הבלוג שלנו מתאר 11 יום נפלאים של זוג הורים ונערה שמגלים ארץ קסומה אנשים נפלאים ואוכל מדהים.
יום ראשון טיסת סאנדור לליסבון
אחרי שש שעות טיסה מגיעים לנמל התעופה בליסבון. איסוף מזוודות וקניית ואוצ'ר למונית בעלות 23 יורו במרכז המידע. תוך נסיעה קצרה מגיעים למלון המקסים שלנו Lisboa Carmo hotel שנמצא במיקום הכי טוב שאפשר לצפות. מלון בוטיק עם ארוחת בוקר חביבה ביותר. העובדה שהגענו באחת עשרה בלילה למלון לא מרתיעה אותנו כרגיל מלצאת ולטעום טעמים ראשונים במקום. הגענו למרכז אוכל ענק הנקרא Time out בו מוגשות מנות שף קטנות ממסעדות שף שונות בעיר. טעמנו תמנון נהדר וסלטי דגים נפלאים.
יום שני הכרות עם ליסבון הקלאסית
היום מתחיל בארוחת בוקר נחמדה במלון ואז יוצאים לסיור מודרך חינמי בליסבון הקלאסית. המדריך ג'ורג' מלווה אותנו למקומות קסומים תוך שהוא מספר לנו על ההיסטוריה של פורטוגל לה לא היינו מודעים כלל. בסוף הסיור הוא אפילו מציע להצטרף אליו למסעדה בה הוא אוכל ארוחת צהריים ואנו נהנים מארוחת פועלים אותנטית וטעימה.
אנו ממשיכים את דרכנו באופן עצמאי לאלפמה וזאת באמצעות החשמלית המפורסם E28. באלפמה אנחנו מסתובבים בסימטאות הצפופות נהנים מהנוף המדהים ויורדים חזרה למרכז לקנח בגלידה הכי טובה בפורטוגל גלידה סנטיני. לאחר מנוחה קצרה במלון אנחנו יוצאים לאכול במסעדת Carmo הסמוכה למלון שלנו נהנים שוב מתמנון וסטייק חזיר מצוין.
יום שלישי בבלם
היום הזה מוקדש לרובע בלם רובע מקסים לו אנו מקדישים כמעט יום שלם. מתחילים את הביקור בבלם איך לא בפסטיש אה בלם טועמים את הפסטיש דה נטה המקורית של בלם. ממשיכים למגדל בלם. עמידה ארוכה בתור מביאה אותנו למדרגות לוליינות שיובילו לראש המגדל עם נוף עוצר נשימה. משם אנו ממשיכים לביקור במוזיאון הימי המומלץ מאוד מקבלים מושג על גילוי הודו על ידי וואסקו דה גאמה ומתרשמים מכלי השיט מהתקופות השונות. אין ספק מוזיאון מרתק. משם אנחנו ממשיכים למונסטריו של בלם (המנזר) מנזר מדהים ביופיו (שימו לב שאפשר לקנות כרטיס משולב למגדל ולמנזר וכך לפחות לעמוד רק פעם אחת בתור הארוך). את הפסקת הצהריים שוב איך לא בפסטיש דה בלם. את הביקור בבלם אנו מסיימים במוזיאון הכירכרות המדהים. משם חוזרים באוטובוס צפוף ביותר למרכז ליסבון ומחליטים לנסות מסעדה קטנה באלפמה של זוג ברזילאי במסעדה שני שולחנות וההימור מתגלה כמוצלח מאפשרים לנו ארוחה מהירה שבני הזוג מכינים ממש ליידך אין ספק זו היתה חוויה מיוחדת במינה. הארוחה כללה בירה, לחם ברזילאי, וטוסטים עם רטבים שבני הזוג מכינים. בסוף קינחנו בעוגת בננה עם גלידה. המקום נקרא Estamine art food,drink Lisbon. אסור לשכוח שהמקום נמצא ליד אחת מנקודות התצפית הכי יפות בליסבון. את הדרך למלון אנו עושים בירידה תלולה מאוד מאלפמה.
יום רביעי מתחילים את הטיול בצפון פורטוגל
נפרדים מליסבון ומתחילים את הטיול שלנו בצפון פורטוגל.
לוקחים את הרכב השכור שלנו מ Avis ומתחילים את נסיעתנו לעבר תחנתנו הראשונה - Tomar מתחילים את הביקור ב castle de Tomar וב cove to the cristo שני אתרים מרשימים ביותר שמתחילים להכניס את אבא לאווירת משחקי הכס… אולי קצת יותר מדי. אחרי סיור יסודי והתעקשות למצוא את הכנסייה האבודה (שלמעשה הייתה ממש מתחת לפנס…). ממשיכים את דרכנו למרכז tomar במטרה לבקר בבית הכנסת שנותר ולראות עוד כמה סימנים על הבתים של האנוסים. בדרכנו לשם מזהים מסעדה מקומית בה סועדים המוני פורטוגזים מזמרים ומבינים שזה המקום לאכול בו : casa maternity & casa das ratas. נהנים מבקלה עם תרד תבשיל אורז עם אווז ונקניק שמשום מה מזכיר טעם של חמין ( אנוסים?). ומקנחים באגסים ביין , בפרופיטרולו ועוגת ביסקווטים וכמובן קנקן סנגריה. משם ממשיכים לבית כנסת עליו שומרת היהודיה השניה מתוך שתי משפחות שנותרו במקום... מתרגשים מאוד. ממשיכים לכיוון קויומברה מגיעים לבית הארחה מאוד חביב five seneses hostel מקום חביב מאוד חדר גדול וארוחת בוקר קטנה וחביבה. באותו ערב עוד מספיקים לטייל בעיירה צופים באירוע מוזיקה ותלבושות מסורתי ליד הכנסייה ואפילו מקנחים בארוחת לילה מלווה ביין ומנות דגים נחמדות במקום שנקרא dux.
יום חמישי הביקור בקויומברה
אוכלים ארוחת בוקר נחמדה במלון שלנו משאירים את המזוודות ויוצאים לביקור באוניברסיטה העתיקה של קויומברה. הביקור מתחיל בכניסה לספריה העתיקה והמרשימה מקשיבים להסבר של המדריכה האיטלקיה ונהנים מהקוריוז שבספריה גרה משפחת עטלפים שכנראה עושה הדברה ביולוגית באמצעות אכילת חרקים וככה נשארים הספרים העתיקים מוגנים. ממשיכים בביקור בשאר חלקי האוניברסיטה העתיקה והמרשימה. אנחנו עוזבים את קויומברה לכיוון טרנקוזו לפגישה אם נציגת מחלקת התיירות של העיירה שהבטיחה ללוות אותנו ולתת לנו מושג על היסטוריית האנוסים. לפני הפגישה נהנים מארוחת צהריים קלילה וטעימה ב Cantinho dos arcos. שם המלצר החביב מוסיף כמה טיפים על האזור היהודי ושמות המשפחה בעיירה שממש מצביעים על כך שמשפחות רבות הן בעלות שורשים יהודים. פוגשים את ורה המקסימה שמשקיעה מזמנה ביום ראשון ומלווה אותנו לסיור מרתק הכולל בתים מסומנים של האנוסים ובית כנסת משוחזר. בהחלט שווה את הנסיעה לעיירה החביבה הזאת מקנחים את הביקור במאפה מתוק בצורת סרדינים שורה מאוד ממליצה. מתחילים את דרכנו ל Armamar. מגיעים למלון שלנו Al palacio nova seara שיהיה הבסיס שלנו ביומיים הקרובים לטיולים בעמק הדוארו עם הנוף המשכר. כבר בקבלת הפנים אנחנו מבינים שנצטרך הרבה שפת גוף שכן המארחים שלנו לא מדברים מילה אחת באנגלית מה שהסתבר בהמשך כלא מפריע בכלל לקבל מהם את ההמלצות הכי טובות שאפשר היה לקבל על האזור. זה מתחיל בקבלת פנים עם פורטו ירוק ממשיך עם המלצה למסעדה נהדרת בה אכלנו פעמיים Fonte nova.
יום שישי עמק הדואורו המדהים
קמים בבוקר לארוחת בוקר מושקעת עם המון פירות,גבינות ומאפים מקומיים.
היום הוא אחד הימים החמים בטיול שלנו הגיע כמעט ל 37 מעלות. המארחת שלנו למרות קשיי השפה מצליחה לשלוח אותנו לאחד היקבים הטובים באזור: קווינטה דו טודו. שם אנחנו מקבלים הסבר על ייצור הפורטו וטועמים כמובן. ממשיכים לדרך מיוחדת המטפסת מעל הדואורו דרך שבה עוברת מכונית אחת בלבד וזו היתה שלנו כמובן. מדי פעם מגיח ממול חקלאי הבא לבדוק את הענבים בכרם שלו אבל נפש חיה לא עוברת בדרך המתפתלת. אמא כרגיל פוחדת אבא מתמוגג. בהמשך מגיעים לעיירה הקסומה Lamgo יושבים בשדרה לפיקניק קטן עם מאפים של נקניק וגבינה וסרדינים איך לא נהדרים ואז אחרי המלצות במרכז המידע המקומי מתחילים את סיור הכנסיות. למנזר למעלה עולים עם המכונית ולא לאורך המדרגות בגלל החום הכבד. אמא מרגישה שעניין הכנסיות והמנזרים מוצא אך אל דאגה מחר אבא יארגן חדשים. בערב חוזרים לאכול ב נובה פונטה שבהחלט לא אכזב.
יום שביעי בדרך לפורטו עוצרים באמרנטה וג׳ימרייש
נפרדים מהמארחת המקסימה שלנו ושוב בהמלצתה החכמה עוצרים באמרנטה עיירה קסומה שבה עובר נהר שוב כנסייה ומנזר,טיול בין הסמטאות הימיבינימיות, בירה קרה, מאפים נהדרים ופירות שאין כמותם אפילו בארץ חלב ודבש… ממשיכים לג׳ימרייש שהוכרזה כעיר התרבות האירופאית מתחילים את הסיור בסמטאות העיירה הקסומה אך אבא מזדרז לארמון ולמבצר שחלילה לא נפסיד ולו חדר תצוגה אחד… אמא שוב מרגישה שנושא הכנסיות מוצא אך מי אמר פורטוגל ארץ המנזרים ולא קיבל… בדרך לפורטו עוצרים בדקטלון עושים קניות לרכיבה כאילו אין מחר ומבטיחים שאנחנו עוד נשוב… מגיעים לפרוטו למלון המאוד חביב שלנו spot family & suits מלון מודרני אם חדרים מאוד חביבים בקבלה מסבירים פנים ומקבלים הסברים מפורטים למקומות בילוי בפורטו ומסעדות גם. חשוב מאוד להזמין חניה מבעוד מועד אנחנו לא עשינו זאת ולכן לא היתה לנו חניה במלון אך מי אם לא הפורטוגלים ימצאו פתרון יצירתי לכל דבר אפילו אם מדובר בחניה במקום אסור… בהמלצת הבחורה בקבלה אנחנו הולכים למסעדה סמוכה מאוד והמומים מהדגים הטריים והארוחה המצויינת שעולה כל כך מעט בלי יכולת השוואה למחירים בארץ ממליצים בחום על O Buraco עושים סיור לילי קצר בפורטו ומתרגשים לקראת הביקור האמיתי מחר בעיר הקסומה הזאת.
יום שמיני פורטו המקסימה
היום מתחיל בארוחת בוקר קטנה וחמודה במלון שלנו וממשיך בהתארגנות לסיור החינמי שלנו עם walkers Porto בדרך מעיפים מבט על השוק של פורטו ומבטיחים לחזור אליו. נפגשים בכיכר עם פדרו המדריך ועוד קבוצה מגוונת מכל העולם. פדרו לוקח אותנו לסיור חביב ברחובות פורטו, בכנסיה שכולה זהב מטבל את סיפוריו בנזירות שבחרו את המנזר על פני חתונת נוחות. ממשיכים לגשר החוצה לגאיה ומסיימים בריביירה עם עוגת שוקולד וקינוח ביצים (איזה פחד הסלמונלה). מחליטים לקבל את המלצתו של פדרו ומבלים מעל חצי שעה בתור כדי לאכול את הפרנצ׳יסקנה המפורסמת בסנט דאיגו אין ספק טעים אבל לפעם בחיים. משם גם כדי להתרשם ממגדל קליגרי אבל בעיקר להוריד את הקלוריות של הפרנצ׳יסקנה מטפסים לראש המגדל במדרגות ומשם נהנים מנוף עוצר נשימה של פורטו. ממשיכים לספריית ללו המרשימה ולמלון למנוחה קצרה. בערב יורדים שוב לריביירה והפעם חוצים את הגשר לגאיה ונהנים ממראה ריביירה מהצד השני. מסיימים את הערב שוב באותה מסעדה הפעם מרגישים שם חלק מהמשפחה כשהמלצר הקשיש שלנו מספר לנו את כל תולדות חייו כמובן בפורטוגזית. מבינים שלא משנה שלא מבינים העיקר הקשר האנושי החביב והחמים.
יום תשיעי מתחילים את המסע לאורך החוף
רגע לפני שעוזבים את פורטו קניות אחרונות של פירות בשוק המקסים של פורטו ואז ליום הקניות היחיד שהקדשנו לו היום. מגיעים ל outlet vila do conde שבו בולטות בעיקר החנויות של אסיקס ורוקפורוט השאר לא מרשימות במחיריהם. אחרי שעתיים של קניות מרגישים רעבים איך לא ומגיעים למסעדה סמוכה באמצע שום מקום זו נראית כמו מסעדת איכרים אבל כשנכנסים פנימה מגלים מסעדה במראה יוקרתי. נבהלים קצת שהמחיר לא יהיה גבוה אבל אחרי שמציעים לנו מנות צהריים נהדרות עם יין גם ומקבלים חשבון מגוחך של 24 יורו נזכרים שאנחנו בפורטוגל. משלימים קניות בדקטלון (אם אתם עושים קניות אל תשכחו לבקש חשבונית מיוחדת להחזר מס - אנחנו לא ביקשנו ועם חשבוניות רגילות לא מקבלים החזר). מגיעים לאביירו עיירה כאילו ונציינית אבל מאוד חמודה לנים ב b&b מאוד נחמד ומעוצב עם ארוחת בוקר חביבה שנקרא Aveiro Rossio bed & breakfast. בערב למרות הגשם שמקבלים אותו בשמחה רבה, יוצאים לאכול במסעדה עם מלצר הכי מוזר בעולם אבל אוכל טעים מאוד בעיקר הדוארדו שהבנו שהוא סוג של דניס. המסעדה נקראת Restaurante O Adriano.
יום עשירי יוצאים לאובידוש
בדרך לאובידוש עוצרים במקום קסום שנקרא costa nova חוף מקסים עם בתים צבעוניים כמו סוכריות טיול קצר וממשיכים ל Nazareth עולים לתצפית ומבינים מיד שזה לא המקום שלנו לא אהבנו. משם ממשיכים ל Alcobaca monastery. מקום חביב מאוד עם מנזר מרשים מאוד. שותים בירה מנשנשים בוטנים עם קליפה כמו פעם וממשיכים לאובידוש. אובידוש מקסימה לנים במלון ימי ביניימי חביב שנקרא Hotel Real D'Obidos. חנייה חינם מאוד קרוב לעיר העתיקה וארוחת בוקר חביבה. בערב אוכלים במסעדה מקסימה וקטנטנה שמציעה שתי מנות עיקריות בלבד צוות מבולבל אך נחמד ביותר ממליצים בחום Jamon Jamon.
יום אחד עשר בדרך לסינטרה
סיבוב נוסף באובידוש במזג אוויר אירופאי וסגרירי- מזכירים לכם אנחנו בתחילת יולי. שמחים הרווח כולו שלנו. יוצאים ל Peniche עיירת דייגים קטנה עם מבצר ששימש בית כלא לאסירים פוליטיים שוב מתפלאים שפורטוגל היתה דיקטטורה עד כמעט אמצע שנות השבעים. ארוחת צהריים שלנו במקום משפחתי ונעים רחוק מכל מסעדות התיירים אוכלים סרדינים שהפעם הם גדולים ואבא אוכל ארנבת המסעדה נקראת Nau. בדרך החוצה מפניקה רואים פתאום חוף מקסים עם דיונות יפיפיות עוצרים ומטיילים. ממשיכים לסינטרה ומבינים שכל מה שקראנו על בעיית החנייה במקום הוא כעין וכאפס… מחנים את המכונית במקום הראשון שמוצאים ויורדים ל B&B שנקרא
Sintra 1012 Boutique Guest House. הבעלים מיד עוזר למצוא חנייה קרובה למלון ומעדכן אותנו שסינטרה היא עיירה מאוד תיירותית ויקרה ואנחנו מיד מבינים עד כמה הוא צודק. מספיקים עוד לבקר בארמון Quinta da Ragaleira הקסום והפעם מסתפקים לארוחת ערב בכמה מאפים מתוקים וטעימים ב Piriquita. סינטרה יפה אבל לא בטוח שאמא ממליצה באמת ללון בה. בעיית החנייה חמורה והמסעדות נורא יקרות.
י
יום אחרון נפרדים מפורטוגל
בבוקר נהנים בכל זאת מהיתרון שבלינה בסינטרה ומגיעים לארמון פנה ראשונים. עולים עד הנקודה הגבוהה ביותר בגן אבא שוב מאתגר אותנו במסלול שאף אחד לא הולך בו בתוך היער. משם צופים בנוף מדהים מצד אחד הטירה הקסומה ומצד שני הים. יורדים לטירה ומטיילים בתוכה ויוצאים לדרכנו לכיוון ליסבון. שמחים שרואים את עומס המטיילים שהגיעו בינתיים ואין טיפת חנייה ממליצים לכם לא להגיע אחרי השעה 11 לארמון. משם נוסעים לנקודה המערבית ביותר באירופה Coba Da roca. ולא מפסיקים להצטלם. ממשיכים לקאשקיש אוכלים ארוחת צהריים אחרונה איך לא סרדינים במסעדה חביבה וזולה שם ים אוכלת לדבריה אורז עם אוקטופוס הכי טעים בפורטוגל וים יודעת מה היא אומרת. המסעדה נקראת Taberna Economica de Cascais. יורדים לתצפית בים מתלהבים מהחוף המקסים וממשיכים הלאה לעיירת החוף הבאה אסטריול שם אוכלים גלידת סנטיני אחרונה והלאה לקניות של גבינות נקניקים ועוד בג׳מבו שליד ליסבון רגע לפני הטיסה. בשדה התעופה מגלים שסתם התאמצנו עם הקבלות של הקניות שכאמור חייבות להיות מיוחדות להחזר מס. טיסת ערב הביתה 6 שעות ועוד טיול נפלא הסתיים לו.
ולסיכומו של טיול
יצאנו קצת מתלבטים לא ידענו דבר על הארץ הקסומה הזו, החברים לחצו ושכנעו...וכן הופתענו בענק...ארץ ירוקה ירוקה, נופים, היסטוריה, אנשים חביבים ולא פחות חשוב עבורנו אוכל מדהים...אז לכל אוהבי הג'אנר ממליצים מאד.
