הקדמה:

לרגל חגיגות יום הולדת, החלטנו לעשות גיחה קצרה לחו״ל שמטרתה בעיקר ליהנות משופינג טוב וקישוטי הכריסמס.

אני משתדלת תמיד שלא לכלול את השבת בטיולים, מטעמים דתיים, לכן לא יכולנו לעשות סופ״ש קצר כמו כולם והלכנו על ימים ראשון עד שלישי- 3 ימי טיול מלאים.

פרטים טכניים:

טיסות:

בגלל שרצינו שיהיו לנו ימים מלאים, מה שהסתדר לנו מבחינת טיסות, זה להזמין עם אל על בהלוך ועם בלו אייר בחזור.

סקייסקנר הפנה אותי לביצוע ההזמנה בכל אתר בנפרד. שתי הטיסות לא כוללות מזוודה ולכן צריך להוסיף זאת להזמנה, במידה ורוצים כבודה שתשלח לבטן המטוס. החלטנו להוסיף מזוודה אחת של עד 23 קילו לשתינו ביחד. באל על זה קצת מטעה, כי גם אחרי ההזמנה, על הכרטיס עדיין מופיע 0 מתוך 4 מזוודות, ובקבלה על תשלום המזוודה רשום checked bag first. התקשרתי פעמיים כדי לוודא שהכל בסדר- יש לציין שהמענה והשירות היה טוב מאוד. את טיסת החזור עם בלו אייר, כבר היה קצת יותר מאתגר להזמין. בפעם הראשונה, מילאתי את כל הפרטים עד הסוף וכשלחצתי ״תשלום״, הופיעה הודעת שגיאה שהמחיר בינתיים כבר עלה ב10 יורו והאם אני עדיין רוצה להזמין? אמרתי לעצמי ״טוב, עוד 10 יורו, מה זה כבר משנה״ ולחצתי על אישור. שוב מכניסה את הפרטים ובסיום עוד הודעת שגיאה ״לא ניתן להזמין מקומות לטיסה זו״ 😳 OMG מה אני עושה עכשיו? כבר הזמנתי טיסת הלוך. הולכת ומחפשת טיסות אחרות. שאר הטיסות בשעות פחות נוחות או מבאסות- כי בכל זאת, כולה 3 ימים, לפחות שיהיו מלאים.

מנסה את מזלי שוב באתר בלו אייר. מכניסה את כל הפרטים, מגיעה לתשלום, קפץ בעוד 10 יורו (ביחד כבר 20 יורו), מבאס כי זה באמת על כלום, אבל לוחצת על תשלום ו.........

פעם שלישית גלידה! 🍦😃

אז יש טיסות ב״ה. מעולם תהליך הזמנת טיסה לא היה לי כל כך מסובך ומתיש. כנראה זו שיטה אצלם בבלו אייר, להציג מחיר מסוים מאוד אטרקטיבי, ולהעלות אותו תוך כדי ההזמנה.

צ'ק-אין אינטרנטי:

באל על- ניתן לעשות 24 שעות מראש. לא הזמנתי הושבה, אבל כשעשיתי את הצ'ק אין האינטרנטי, יכולתי לשנות את המקומות בחינם בהתאם לזמינות.

בבלו אייר- יש כמה שדות תעופה בהם הם לא מאפשרים צ'ק אין אינטרנטי, תל אביב ביניהם. זאת אומרת שאם טסים איתם בהלוך, לא ניתן לעשות צ'ק אין באינטרנט, אלא רק בשדה התעופה.

בחזור מבוקרשט אין בעיה לעשות צ'ק אין באינטרנט. יש שאומרים שזו אפילו חובה, אחרת בשדה יגבו תשלום על ביצוע הצ'ק אין. לא מצאתי כל אסמכתא כזאת באתר שלהם, להיפך, רשום שם שבכל מקרה צ'ק אין בכל שדות התעופה אפשרי ללא תשלום וההגבלות חלות רק על צ'ק אין אינטרנטי.

בכל אופן, הכרטיס הבסיסי של בלו אייר מאפשר לעשות צ'ק אין אינטרנטי 3 ימים לפני הטיסה. קיבלנו כיסאות בשורה האחרונה, כשכל המטוס היה ריק, אך שינוי מצריך תוספת תשלום בעבור הושבה. התקדמתי בשורות כמה שניתן בתשלום הכי מינימלי. בפועל בשדה, המטוס היה חצי ריק והנציגה בעצמה ביקשה שנתקדם קדימה. כלומר, כל עניין הקצאת המושבים בשורה האחרונה וה״אילוץ״ לקנות מושבים יותר נורמליים, היה מיותר לחלוטין. סתם דרך נוספת (מיני רבות, מסתבר) להוציא מהנוסעים עוד כמה יורו...

מבחינת כבודה:

באל על לא הייתה הקפדה יתרה.

בבלו אייר חשוב מאוד להקפיד על המשקל, המידות ומספר הפריטים המותרים. תיק ושקית או תיק גב/טרולי ותיק יד נחשבים לשני פריטים. אם לא מצליחים להכניס אותם אחד בשני לפני העליה למטוס, נדרשים לשלם. גם אם הטרולי חורג מהמידות, עושים בעיות. הייתה מישהי שהטרולי שלה חרג מהמידות בגלל הידית של המזוודה ועשו לה בעיות. כמובן שהכל תלוי במצב הרוח שלהם. יש פעמים שיקפידו יותר, יש פעמים שפחות. שמעתי סיפורים וחוויות לכאן ולכאן. לדעתי, לא מומלץ לקחת סיכון.

הטיסות עצמן יצאו בזמן ועברו חלק גם בהלוך וגם בחזור. בחזור אפילו נחתנו רבע שעה לפני הזמן המתוכנן.

מלון:

הזמנו דרך בוקינג 2 לילות במלון הילטון גארדן שנמצא בעיר העתיקה. היינו מאוד מרוצות. חדר נחמד מאוד, מקלחת מרווחת ומעולה, מיטות נוחות, נקי, בקבוק מים מקבלים בחינם, אפשרות לשמירת חפצים בחינם.

שירות מדהים- ביום הראשון הגענו ב10 בבוקר כשהצ׳ק אין ב15:00 ונאמר לנו שבגלל שהחדר מוכן אנחנו כבר יכולות להיכנס ללא תשלום נוסף.

והפלוס הכי גדול מבחינתנו היה המיקום המצוין! רוב המקומות שרצינו ללכת אליהם היו במרחק הליכה, או שנעזרנו במטרו במרחק 3 דקות הליכה מהמלון.

המלון אגב, היה מלא ישראלים.

תחבורה וניווט:

לאור כל הסיפורים על נהגי מוניות רמאים, ולאור העובדה שלא רצינו לנסוע עם נהגים פרטיים באובר, החלטנו לנסוע במונית רק מהשדה למלון ולהיפך. את שאר הנסיעות עשינו במטרו. השתמשתי במפת מטרו שמצאתי באינטרנט, שבה רשום בעברית באיזו תחנה צריך לרדת כדי להגיע לכל המקומות המוכרים.

כל הנסיעות בטיול בתוך העיר, במטרו, עלו בסך הכל 25 ליי. קנינו כרטיסיה של 10 ניקובים בעלות 20 ליי ועוד 2 ניקובים בעלות 5 ליי. אם רוצים להחליף רכבות ולא יוצאים מהתחנה, אין צורך לנקב מחדש. איכשהו יצא שבבוקרשט, המדיניות הרווחת של הישראלים, היא להשתמש במוניות ואובר כי זה זול, אבל הרבה מספרים שנתקלו ברמאים ובסוף שילמו יותר. לדעתי האישית, כמו שבניו יורק, לונדון, בודפשט ועוד ערים אירופאיות משתמשים במטרו, גם בבוקרשט אין שום בעיה להשתמש בה.

לניווט הרגלי השתמשנו בגוגל מפות, לאחר שהורדנו את מפת בוקרשט אוף ליין.

מזג אוויר:

התברכנו במזג אוויר מושלם!!! אמצע דצמבר עם 13 מעלות ושמש בהירה בשמיים.

מבחינת לבוש- כשמסתובבים בחוץ, ובמיוחד לקראת הערב, רצוי ללבוש תרמי ומעיל טוב. להוסיף גם כובע, צעיף וכפפות. בתוך המבנים חם מאוד וחולצה/סריג דק מספיקים, לכן כדאי להתלבש בשיטת השכבות.

הטיול עצמו:

בניגוד לטיולי הטבע שאנחנו עושות, טיול בעיר הוא תמיד יותר באיזי אצלנו. לא תיכננו יותר מדי דברים, הכנתי תכנית כללית וזרמנו לפי הקצב. בטיול הזה היה לנו הרבה מזל והכל זרם חלק.

יום א׳- 15.12.19:

נחתנו בבוקרשט, ואיך שניגשנו לאיסוף המזוודות ראיתי את המזוודה שלנו על המסוע. לא ביזבזנו אפילו שניה. ניגשנו למכונות הצהובות האוטומטית כדי להזמין מונית. ידעתי שהנסיעה אמורה לעלות 40-50 ליי. בחרנו בחברת ספיד טקסי ובתעריף 1.99 ליי לק״מ. נכתב שהמונית במרחק 3 דקות מאיתנו. קיבלנו פתק עם מספר המונית ואיתו יצאנו החוצה להמתין. המונית שלנו הגיעה ראשונה, לפני כל אלה שהזמינו לפנינו, ונסענו למלון. הקשבתי לכל ההמלצות בנוגע לנסיעה במונית:

  1. וידאתי מראש עם הנהג כמה הוא מעריך שתצא הנסיעה לפני שעלינו למונית. הוא אמר 40 ליי.
  2. וידאתי שהנהג הפעיל מונה, שהמונה התחיל מ0 ושהוא לא קופץ באופן דרסטי תוך כדי הנסיעה.
  3. עקבתי אחר הנסיעה דרך הפלאפון שלי באפליקציית גוגל מפות כדי לוודא שאנחנו לא עושים סתם סיבובים, בכדי להאריך את הדרך.
  4. בעת התשלום אמרתי לנהג איזה שטר אני מביאה לו, על מנת למנוע אי הבנות או החלפת שטרות.

הנסיעה הייתה חלקה, הבחור נהג בצורה יחסית רגועה וזהירה. השעה הייתה בערך 9:30 בבוקר ולא היו פקקים. תוך כדי ראינו את הקישוטים (עדיין לא מוארים) וידענו שיש למה לצפות!

הנסיעה עלתה לנו באמת 40 ליי והוספנו גם טיפ לנהג הנחמד.

הגענו למלון ועשינו צ'ק אין מהיר. כמו שציינתי, בגלל שהחדר כבר היה מוכן איפשרו לנו להיכנס אפילו שהקדמנו מאוד. הנחנו את הדברים והוצאתי את המצלמה המקצועית שלי כדי לקחת איתי ולצלם. גיליתי שמסיבה בלתי ידועה ומובנת, העדשה נשברה והתנתקה מגוף המצלמה. הצלחתי להדביק אותה, אבל היא עדיין עשתה בעיות. לפעמים הסכימה לצלם ולפעמים לא. לא נתתי לזה לבאס אותי והתנחמתי בעובדה שיש פלאפון!

יצאנו אל קניון אפי. מאחר ובדקתי מראש את עניין התחבורה ומצאתי שהאוטובוס מוריד ישר בפתח הקניון, החלטנו לנסוע באוטובוס ולא במטרו. לצערנו, כל דוכני מכירת הכרטיסים היו סגורים, כנראה בגלל יום ראשון. הדרך היחידה לקנות כרטיס הייתה באמצעות שליחת הודעת SMS. החלטנו לוותר ונסענו במטרו. תחנת המטרו נמצאת במרחק דקות הליכה בודדות מהקניון ולכן זה לא היה נורא בכלל.

הקניון גדול מאוד ויש בו את כל המותגים המוכרים וגם מותגים מקומיים. יש בו גם סופר גדול שיש בו הכל מהכל שנקרא Auchan. בתקופה שהגענו הסיילים עדיין לא התחילו, אך בכל זאת היו מציאות. בקניון יש גם מתחם אוכל ענק, מוזיאון החושים ועוד אטרקציות לילדים כמו רכבת הרים ממש בתוך הקניון.

הסתובבנו שם כמה שעות עד שמיצינו וחזרנו לנוח במלון.

בסביבות 18:00 יצאנו לכיוון שוק הכריסמס בכיכר החוקה. יתרון של בית המלון שלנו, שהיה במרחק של 20 דקות הליכה בלבד מהשוק. ניצלנו את העובדה הזו והלכנו ברגל, תוך כדי שאנחנו נהנות מהקישוטים המוארים בכל פינה. רחובות העיר העתיקה היו תוססים ואפילו נתקלנו בחבורת מתופפים. אני חושבת שבגלל החושך קצת פיספסנו את היופי והקסם שבעיר העתיקה. התוודענו אליה ביום האחרון, אך אז מיהרנו מכדי להתעכב בה. לדעתי, מומלץ להקדיש זמן להסתובב בה גם באור יום וגם בערב. בערב בעיקר כי מי שבעניין פאבים ומסעדות, זה המקום.

הגענו אל שוק הכריסמס ו-וואו כמה שהיה מדהים! מלא דוכנים, קרוסלה לילדים, החלקה על הקרח, בימת הופעות, עץ אשוח ענק ומלא מלא אורות. ריח היין החם נישא באוויר בכל פינה. היו המון אנשים, אולי כי זה יום ראשון ואולי זה כך כל ערב. האווירה הייתה שמחה וחגיגית. הזכיר לי מאוד את חגיגות יום העצמאות אצלנו. הסתובבנו עד שמיצינו וחזרנו למלון.

תם לו יום מושלם!

יום ב׳- 16.12.19:

את היום הזה פתחנו בקניון מגה מול. נסענו במטרו וכשירדנו בתחנה, גילינו שיש לנו 1.6 ק״מ ללכת ברגל עד הקניון. האוטובוס היה אמור להוריד אותנו ממש קרוב לקניון, אבל בגלל שאתמול לא מצאנו קופת כרטיסים פעילה, הלכנו ישירות אל המטרו. אז צעדנו ברגל כ25 דקות, לא ממש נורא. גם בקניון הזה, כמו באפי, יש את כל המותגים. כנראה שהוא מאוד אהוב על ישראלים כי בכל חנות ומכל פינה, שמענו עברית. באפי זה לא היה ככה. בכלל, באופן כללי, זו החופשה שבה נתקלנו בישראלים כל הזמן. בטיולים האחרים שלנו, שהם בעיקר בטבע, אנחנו לא נתקלות כמעט בכלל בישראלים. שינוי מרענן.

באופן כללי- מבחינת מחירים, המחירים לרוב זהים בשני הקניונים. היה פריט שלא היה במידה שלי באפי, וכשבדקתי במגה מול המחיר שלו היה יקר יותר. ובהשוואה לארץ, המחירים שאני ראיתי, בפריטים שאני בדקתי, זולים יותר בבוקרשט.

כשסיימנו בקניון חזרנו למלון כדי להניח שם את כל הקניות. הזמן כבר דחק ורצינו להספיק את פארק הרסטראו. בשנה שעברה עשינו טיול טבע בשלכת לאזור סינאיה ובראשוב (עליו אפשר לקרוא כאן). ההמראה והנחיתה היו מבוקרשט ולכן ביום האחרון תיכננו לטייל בפארק הזה. לא הספיק לנו הזמן, ולא מיצינו, לכן רצינו לעשות חוויה מתקנת. לצערי, גם הפעם הגענו מאוחר מדי וכבר התחיל להחשיך. צילמנו את שער הניצחון בשקיעה יפיפייה ונהננו מקישוטי האורות בשדרות הסמוכות, שהחלו להאיר בחשיכה.

נסענו עם המטרו לכיכר רומנה. השדרה הייתה מקושטת בצורה אולי הכי יפה שראינו. צעדנו ברגל מרחק של כמה דקות אל מסעדת “בראשית” של בית חב״ד. בדרך ראינו כל מיני חנויות מקומיות ששווה להציץ בהן.

האוכל במסעדה לא היה להיט, אבל היה סביר ואנחנו לא בעייתיות באוכל. השירות היה טוב והמחירים היו זולים מאוד.

את הדרך חזרה למלון עשינו ברגל כדי ליהנות מהשדרה המהממת.

יום ג׳- 17.12.19:

זהו יומנו האחרון בבוקרשט. תיכננו יום רגוע, שבפועל ממש לא היה כזה 😉

העוגן שלנו להיום היה עיסוי זוגי שהזמנו מראש לשעה 13:00, ונאלצנו להתאים את כל שאר הפעילויות לפי זה.

עשינו צ'ק אאוט במלון והפקדנו את המזוודה בשמירת החפצים.

התחלנו בטיול אל גני צ׳ישמיג׳יו היפים, אך כרגיל עם המזל שלנו בפארקים, התחלנו מהצד הפחות יפה ומרשים ועד שהגענו אל היופי האמיתי של הגן הזה, כבר לא נותר לנו זמן.

המשכנו אל מרכז הקניות אונירי, לא מצאנו את מה שחיפשנו, אבל יצאנו עם דברים אחרים, לא פחות שווים. ממליצה להציץ גם בדוכנים, יש מציאות איכותיות.

מכאן המשכנו אל העיסוי שסגרנו במקום שנקרא Kineto Dodo. המקום מנוהל ע״י צוות פיזיותרפיסטיות. סגרתי איתן הכל מראש באמצעות המייל. התכתבנו גם דרך הפייסבוק- שם הן עונות מהר יותר. האנגלית שלהן ברמה טובה מאוד. נמצא בתוך בניין רגיל בשכונת מגורים, אבל בפנים המקום נעים ומסביר פנים. הזמנו עיסוי מרגיע באורך 50 דקות + עיסוי כפות רגליים למשך 15 דקות בעלות של 260 ליי לזוג. המעסות (יש שם רק בנות) מקסימות. מיטת הטיפולים מאוד נוחה- פעם ראשונה שהכנסתי את הראש לחור המיטה ולא סבלתי כל הטיפול. כן, נשמע מצחיק, ובכל זאת... 😃

בתחילת העיסוי ניתנת האפשרות לבחור שמן באיזה ריח שרוצים, אני בחרתי לבנדר 🌸.

בסיום, ניתן להתקלח. מגבות ומוצרי רחצה מסופקים במקום, אבל יש רק מקלחת אחת אז צריך להמתין אחד לשני.

העיסוי עצמו היה טוב. בחלקו מבוסס על לחיצות באזורים מסוימים. הלחיצות קצת כאבו, אבל בסופו של דבר הרגשתי שיחרור בשרירים התפוסים- בעיקר בגב ובצוואר.

אחרי העיסוי החלטנו לסיים את הטיול בארוחה כשרה לפני הטיסה. בחרנו במסעדת “דאצ׳ה” החלבית, שממוקמת 5 דקות בלבד מהיכן שעשינו את העיסוי.

האוכל היה עוד פחות מוצלח ממסעדת בראשית. אבל הספגטי ברוטב עגבניות והסלט ירקות היו בסדר. המחירים היו זולים, אבל השירות היה טעון שיפור. חיכינו הרבה זמן עד שלקחו מאיתנו את ההזמנה. צלחות וסכום היינו צריכות לבקש כמה פעמים עד שהבינו אותנו וקיבלנו. ובסוף, כששמנו שטר שהיה קצת קרוע, האחראית דרשה מאיתנו לתת לה שטר תקין, ואמרה לנו שאם אנחנו רוצות להחליף אותו שנלך לבנק. שאר העובדות ניסו לשכנע אותה לוותר לנו, אבל היא נשארה בדעתה. לא הבנתי את ההתעקשות שלה, כי בלאו הכי היא בטח עושה הפקדות בבנק.

יצאנו מהמסעדה לכיוון המלון כי כבר היינו בלחץ לקראת הטיסה. למזלנו, טעיתי באחת הפניות והגענו ישר לבנק. ביקשנו מהם להחליף את השטר והחליפו לנו בלי בעיה. בגלל זה עוד יותר קשה לי להבין את ההתעקשות שלה, אבל שיהיה.

המשכנו אל המלון, אספנו את המזוודה ומפקיד הקבלה ביקשתי עזרה בהזמנת מונית מספיד טקסי. הוא הזמין לי במסופון שלו בלי בעיה וקיבלתי פתק עם מספר המונית. יצאנו והמתנו למונית שתגיע. בדרך לשדה היו פקקים מטורפים (כנראה בגלל תאונה), ונסיעה של חצי שעה התארכה לשעה וחצי! היינו בלחץ נוראי, הגענו לשדה פחות משעתיים לפני הטיסה ובאתר של בלו אייר היה רשום שמסירת מזוודות אפשרית עד 90 דקות לפני העליה למטוס.

בסופו של דבר הגענו בזמן. לא חרגנו במשקל המזוודה ולא בכבודת היד. בגלל שהתעכבנו, גם לא נדרשנו להמתין יותר מדי זמן עד לטיסה, שכאמור יצאה בזמן וללא עיכובים.

לסיכום,

בוקרשט היא עיר שנויה במחלוקת. יש כאלו שממש לא אוהבים אותה, ויש כאלו שכן. לדעתי, היא אולי לא העיר הכי יפה, היא אפרורית וישנה, אבל יש בה הרבה מה לעשות וכל אחד יכול למצוא בה את מה שמתאים לו. באופן כללי, אני חושבת שבכל יעד אפשר למצוא מה לעשות. קישוטי הכריסמס הוסיפו מאוד ליופי של העיר והיוו אולי אטרקציה בפני עצמה. הרחובות הכי מקושטים, היו כמובן השדרות המרכזיות, אבל בכל פינה היה אפשר למצוא קישוטים כמו במסעדות ובקניונים.

העיר מלאה בישראלים, לפעמים זה נחמד ולפעמים קצת פחות, כי יש תחושה שבכלל לא יצאת מהארץ 😜

3 ימים בעקרון הספיקו למה שרציתי להשיג בטיול הזה, אבל כמובן שאני מרגישה שיש עוד דברים שהייתי עושה אם היה לי עוד זמן.

אם היה לי עוד יום טיול, הייתי מקדישה אותו לנסיעה מחוץ לעיר- אזור סינאיה והר בוצ׳ץ. לראות אותם עכשיו בחורף ובשלג. בגלל שכבר הייתי שם לפני שנה, העדפתי להקדיש את הזמן המועט לעיר עצמה, אבל אין ספק שההמלצה שלי היא לא לוותר על טיול יום כזה.

מי שמחפש את היופי של רומניה, ימצא אותו מחוץ לבוקרשט.

בהצלחה! 😃