משפחת בר במסע אל מדינות המאיה. 7 שבועות במרכז אמריקה/ חלק 4

חלק רביעי ואחרון.

כעבור שלוש שעות נסיעה מגיעים לבליז סיטי. הנהג מוריד אותנו על הרציף. ברור קצר מעלה שעוד 10 דקות יוצאת סירה לכיוון האיים. הישראלים מאד אוהבים את 'קי קולקר', אבל אנחנו החלטנו שאנחנו דווקא מעדיפים את האי הסמוך לו – 'סן פדרו', שהוא גדול יותר ומפותח יותר מ'קי קולקר'. אחרי חודש בדרכים, בא לנו קצת מערביות וקצת להתפנק. יום קודם, נכנסו לאתר של booking והזמנו דירה במלון דירות בסן פדרו שנראית לנו נחמדה מאד והמחיר היה בהחלט סביר ביחס למלונות האחרים באי שהיו יקרים לנו מידי.

40 דק' בסירה באנחנו בסן פדרו. יורדים מהסירה ושואלים בבוטקה של מזח לגבי המלון שלנו. הם מרימים טלפון למלון ומורים לנו להמתין, ושתוך 10 דקות יגיעו לאסוף אותנו בסירה. מסתבר שאין דרך יבשתית להגיע למלון, רק בסירת מנוע בשייט של 10 דק'. מצד אחד נחמד מצד שני מגביל....

סירת המנוע הקטנה מגיעה, מעמיסים את תרמילנו ולפני שיוצאים לדרך שואל אותנו הנהג מה נרצה לשתות כשנגיע, ומונה בפנינו מס' קוקטלים אפשריים... (???)

אחרי 10 דק' מגיעים לחוף המלון, על המזח עומדים עומדים שלושה אנשים שממתינים רק לנו... שני סבלים ומלצר מעונב עם מגש ושש כוסות קוקטייל מקושטות במטריות צבעוניות.... ממש כמו בסרטים.... וואו, איזה מעברים חדים.... רק הבוקר עוד טיפסנו על פרמידות המאיה במעבה הגו'נגל...

הן לוקחים את ציודנו בעגלה ומובילים אותנו לדירה. אנחנו נכנסים לדירה ומתחילים לשאוג מרוב שמחה. דירה מפנקת ומרווחת, סלון גדול, מטבח מאובזר, פלזמה, גלריה עם קומה שניה לילדים, סדינים רחניים, הכל מעוצב עד הפרט האחרון, עם מרפסת לים הקריבי...

מהר מאד גילנו שאנחנו די לבד במלון, מה שאומר שכל הבריכה הגדולה שבמרכזה ג'קוזי ענק – הכל רק בשבילנו. חלום. שלושה לילות שהינו בבליז ואם היינו יכולים להאריך היינו עושים זאת בשמחה. אך סוכות מתקרב, וחג ראשון אנחנו הולכים לעשות בבית חב"ד בפלאיה במקסיקו.

מלון פרטי רק לנו...

וכמה מילים על בליז:

בליז היתה מבחינתו הפתעת הטיול. לא ידענו אם נספיק לעצור בה או שרק נעבור דרכה בדרכנו את חופי מקסיקו. בסופו של דבר מכיוון שקיצרנו את שהותנו (שלא לומר ברחנו) מהחווה החקלאית פינקה איזבל, החלטנו להשקיע את הזמן הזה בבליז, וכך גם חילקנו את הנסיעה הארוכה מגואטמלה למקסיקו.

בליז שוכנת לחופיו של הים הקריבי, רוב התיירים, כמונו, מתרכזים באחד מאייה הקריביים. תושבי בליז הם שחורים, ובדומה לג'מייקה השכנה, גם כאן מתנגנת ברחובות מוסיקת רגיי, בעיקר של אבי האומה – בוב מרלי זצ"ל, התושבים מטפחים מסורת רסטות לתפארת, וכל שאלה תענה ב ya man, עם המבטא המתאים כמובן... והכי חשוב – לאחר חודש של שבירת שיניים והרבה פנטומימה – סוף סוף מדינה דוברת אנגלית!!

להקות כרישים בלב ים

לאחר שלושה ימים, ערב חג סוכות, יוצאים לכיוון מקסיקו. סירת מנוע של המלון לוקחת אותנו בחזרה למזח הראשי של האי. משם 'גולף קר' שמעביר אותנו עם הציוד למזח נוסף הממוקם בצידו האחר של האי. ביקורת הדרכונים מתבצעת על חוף הים. מעולם לא יצא לנו להחתים דרכון עם כפכפים על החול.... סיטואציה משעשעת ביותר. קצת פחות משעתיים הפלגה ואנחנו בצ'טומל שבמקסיקו. החתמת דרכונים בצד המקסיקני. ומשם מונית לתחנה המרכזית של העיר. קונים כרטיסים לאוטובוס שיקח אותה צפונה לפלאיה דל כרמן.

אחרי 4 שעות נסיעה באוטובוס מגיעים לפלאיה ומשתכנים במלון פיוז'ן שהזמנו עוד מהארץ. המלון ממוקם על חוף הים, בבעלות ישראלית, מלון עם אווירה צעירה והופעות חיות מידי ערב על חוף הים.

מלון פיוז'ן בפלאיה. לצעירים ולצעירים ברוחם

בפלאיה נשארנו 4 לילות. לצערנו הגשם שהתחיל עוד בזמן שהותנו בבליז לא הפסיק לרדת גם כאן. כבר שבוע שלם של גשם ללא הרף. התחזיות מספרות שמספר הוריקנים שנמצאים באיזור משבשים את מזג האוויר, ומנבאות שהגשם פה כדי להשאר. הרבה ישראלים שפגשנו במהלך הדרך החליטו לעזוב את מקסיקו לכיוון קובה או להמשיך לפנים מקסיקו בשביל לברוח מהגשם. מייאש.

חג ראשון עובר בנעימים בסוכת בית חב"ד הגדולה (אז מה אם יצאנו כולנו רטובים מהגשם שניתך עלינו באמצע הארוחה...?). לאחר 4 לילות בפלאיה מזג האוויר מתחיל להרגע לאט, כך לפחות נראה. שוכרים רכב ליום אחד, נוסעים בבוקר לפארק המים .Xel-ha פארק מים הנמצא שעת נסיעה דרומה מפלאיה. כניסה לפארק יקרה מאד (כ70 דולר לאדם), אבל מקסים וחבל לפספס. לקראת ערב המשכנו לקנקון (כשעה וחצי צפונה). החזרנו את הרכב בקנקון ונכנסנו למלון שהזמנו מהארץ.

בפארק המים xel-ha. יקר אבל שווה את המחיר

בקנקון נשארנו 2 לילות. לא אהבנו את המקום. מאד מערבי. מאד מתוייר. מלא אמריקאים. מחירים בשמיים. כל המלונות הם גורדי שחקים. לא התחברנו לאוויר ולאווירה והמשכנו לאיסלה מוחרס. בסך הכל חצי שעת שיט ואנחנו בעולם אחר.

איסלה מוחרס הוא אי קטן בים הקריבי. רוחבו קילומטר אחד ואורכו 8 קילומטרים. אי יפהפה מקום מפלטת של כל המטיילים שבורחים מקנקון המתויירת הסואנת והיקרה. עבורנו איסלה היתה ללא ספק גולת הכותרת של מקסיקו. מקום שרק חולמים לחזור אליו. באיסלה נשארנו שבוע ואם היה אפשר היינו נשארים חודשיים....

בלילות הראשונים מצאנו חדרים נחמדים על הרחוב הראשי ב80 $ לשני חדרים. ב3 לילות האחרונים באיסלה, שהם גם הלילות האחרונים בטיול, החלטנו לפרגן לעצמנו, ולקחת מלון שווה ומפנק. מלוןIXSHEL הסמוך סיפק את הסחורה. הוא ממוקם במקום מרכזי בקצה הרחוב הראשי, על שפת הים, ומציע דירות למשפחות. קיבלנו דירה מדהימה וגדולה על שפת הבריכה, 2 צעדים מחוף הים. המלון יקר. שילמנו 240 דולר ללילה. שזה כמובן המלון היקר ביותר, בפער גדול מאד, מכל מלון או קאזה במהלך הטיול. כמובן שכשמשווים את זה למחירי מלונות בארץ אז הכל נראה אחרת...

ההתניידות ברחבי האי נעשית בGolf- car. בכל בוקר לקחנו אחד אחר בשביל הגיוון....

יום אחרון באיסלה, מפרגנים לאלמוג ואשחר, חובבות החיות של המשפחה, שחיה עם דולפינים בצפון האי.

נשיקת פרידה

זהו. אחרי שבוע באיסלה הגיע הזמן להפרד... מחר יש לנו טיסת פנים מקנקון למקסיקו סיטי. נורא בא לי לחזור לפלאיה לקניות אחרונות. אני נוסעת עם אלמוג ואשחר ביחד עם עוד חברה לפלאיה. חצי שעה בסירה מאיסלה לקנקון ומשם שעה נסיעה במונית שירות לפלאיה, מבזבזות את כל הפאזוס שנשארו לנו וכמובן הולכות לצהריים בבית חב"ד. איתן נשאר אם נבו ואשל עד שעות אחרי צהריים מאוחרות באיסלה, ולקראת ערב הם לוקחים את כל הציוד ושטים לקנקון. בשעת ערב, אנחנו לוקחות אוטובוס בחזרה מפלאיה לקנקון ונפגשות עם החצי השני של המשפחה, במלון שהזמנו יום קודם במרכז קנקון. עושים סיבוב במרכז עם הילדים. קצת מזכיר את וואגס... מוזיקה מחרישת אוזניים ברחובות, שלטי נאון ענקיים, שחקנים מחופשים לדמויות מפורסמות מסרטים קופצים עליך מכל פינה. רעש והמולה. ההפך הגמור מאיסלה.

בלילה, הילדים נשארים במלון ואנחנו הולכים להופעה ב'קוקו בונגו' המפורסם, ממש מתחת למלון. נחמד מאד. שואו רציני אך לא נפלנו מהכסא.

בבוקר לוקחים מונית לשדה וטסים למקסיקו סיטי. סיבוב של כמה שעות בעיר וחוזרים לשדה לטיסה ללונדון. בלונדון מסתובבים כמה שעות בעיר, ובערב חוזרים לשדה התעופה וממריאים הביתה...

איך אפשר לסכם טיול של חודש וחצי? אין ספור חוויות, עולם אחר, התנתקות מוחלטת, גיבוש משפחתי, תרבות שונה ומרתקת, מפגשים עם אנשים מיוחדים, חוויה לחיים!

כמה טיפים:

• מלבד הלילות הראשונים אין צורך להזמין מקומות מראש, אלא אם אתם נוסעים בשיא העונה.
• ניתן לעשות את אותו טיול מעגלי שעשינו בפחות זמן. מכיוון שאנו לא נוסעים בשבתות וחגים אז היו לנו הרבה ימים שלכאורה היו 'מבוזבזים'. וחוץ מזה אנחנו אוהבים לטייל לאט ולקחת את הזמן.

הכי הכי:

המקום הכי יפה – סמוק שמפיי.

המקום הכי מפנק – איסלה מוחרס.

המקום הכי קסום – סן פדרו, גואטמלה.

המדליק והמפתיע ביותר – בליז.

המאכזב – קנקון.

חוויה בלתי נשכחת – טיפוס לילי על האף האנדיאני, סן פדרו, גואטמלה.

מחירים:

טיסה למקסיקו סיטי עם בריטיש 1100 $ לאדם.

לקחנו 2 טיסות פנים. אחת בתחילת הטיול ממקסיקו סיטי לסן כריסטובל. ואחת בסוף הטיול מקנקון למקסיקו סיטי. עלות טיסת פנים כ80$ לאדם. אגב, נסיעות באוטובוס בקווים אלו עולה אותו מחיר כמו טיסה.

עלויות לינה בגואטמלה כ250 ש"ח ללילה עבור 2 חדרים.

איזור הקריביים – בליז, פלאיה, קנקון, איסלה, עלויות לינה גבוהות יותר. סדר גודל של 400-500 ש"ח ומעלה ללילה, לשני חדרים / דירה. אך ככל שמתרחקים מהחוף ניתן למצא מקומות לינה בסיסיים יותר במחיר זול יותר.

אטרקציות בחופי מקסיקו - שחיה עם דולפינים החל מ100 $ לאדם. שלושת פארקי המים דרומית לפלאיה- כ70$ לאדם.

המחירים מעודכנים לאוגוסט - אוקטובר 2013.

למי זה מתאים:

חופי מקסיקו – לכולם. איזור מערבי ומתוייר. למי שאוהב בטן גב והרבה סתלבט ופינוקים.

איזור סן כריסטובל – מקסיקו – פחות מפנק אך יותר אותנטי. מתאים מאד למשפחות שאוהבות טיולי טבע.

גואטמלה – למשפחות מנוסות טיולים, שלא חוששות מטיול מאתגר יותר. יש לקחת בחשבון מספר נסיעות ארוכות ומתישות (10- 8 שעות) ולינה בסיסית, אבל ללא ספק שווה את זה. מדינה קסומה ומעניינת, ששובה את ליבך ומשאירה טעם של עוד...

קליפ הטיול שאלמוג הכינה https://www.youtube.com/watch?v=ydavXs28iAE