תחבורה ציבורית ומוניות בפנום פן ”הגעה מבנגקוק לאנגקור“

יש הסכמה כללית דבר יופיה הנפלא והמקסים של אנגקור, שאפילו שווה את הנסיעה הטראומטית משהו אליה. איך כדאי להגיע מתאילנד לקמבודיה?

אז ככה זה הולך:
1- מגיעים מבנגקוק אל הגבול (איזו עיירת גבול עם שם באורך גלות בבל - אראנייפאטאט או משהו כזה). הכי זול ברכבת - בסביבות 50 באט, הראשונה יוצאת בסביבות 5-6 בבוקר וכדאי לעלות עליה אם רוצים להגיע לסיאם ריפ באותו יום ולא להיתקע בחור שהוזכר למעלה.

מהרכבת טוק טוק לאיזור הגבול, שם פשוט חוצים ברגל לתחנות החתמה עד שמגיעים למשאיות. איך מוצאים את המשאיות? אל תדאג, הם כבר יגיעו אליך.

יש שני סוגי מושבים במשאית לסיאם ריפ - 7-8$ מקדימה (יתרונות - אין גשם, אין זבובים, יש מזגן ו-וואללה, אפילו רדיו (היכונו למוזיקה קמבודית, ניסיונותינו להתרענן עם רדיוהד שקעו בבוץ עם הרכב). מצד שני- צפוף רצח, כך שההנאה מהמזגן מוגבלת למדי), 5$ מאחור (יתרונות- זול, תמיד יש מקום (יחסית) ו...זול).

הנסיעה נמשכת 6,7,8 שעות, תלוי את מי שואלים. במקרה שלנו, סערת מונסון שהטביעה את שדות העפר הנרחבים המכונים כביש, נמשך התענוג 10.5 שעות מתישות במיוחד. עם זאת, תשמח לדעת שגם כשאתה תקוע זו השעה השלישית במערבולת בוץ אי שם ב-NOWHERE, תמיד יימצא ילד ``שעבר במקרה בסביבה`` שימכור לך באגט להשיב רוחך. 

בקיצור, מעייף ארוך, אבל בהחלט מחשל וחוויתי. רצוי להצטייד במצב רוח טוב והשלמה עם הגורל. (אנחנו אפילו ממש נהנינו בדרך חזרה מהחוויה, וזאת למרות תאונת הדרכים הקלה שעברנו).

2- למפונקים ובעלי הממון - יש טיסה ישירה כיום לסיאם ריפ שליד אנגקור. אם נשברה רוחכם בחזור ויש לכם 120$ פנויים, הרי לכם אופציה.

האינפורמציה נכונה לאפריל 1999!