האקונה

Hakone

מזג האויר האיר לנו פנים ביום וחצי ששהינו באזור.

ביום הראשון (הגענו בצהריים) טיילנו במסלול הטבעתי מGora (עם הפאס שקנינו באודאוורה) ברכבלים וספינת הפירטים- נופים יפים! . ביום השני עלינו שוב על הרכבלים לראות את הנוף היפה של הפוג''י בשעת הבוקר ואח”כ ביקרנו במוזאון הפתוח המדהים.

מי שמגיע רק ליום אחד לאזור לא לפספס את הרכבל שעובר מעל ההתפרצות הגופרתית ושממנו רואים את הר הפוג''י, ואת מהמוזאון הפתוח. אם הזמן מוגבל אין חובה לעשות את כל הסיבוב עם הספינה, אלא לחזור עם הרכבלים לGora.

היינו בהאקונה ב7.4.18, פספסנו את הסאקורה של טוקיו, הרווחנו קצת ממנה בהאקונה ואת העיקר בטאקאימה-קאנאזווה. הזמנו מראש האקונה פס ומלון Mount View Hakone שהיה מדהים -

רויקן עם חדרים בסגנון יפני מסורתי. רצפת טאטאמי, עם כסאות לשתיית תה, ארוחת ערב מסורתית בחלוקי יוקאטה (Yukata) - מאוד מיוחד, אבל הם מבקשים ומומלץ לעדכן לגבי מזונות שלא אוכלים כי זה מוכן במיוחד בשבילכם.בזמן הארוחה מסדרים בחדר מזרן פוטון מסורתי לשינה. יש במלון מרחצאות משותפים או בתשלום נוסף ומומלץ מרחצאות פרטיים/ זוגיים. מיוחד מאוד!

אנחנו הגענו מטוקיו ומשם המשכנו לטאקאיאמה. היינו לילה אחד ואין ספק שאפשר ומומלץ להיות 2.

בכל מקרה, גם ללילה אחד היה שווה וכייף. ממליצים בחום.

יצאנו לבילוי של יום בהקונה מטוקיו.

לסיכום החוויה:

1. לא מתאים כטיול יומי מטוקיו - יותר מדי רכבות, נסיעות ומעברים. נטו נסיעה בסוגים שונים של תחבורה - 5 שעות! (לא נסענו בשינקסן בגלל העלויות - אנחנו 5)
2. מי שמחליט כן לבקר שם שייקח לילה במלון.
3. לברר טוב טוב את תנאי מזג האוויר במהלך היום. בשעה 15.00 נהיה קר מאוד, הצטברו המון עננים ולא ראינו כלום (לא מרכבל ולא מספינה)
4. המוזיאון הפתוח מעולה. כל בני המשפחה נהנו מאוד.
 

איזור האקונה נמצא היטב על מפת התיירות ביפן. אולי בזכות הקרבה לטוקיו. אלא שקרבה זו היא חרב פיפיות. האיזור מוצף בתיירים - הרבה תיירות פנים, המון סינים ועוד. עקב כך כל אמצעי החבורה במקום עמוסים מאוד, התורים (בעיקר בסופי השבוע) ארוכים, וברכבות ובאוטובוסים צפוף מאוד.
 המקום עצמו נאה אבל לא יותר מכך. נכון שמידי פעם אפשר לראות את הפוג'י מציץ מעל ההרים האחרים, בתקווה שהראות טובה, אבל בוודאי יש אתרים נוספים לצפות בו. הנוף עצמו נחמד ולא מסעיר. בחורף ובתחילת האביב (עד תחילת אפריל לפחות) העצים קרחים וזה משעמם. אולי בקיץ או בסתיו יפה יותר.
 ההפלגה באגם אישי קצרה סך הכול, כ30-40 דקות והנוף לא יותר מנחמד. התצפית מהרכבל לאיזור עמק Owakudani בו ענני גפרית עולים לשמיים חביב. האיזור עצמו סגור למבקרים.

לטעמי לא שווה להגיע למקום במיוחד מטוקיו או בכלל, אני בטוח שישנם אתרי טבע נוספים יפים לא פחות.
 אם בבוחרים להגיע לאיזור האקונה כדאי:
 - להצטייד בכרטיס Hakone Pass (ארבעת אלפם ין ליומיי, 4500 לשולשה) שמאפשר נסיעה חופשית בכול אמצעי התחבורה והנחות שונות. הכרטיס מחזיר את עצמו מהר.
 - לפני העליה ל-”ספינת הפרטיים” לגשת לדוכן הכרטיסים ולשלם 400 ין למחלקה ראשונה. בה אין עומס ואפשר להביט בנחת לנוף בהפלגה. אחרת אתם עלולים להפליג בדחיסות רבה.
 - לבקר באונסן מקומי. אני ממליץ על Yunssun (ראו טיפ בנושא) .

עשינו את המסלול המעגלי עם כיוון השעון. מהאקונה לוקחים אוטובוס מקומי (חצי שעה) עד לאגם אשי, משם שיט מלהיב לילדים וקסום להורים על ספינת פיראטים מלאת יפנים מצלמים הישר לתחנה התחתונה של הרכבל. משם עולים לתחנת האמצע Odawara. ביום בהיר הנוף מהמם וכולל את הר פוג'י. בכל מקרה רואים את כל העשן הוולקני מתמר מהאדמה מכל מקום – מאוד מרשים. אכלנו שם ביצים שחורות שבושלו במים הוולקנים. התאכזבנו שכל שבילי ההליכה סגורים מאז 2015 עקב התפרצות געשית אז לוקחים שוב את הרכבל שממשיך לתחנה האחרונה (התחנה היתה סגורה עד אפריל 17). משם עולים על רכבת שיורדת בהר בשיפוע מרשים על ידי כבל. קינחנו ברכבת האדומה “הרומנטית” אשר נוסעת פעמיים לאחור על מנת לתמרן בסיבובי ההר – מאוד מוזר.

בסיכומו של יום “תפרנו” עשרות קילומטרים בלי ללכת הרבה, אבל החוויה באמת מיוחדת ואורכת לפחות חצי יום.

איזור האקונה (Hakone) נחשב ליעד פופולארי בקרב תיירים ומקומיים כאחד. אולם נכון לספטמבר 2015, עקב רעידת אדמה באזור, לא ניתן יותר להשלים את המסלול המעגלי של אמצעי תחבורה, כי אחד מהרכבלים מושבת. אנחנו התניידנו ברכב אמנם, אבל גילינו שכל האזור הוולקני הפעיל, שאותנו עניין במיוחד, סגור גם לרכב. בהאקונה העיר יש אווירת נכאים, עד כדי שממש התקשנו למצוא מסעדה פתוחה בערב. מי שחובב אומנות ומוזיאונים, ייתכן ששווה לו להגיע (המוזיאון הפתוח למשל מקסים), לגבי היתר המלצתי היא להשקיע את הזמן והכסף במקומות אחרים.

טיול להאקונה מומלץ בכל מדריכי הטיולים. עם זאת, מדובר בנסיעה יחסית ארוכה ובאטרקציות שונות לאורך מסלול שאורך יום שלם של נסיעות בכלי תחבורה שונים וביקור בנקודות עניין מגוונות.

הנקודות לחיוב:

1. הנסיעה בכלי התחבורה השונים באזור – רכבת, חשמלית, רכבל, שיט ואוטובוס מהווים חוויה בשביל ילדים.
2. המוזיאון הפתוח של האקונה, שנמצא בתחילת המסלול הוא אטרקציה מקסימה. הניגוד בין הפסלים לנוף הפתוח הוא יפהפה, ופינת המשחקים לילדים מפסלים מיוחדים היא חוויה נהדרת.
3. הנופים והטורים הרבים שרואים במהלך השיט בספינת פיראטים הם מרהיבים ומיוחדים.
4. הביקור בשער הביקורת סקי-שו (Hakone Checkpoint- Hakone Seki-sho) הוא ביקור חובה. האקונה הייתה בעבר נקודת מעבר מרכזית בדרך הטוקאידו בין קיוטו לאדו (טוקיו של היום). לאחר עבודות שחזור, ניתן לראות את שער הביקורת ששימש בתקופת אדו למעבר אנשים וכלי נשק, את תחילת שחזור דרך הטוקאידו, ובובות שונות המדמות את החיים בתקופה זו ביפן. נקודת החן המקסימה היא הטיפוס (עליה לא קלה!) למגדל התצפית. ממנו תוכלו לשזוף עיניכם בהר פוג'י.
 

הנקודות לשלילה:

1. מדובר בטיול שאורך יום שלם ובהחלט ניתן למלא אותו בפנינים אחרות שמציעה יפן.
2. הטיול בכללותו אינו זול. מעבר לעלות ההגעה לאזור, התשלום עבור המסלול בכלי התחבורה השונים הוא 4000 ין למבוגר (חופשי דו-יומי לתחבורה באזור), ובנוסף, יש לשלם דמי כניסה לכל אטרקציה שתבחרו לעצור בה.
3. אין מיזוג או אווורור בכלי התחבורה, ובימים חמים, פשוט מסריח בפנים.
4. הביקור בעמק הרתיחה הגדולה שנשמע מאוד מפתה למעשה מריח ריח חזק של מגופרית. לא נעים.
5. אין כמעט בתי קפה או מסעדות באזור, במחיר סביר, כך שאם לא התארגנתם מראש על אוכל, תמצאו במצב של חריגה כספית או בטן ריקה.
 

חזרנו עכשיו מיפן. יצאנו מטוקיו ליום טיול בהאקונה ונגרמה לנו אכזבה. הדרך מטוקיו להאקונה אורכת כחמש שעות (בגלל החלפה של הרבה רכבות שחלק מהן איטיות מאוד וצפופות), מגיעים בשעות הצהריים ואין אפשרות להספיק לראות את כל האטרקציות במקום.

אנחנו הספקנו להיות רק במוזיאון הפתוח והיינו צריכים לחזור כי רוב האתרים נסגרים ב-16:00-17:00. ההגעה לשם מאוד יקרה, לכן מומלץ להיות שם יומיים עם לינה במקום.