מידע חיוני נוסף בטוקיו ”ביקור ראשון ביפן - התאהבתי“

בביקורי הראשון ביפן משכו את עיני וכבשו את ליבי הנקיון, השקט וטיפוח הצמחיה. הערים נקיות ומבהיקות. אין פיסת נייר על הרצפה. וגם אין פחי אשפה ברחוב. היפני אמור לקחת את האשפה שלו איתו לביתו ושם למחזר ולהפטר ממנה.

במוניות הנהגים לבושים חליפה ועניבה כסיות לבנות על ידיהם. המושבים מכוסים בד לבן צח ומבהיק. כל המכוניות בכלל בכבישים נראות כאילו יצאו זה עתה ממכון לשטיפת רכב.

הרכבות מדוייקות כשעון שוייצרי – על השניה. כריזה וכיתוב גם באנגלית. התחנות ממוספרות, ומעל לדלתות מופיעה מפה של התחנה הבאה לפני שהרכבת מגיעה אליה. במפה מצויינות היציאות, המעליות, הדרגנועים – כלומר כל מידע שיכול לעזור לנוסע להתמצא בתחנה אליה הוא מגיע. וכמובן – הכל מבהיק.

שקט במרחב בציבורי. איש אינו משוחח בנייד. הניידים על “שקט” ואפילו זמזום של קבלת הודעה אינו נשמע ובוודאי לא צלילים של משחקים! ושלא תטעו – כולם מתעסקים עם הניידים. אבל בשקט!

השיחות המתנהלות בתחבורה ציבורית הן בטונים נמוכים. לא לוחשים, אבל מודעים היטב לכך שאנשים בסביבה מתעניינים בדברים אחרים ואין להפריע להם. הם אפילו צוחקים. אבל לא משתוללים.

על כל פיסת אדמה יש שיח או עץ גזומים בקפידה בצורות שונות. ואם אין אדמה – עציץ פורח על המדרכה בכניסה לחנות או לבית.

הפארקים והגינות מהממים ביופים, ואפשר ליהנות מהם בלי רעשים. איש אינו חושב להביא מכשיר שמשמיע מוסיקה בקולי קולות. כן ראינו קבוצות של חברים שיושבים יחד ומנגנים או שרים – בלי מכשירי הגברה. מי שרוצה לשמוע – מתקרב. אם המוסיקה לא לטעמך – ברגע שהתרחקת מספר צעדים – אינך שומע אותה. אין צורך לצאת מן הפארק כדי להשיג שקט.

סעו ותהנו!