מסעדת פיטר לוגאר סטייק האוס ”יש אלטרנטיבות טובות יותר במנהטן“

הגענו בזמן, אבל נאלצנו לחכות בתור צפוף בעמידה 20 דקות, המלצר שלנו שם את הסטייקים על השולחן ונעלם. זאת אומרת, הוא לא באמת נעלם, אלא הסתובב בין השולחנות, אבל הקפיד להתעלם מאיתנו. ואילו אני בסך הכל רציתי חרדל ושימלא את כוסות המים שהתרוקנו, אז רציתי. בכל פעם שעבר ליד השולחן שלנו הבטתי בו, נענעתי בראש, הרמתי יד – מחוות שבכל מסעדה נורמלית היו גורמות למלצר לזנק לכיווננו. אבל פיטר לוגר זו לא מסעדה נורמלית. ככה עברו 10 דקות על השעון וכלום. איבדתי את התיאבון. השארתי בצלחת את מה שנשאר מהסטייק ופשוט ישבתי ובהיתי בתקרה עד שכבוד המלצר הואיל סוף סוף לגשת אלינו, ואז ביקשתי את החשבון כשאנחנו מוותרים על הקינוח.

דווקא בשלב הזה נעשה מלצרנו החביב קשוב ועירני. אולי בגלל ששם לב שאנחנו רותחים. אבל סביר יותר שבגלל שהגיע זמן הטיפ. הוא הביא בזריזות (דהיינו תוך לא יותר מרבע שעה) את החשבון וטרח לציין בקול רם שהחשבון (200 דולר עבור 2 אנשים) לא כולל טיפ. אז שלפתי שני שטרות של 100 דולר ועליהם השארתי מטבע של סנט. והשורה התחתונה: כשאתם בניו יורק, אין שום צורך לנסוע עד ברוקלין כדי לאכול סטייק טוב, אלא אפשר להישאר במנהטן. אכלנו גם באחד הסניפים של Wolfgang (מי שעבר בעבר כמלצר ראשי בפיטר לוגר): התפריט והמחירים זהים, הבשר היה לדעתי יותר טוב מבפיטר לוגר – והשירות אדיב, קשוב וחייכני. יש להם 5 סניפים במנהטן, אפשר להזמין מקום גם דרך האינטרנט ולא רק בטלפון, והם מקבלים כרטיסי אשראי.