מסלול ארוך בבריטיש קולומביה ”מסלול משפחתי בקנדה“

כדאי מאוד לעשות טיול רכיבה על סוסים, אצלנו היתה התלהבות אדירה של הילדים. באגם מליין שטנו בסיור המאורגן. יקר וההסברים די משעממים אבל הנוף, עוצר נשימה. התצפית על אגם פייטו בדרך מקסימה, באגם מוריין שטנו בקאנו וג`ספר שכרנו אופניים לטיול בשבילי האגמים. מסלול ההליכה של קניון ג`ונסטון נחמד מאוד וגם טיול סביב האגמים לואיז ומוריין הם קלים ומהנים. קוטניי הוא פארק שונה, עם נוף דרמטי ויפהפה. הוא נשרף לפני כ- 40 שנה ושם בפארקים לא נוגעים והטבע משקם את עצמו. הנוף מורכב מהרבה מאוד חניתות (שלדי עצים) והרים שלמים נראים כאילו זו סצינת קרב עצומת מימדים, ובתוך זה יש הרבה מאוד צמיחה חדשה ורעננה, זה מרגש לראות את עוצמת החיים, טבע במיטבו, לא מלוקק ולא נגוע וגם די ריק יחסית לשאר המקומות. כיון שבאיזור של שריפת יער השמש מגיעה לקרקע, מתפתחת שם צמחיה עשירה המאפשרת מחיה להרבה מאוד בע``ח וכך ניתן לראות שם מני חיות רבים.

הפארק בקוטניי מקסים. בריכות הבוץ (Pain Pots), שוות ביקור מאוד! כמובן כדאי במיוחד אם הילדים וגם אתם, יודעים להתלכלך. מדובר באיזור בו יש הרבה ברזל בקרקע וכך יש שם בריכות עם אדמה בגווני אוקר חזקים (חרדל) עד גווני כתום ואדום. האדמה משופעת חימר. אנחנו פיסלנו בחימר הצבעוני (וגם מרחנו עם הפצעונים בפנים (בריא) או סתם לקישוט הלחיים בפסים אינדיאנים) ואח``כ (כמו שסיפרו השלטים במקום על האינדיאנים) שרפנו את התוצרת הגמורה במדורה במשך כל הלילה. האינדיאנים היו כותשים אח``כ לאבקה ומערבבים עם שומן בע``ח ליצירת צבע טבעי (לציורי קיר, פנים וגוף ואוהלי הטיפי והבגדים). כך עשינו גם אנחנו. היתה שם ממש חגיגה בשבילנו. 

בוולס גריי פארק (לפני הכניסה לפארקים בדרך הלוך) בילינו יום אחד שלם, המפלים יפים מאוד והפארק נעים וכייפי לטיול רגלי. חובה להצטייד בדוחה יתושים. נעקצים שם הרבה גם ביום (יערות גשם). בכלל בקיץ, זה מוצר חובה באיזורים רבים. מהפארקים (לפי הסדר-וולס גריי, הר רובסון, ג`ספר, באנף, קוטניי)הדרמנו לעיירה שנקראת פורט סטיל, עיירה המשחזרת את העיירה המקורית מתקופת המערב הפרוע. בילינו שם יום שלם, המקום מקסים ומרתק, עבור הגדולים והקטנים כאחד (בעלי המקצוע עובדים בכלים מקוריים, הם מאוד נעימים ומסבירי פנים, הבתים והחנויות משוחזרים מקסים ואפלו החצרות וגינות הירק מטופחים להפליא. שם, הילדים נדלקו על הגולד פאנינג, חיפוש הזהב בנהרות וכך מאוחר יותר, עברנו מנהר לנהר וחיפשנו זהב. אכן בנהרות/נחלים מסויימים יש חלקיקי זהב זעירים ואם מחפשים ברצינות ולומדים קצת את הנושא, אפשר בהחלט למצוא כמות קטנה שנהנים אך לא מתעשרים ממנה. בדרך חזרה לסיאטל נסענו דרך הכבישים הסמוכים לגבול ארה``ב, בהתחלה בקוטני רוקיז ואח``כ במערב הקוטני, ומשם לתומפסון אוקנוגן.

מפורט סטיל המשכנו לקרסטון ומשם לאגם הקוטני ודרך הקוטני ביי לצידו השני של האגם ע``ג מעבורת (חינם) לקאסלו. הדרך מקסימה. מקאסלו המשכנו לנלסון ומשם לרוזלנד לביקור במכרה זהב (אפשר לוותר) ומשם לקריסטינה לייק המקסים. הדרך בין ההרים (אתרי סקי) משגעת והאתר עצמו הוא משכן הקיץ של תושבים מקומיים רבים (נראה לי שיש שם רק מעט מאוד תיירים מחוץ לקנדה). ביציאה, סמוך לגבול יש חוות סוסים מקסימה. משם המשכנו לאוסויוס (אילת פחות או יותר, ברחנו מהר) ועלינו לדרך היין. ישנו באוליבר על גדת אגם מקסים ונעים ולמחרת ביקרנו בכמה יקבים באיזור וטעמנו יינות. המשכנו להופ ומשם לגבול ארה``ב בסומאס. זוהי תחנת הגבול שדרכה גם עברנו לקנדה. מומלץ לעבור שם, בדרך הלוך, בשבע בערב היינו לבד, ובדרך חזור באותה שעה, היו עימנו עוד כ- 10 מכוניות נוספות. הכל הולך צ`יק צ`ק. אגב, אסור להעביר מקנדה לארה``ב בשר בקר, כולל נקניקים, נקניקיות וכו, תפו``א בתפזורת, פירות הדר- כולל לימון, בצל ירוק, צמחים, זרעים ונראה שעוד כמה דברים שאני לא זוכרת. טיפ חשוב נוסף: מותר ללון בקראוון ב- Rest Area, אם כי המשאיות שעל ידך, לא מכבות מנוע, זה רועש. ביציאה יש ריקון לביוב ומילוי מים, רק אם נתקעתם. אנו נתקענו בלילה האחרון.