מסלול עד שבוע בזגוריה ”צפון יוון והאי קורפו יולי 2009 חלק ראשון“

סיכום טיול לצפון יוון, יולי 2009: מטאורה-כפרי הזגוריה- קורפו- אתונה. תכנון הטיול:

את התכנון התחלתי בעזרת הטיפים באתר "למטייל" כאשר אספתי מקומות, אתרים, המלצות ללינות וכו'. הרכבתי מסלול שכלל: נחיתה באתונה, נסיעה צפונה ברכב שכור עד לתרמופילאי, המשך למטאורה, לינה שם בלילה הראשון. למחרת ביקור במנזרים ונסיעה לכפרי ה"זגרויה", לינה שם באותו מקום שני לילות, מעבר לאי קורפו, ולאחר שני לילות באי, חזרה ליבשת, נסיעה לאתונה, לינה לילה אחרון וטיסה הביתה – סה"כ שישה לילות.

את כל הלינות הזמנתי מראש, מכיוון שהטיול קצר ולא רציתי לבזבז זמן על חיפוש, מה עוד שתקופה זו היא ממש סמוך ל"עונה הבוערת".

את שני הלילות הראשונים הזמנתי לפי המלצות באתר (החוויות בהמשך) ואת שלושת האחרונים דרך האינטרנט כאשר הלילה הראשון בחוף המערבי של האי "קורפו" בפלאוקסטריצה, הלילה השני מלון סמוך מאד לנמל ולמעבורת שכן רציתי לצאת מוקדם בבוקר לקראת יום נסיעה ארוך לאתונה ובאתונה במלון שהייתה לידו חניה לרכב.

למרות שהזמנתי את הלינות דרך האינטרנט או מייל, צלצלתי כשבוע לפני הנסיעה לכל המקומות על מנת לוודא כי אכן ההזמנה רשומה ולא תהיינה הפתעות.

הטיול בפועל:

הגענו לאתונה, אשתי ואני ביום שישי 3/7/09 בטיסת אל על, לקחנו את הרכב ויצאנו באוטוסטראדה לכיוון צפון. לאחר טיפ מחבר, אני נוהג לסמן ב - GPS את נקודת לקיחת הרכב על מנת לחזור לאותו מקום בסיום הנסיעה (למרות שהמיקום בדרך כלל משולט, אבל זה לא מזיק). 

תופעה מוזרה בנושא מיכל הדלק, מקבלים מיכל כמעט ריק וצריך להחזיר אותו באותו מצב. יותר קשה לתכנן מאשר להחזיר אוטו עם מיכל מלא לאחר שממלאים בדרך לשדה.

היעד הראשון היה המקום שנערך קרב תרמופילאי, ואני ממליץ לכל מי שמתכנן לעבור שם, לראות את הסרט "300" לפני הנסיעה, כך שניתן לקבל מושג על המקום והקרב שהתחולל שם ב 480 לפני הספירה בין הפרסים ליוונים. לפי Google Earth, האתר שכולל אנדרטה קטנה למלך ליאונידס, היה אמור להיות צמוד לכביש הראשי ולא היה שום שילוט ולכן עברנו על פני המקום מבלי לעצור במקום. יתכן והיינו צריכים להיכנס לכפר בשם תרמופילאי ושם האנדרטה .

המשכנו בדרכנו עד לאזור המטאורה ולא אחזור על מה שנכתב באתר ע"י האחרים חוץ מהעובדה שכל הכתוב לא מצליח להעביר את מלוא החוויה של המקום – מדהים. לרגלי צוקי המטאורה שני כפרים האחד הגדול יותר – קלמבקה והשני הקטן יותר שצמוד יותר לצוקים – קסטראקי. 

אנחנו הזמנו את הלינה בלילה הראשון אצל Villa San Giorgio לפי ההמלצות באתר. ניסיתי להגיע למקום לפי התיאור באתר אבל לא הצלחתי. לאחר המעבר מ"קלמבקה" ל"קסטראקי" ממשיכים עם הכביש המתעקל בין בתי הכפר לכיוון העליה למטאורה. ממש בסוף הכפר כאשר הבתים נגמרים, יש מצד שמאל טברנה של המשפחה ומצד ימין קמפינג גם של אותה משפחה מורחבת- משפחת Boufidis, עם ברכת שחיה, מגרש כדורגל ורכיבת סוסים. 

בהתאם לכתוב באתר למשפחה יש טברנה כזו, הבנתי שהגעתי לטברנה בעליה למטאורה ואני צריך לחזור. כאשר הסתובבתי חזרה ראיתי שלט שמכוון למקום שהזמנתי (בירידה לאחר בריכת השחייה, מיד פונים שמאלה ועם השילוט מגיעים למקום). 

לנו לשבת וצלצלה בטלפון ומיד הגיעו בני משפחה שאמרו שישכנו אותנו בצימר אחר של המשפחה ולקחו אותנו לאותו מקום שממנו באנו (אותו הקמפינג מול הטברנה) עלה 50 יורו ולשאלה מתי ארוחת בוקר נעננו מתי שאנו רוצים.

פרקנו את הדברים לחדר ונסענו למנזרים שהיו כבר סגורים (הם פתוחים משעה 09:00 ועד 18:00) והשעה הייתה כמעט 19:00) מחשיך שם בין 21:30 ל - 22:00 בתקופה זו ונסענו לתצפית על המנזרים לעת ערב. ארוחת ערב אכלנו בקלמבקה במסעדה שנמצאת על הרחוב הראשי במין צומת רחובות שבצד הצפוני צל הצומת יש מען מפל מים מתוך סלע גדול ועל המשטח נמצאת המסעדה. אוכל טעים.