מסלול עד שבוע בוויילס ”טיול עצמאי בוויילס - חלק 2“

אברטסווית` (Aberstwyth) מקרדיגן לאברטסווית` זו נסיעה של שעה וחצי. אברטסווית` נראית מאד נחמדה. זו עיר עם ים, והיא קטנה, רחובות חמודים, ממוקמת צמוד להר. אני הגעתי אליה ביום שמשי נהדר, אך מכיוון שדבקתי בהחלטה להגיע לצפון, לא שהיתי בה יותר משעה וחצי והמשכתי הלאה ליום נסיעות ארוך צפונה. יש בה אכסניה (נתקלתי בה כשהסתובבתי קצת בעיר) ובית קולנוע קטן (אבל עם סרטים הוליוודים גרועים לפי מבט ראשוני).

לנבריס (Llanberis) עיירה קטנה. אני אישית נסעתי מאברטסווית` אל בנגור ומשם לקחתי אוטובוס אל לנבריס. יותר מדי זמן, וגם נראה לי שיותר מדי כסף. הנסיעה לקחה לי כמעט חמש שעות וההגעה ללנבריס הייתה ארוכה מדי לדעתי. אני חושבת שעדיף לנסוע מאברטסווית` אל העיירה קרנרפון (Caernarfon)- אני די סגורה שמבטאים אותה בדרך מסוימת, שלא זכורה לי כרגע. משם לקחת אוטובוס ללנבריס. האכסניה בלנבריס ממוקמת גם היא במקום גבוה יחסית (פחות נורא מפופיט סנדס), צריך לשאול את הנהג איפה לרדת. חשוב לדעת מראש מהם שעות הפתיחה (ניתן להסתכל באתר). אני הגעתי והיה סגור, אבל למזלי זה היה עניין של כמה דקות עד שבאו האחראים. לבוא בבוקר או אחר הצהריים, אחרת תצטרכו לחכות למישהו שיגיע: www.yha.org.uk/hostel/hostelpages עולה 13.95 פאונד ללילה, כרגיל.

האכסניה מאד נוחה בסך הכל. המטבח אולי קצת לחוץ כשיש יותר מארבעה אנשים שמבשלים, אבל אפשר להסתדר. אני חושבת שיש פאב איפשהו, אבל אחרי יום הנסיעות שלי, העדפתי להתבודד ולאכול מארס (עלה רק 40 פני), לקרוא ספר ולכתוב ביומן. בנוסף, זכיתי לחדר פרטי... חמשת השותפים הפוטנציאלים לא הגיעו. בנוסף, שירותים ומקלחת היו צמודים לחדר, ונוף מוצלח מהחלון. 

בלנבריס אפשר לעשות מסלול הליכה (לא עשיתי), ללכת לטירה הקטנה שיש שם (לא עשיתי), לעשות מסלול מסביב לאגם (לא עשיתי) ויש שם גם מוזיאון של חשמל- שמסופר איך עושים מהמים שנכנסים להר חשמל... גם את זה לא עשיתי, למרות שג`ון, סבא נחמד שנתקלתי בו בדרכי מסנודון, המליץ בחום רב מספר פעמים. אז מה כן עשיתי?! טיפסתי על הסנודון. הסנודון זה ההר הכי גבוה בבריטניה (כשמוציאים את סקוטלנד מהרשימה...) ויש 6 דרכים לטפס אליו, מכל מיני דרכים. לפרטים כדאי להסתכל באתר הרשמי של פארק סנודוניה. אני טיפסתי מלנבריס וחזרתי מאותה נקודה. במבט לאחור, עדיף להתחיל מנקודה אחת ולחזור דרך אחרת. כל הדרכים מגיעות לפסגה, מומלץ לשלב. ההליכה של לנבריס מומלצת בתור אחת ההליכות הקלות וזו ההליכה הכי ארוכה. אפשר לעשות אותה ב-3 דרכים! 

אחת האטרקציות שיש בלנבריס, זו רכבת קיטור ישנה שמגיעה עד לפסגה. אפשר לקנות כרטיס הלוך וחזור. הרכבת עוצרת באמצע כדי שנוסעיה יוכלו לרדת ולהתרשם מהנוף, ועוצרת גם בפסגה עצמה שגם שם ניתן לרדת ולהתרשם מהנוף. אך מה זה שווה?! אפשר לטפס הלוך ולרדת עם הרכבת חזור, או לנסוע עם הרכבת הלוך ולחזור ברגל. אבל הכי מומלץ זה לטפס לבד ולחזור לבד (למרות שלעיתים, המחשבה על כמה נחמד לנסוע ברכבת במקום לטפס...). העלייה לא הייתה לי קלה. לא הייתי אומרת שאני בשיא הכושר, אבל לפני הנסיעה הייתי עושה 3-4 הליכות של שעה בשבוע, היה לי סוג של כושר! ההתחלה והאמצע היו קשים עבורי, והיה נראה שהמסלול לא עומד להסתיים בקרוב, אך זה קרה! רצוי לדאוג לעודף בטריות (למקרה שתגיעו לפסגה ואז תבינו שנגמרו לכם הבטריות, כמו שקרה לי...) ועוד מומלץ לקחת חבילה של עוגיות או משהו טעים, לשבת בפסגה ולהתענג על ההצלחה. הנוף משגע. העלייה לקחה לי כ-3 שעות והירידה כשעתיים. באמצע הדרך (לקראת סוף תחילת הטיפוס) יש בית קפה קטן, למעוניינים, וממש בתחילת המסלול יש עוד אחד. אני חושבת שכדאי לטייל בפניפס (Pen-y-Pass), משם יוצאים 2 מסלולים לסנודון. אפשר לצאת באחד ולחזור בשני.

בטסי קואד (Betws-y-Coed) מלנבריס המשכתי לבטסי קואד. עיירת נופש פופולארית. ישנתי, כמו בכל לילה, באכסניה של YHA. האתר: www.yha.org.uk/hostel. עלה 13.95 פאונד. האכסניה לא ממוקמת בתוך העיירה, אלא מחוצה לה. צריך לבקש מהנהג של האוטובוס שיעצור ליד. זה מתחם של מלון, אכסניה וקמפינג. את הרישום יש לעשות בקבלה של המלון. ישנתי בחדר די קטן של 6 בנות. השירותים והמקלחות היו משותפים- בנים ובנות, מכל הגילאים. האכסניה שוב, די ``תקועה``, אבל הפעם יש פאב במלון, אז אפשר לבלות בו את הלילה. אני אישית הוזמנתי לבירה על ידי שני אנגלים חביבים והיה לי ערב נהדר. ממול למתחם יש מסלול קטנטן של מפלים (Swallow Waterfalls) שהכניסה אליו עלתה פאונד. לא שווה את זה בכלל. סתם הולכים ורואים מפלים... אני התאכזבתי. כדי להגיע לעיירה עצמה, צריך לקחת עוד אוטובוס. אני העדפתי להמשיך צפונה, וחבל האמת. אמור להיות שם מסלול מרשים של גשרים ויערות.