בסתיו 2022 אחרי צום הקורונה, יצאנו לסיבוב מעגלי סביב הים הבלטי.
אני וזוגתי נמנעים מגלוטן והיכן שזה היה רלוונטי אני מזכיר זאת.
הילדים שלנו כבר גדולים ולכל אחד תחומי העניין שלו אז ניסינו לעשות מסלול מגוון על מנת שכל אחד יזכה לחוות את הדברים שמעניינים אותו במיוחד.
המסלול לקח 11 יום, כולל נסיעה של כ 1300 ק״מ, הליכה של כ 100 ק״מ (רובה בערים), שייט במעבורות, רכבות, אוטובוסים וספינובוסים.
היינו קצת בטבע, ראינו גנים וארמונות, אקווריום ועולם מיניאטורי, חווית VR ומגדל עצים, סיור בעקבות דיויד בואי, סיור באולם קונצרטים וסיור במפעל מטוסים, חיפשנו מאובנים ולמדנו על ויקינגים.
ברלין – חצי יום ראשון מתוך שניים
מי נוסע ליום וחצי בברלין?
בעצם לא היינו אמורים להגיע לברלין כי אנחנו, המבוגרים, היינו בברלין קצת לפני הקורונה. טסנו לשם רק מכיוון שזו הייתה הטיסה הכי נוחה ומכיוון שהילדים טרם ביקרו בעיר עצרנו בה לטעימה קצרה.
נחתנו בשעות הבוקר המאוחרות ומשדה תעופה ברנדנבורג למרכז ברלין לקחנו את ה S9 וקנינו כרטיס 4-trip ticket ABC.
ישנו בשני חדרים ב Clipper Boardinghouse - Berlin-Gendarmenmarkt Behrenstr.
המלון היה נוח ובמיקום פנטסטי.
בחצי היום שהיה לנו עשינו סיור עצמאי במרכז העיר אבל כמו ישראלים טובים דבר ראשון הלכנו לאכול...
אומנם אכלנו במטוס אבל זה לא מנע מאיתנו להרגיש רעבים כמו זאבים ולכן שעטנו למסעדת mama trattoria ששייכת לרשת והסניף בו אכלנו ממוקם הכי באמצע שאפשר. מטרים ספורים משער ברנדנבורג. בתפריט פסטה ופיצה ללא גלוטן. האוכל היה מצוין אבל מה שבעיקר נשאר בזיכרוננו זה שחיכינו לאוכל הרבה יותר מדיי זמן.
ביקרנו בשער ברנדנבורג, בניין הרייכסטאג, אנדרטת השואה, בבלפלאץ (שריפת הספרים), קתדרלת ברלין, לוסטגארדן, מוזיאון ה DDR.
המוזיאון לוקח את המבקר בצורה אינטראקטיבית ועם הרבה מוצגים לחיים בגרמניה המזרחית. הוא אחד המקומות שרצינו להגיע אך לא הספקנו בביקורנו הקודם. הביקור היה מרתק ואחד הדברים ששיעשעו אותי הייתה ההבנה עד כמה הבתים במזרח גרמניה של שנות השישים שבעים נראו דומים לאלו שאנחנו גדלנו בהם בארץ בשנים האלה.
מהמוזיאון מגיעים בכמה דקות לאלכסנדרפלאץ. היה שם בדיוק אירוע קטן של האוקטוברפסט עם דוכנים עם המעויינים הכחולים לבנים של בוואריה. חובבי הז׳נאר שביננו ניצלו את המצב לבראטוורסט בשביל לסגור פינה לפני ארוחת הערב.
באלכסנדרפלאץ אכלנו במסעדת Vapiano שזו רשת אירופאית משפחתית וגם בה יש פיצה ללא גלוטן שמגישים עם מספריים כדי לגזור את הפרוסות, וגם פה האוכל היה מצויין.למלון חזרנו בתחבץ וקנינו כרטיס יומי קבוצתי לתחבץ 24-hour small group ticket AB 25,50 € על מנת שישמש אותנו למחרת.
דיויד בואי, ארנב ירוק וסנאי אדום
בבוקר נפגשנו עם מדריך ישראלי בשם שמרי ועשינו איתו סיור מודרך ששילב היסטוריה של העיר והתחקות אחרי ברלין של דיויד בואי. היינו בפוטסדמר פלאץ, באולפני הנזה שבו הוקלט האלבום Heroes, בשכונת שוננברג בה עמדנו מול הדירה של דיויד ואיגי פופ והצצנו לתוך בית הקפה האהוב עליו. את החלק הזה שבסיור ליווה כמובן פס קול מתאים. סיימנו בשכונת ניקולאי בה קיבלנו טעימה מברלין ההיסטורית כמו גם מהקפקייקס הטעימים ביותר שהצעירים טעמו אי פעם.
חזרנו להפסקה קצרצרה בחדר ואכלנו במסעדה סמוכה שצדה את עינינו עוד ביום הראשון little green rabbit. סלטים, תפוחי אדמה אפויים ומעיין פיצות. אכלתי שם את המנה המוצלחת בכל הטיול – סלט עוף שהיה שונה מיוחד ורענן.
את החצי השני של היום הקדשנו ל גן הבוטני של ברלין. נוסעים ב S1 כחצי שעה ובהליכה של מספר דקות מגיעים לגנים יפים שמורכבים ממדשאות ועצים אקזוטיים. בגנים זכינו לראות בפעם הראשונה ולא האחרונה סנאי אדום שנראה כמו צעצוע. את רוב הסיור הקדשנו לחממות המרתקות שמכילות צמחים מכל הגלובוס ואתה עובר בהם מיער טרופי לח למדבר עתיר קקטוסים במרכז אמריקה.
את היום הארוך הזה סיימנו איך לא, ב Lovebirds pizza שמתמחה בללא גלוטן. היא נמצאת קצת מחוץ לאזור המתוייר אבל קרובה לתחנת ה u-bahn כך שההגעה אליה קלה מאד. זו פיצרייה שכונתית קטנה וניכר שהיא משרתת בעיקר מקומיים כך שהאווירה וגם הפיצה היוו סוף מצויין לשהות הקצרה שלנו בבירה הגרמנית.
וואפל חומוס, בתי גמל, מלון נטוש ומזח בגשם
בבוקר השארנו את הילדים במלון, צעדנו כמה דקות עד לסניף השכרת הרכב וחזרנו לאסוף אותם ואת המזוודות. עשינו הכרה ראשונית עם הרכב שילווה אותנו בהמשך הטיול ועם האוטובאן בו אין הגבלת מהירות.
סטרלסוד
אחרי 3 שעות נסיעה צפונה הגענו ליעד הראשון במסענו. העיר סטרלסוד הייתה בעברה נקודת מסחר חשובה וחלק מברית ערי הנזה שהוקמה בצפון אירופה על מנת לשמור על אינטרסים כלכלים ובטחוניים. העבר המפואר שלה ניכר ברחובותיה ובעיקר במצבור מכובד של בתי גמלון שאת הגג שלהם מעטר משולש מעוצב.
אחרי מספר שעות נסיעה התיירים הנועזים כבר היו רעבים כמו זאבים ולכן מייד אחרי שהחננו את הרכב עשינו את פעמינו לכוון קפה66. מה שייחד את בית הקפה הזה בשבילנו היה העובדה שהוא מגיש וואפלים מלוחים ללא גלוטן (עשויים מקמח חומוס ולכן נקראים FALAFELWAFFELN), מעין גרסה צפון אירופאית לפיצה. התחזית הבטיחה גשם והשמיים איימו לקיים את ההבטחה אבל נאלצנו לשבת בחוץ כי המקום היה מלא. ברבים מהמקומות הקטנים האלה בעיירות שהן מחוץ לנתיב התיירים אין תפריט באנגלית, אבל למזלנו המלצרית ידעה אנגלית ובסך הכל נהננו מהחוויה.
אחרי הוואפלים עשינו סיור קצר בעיר. בתי הגמלונים לא איכזבו ואפילו נכנסנו למיני סטרסלוד שהכיל דגם של העיר ודגמים של בתי גמלונים נבחרים. כמו ברבות מערי אירופה גולת הכותרת הייתה בית העכברושים שזה התרגום האישי שלי לבית העצה או Rathaus (כלומר בית המועצה או בניין העירייה). במדרחוב הסואן של העיירה יש גם מגוון מפתיע של חנויות אז גם חובבי הקניות שבינינו זכו לטעימה. הנמל הקטן של העיר היה יכול להיות נחמד אבל היו בו שיפוצים וכבר היה לנו קר אז קיצרנו את הביקור והמשכנו בדרכנו.
המסלול בעיר היה:
Parkhaus am Hafen – חניון, Gotisches Dielenhaus - בית עם גמל, Wulflamhaus- בית עם גמל, Rathaus – בית העכברים, St. Nicholas' Church, St. James Church, Kütertor – שערי העיר, Gorch Fock I - מפרשית שהיא גם מוזיאון ימי (לא נכנסנו) google maps
האי רוגן
נסיעה של כשעה הביאה אותנו עד ל Prora שבאי רוגן (מחובר בגשר ליבשת) מלון ענק ונטוש שנבנה ע"י הנאצים ומעולם לא אוכלס. כשהגענו לשם היה קצת גשם, השביל היה בוצי וההריסות היו חסומות בגדר אז היה קצת מאכזב. משם המשכנו ל Sellin Pier שהוא מזח יפיפה שהולך מעיירת התיירות סלין לתוך הים הבלטי. כשהגענו עם הרכב בדיוק התחיל מבול שתפס את השוהים בחוץ בהפתעה. חיכינו מספר דקות ברכב שהגשם ייחלש והסתפקנו בתצפית על מזח מהחוף. זו הייתה שעת דמדומים והמזח המואר בים היה מראה קסום ופלאי.
באי רוגן יש עוד מספר דברים לראות כמו מגדלור Cape Arkona ו מוזיאון צוללת אבל כשהגענו למלון שלנו בעיר הקטנה Sassnitz היה חושך וכל מה שרצינו היה למצוא מקום עם מטבח פתוח וללכת לישון. בנוסף לכך התכוונו להיכנס לסופר כדי לקנות מצרכים ליום המחרת אבל ביום ראשון אחרי הצהריים החנויות בגרמניה סגורות אז הבנו שנאלץ לעשות קניות ביום המחר שהוא קצת לחוץ בזמן עקב אילוצי המעבורת.
פארק ג׳זמונד, מעבורת 5 כוכבים ואקווריום
את הבוקר פתחנו במרדף אחרי הסופר. בססניץ יש הרבה סופרים מהרשתות הנפוצות בצפון גרמניה, לידל, נטו, אלדי, רווה ועוד. אבל התברר שנפלנו על יום איחוד גרמניה וכולם היו סגורים. אירן זה כאן. קיללנו את העם הארי לדורותיו ואיחלנו להם שיגיעו לארץ ביום כיפור. שיראו מה זה.
Jasmund National Park הוא יער עצי אשור עתיקים שגובל בצוקי גיר מרשימים. יש בו מסלולים רבים אבל אנחנו הסתפקנו בקצר שבהם וגם אותו קיצרנו בחצי על ידי חזרה לחניון בו השארנו את הרכב עם אוטובוס מספר 19. מסלול קל של שעה דרך היער וליד אגמון חביב לקח אותנו לתצפית מלכותית על הצוקים (בשנת 1865, המלך וילהלם הראשון ביקר בצוקי הגיר יחד עם בתו, נסיכת הכתר ויקטוריה ובמת תצפית קטנה הוכנה לכבודם). זה המסלול:
Großparkplatz Hagen -> Herthasee -> Königsstuhl -> Victoriasicht
הסיבה שקיצרנו את הדרך היה הפחד מלאחר למעבורת FRS Baltic GmbH שחוצה את הים הבלטי עד לדרום שוודיה לעיר Ystad. השייט במעבורת המהירה והמפונפנת (יש סיפון תצפית נוח, מסעדות ברמה גבוהה ומושבים נוחים בהחלט) נותן גם תצפית מרהיבה על צוקי הגיר של פארק ג׳סמונד מכיוון הים.
את חצי השעה הראשונה בילינו על הסיפון מתצפתים לחוף וקופאים מהרוח שניתחה בנו עקב הנסיעה המהירה של המעבורת. במקור התכוונו לעשות פיקניק על המעבורת עם הצידה שרכשנו בסופר אבל איחוד גרמניה הקשה על המשימה הזאת. מצד שני טלטולי הים לא עשו טוב לחלק מהחבורה אז רק הקילרים שעמידים לגלי הים נהנה מהמטבח הימי שהמעבורת הגישה לנוסעים בה.
יסטד עיירה חביבה אבל נאלצנו לוותר על סיור בה כמו גם על ביקור במאלמו. בסיבוב סביב הים הבלטי שלקחנו על עצמנו יש הרבה דברים לראות וחייבים להסתפק במה שאפשר. מיסטד לאקווריום של קופנהאגן זה בערך שעה נסיעה בדרום שוודיה שנראית כפרית ופשוטה יותר מגרמניה. בקצה נמצאת מאלמו וממנה מוביל הגשר המפורסם לקופנהאגן. הגשר הזה ארוך ומרשים יותר ממנה שניתן לדמיין. כבר נסעתי בעבר על גשרים כמו גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו אבל כאן החוויה היא בסדרי גודל אחרת. אתה ממש מרחף עם הרכב מעל האוקיינוס. כשהתקרבנו לאמצע הגשר חיפשנו את הגופה אבל לא נותרו שם אפילו סימני הגיר שמסמנים אותה.
דנמרק
המקום הראשון שביקרנו בן בדנמרק היה ה האקווריום הלאומי של דנמרק. בחרנו להתחיל את הביקור בקופנהאגן באקווריום משתי סיבות. 1. הוא היה בדרך, ממש אחרי הגשר. 2. הגענו ביום שני וזה היום שהאקווריום פתוח עד מאוחר. מבנה האקוורים יפה ומיוחד האקווריום אמנם מרשים ומכיל מינים רבים ומגוונים אך למען האמת ציפינו ליותר.
השיא החיובי של הביקור היו הלוטרות שלא הפסיקו לצלול ולשחק ולאכול קוביות קרח. השיא השלילי היה כשגילינו שהתמנון הענק כבר לא מוצג באקווריום וזה היה קצת מאכזב. בקיץ יש יותר פעילויות וזמני האכלה וכאלה אבל אנחנו רק הגענו לעמדת ליטוף של סרטנים ורכיכות.
הדירה ששכרנו הייתה במלון דירות די מפואר בשם STAY Bryggen. העיצוב של הדירה לא איכזב את המוניטין הדני ובכלל אם יש משהו שאזכור מהביקור הקצר בדנמרק זה האדריכלות המודרנית המרהיבה שלהם שניכרת בכל בניין. הדירה נמצאת קצת מחוץ למרכז העיר בשכונה בשם Islands Brygge. זו שכונה יחסית חדשה שמתוכננת להפליא ועושה חשק לעזוב הכל ולבוא לגור בה. היא אולי אינה חלק מהמסלול המתוייר בעיר ואין בה שום מוניומנט או מוזיאון אבל בעיניי בהחלט שווה ביקור. אחרי שהתמקמנו בדירה ביצענו רכישה של דברי מזון בסופר המקומי של הרשת הנפוצה בדנמרק נטו. הסופרים בדנמרק קצת דלים ומאכזבים לעומת אלה של גרמניה ואחת האכזבות שלנו הייתה שלא מצאנו לחם ללא גלוטן והמוכרים נראו מופתעים מעצם הרעיון. אפילו פריכיות אורז/תירס בקושי מצאנו והאיכות שלהן לא מתקרבת למה שיש בארץ.
גנים ומצודות
כנראה שלקופנהאגן היינו צריכים להקדיש יותר זמן כי היו לא מעט דברים שוויתרנו עליהם. המסלול המתואר מפוצל למספר קטעים עקב אורכו אבל המפות מייצגות את המתוכנן ולא את מה שיצר לפועל.
הערה על המטרו
לקחנו את קו המטרו M1 לתחנת Nørreport. המטרו של קופנהאגן הוא הטוב ביותר שראיתי. העומדים בתחנות אינם חשופים למסילות מכיוון שקירות מפרידים אותם. כשהרכבת מגיעה לתחנה נפתחות דלתות בקירות האלה שתואמות במיקומן ובגודלן בדיוק לאלה של הרכבת עצמה. זה גורם לתחושה הרבה יותר בטוחה למשתמש ברכבות האלה, אבל מה יעשו בסרטי המתח הדניים? איך ידחפו את הקורבנות ברגע שמגיעה הרכבת? אולי בגלל זה הגופות שלהם נמצאות על הגשר בגבול עם שוודיה.
Orsteparken
הליכה של מספר דקות כ-10 דקות לכיוון דרום מערב הובילה אותנו לפארק עירוני קטן ובו פסלים ומדרונות דשא שבתחתיתם אגם שלו שבו ציפינו לצפות במלא ברבורים אבל ראינו רק כמה ברווזונים מכוערים. הקפנו את האגם וחזרנו לקצה הצפוני של הפארק שצמודה לו כיכר ישראל (Israels plads). הכיכר נחנכה בשנת 1975 במעמד טדי קולק וניצבת בו אבן אדמדמה מהרי אילת עליה חקוקה הקדשה בעברית 'מעם ישראל לעם הדני'. בחלקה הצפוני של הכיכר, פרויקט אדריכלי שנחנך בשנים האחרונות ובו מתקני ספורט המתמזגים עם הכיכר ויוצרים חיבור אורגני אל הפארק שבתחתיתה.
Torvehallerne
צפון הפארק מוביל אל שוק האוכל המודרני של קופנהגן. השוק מכיל דוכני אוכל בשני היכלים. ניתן לרכוש פה גבינות, בשרים, כריכים, מאפים, פירות וירקות ותבשילים. גם אנחנו רכשנו (וטעמנו כמיטב המסורת) נקניקים וגבינות. אבל גולת הכותרת מבחינתי הייתה דוכן הקרמבו. הקרמבו הוא ״המצאה״ דנית והקרמבו בוטיק שהגיע במספר טעמים לא אכזב. כאילו בהזמנה הוא היה נטול גלוטן שכן התחתית שלו עשויה ממרציפן ולהפתעתנו הוא גם היה טבעוני.
Botanisk Have
מספר דקות צפונית לשוק נמצאים הגנים הבוטניים. מכיוון שכבר ביקרנו בחממות בברלין וויתרנו על החממות שבו והסתפקנו בשטח הפתוח שהיה מרהיב ומגוון מאין כמוהו עם גבעות קלות ואין ספור צמחים במגוון סוגים וצבעים. מומלץ ביותר.
Museum of Natural History
בפינה הצפון מזרחית של הגן נמצאת התחנה הבאה. לא נכנסנו לתערוכה אבל נכנסנו לשירותים והיינו קצת בשוק. הדנים החכמים צבעו מבפנים את המבנה העתיק בצבעים מודרניים והרגשנו שאנחנו הולכים בתוך ציור קיר ענקי.
ברחבת הכניסה שוב נתקלנו באבן מעניינת. היא גם אדמדמה אבל לא הגיע מאילת. זהו מטאוריט בשם Agpalilik שהובא למקום בשנות השישים מאזור הקוטב הצפוני.
States Museum for Kunst
בניין הגלריה הלאומית לאמנות הוא מבנה מרשים מבחוץ ומולו בריכת מים גדולה. בבריכה ניצבו מספר כסאות והיה משעשע להתיישב בזהירות על אלה שהיו קרובים לגדה.
Ostre Anlaeg Park
מאחורי המוזיאון נמצא פארק עם שבילים מפותלים, אגם גדול וצמחיה עבותה, מבחינתנו הבונוס היה מפגש עם עוד סנאי אדום ואפילו זכינו לראות אותו מכרסם בלוט ומפיל אותו.
Rosenborg Castle & Kongens Have
את ארמון רוזנבורג והגנים שלו ראינו רק מבחוץ בדרכנו למנחת הצהריים.
Nyboder
הליכה של כמה דקות בכוון צפון מזרח תוביל אותנו לנייבודר. שכונה של בתים צהובים מקסימים שנבנו לטובת מלחים ומשפחותיהם על ידי אחד מהמלכים של דנמרק שנקראו כריסטיאן (היו 9 כאלה).
כמה תמונות לטובת האינסטוש וממשיכים במרץ מזרחה וקצת צפונה ״לכבוש״ את היעד הבא.
Kastellet
אם הולכים בקופנהאגן עם העיניים לקרקע (בעיקרון לא מומלץ, עדיף להסתכל בגובה העיניים) אז כמו בכל עיר מדיי פעם רואים פתחי ביוב עגולים ממתכת. במהלך ההליכה האינטנסיבית שעשינו ועוד נעשה בעיר מדי פעם ראינו כזה מכסה עם סימן של מגן דוד עליו. לקח לנו זמן להבין שלמרות שהדנים הצילו יהודים בשואה זה בעצם לא מגן דוד אלא כוכב שהוא אחד מסמלי העיר וכנראה שנלקח מהיעד הבא והלא שגרתי. קסטלט קרויה גם המצודה או Citadel. זו מצודה בצורת כוכב (נראית בבירור במפה של העיר) שהייתה בעברה חלק מהותי מההגנה על העיר. למרות שהיא עדיין בשליטת הצבא ויש שם חיילי משמר (חיילים אמיתיים, לא אלה שנראים כמו בובות) המקום פתוח לרווחה ומשמש את תושבי העיר כפארק לטיולים ותרבות פנאי. יש שם מספר מבנים עתיקים וגם טחנת רוח בסגנון הולנדי/ מונטיפיורי אבל בעינינו הדבר המעניין והמהנה היה הסוללה בצורת הכוכב שניתן להלך עליה בשביל מסודר. ההקפה של הכוכב לוקחת זמן אבל מזכה את המתאמץ בנופים מרהיבים של העיר. בדרך ראינו לא מעט רצים ולמרות שזה נראה כמו אחלה מקום לג׳וגינג השיפוע התלול של הסוללה נראה כמו מקום אפשרי לתאונה לא נעימה.
בתולת ים, משמר המלך ונמל ססגוני
The Little Mermaid
טיול בקופנהאגן לא יהיה שלם בלי לראות את בת הים הקטנה. זה כפי הנראה נקודת העניין המוערכת מדיי בקופנהאגן אם לא בעולם כולו. מזרחית למצודת הכוכב בה היינו עוברת תעלת מים החוצה את העיר לשתיים. לאורך התעלה הזו יש מספר אתרים מעניינים שהצפוני בהם הוא הפסל המדובר. יצאנו מצידו הצפוני של הכוכב, הלכנו עד לתעלה ופנינו ימינה. אפשר ללכת קצת לאורך הטיילת צפונה לפני שממשיכים אבל לנו כבר לא היו אנרגיות. הליכה קצרה מובילה לפסל ברונזה שגובהו מטר ורבע. גם באוקטובר דל התיירים הפסל היה עמוס באנשים וטוב שכך אחרת אולי היינו מפספסים אותו.
Gefion Fountain
ממשיכים דרומה ומגיעים לנקודה פחות מוכרת אבל הרבה יותר יפה לטעמי. מזרקת גפיון היא מזרקה גדולה שבה נראית האלה הצפונית גפיון נוהגת עגלה הרתומה לחיות רבות. על פי האגדה זו הייתה גפיון שמשכה את האי הדני זילנד מתוך שוודיה. האגדה אומרת שהמלך השוודי גילפ הציע לה כמה אדמה שהיא תצליח למשוך במשך יום ולילה. על מנת לבצע את המשימה הבלתי אפשרית גפיון הפכה את בניה לשוורים שנראים מושכים את העגלה. אין ספק שאם הסיפור אמיתי הרי העם הדני חייב לגפיון לפחות את הפסל המרשים הזה.
Amalienborg Palace
ממשיכים דרומה לא לאורך התעלה ומגיעים לרחבת ארמון אמלינבורג.
ארמון אמליינבורג הוא אחד המראות החשובים ביותר בקופנהגן וברור שהיה צריך להיכלל במסלול זה. מה שהתחיל פעם כאוסף 'פשוט' של ארמונות עיר עבור אצילים דנים, הוא מקום מגוריה של משפחת המלוכה הדנית כיום. למעשה, זה היה כך מאז סוף המאה ה-18, כאשר בית המגורים המקורי של משפחת המלוכה, ארמון כריסטיאנסבורג, נשרף עד היסוד. חלקים מהארמון פתוחים לציבור, בעוד שאחרים שמורים אך ורק למשפחת המלוכה. האם מישהו מהם נמצא בבית מצוין על ידי הדגלים שהונפו בארמון. מתנה נוספת היא חילופי המשמרות. בזמן שהחלפת משמר הארמון מתרחשת, הם מלווים במשמר המלך רק כאשר המלכה מרגרטה השנייה נוכחת בארמון. אם במקומה מתגורר בן משפחה אחר, המשמר משתלט. בכל מקרה, זה כנראה מחזה די נחמד וכדאי מאוד להגיע לארמון אמלינבורג קצת לפני הצהריים.
אנחנו הגענו לקראת הערב ולא ראינו את החילופים אבל כן זכינו לראות את חיילי המשמר צועדים כדי לעלות לאוטובוס וזה היה משעשע ביותר.
Royal Danish Playhouse
בית המחזות המלכותי הדני (המקום כנראה משמש למחזות זמר או הופעות קלילות והוא אינו נחשב לבניין תיאטרון) הוא אחד הבניינים המודרניים ביותר של קופנהגן. למרות שבנייתו נדונה מאז המאה ה-19, הבניין כפי שאנו מכירים אותו היום נפתח רק בשנת 2008. זהו שילוב בולט של לבנים חומות עמוקות, נירוסטה וזכוכית. חלק גדול מהמבנה בולט מעל המים ונתמך בעמודים עקומים בסגנון ונציאני. כדי להגיע אליו פנינו קצת מזרחה בחזרה לכוון התעלה. מומלץ ללכת לאורך המזח שלו ולהקיף אותו.
Nyhavn
מייד אחרי כן מגיעים אל האיזור הכי מתויר ולכאורה הכי פוטוגני בקופנהגן – נמל Nyhavn. בעיני זה אזור קצת ממוסחר מדי אבל בהחלט שווה ביקור. מתחם הנמל נבנה כבר בסוף המאה ה-17 כמעין תעלה שהכניסה את מימי הים הצפוני אל תוך העיר וסביבה נבנו בתים שנועדו לשמש את עובדי הנמל. עם השנים המקום ננטש עד ששופץ ושוקם בסוף שנות ה-70 והפך לאחד האיזורים הפופולריים ביותר בעיר עם בתים צבועים ושלל מסעדות ובתי קפה. הסופר המפורסם האנס כריסטיאן אנדרסן התגורר במספר בתים לאורך הרחוב במהלך חייו. היינו משועשעים / מרוגזים מהעובדה שאת אחד מהמבנים הציוריים האלה עטפה פרסומת ענקית של רשת המבורגרים מקומית בשם ג׳אגר (לא ידוע על קשר לאבנים). האם אין סוף להתמסחרות? התשובה בגוף השאלה וחוץ מזה למחרת סעדנו את ליבנו בהמבורגרים של ג׳אגר והם דווקא היו טובים מאד.
בשלב הזה כבר התחיל להחשיך ואנחנו החלטנו לסטות מהתוכנית ולשבור לדירה שלנו. בדרך המשכנו קצת מהתכנון המקורי ובכל מקרה מחר נשלים חלק ממה שהחסרנו.
פנינו קצת מערבה על מנת לטעום קצת ממרכז העיר לפני שנחזור.
בתחילת התעלה נמצא ה-Mindeankeret, אתר זיכרון בצורת עוגן גדול, לקצינים ולמלחים הדנים בצי שנפלו במלחמת העולם השנייה.
Kongens Nytorv
בתור הכיכר הגדולה ביותר בקופנהגן, Kongens Nytorv היא כנראה מה שהיית מכנה 'הכיכר המרכזית' של העיר. הכיכר הונחה בתחילה במאה ה-17 על ידי המלך כריסטיאן החמישי (כן כן. עוד אחד מהכריסטיאנים). תוכניתו הייתה להרחיב את העיר ולשם כך, הוא רכש כמה דונמים של קרקע לא מפותחת. כאן הוא יצר כיכר חדשה מרוצפת, בהשראת תכנון ערים צרפתי באותה תקופה. לאחר השלמתו הוקמו מסביב לכיכר כמה מבנים בולטים.
מדרום שוכן התיאטרון המלכותי הדני משנת 1874 (וזה באמת תיאטרון ובניין ששוה להציץ עליו) למזרח ארמון שרלוטנבורג, ממערב לאזור Hotel D'Angleterre וחנות הכלבו Magasin du Nord, ומצפון ארמון Thott. בלב הכיכר, תמצאו פסל רוכב של כריסטיאן החמישי עצמו, וכן קיוסק קטן וחמוד ששימש בעבר כטלפון ציבורי ומשמש כיום כקיוסק קפה.
Stroget
הרחוב הנושא בתואר 'המדרחוב הארוך ביותר בעולם' הוא לא כזאת מציאה אבל אני גבר. מה אני כבר מבין בשופינג. עברנו למדרחוב דרך חנות הכלבו העצומה Magasin Du Nord, המזכירה באופיה את בתי הכלבו הפריזאיים המפונפנים. צעדנו קצת במדרחוב עד שהגענו ל Illum – בית כלבו נוסף גדול, יקר ויפהפה. עלינו לקומה העליונה, מי שחובב קומות שמוקדשות למוצרי מזון כמו ה KDV יהנה כאן. אנחנו נהננו להכנס למרפסות של בתי הקפה הפזורים שם ולהשקיף מלמעלה על כל איזור המדרחוב. מכאן חזרנו לכיכר ולקחנו רכבת ואוטובוס לדירה היפה שלנו מעבר לתעלה.
אוטובוס סירה, היפים ומלחמת הכוכבים
התחלנו את הבוקר באוטובוס הסירה של קופנהאגן שהתחנה שלו נמצאת 5 דקות הליכה מהדירה שלנו. ההפלגה לאורך התעלה בבוקר בהיר היא חוויה כשלעצמה. הסירה המרווחת, הנקייה והנעימה מגיעה פעם בחצי שעה.
במהלך השייט ראינו חלק מהבניינים היפים שבנויים על הגדה שלה. את ה The Royal Library וה BLOX שבדיעבד לא הגענו אליהם בסיור של היום ואת ה Royal Danish Playhouse שראינו אתמול.
ירדנו בתחנת ה Nyhavn קרוב להיכן שסיימנו אתמול.
חצינו את גשר Inderhavnsbroen לאזור Christianshavn . הירידה מהגשר לתוך מפרץ פנימי בין שתי השכונות, מובילה ישירות לשוק אוכל שהיה סגור בבוקר בשם The Bridge Street Kitchen.השטח שימש בעבר כנקודת מפגש לימאים וסוחרים מאיזור גרינלד, איסלנד, דנמרק ואיי פארו ובשנים האחרונות נבנה עליו שוק אוכל שמח וצבעוני במיוחד ובו מגוון דוכני אוכל מכל העולם. הבתים והתעלות ברובע זה מזכירים קצת את אמסטרדם והם נבנו מלכחילה ב”חיקוי” לעיר אמסטרדם בפקודת אחד ממלכי העבר כדי למשוך אל האיזור כמה שיותר תושבים. בזמנו זה לא עבד, היום זהו אחד האיזורים המבוקשים ביותר בעיר.
Freetown Christiania
5 דקות ואנחנו בפלנטה אחרת – 'עיר החירות' Freetown Christiania. המקום שוכן על חורבות בסיס צבאי שפונה בשנת 1971. עם פינוי של הבסיס פלשו לשם תושבים והקימו במקום קהילה אלטרנטיבית והיפית, סטייל שנות ה-70. זוהי שכונה אוטונומית ושונה מהמוכר, עם דגל וחוקים משלה ועם “חופש” כזה שהמשטרה נמנעת מלהכנס אליה. בכרסיטאניה חל איסור על צילום תמונות ברוב השטחים, ככל הנראה בגלל החוקים הרבים המופרים שם ובעיקר בגלל דוכני הסמים הפזורים ברחוב ומציעים מרכולת עשירה ומעניינת לכל דורש. המקום בעל אופי “כפרי” יותר – אין כניסה לרכבים ממונעים והדרכים אינן סלולות, מבנים נמוכי קומה מכוסים גרפיטי עשיר. בעינינו המקום נראה קצת מוזנח ומאיים אז אחרי הצצה קלה עשינו אחורה פנה וחזרנו על עקבותינו.
בשלב הזה חזרנו קצת על עצמנו וצעדנו שוב דרך Nyhavn בכוון מדרחוב סטרוגט. בדרך ראינו מבחוץ את ארמון שרלוטסבורג אבל לא נכנסנו פנימה.
Stroget
נכנסנו למספר חנויות אבל האמת שמחירים בדנמרק גבוהים ואנחנו עוד נגיע בהמשך הטיול להמבורג אז שמרנו את מעותינו ורק נכנסנו (בלי לקנות) לחנות הדגל של Lego. לראות דגמים של הארי פוטר וסטארוורס תמיד עושה טוב בלב. בשלב הזה החלטנו לדאוג לבטן המגעגעת ולדלג על חלק מהמסלול אז רק נציין שאפשר לראות גם את המקומות הבאים:
Agnete and the Merman , Holmens Bro , Christiansborg Palace, The Royal Library, BLOX, Ny Carlsberg Glyptotek
סוסים מטפסים ודני קיי
צהריים אכלנו כאמור במזללת ההמבורגרים ג׳אגר. הלחמניות ללא גלוטן כמו גם אלו שעם היו טובות, ההמבורגר הבשרי היה ממש טוב וגם הטבעוני, הצ׳יפס היה תענוג והיה מי שהעיד שגם המילקשייק היה מצויין.
סטיית הצהריים הייתה קורבה לסוף המסלול אז פשוט הלכנו הפוך מהמתוכנן.
Round Tower
המגדל העגול, או Rundetaarn, הוא אחד המראות המוכרים ביותר בקופנהגן. המגדל הוקם במאה ה-17 ונחשו איך קראו למלך שהקים אותו? עם כריסטיאן קשה לטעות פה (הרביעי במקרה הזה). הוא נבנה כמצפה אסטרונומי ומתפקד ככזה עד היום. מה שמיוחד בו זה שהעליה למעלה אינה במדרגות כ אם דרך ספירלית שנועדה לסוסים על מנת לאפשר העלאה של ציוד אסטרונומי. יתרונם של הסוסים של פעם מאפשר גם לנו לטפס בקלות יחסית לפסגה ולזכות בתצפית יפה על העיר.
Gammeltorv & Nytorv
Nytorv ו- Gammeltorv הן שתי כיכרות צמודות בעיר הפנימית של קופנהגן.
גמלטורב היא הכיכר העתיקה ביותר בקופנהגן, שראשיתה מיסודה של העיר במאה ה-12. המאפיין הבולט ביותר שלו הוא מזרקת קאריטס, המזרקה העתיקה ביותר בקופנהגן. אנחנו שיחזרנו ליד המזרקה תצלום של קרובי משפחה שטיילו במקום לפני קרוב לעשור.
Nytorv נוצר על ידי המלך כריסטיאן הרביעי (מזעזע, אני יודע) והוא ממוקם ממש בצד השני של בית העירייה לשעבר. אולם בית העירייה הישן הזה נשרף בשנת 1795 ונבנה מחדש במיקום אחר בניטורב. כתוצאה מכך, שני הריבועים הפכו לאחד. כיום משמש בית העירייה הישן כבית משפט.
Kobenhavns Radhus
כמה דקות של צעידה הובילו אותנו לבניין העירייה של קופנהאגן. בנייתו הושלמה ב-1905 בהשראת בית עיריית סיינה באיטליה. הבניין פתוח לקהל הרחב וניתן לבקר בו בסיורים מאורגנים או באופן עצמאי (במבואת הכניסה יש דפי הסבר על המבנה). ניכנסנו לחלל הראשי בעל תקרת הזכוכית וזכינו לראות חתונה קטנטנה שבטקס שלה חתכו החתן והכלה לב בתוך סדין ורוד. אלה בינינו שהיה להם כוח טפסו גם לקומה העליונה.
בבניין נמצא גם מגדל השעון היחודי בעל מערכת גלגלים, מחוגים ומנגנון שנע בצורה דינאמית תוך הקפדה על דיוק מרבי. יש הטוענים שהוא השעון המכני המדויק ביותר בעולם. יש תצוגה של מנגנון השעון בקומת הקרקע. אל מגדל השעון, המצריך טיפוס של 300 מדרגות ניתן לעלות במסגרת מודרכת בלבד, פעמיים ביום, בשעות 11:00 ו-14:00.
סמוך לבית העירייה נמצאים גם גני טיבולי שהיו סגורים בעת ביקורנו אבל יכולנו קצת להציץ מסביב. ממול לגנים יש פסל יפה של יקיר העיר הלא הוא האנס כריסטיאן אנדרסן שבזיכרוני תמיד יהיה בדמות של דני קיי.
Axel Towers
מערבה משם, אפשר לראות את מגדלי אקסל. עוצב על ידי האדריכלית הדנית Lene Tranberg, המגדלים נפתחו בשנת 2017. הבניין מורכב מחמישה מגדלים מחוברים, שהגבוה שבהם מגיע לגובה של 61 מטרים. הם מכילים משרדי חברה שונים, חנויות מיוחדות, כמו גם בתי קפה ומסעדות.
Palads Cinema
מהמגדלים אפשר לראות את קולנוע פאלאדס אשר פתח את שעריו לראשונה לקהל לפני יותר מ-100 שנים בשנת 1912. בזמנו, הוא היה ממוקם בתחנת הרכבת המרכזית לשעבר, אשר הפסיקה לפעול שנה לפני כן. הקולנוע שופץ בהרחבה בשנת 1955 ועודכן עוד ב- שנות ה-70. בשנת 1989 קיבל בית הקולנוע את שכבת הצבע המיוחדת שלו, אשר בעצמה מושכת אלפי מבקרים מדי שנה.
Superkilen Park
עלינו על קו 5C לשכונת Norrebro בדרכנו אל פרויקט אדריכלי של משרד דני בשם BIG, רחוב שמשנה את כל מה שחשבנו על נראות של רחוב. הרחוב מחולק לשלושה שטחים עיקריים: 'הרובע האדום' – בעל האופי המודרני והאורבני עם בתי קפה ומתקני ספורט, 'השוק השחור' – עם הכיכר הקלאסית מוקפת הספסלים והמזרקה ו'הפארק הירוק' שמיועד לפיקניקים, טיול עם הכלב וכו'. האיזורים שונים לחלוטין זה מזה ולאורכם פזורים 57 אובייקטים שמשקפים את 57 התרבויות של תושבי האיזור כולל נדנדות מעירק, ספסלים מברזיל, מזרקה ממרוקו, פחי אשפה בריטיים ועוד ועוד.
אנחנו התרשמנו מאד מהכביש שכאילו עבר רעידת אדמה והתעוות בכל מיני צורות ונהנינו לחפש את הארטיפקטים מהמדינות השונות, אבל בשלב הזה כבר נגמר לנו הכוח וויתרנו על ההמשך שכלל את רחוב Jaegesborggade ובו חנויות מיוחדות ובית הקברות Assistens kirkegard בו קבור האנס מיודענו.
יש בקופנהגן וסביבתה עוד דברים רבים שוויתרנו עליהם כמו מוזיאון לואיזיאנה, טירת פרדריקסבורג, ומוזיאון Cisternere שממוקם במאגר מים תת קרקעי. וכמובן גני טיבולי שהיו סגורים.
נסענו לדירה ברכבת ואז באוטובוס ושתי תחנות לפני התחנה שלנו הנהג הכריז שזו התחנה האחרונה וצריך לרדת. הקו בו נסענו מגיע עד לדירה שלנו ולעולם לא נדע האם בשעות מסוימות המסלול שלו שונה או שאדון נהגוס גר ליד ״התחנה האחרונה״ והוא פשוט החליט להחנות קל״ב. (כמובן שמכיון שאנחנו אוהבי אדם בחרנו להאמין באפשרות השנייה ואיחלנו לדנים כל מיני איחולים שאין הנייר נאה להם).
ויקינגים, מאובנים ועצים
נפרדנו מקופנהאגן היפה בצער (אישית הופתעתי לטובה מעיר יפיפייה).
מוזיאון הספינות הוויקינגיות
נסיעה של ½ שעה מערבה הובילה אותנו לעיר הקטנה Roskilde שבחוף שלה נמצא מוזיאון שמוקדש לספינות של האנשים המפחידים מהצפון.
לפני הביקור הדעות לגבי המוזיאון היו חלוקות. לא שאנחנו לא אוהבים מוזיאונים אבל היו בקרבנו כאלה שהשילוב של ויקינגים וספינות לא הלהיב אותם. אבל היו כאלה שכן והם צדקו. בגלל שהיו לנו תוכניות קצת שאפתניות ליום הנסיעה הזה אז אולי מעט נחפזנו בביקור אבל עדיין המקום היה מרתק. המוזיאון הוקם על בסיס פרוייקט מטורף בן עשרות שנים שהתחיל בכך שזיהו צבר של ספינות ויקינגים מקוריות טבוע באחת התעלות. הדנים הקיפו את האזור בסכר וייבשו אותו. הם הוציאו את החתיכות תוך סימון מוקפד של כל ממצא ואז במשך שנים עסקו במה שהוא אולי מבצע הלגו הארוך והמורכב בהיסטוריה. הם הרכיבו את הספינות המקוריות (בנות כ 1000 שנה) והן מוצגות במוזיאון. חוץ מזה יש ספינות אמיתיות שנבנו על סמך המקוריות והסברים וסיורים (ואם מגיעים בקיץ אז אפשר גם לשוט). אחת התובנות שלי מהמקום הייתה שלא אנחנו, בארץ הקודש מקדישים כזה מאמץ ללמוד ולחפור (או במקרה הזה לדוג) את המורשת שלנו.
מוזיאון מאובנים
נסיעה של כשעה דרומה הובילה אותנו לחור קטן בשם faxe ולמרות שעל פי שמו הוא אמור היה להכיל מוזיאון טכנולוגי של מכשירי פקסימיליה ישנים שרק משרדי ממשלה משתמשים בהם, המוזיאון כאן מוקדש למאובנים. והדבר שאולי מקשר בינהם זה שגם משרדי ממשלה זה סוג של מאובנים.
הכוונה הייתה לראות את תצוגת המוזיאון שמכילה מין הדמיה של הסביבה בתקופה שהמאובנים עדיין לא התאבנו ואז לקבל מפה, פטיש ואזמל ולרדת למחצבה הסמוכה ולצוד מאובנים בכוחות עצמנו. הרעיון נשמע מלהיב אבל כשבאנו להיכנס למוזיאון הדלת הייתה סגורה. מכיוון שראינו בפנים אנשים דפקנו על הדלת. אחת מעובדות המוזיאון באה והסבירה לנו באדישות שהם מחליפים תצוגה ולכן בלי על התרעה החליטו לסגור בדיוק ביום בו הגענו. כשהתלוננו שלא התריעו על כך מראש היא הסכימה אבל לרגע לא חשבה שצריך להתנצל בפני המבקרים שהגיעו מרחוק. כששאלנו אם אפשר לפחות לשכור את הציוד לציד המאובנים היא אמרה שאנחנו יכולים לרדת למחצבה ולחפש ודי נפנפה אותנו.
קצת מבואסים מזה שהמוזיאון סגור ומהיחס הלא אכפתי עשינו את דרכנו למחצבה. הנוף היה חביב ובילינו כשעה וחצי בנבירה בסלעים בחיפוש אבנים עם מאובנים של רכיכות. להגיד שמצאנו משהו מובהק אני לא יכול אבל כן חזרנו עם כמה אבנים שסביר שיש עליהם מאובנים.
מגדל עצים
10 דקות נסיעה הובילו אותנו ל Ronnede ולמתחם שנקרא Camp adventure.
במתחם יש 3 אטרקציות. פארק חבלים, חוות פרחים (פתוחה רק בקיץ) ומגדל ספירלי באמצע היער. אנחנו סולידיים ולכן עלינו על המגדל. זה מסלול של כ3 קילומטר בתוך היער שבמרכזו מגדל ספירלי בגובה של כ 140 מטר מהקרקע וכ 40-50 מטר מעל גובה העצים. זה כלל לא זול אבל הנוף מצמרת המגדל הוא מרהיב והחוויה שונה מטיפוס על מגדל תצפית בעיר. האוויר הפתוח והרוח גורמים לתחושה אמיתית שאתה נמצא על גג העולם והיה בזה גם משהו מלחיץ.
כשירדנו מהמגדל נסענו לדירה ששכרנו מבעוד מועד במאריבו. זה אמנם נקודה קטנטנה בדרום דנמרק אבל העיירה נראתה מטופחת ונאה. הדירה שלנו לעומת זאת אמנם הייתה נקייה אבל די עתיקה וצפופה ושמחנו ששהינו בה רק לארוחת ערב ולינה.
מעבורת, טיילת ומרציפן
מאריבו ממוקמת כחצי שעה מRodbyhavn שממנה ניקח מעבורת של 45 דקות ל Puttgarden שבגרמניה. זו מעבורת הרבה פחות מפוארת מהקודמת וגם הנוף פחות מרהיב. מה שיש במעבורת זה בעיקר מסעדות אוכל מהיר וחנות דיוטי פרי מהימים שלפני האיחוד כשהיא הייתה חוצה גבולות אמיתיים.
Heiligenhafen
עיירת תיירות על חוף הים הבלטי. במקור התכוונו לעצור ב Travemünde שגם בה יש טיילת ואפילו מגדלור אבל זו הייתה סטייה מהדרך ורצינו להספיק לטייל בלובק שהיא היעד העיקרי להיום. זו הייתה התאווררות מאד נחמדה מהנסיעה. צעדנו בטיילת ארוכה ונעימה עם מסעדות וחנויות ורוח ים נעימה. היינו משועשעים מכך שראינו מסעדת דגים שבכניסה שלה היו פסלים של גלידות מוזהבות וכמה דקות אחרי כן ראינו גלידריה שבפתח שלה היה פסל גדול של דג. לך תבין. בסוף הטיילת היה מזח ארוך ומפותל שחדר אל הים ואפשר תצפיות לכוונים שונים ובחוף עצמו היה בדיוק פסטיבל של עפיפוני ענק.
Lubek
לובק היא עוד אחת מהערים שהיו חזקות בזמנו בליגה ההנזית וכמותן יש לה מבנים עתיקים מלבנים אדומות ובתים עם גמלון. השיטוט ברחובות שלה הוא מהנה גם בזכות מבני העבר היפים שלה וגם מכיוון שיש בה אנרגיה של עיר בריאה. אנחנו לנו דקות ספורות מחוץ למרכז בדירה ממש ממש יפה וממומלצת דרך airb שנקראת Altbauetage nahe Stadtpark und Altstadt DG, Kamin. בדרכנו למרכז עברנו דרך שער בטירה הנאה Burgtor, התרשמנו מאד מבית העכברים Rathus שיש מסביבו כיכר יפה ובית הקפה Niederegger שמתמחה במרציפן (כמו מקומות נוספים בעיר). בקומת הקרקע יש חנות ובה מרציפנים באלף צורות וטעמים ובקומה השניה בית קפה ומוזיאון חינמי שבו קצת הסברים ובעיקר מודלים ופסלים מרשימים שעשויים ממרציפן. מומלץ, משעשע ומאד מאד טעים.
המקום היפה ביותר והסמל של העיר הוא ה Holsten Gate. זה שער עיר מפואר שבוודאי שימש השראה לסרטי אגדות על ימי הביניים. מראה שלא תישארו אדישים אליו.
ממש בסמוך יש עוד אתר מעניין. Salzspeicher הם 6 בתי גמלון ששימשו כמחסני מלח. מראה יפה וסיפור מעניין.
לנמנעי הגלוטן וחובבי האוכל האיטלקי בכלל אני ממליץ על Lubecker Nudelkontor. מסעדה קטנטנה וטעימה. בלובק יש הרבה אוכל אסיאתי ואנחנו עשינו טייקאווי מאד מוצלח מאחד מהם כדי לאכול בערב בדירה שלנו.
המבורג
המבורג היא מקום מעניין ולא שגרתי. זו העיר השנייה בגודלה בגרמניה והיא נולדה סביב הנמל שהביא איתו מסחר, תעשייה ותרבות. למרות שזו עיר ותיקה המתייר בה לא ימצא מרכז עתיק ומטופח כמו בקופנהאגן. יש משהו קשוח וגס בעיר הזאת אבל גם הרבה יופי ועניין.
גם פה ישנו בבית דירות מפונפן בשם Eric Vökel Boutique Apartments - Hamburg Suites . הדירה הייתה יפה מאד. היא אמנם לא הייתה מרווחת כמו זו שהייתה לנו בקופנהאגן אבל המיטות היו יותר נוחות ובמיקום היה מדהים.
ברגע שהתמקמנו הלכנו לאכול (כן. צבא התיירים צועד על קיבתו). הדירה ממש קרובה לאזור הקניות ואנחנו אכלנו במסעדת סלטים מאד מוצלחת בשם DeanAndDavid שנמצא סמוך לקניון Europa Passage.
Airbus factory
בשלב הזה הגענו לאתר שאיכשהוא סביבו נבנה כל המסלול. מפעל איירבס. נסענו לסיור ברכב למרות שניתן להגיע גם בתחב״ץ. בדרך חזרה ניתקלנו בפקקים מייגעים אז קצת התחרטנו על ההחלטה לנסוע ברכב, אבל אם היינו עושים זאת לא היינו נוסעים דרך הגשר המרהיב Kohlbrandbrucke שצופה על הנמל מלמעלה למראה שונה וייחודי. שורשיו של מפעל איירבס בהמבורג נטועים עוד בתקופת מלחמת העולם השניה. הוא משתרע על שטח נרחב, צמוד לנהר ואף נוגס בו מעת לעת. במהלך הסיור נוסעים באוטובוס בין המבנים השונים ובעיקר מסיירים בהאנגרים בהם מורכבים המטוסים. הסיור מאלף ויזואלית וגם ההסברים מעניינים, אבל המדריך שלנו היה מהנדס יבשושי חסר הומור שנתן בעיקר מספרים על כל דגם אפשרי של המטוס וזה הפך את הסיור להרבה פחות מוצלח מהפוטנציאל הגלום בו. היו בנו כאלה שממש סבלו אבל אפילו אני שנהניתי מאד לראות חלקים גדולים של מטוסים יושבים על רקים כמו פיסות של לגו קצת חיכיתי שהוא יסתיים.
ספינובוס, שוק דגים, מוזיאון ספינות ואולם קונצרטים
לתחבורה הציבורית בהמבורג יש כרטיס קבוצתי ויש גם כרטיס מוזל שלא כולל את שעות העומס. אנחנו קנינו כרטיס ליום אחד שנקרא 9 am Group Ticket 1–2 fare rings
בבוקר לקחנו את ה s-bahn לתחנת Landungsbrucken המכונה גם St Pauli. זהו hub מרכזי של תחבורה ציבורית ובכללו שלל רציפים של ספינות כולל ספינות קלות המשמשות כאוטובוסים כמו שכבר נתקלנו בהם בקופנהאגן. מבנה התחנה עצמה הוא חגיגה לעיניים. מבנה לבהים ארוך עם כיפות ירוקות שנראה שייך לעולם עתיק ורב הדר.
אנחנו לקחנו את קו 62 לכוון מזרח האלבה ואפשר גם לקחת את קו 72 לכוון מערב. יש מדריך באינטרנט שמתאר יפה את 2 הקווים ואיך מטיילים איתם כהופ און הופ אוף בעלות הקו קו היומי כמו שעשינו. בספינובוסים יש סיפון עליון פתוח שממלאים אותו תיירים כמונו וגם סיפון תחתון סגור ונעים עם הרבה מקום לאופניים בשביל המקומיים. מכיוון שגם היום הזמנו סיור לא ירדנו בכל התחנות אבל החוויה של ההפלגה הזאת באלבה היא מענגת ומומלצת ביותר.
Altona (Fischmarkt)
התחנה הראשונה היא שוק הדגים שפעיל ביום ראשון בבוקר. ליד הרציף יש מבנה יפייפה שכנראה משמש את השוק בחורף אבל כשהגענו באוקטובר הוא היה סגור והשוק התנהל בגדה הפתוחה.
השוק הזה נפתח ממש מוקדם וכשהגענו ב 10:30 הוא התחיל להיסגר. זה שוק פרקטי למקומיים ולכן השעות המוגבלות. מעבר לדגים יש הרבה שמוצס שאפשר לראות בשווקים. אחד הדברים ששעשעו אותנו היה סלסלות מוכנות של פירות שאנשים קונים.
הספינובוס מגיע כל 10 דקות אז לא חיכינו זמן רב על הרציף אחרי שמיצינו את השוק ובכל מקרה נעים להיות על גדת האלבה באוקטובר כשהשמש מאירה ויש בריזה נעימה.
Dockland (Fischereihafen)
בתחנה הזאת יש 2 מבני משרדים יפים שאחד מהם מעוצב כמו ספינה ויש לו מרפסת תצפית יפה על הנהר. טיפסנו את המדרגות ונהננו מהנוף.
אם ממשיכים לגדה אפשר לטפס לפארק שממנו גם יש תצפיות אבל אנחנו ויתרנו. לאורך הנהר בשלב הזה כבר רואים היטב את הנמל ומולנו הייתה ספינה מרובת מכולות כולל מנוף פעיל שעסק בהטענה שלהם.
Neumühlen/Övelgönne
התחנה הזאת כוללת נמל קטנטן שהוא מוזיאון של ספינות מתקופות שונות והיה נחמד לצפות בהן ולראות את זה כהמשך למוזיאון הספינות הוויקינגיות בו היינו לפני מספר ימים.
חוץ מזה יש פה טיילת נעימה עם בתי קפה וחוף קטן עם חול והרבה אנשים שמתרוצצים בו עם הכלבים. אני מניח שבקיץ אנשים גם טובלים בנהר.
בתחנות הנוספות לא ירדנו והסתפקנו בנוף שנשקף במהלך ההפלגה וכמובן שבתחנה הסופית לא ירדנו מהספינה ועשינו איתה את המסלול ההופכי עד ל סנט פולי בה התחלנו. בשלב הזה כבר רעבנו עד מאד אז סעדנו את נפשנו בסניף המקומי של Hard rock café. והמקפידים ביננו נצלו את ההזדמנות לאכול המבורגר בהמבורג.
מכאן מיהרנו ולקחנו את קו הU3 כדי להספיק לסיור המודרך הבא שלנו שהיה הסיור המוצלח ביותר מכל אלה שעשינו בטיול.
Elbephilharmonie
האלבפילהרמוני הוא שכיית חמדה ארכיטקטונית שנראית מרחוק. הוא בנוי על בסיס מחסן ימי משנות החמישים-שישים ומכיל בתוכו חנויות, מגורים, מלון ואת אחד מאולמות הקונצרטים היפים בעולם. הסיור הזה הוא קצת על היסטוריה, גיאוגרפיה ומוסיקה והרבה על ארכיטקטורה. במהלכו מבקרים בפלאזה שזו קומת ביניים חצי פתוחה בין הישן לחדש עם תצפיות מרהיבות לכל הכיוונים וגם באולם הקונצרטים היפה. המדריכה הייתה מוצלחת והסיור היה מהנה ומעניין. בסופו רק קצת התבאסנו שבסוף החלתנו לא ללכת לקונצרט באולם היפה.
מוזיאון קפה, מחסנים וכנסיה מופצצת
Speicherstadt
השפייכרשטאט הוא אחד האזורים המעניינים והמיוחדים בעיר השונה . השפייכרשטאט, "עיר המחסנים" בתרגום חופשי, הוקמה בין השנים 1927-1883, והבניינים האדומים יוצאי הדופן שתראו כאן שימשו כדי לאחסן את מלאי הייבוא הרבים שעברו כאן – מפולי קפה, דרך תבלינים ועד משי. כיום המבנים המשומרים האלו, המעוצבים בסגנון ניאו גותי ומצויים לצד תעלות מים שמקיפות אותם, יוצרים מתחם באורך 1.5 ק"מ שכיף לחקור ברגל וליהנות ממראה האדריכלות המיוחדות שלו, מן המוזיאונים השונים המצויים בתחומו ומן המגדלים, הגומחות ועיטורי הטרקוטה המזוגגים הטבועים בחומותיו.
ב-2015 השפייכרשטאט הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו – ה-40 במספר שנקבע ככזה בתחומי גרמניה. כשעומדים על אחד מגשרי התעלה בין שורות הבניינים זוכים למראה נוסטלגי רומנטי וקצת אפל. יש הרבה מה לעשות כאן ואנחנו רק טעמנו דוגמית אחת היום ולאחרת נחזור מחר. לא עברנו את כל האזור כי הוא ארוך ואנחנו סטינו בשלב מסויים. אבל כן עצרנו ב Speicherstadt Kaffeerösterei שהוא בית קפה מעוצב להפליא ועם קפה איכותי בהחלט.
אחרי עיר המחסנים עשינו הלכנו בחזרה לדירה עם מספר עצירות קצרות:
Chilehaus – בניין מרשים משנות העשרים שתוכנן להידמות לספינה (מוטיב חוזר בעיר הנמל)
בית העכברים, בניין העירייה, Hamburg Rathau
בניין העירייה של המבורג גדול יותר מארמון בקינגהאם המפואר שבלונדון. יש בו סיורים גם באנגלית אבל לא בשעה שאנחנו הגענו. הוא היה מרשים מבחוץ גם ביום וגם בלילה עם תאורה יפה מסביבו.
The Church of St. Nicholas – היא כנסיה שהופצצה במלחמה והמגדל שלה הושאר במצבו כאנדרטת זיכרון. המראה מרשים ומצמרר בפרט בשעות הערב.
אגם אליסטר, קניות ומיני עולם
אגמי אליסטור ואזורי הקניות
את הבוקר בילינו בהליכה רגועה באזור היפה שסביב אגמי אלסטר הקטן והגדול.
אחריהם פנינו לכוון בניין הדואר ורחובות מלאים חנויות. ניסינו קצת את מזלנו בחנויות השופעות ממיטב הסחורה והמותגים.
Miniature Wonderland
לקראת שעות אחרי הצהריים חזרנו לעיר המחסנים לחווית המיני עולם. זה היה המקום העמוס ביותר בכל הטיול שלנו ואנחנו הגענו באוקטובר. לא רוצה לחשוב מה קורה בקיץ. עשינו גם הרפתקאת VR במקום שבה אתה ״מכווץ״ ונכנס לתוך המיני עולם. זה היה מהנה ומרגש אבל קחו בחשבון שהציוד קצת כבד ושבגלל הרבה תקלות יש להם עיכוב רציני בלוז. המיני עולם עצמו מושקע בטירוף. דגמים בלתי נגמרים של הרים, רכבות, מכוניות, אנשים, סירות, מטוסים ומה לא.
מדי כמה דקות המקום מוחשך כדי לדמות מראה לילי עם המון אורות צבעוניים.
זה ארוך ובלתי נגמר ובשלב מסויים פשוט התעייפנו למרות שלא נמאס לנו לראות את הדגמים.
פוטסדם
בדרך מהמבורג לשדה התעופה של ברלין עשינו את הטיול האחרון במסע הזה. נסיעה 3 שעות הובילה אותנו לפוטסדם, עיירת הארמונות של גרמניה. אחרי 3 שעות מה עושים? אוכלים.
חנינו ברחוב ליד השכונה ההולנדית היפה של העיר ואכלנו בקרפרייה צרפתית בשם La Madeleine.
הקרפים המתוקים הם עם גלוטן אבל המלוחים עשויים מכוסמת, הם בלי גלוטן והם מצויינים. בכלל המקום היה נעים באווירה של פעם.
אחר כך נסענו ל Sanssouci Palace. עשינו סיור בארמון המיוחד בסגנון רוקוקו שנבנה על ידי פרידריך הגדול שאהב אמנות תרבות ומוסיקה. אני לא חסיד של הז׳אנר הארמונאי אבל הארמון הקטן הזה עם ההסברים באודיוגייד שמתלווה אליו היה מעניין.
הגנים מסביב הם גדולים ושזורים מבנים מעניינים.
בסך הכל הייתה עצירה מוצלחת לטיול ארוך ומהנה.
