים במיוחד דוגמת אגם לואיז, אגם מוריין ואגם אמרלד, ויחסוך לכם זמן לא מבוטל על הכבישים. אם אין בנמצא חדרים פנויים בלייק לואיז או בפילד, אפשר כמובן להגיע לאזור במסגרת טיול יום מבנף או מקנמור הסמוכה, שנמצאת מחוץ לתחומי שמורת בנף.

מבחינת חלוקת הזמנים בין הפארקים, מכיוון שרוב האטרקציות מרוכזות באזור השמורות בנף ויוהו, נהוג להקדיש להן מעט יותר זמן לעומת שמורת ג'ספר.

לפירוט על האתרים העיקריים ברוקיז הקנדיים ובניית מסלול »

מחוץ למסלול התיירותי הרגיל

באזור הרוקיז יש גם כמה אפשרויות מעניינות עבור מי שמחפש פעילויות מיוחדות מעבר למה שכולם עושים (ומוכן להשקיע את הסכומים הדרושים). כשעה נסיעה ממערב לעיירה ג'ספר נמצא פארק הר רובסון (Mt. Robson Provincial Park). זהו ההר הגבוה ביותר ברכס (3,954 מ') וסביבו נופים משובחים של קרחונים תלויים, מפלי ענק וכמובן אגמים. אל תוך הפארק נכנס מסלול הליכה מדהים של 23 ק"מ בשם Berg Lake Trail. מפאת אורכו, המסלול נחשב לטרק של יומיים-שלושה לפחות, כולל לינה באוהלים באתרי קמפינג. אם אוהלים זה פחות הקטע שלכם, יש כאן חברת מסוקים שתטיס אתכם תוך 10 דקות חלומיות עד סוף השביל, ומשם אפשר ללכת בחזרה לכביש עוד באותו יום – כאשר רוב הדרך בירידה. עדיין מדובר בהליכה ארוכה ומאמצת של 6-9 שעות (בהתאם לקצב שלכם), אך בהחלט אפשרית. בגלל מגבלות של הפארק, הטיסות הללו יוצאות רק פעמיים בשבוע, כך שיש צורך לתכנן את המסלול כולו בהתאם.

אפשרות מלהיבה נוספת היא לינה בלודג'ים מבודדים בלב הטבע (Wilderness Lodges), לא רק ברוקיז אלא גם בסביבתם הקרובה. רכס הרי פרסל (Purcell) שממערב לרוקיז הוא אחד היפים והפראיים בקנדה, עם צוקי גרניט אדירים שמושכים מטפסי סלעים מכל העולם. למרגלות הרכס הוקמו שני לודג'ים שמארחים בקיץ חובבי Heli-Skiing, ובקיץ מציעים חבילות של Heli-Hiking. במסגרת שהייה של 3 לילות או יותר, ממריאים מידי יום עם מסוק לנקודה גבוהה כלשהי באזור, ויוצאים משם למסלול רגלי מודרך באזור אלפיני, זרוע אגמים, קרחונים וכרי עשב פורחים. הלודג'ים מכוונים כמובן לרמת אירוח גבוהה, כולל ארוחות גורמה, ספא וכל מה שנלווה לכך. הלודג'ים הללו פעילים בין תחילת יולי לתחילת ספטמבר, ובדרך כלל כדאי להזמין מקום לפחות חצי שנה מראש.

לסיכום

אם קראתם היטב בין השורות, אתם כבר יכולים להבין שאפשר לבלות הרבה יותר משבועיים במערב קנדה. הרוקיזז הם בהחלט הבסיס, אבל טיול בריא בבריטיש קולומביה ואלברטה יכול למלא בקלות שבועיים-שלושה ואפילו למעלה מכך. יש עוד לא מעט מקומות למטיילים מתקדמים, שלא דיברנו עליהם, כמו: בלה קולה (Bella Coola), צפון הרי החוף, ואזור הגבול עם אלסקה. אבל את זה כבר נשאיר לפעם אחרת.

לתחילת הכתבה

יובל שפירא טייל לראשונה במערב קנדה בשנת 2004, התאהב וחזר לסיבוב נוסף ב-2017. כשהוא לא חורש את קנדה ואת אלסקה הוא עובד בחברת "גלמונד מסעות גיאוגרפיים - טיול לאלסקה ולמערב קנדה". החברה מציעה שירותי תכנון טיול, הזמנות לינה ורכבים, וכן טיולים מאורגנים באלסקה ובקנדה עם מדריכים ישראלים מצוות החברה. באתר האינטרנט תמצאו מידע נוסף, מפות, טיפים ומסלולי טיול.

מתכננים לטייל בקנדה? מצאנו עוד כמה כתבות שיכולות לעניין אתכם: