יום שישי של פריחות ופרחים. ואפילו כמה פוקאצ'ות וקצת קניות של סוף יום.

בבוקר שישי האחרון (ה 8.3), השכמנו לטיול מתוכנן פחות או יותר אך זורם גם פחות או יותר. המטרה: פריחות, פרחים, יפי ארצנו ולחזור בזמן לאיזור המרכז.

את הבוקר התחלנו בשמונה בדיוק בעברי בכפר, והפעם פארק אריאל שרון, שיחסית קרוב אלינו, אבל מחייב ביצוע פרסה אחרי כן בכביש מס' 1.

ובכן, לא היינו הראשונים לעשות כן, וטור מכוניות כנוע עמד לפנינו והמתין לזמן שיאפשרו לנו כניסה. סלט יווני, פוקאצ'ה בטטה ולקינוח פוקאצ'ה נוטלה ומסקרפונה סגרו את פינת השחיתות של יום שישי. סיימנו לאכול בינות ברווזים, פלגים מפעפעים והמון ירוק ועלינו על כביש מס' 1 וממנו כביש מס' 6- סימון "ביג יקנעם". רוב הדרך על האוטוסטרדה הנוחה במהירות של 120 קמ"ש, וירדנו קצת אחרי תות. לא ידענו שבבוקר זה תתקיים צעדת יקנעם, אולם הכל היה מסודר, והגענו לחניה בואכה עמק הכלניות, והמסלולים לתצפית ובכלל. מישהו עשה שם עבודה נאה, ובהתחלה טיפסנו לתצפית נאה לאיזור, עשינו סיבוב בין ערימות פרחים מכל הסוגים- רקפות ביישניות- סגולות ולבנבנות, נוריות, כלניות, צבעוני ההרים, וכמובן חרציות וסביונים. מי שגר כמוני בג'ונגל עירוני, ליד אחד הפארקים היפים בארץ, כן זוכה לראות את זליגת הטבע לנוף האורבני, אבל האיזור כמעט בתולי. יש מסלולים מצויינים לחובבי הסינגלים והצעדות הרגליות. צריך להכין את הרגליים כי יש קצת טיפוס, אבל זה שווה את זה, וודאי בתקופה זו של השנה.

אחרי הטיפוס, ירדנו לתחילת הצעדה- עמק הכלניות, כשמו כן הוא. המון פרחים, אפילו ראינו כלנית לבנה. הטבע מאד מאד יפה. עשינו סיבוב קצר, ומשם המשכנו לפארק קרת. הפארק, סוג של טבע בלב האורבני - פארק מתורבת עם גשרונים, מפלונים, פינת חי, ואפילו שירותים מסודרים ונקיים למדיי. אפשר לעשות פיקניק נחמד, אפשר לשבת בין המפלים, ואפשר לטייל ולראות את שפע הפרחים שצמחו פרא- ערימת חרציות ענקית וצהובה, וכן חמניות יפות שנחבאו בין החרציות.

יש שם גם כוורות, והמוני דבורים, אז שימו לב אם יש אלרגים בקבוצה והיו מוכנים לכל מצב.

משם המשכנו כחצי שעה נסיעה לפארק בנוף הגליל- פארק אירוס נצרתי. אירוס מנומר יפהפה, מושלם בצורתו, שצומח ללא הפרעה בנוף שצופה לעמק. אם מביטים טיפה, רואים אותו בכל מקום. שווה לרדת בחלק המונגש, וניתן לרדת קצת לחלק שהוא פחות מונגש (למי שיכול, כמובן). גם בחלק המונגש יש מה לראות, אז שווה להגיע. עד הכניסה לאתר יש מדרגות, וצריך לקחת את זה בח-ן אם יש מישהו שקשה לו לרדת או לטפס חזרה. הנוף פה היה ממש מושלם ונעים לעין. הכל ירוק, מרבדים צהובים עם נקודות אדומות, סגולות ולבנות. צבעוני ההרים פורח ממש בצמידות לאירוס, ויש אפילו צילומים אחד ליד השני, שניהם נאים ובשיא פריחתם. יש קבוצות רבות, ואפשר לבלות במסלול מ 20 דקות ועד שעות למי שרוצה (לנו הספיקו 40 דקות בערך). תכינו את המצלמות, הסלולרים מספיקים פה בהחלט.

משם סיימנו בחנות החביבה עלינו מאד merkaza (רשת שמקורה בירכא). חנות גדולה, שגם אם יש בה קונים רבים, עדיין יכולה להתמודד עם הכמויות בחן וביעילות. הכל נוח, נעים, ויש מותגים שלא תמצאו באיזור המרכז אלא בחנויות מתמחות- אני אוהבת לקנות שם טחינה איכותית וחלבה שטעמה מעולה.

הדרך חזרה לאיזור המרכז לוותה בכמה דקות מעט מלחיצות בהן לא היתה קליטת waze כלל, אבל יצאנו וחזרנו הביתה לפני ארבע. יום מושלם, נופים מושלמים, ויש לנו ארץ נהדרת....