מסלול הדרך הצבאית בגאורגיה

מתחילים את הדרך הצבאית

הדרך הצבאית (Tetri Aragvi) היא דרך העולה לקווקז הגבוה ומחברת בין גיאורגיה לרוסיה. זוהי אחת מדרכי הנוף היפות בגיאורגיה, הנמצאת לאורך נחל Aragvi, במחוז Mtskheta-Mtvanet. לפני שהדרך נכבשה לכביש, בראשית המאה ה-19, היא הייתה משעול הררי צר, שנשמר על ידי שבטים הנאמנים למלך גיאורגיה, באמצעות מגדלי שמירה שנבנו לאורכו. 

בכדי להגיע לדרך הצבאית יש לצאת מטביליסי (Tbilisi) צפונה לכיוון קאזבגי (Kazbegi). לאורך הדרך ישנם אתרים רבים ויפים, אך מאחר ולדרך זו אין המשך מעגלי, אזי המטייל נדרש לעשות אותה הלוך וחזור לאורך אותו ציר. למצב זה יש יתרון, היות שבמצבי מזג אוויר שונים, למשל של חוסר ראות או גשם, ניתן לראות אתר שפספסתם בדרך חזרה, ולכן האתרים יתוארו מדרום לצפון וחשוב לדעת שהמסלול נועד ליומיים לפחות, ולמי שמתכוון לבצע טרקים בעמק טרוסו ועמק סנו מומלץ לקחת בחשבון לפחות יום נוסף לכל עמק.

כדי לטייל בדרך זו צריך לצאת מהעיר טביליסי צפונה. ביציאה מהעיר, לאורך הדרך, מצד שמאל, ניתן לראות את פסלו של דוד הבנאי רכוב על סוס וכן את הפסל לזכרה של נינה הקדושה. 

האתר הראשון בדרך זו צפונה ומחוץ לעיר הוא מנזר ג`ווארי (Jvari). המנזר, שפירושו "מנזר הצלב", נמצא מספר ק"מ לפני העיר מצ`חאטה. בכדי להגיע אליו, צריך לפנות ימינה לדרך המובילה למנזר, מיד אחרי תחנת הכוח שנבנתה ב- 1924 ע"י לנין על גדות נחל Aragvi, תחנה הנראית מצד ימין של הדרך. מנזר זה נבנה במאה ה- 6 (586-605) וממוקם למעשה מזרחית לעיר, על קצה מצוק, ולכן יש ממנו תצפית נהדרת על העיר ומפגש הנהרות, מראה שאסור להחמיץ. לא לשכוח להביט גם מעט מערבה לעיר לאורך הנהר ולהסתכל על הסכר המשמש את תחנת הכוח שבה פנינו כדי להגיע למנזר, תחנה המספקת חשמל לטביליסי.  

בצמוד לכנסייה נמצא צלב העץ הקדום והקדוש שהוצב במקום על ידי נינה הקדושה כדי לציין את מועד הכניסה של הנצרות לגיאורגיה. הצמדת הצלב, שעמד על קו המצוק, לכנסייה, שנבנתה במועד מאוחר יותר, התאפשרה לאחר שהארכיטקט Stepanoz Erismtavari עיבה את הצלב והמצוק בקירות אבן ועליהן השעין את הכנסייה, זאת הסיבה לכך שבעיני המתבונן מכיוון מצ`חאטה נראה שהכנסייה תלויה על המצוק.

קישורים ממומנים

לתחילת הכתבה

יוצאים מהעיר הראשונה במסלול

מצ`חאטה (Mtskheta) היא העיר הראשונה הנמצאת צפונית לטביליסי בדרך לדרך הצבאית, והיא נמצאת כ-2 ק"מ דרומית למפגש הכבישים M27 ממערב ו- A301 מצפון, ו- 30 ק"מ צפונית לטביליסי. העיר נמצאת בתחומי חבל Mtskhetamtianeti. עיר זו הייתה הבירה העתיקה של גיאורגיה בתקופת ממלכת כארתלי ואביה האגדי של התקופה היה המלך כארתלוס (Kartlos). באותה תקופה, גיאורגיה הייתה מחולקת לשתי מלכויות משנה, קוכליס במערב ואיבריה במזרח. העיר נמצאה בתחום המלכות השנייה, התקיימה מהמאה ה-4 לפנה"ס ועד המאה ה-5 אחרי הספירה, ושימשה כבירת גיאורגיה. העיר הוכרה על ידי אונסקו כאתר מורשת בינלאומי.

העיר נבנתה על גדות נחל קורה (Kura) (בעבר, כיום מטקווארי - Mtkvari) וממערב לנחל ארגווי (Aragvi), בצומת הנחלים, על ידי המלך פארנאוואז, בן דודו של אלכסנדר הגדול. היא נקראת על שם מטסחאטוס (Mtskhetos), בנו של קרטלוס (Kartlos), המגן האגדי של העם הגיאורגי. העיר הייתה התחנה המרכזית על ציר דרך המשי העתיקה, שחיברה את הים השחור לים הכספי.

העיר נקראה בעבר הרחוק ארמאזי והיא שימשה מרכז פולחני ל"ירח" של הדת הפרסית, פולחן ששולב אחר כך בנצרות, שאומצה על ידי העם הגיאורגי בעיר זו בתחילת המאה ה-4. עקירת מוחלטת של הדת הפרסית האלילית בוצעה על ידי המלך וואחטאנג הראשון במאה ה-5 לספירה. באזור זה בעת העתיקה התגוררו שני שבטים עיקריים - מסח וג`אווראחס והאזור נחשב לערש התרבות של גיאורגיה בו נולד המשורר הלאומי, שוטה רוסטאוולי, מחבר האפוס "עוטה עור הנמר". מאז ועד היום העיר נשארה ערש התרבות הנוצרית בגיאורגיה, ולכן מבקרים בה ועולים אליה לרגל בכל ימות השנה.  

קתדרלת סוויטי-צ`חובלי (Svetitskhoveli) נמצאת למעשה בתחומי העיר מצ`חאטה. היא נבנתה במקור במאה ה- 5 על הריסות הכנסייה העתיקה, וממגדל הקתדרלה, ניתן להשקיף על העיר וסביבותיה.

המלך וואחטאנג הראשון בנה במאה ה-5 שלוש קפלות על מקומה של הכנסייה הישנה שהייתה במקום, ובמחצית הראשונה של המאה ה-11 (1001-1029) המלך ג`אורג`יאה בגראט השלישי בנה קפלות נוספות, בנייה שנמשכה 19 שנים. בתקופת המלכה תמרה במאה ה-12 הגיעה הכנסייה לשיא תפארתה, אלא שרעידת אדמה שהתרחשה במאה ה-13 הרסה אותה והמצביא טימורלנק השלים את היתר ושדד את אוצרותיה. המלך אלכסנדר הראשון בנה אותה מחדש במאה ה-15, תוך שימור הסגנון הפשוט, כולל צורת הצלב, המגדל המתומן והכיפות הקוניות.

רצפת הקתדרלה עשויה לעיתים מזכוכיות שדרכן לראות את יסודות הכנסייה העתיקה מהמאה 4-5, ומתחת לרצפה זו נקברו בעבר אנשים מפורסמים ובכלל זה המלך מיריאן ואשתו המלכה, מנהג שנמשך עד למאה ה-18 לפחות. כיום, לאור שיפוצים שנערכים במקום, מעת לעת, כבר כמעט ולא ניתן לראות את החללים שמתחת לרצפה. קירות הקתדרלה מלאים בציורי קיר מרהיבים וגם האייקונים של הקדושים השונים מעוררי השתאות בעושרם ויופיים, לא לשכוח להסתכל על החרב והמגן המונחות על רצפת המקום.

פירוש שם הקתדרלה הוא "עמוד החיים" והוא מבוסס על סיפור המסורת הבא: בשנות מלכות המלך מיריאן (265-318) קיבלה תושבת העיר בשם צידוניה מאחיה אליוז, שחי ארץ הקודש, גלימה שנאמר שאותה לבש ישו לפני צליבתו. בהגיעה לבגרות לבשה את הגלימה ונפחה את נשמתה והקהילה קברה אותה יחד עם גלימתה. במקום הקבורה צמח עץ ארז הלבנון אדיר מימדים. בשנות ה- 30 של המאה ה- 4 החליט המלך לבנות כנסייה על הקבר, לשם כך כרת את העץ והכין ממנו 7 עמודים לצורך שילובם בכנסייה. כאשר הותקן העמוד ה-7 הוא החל מתרומם למעלה ורק בהשפעת נינה "האם הקדושה" חזר העמוד למימדיו הקודמים, אך אז החלו לטפטף ממנו טיפות שמן. אירוע זה משך למקום מאמינים רבים ועמוד זה העניק לכנסייה את שמה.

מנזר שיאומגווין (Shiomgvime) נמצא מערבית לעיר במרחק של כ-16 ק"מ. הוא נבנה במאה ה-6 (560-580) על ידי נזיר בשם שיאו (Shio) בקניון צר בגדה הצפונית של נחל mtkvari. הוא בילה את שנותיו האחרונות במערה עמוקה בקרבת המנזר ומכאן שמה, שפירושו: "מערת שיאו". מי שעולה למנזר יכול לראות את המערה, שנמצאת בשימוש גם כיום על ידי נזירים אחרים. 

לתחילת הכתבה

ממשיכים לאגמים ומצודות

כדי להגיע לאגם באזאלטי (Bazaleti) ממצ`חאטה, ממשיכים צפונה לאורך כביש A301 עד ליישוב בשם Abanos`khevi. אחרי כ- 5 ק"מ פונים מערבה בכביש, כאשר לפני הפנייה אליו, יש גשר. ממש בצד הכביש לפני הפנייה יש עמוד מרובע עם פיתוחים. אחרי נסיעה של מספר ק"מ יש שוב פנייה שמאלה בדרך עפר, שבכניסה אליה יש שלט הכתוב באותיות קריליות (זכרו, אם הגעתם לשלט עליו כתוב השם "בודומה", דעו שטעיתם וצריך לחזור אחורה). בדרך העפר ממשיכים עד למבנים, שהם למעשה מתחם נופש וכנסים שנרכש על ידי יהודי גיאורגי, ולאחר שעוקפים את קבוצת המבנים, מגיעים למספר מתחמי נופש שלכל אחד מהם יש אפשרות גישה לגדות האגם. ניתן לבקש להיכנס למתחמים אלו ואף להשכיר במקום קוטג` או סירה, כמובן רק בעונה. על פי האגדות, אגם זה נוצר מדמעותיהם של הגיאורגים על מות יורש העצר ובנה של המלכה תמר. הדרך לאגם וחזרה לדרך הראשית אורכת כשעתיים.  

מאגם באזאלטי חוזרים לדרך המובילה בהמשכה לבודומה (זוכרים את האזהרה מקודם) ובמסלול מעגלי חוזרים לדרך הראשית למצ`חאטה. משם ממשיכים צפונה עוד כ- 10 ק"מ עד לאגם ז`נוואלי (Zhinvali), הנמצא כ-70 ק"מ מטביליסי. אגם זה צבוע בצבעי טורקיז מהמם וחלק מקו החוף שלו הפך לחוף רחצה. האגם נוצר במפגש נהר אראגבי ויובלו Psavis Aragvi, עקב הקמת סכר בעל אותו שם לאורך נחל ארגווי (aragvi), לצורך תחנת כוח. הדרך צפונה ממשיכה לאורך שולי האגם, מראה שאסור להחמיץ.

במרחק של כ- 10 ק"מ צפונה מתחילתו של מאגר ז`נוואלי או כ-9 ק"מ צפונה מהפיצול לאגם ז`נואלי, ומיד אחרי גשר ארוך שנוסעים עליו, נמצאת מצודת אנאנאורי (Ananuri). המצודה נבנתה במאה ה-17 והיא ממוקמת מעל קצהו הצפון מערבי של אגם ז`נואלי ומעל נחל ארגווי. היא מורכבת ממצודה עליונה שמורה היטב, שממנה יש תצפית טובה על האגם. לצד המצודה הקיימת ישנה על גדות הנהר המצודה הישנה שלמעשה הרוסה לחלוטין. המצודה הייתה בבעלות הדוכסים של ארגווי, ששלטו באזור מהמאה ה-13, שושלת שאיש מגבריה לא מת מוות טבעי. בני השושלת גם קבורים בתחומי כנסיית הבתולה, אחת מ- 2 הכנסיות הנמצאות במצודה, שהיא גם הישנה יותר. לא לשכוח להסתובב סביב הכנסייה הנמצאת בתוך המצודה, לבקר בתוכה ולראות את ציורי הקיר שבמקום.

בכניסה לכפר פסאנאורי (Pasanauri) מדרום לצפון, פונים במרכז הכפר לכיוון נחל ארגבי, חוצים גשר ומגיעים לשוק של יום א`, שוק הנסגר כבר בצהריים, בו ניתן למצוא פירות, וירקות, גבינות ובשר. שוק ססגוני ויפה לאתנחתא קטנה בנסיעה צפונה. דרך אגב, אין זה השוק היחידי ולאורך הדרכים ובכפרים קיימים שווקים רבים.

לתחילת הכתבה

שתף כתבה זו:

קישורים ממומנים