מסלול הדרך הצבאית בגאורגיה

הדרך הצבאית בגאורגיה עולה לקווקז הגבוה ומחברת בין גיאורגיה לרוסיה. זוהי אחת מדרכי הנוף היפות במדינה, היא עוברת לאורך נחל וחוצה נופים של מנזרים, כנסיות וערים עתיקות. לפניכם מסלול טיול של יומיים, היוצא מטביליסי, בירת גיאורגיה ומסתיים במעבר הגבול עם רוסיה, המכונה "דרך השטן".

תמונה ראשית עבור: מסלול הדרך הצבאית בגאורגיה - תמונת קאבר
© אביטל ישראל

בכתבה זו:

הדרך הצבאית (Tetri Aragvi) עולה לקווקז הגבוה ומחברת בין גיאורגיה לרוסיה. זוהי אחת מדרכי הנוף היפות במדינה, העוברת לאורך נחל Aragvi, במחוז Mtskheta-Mtvanet. לפני שהדרך נכבשה לכביש, בראשית המאה ה-19, היא הייתה משעול הררי צר, שנשמר על ידי שבטים הנאמנים למלך גיאורגיה, באמצעות מגדלי שמירה שנבנו לאורכו.

הדרך הצבאית היא, למעשה, כביש 117E היוצא מטביליסי (Tbilisi) צפונה לכיוון קזבגי (Kazbegi) וממשיכה, כאמור, עד הגבול. לאורך הדרך ישנם אתרים רבים ויפים, אך מאחר ולדרך זו אין המשך מעגלי, המטייל נדרש לעשות אותה הלוך וחזור, לאורך אותו ציר. היתרון בכך, הוא שאם נוצר מצב שבו פספסתם אתר בדרך אחת – תוכלו לראות אותה בדרך חזרה. המסלול המתואר פה נועד ליומיים לפחות, אבל למי שמתכוון לטייל בעמק טרוסו ובעמק סנו כדאי לקחת בחשבון לפחות יום נוסף לכל עמק.

מתחילים את הדרך הצבאית

ראשית, יש לצאת מטביליסי מיציאתה הצפונית, ובדרך תראו את פסלו של דוד הבנאי, רכוב על סוס וכן את הפסל לזכרה של נינה הקדושה. האתר הראשון בדרך זו צפונה ומחוץ לעיר הוא מנזר ג'ווארי (Jvari). המנזר, שפירושו "מנזר הצלב", נמצא מספר ק"מ לפני העיר מצחתה. כדי להגיע אליו, צריך לפנות ימינה מיד אחרי תחנת הכוח הישנה שתראו מצד ימין של הדרך. המנזר נבנה במאה השישית לספירה (586-605) וממוקם על קצה מצוק, כך יש ממנו תצפית נהדרת על העיר ומפגש הנהרות – מראה שאסור להחמיץ. לא לשכוח להביט גם מעט מערבה לעיר, לאורך הנהר ולהסתכל על הסכר המשמש את תחנת הכוח שבה פנינו כדי להגיע למנזר, שמספקת חשמל לטביליסי.

בצמוד לכנסייה נמצא צלב העץ הקדום והקדוש שהוצב במקום על ידי נינה הקדושה כדי לציין את מועד הכניסה של הנצרות לגיאורגיה. הצמדת הצלב, שעמד על קו המצוק, לכנסייה, שנבנתה במועד מאוחר יותר, התאפשרה לאחר שהארכיטקט Stepanoz Erismtavari עיבה את הצלב והמצוק בקירות אבן ועליהן השעין את הכנסייה, זאת הסיבה לכך שבעיני המתבונן מכיוון מצ`חאטה נראה שהכנסייה תלויה על המצוק.

יוצאים מהעיר הראשונה במסלול

מצחטה (Mtskheta), העיר הראשונה הנמצאת צפונית לטביליסי, ממוקמת כשני ק”מ דרומית למפגש הכבישים M27 ממערב ו-A301 ומצפון – כ-30 ק”מ צפונית לטביליסי. מצחתה, שהוכרזה כאתר מורשת עולמי של אונסק”ו, שימשה כעיר הבירה העתיקה של גיאורגיה בתקופת ממלכת קארתלי והמלך קארתלוס (Kartlos), במאה הרביעית והחמישית לספירה.

העיר נבנתה על צומת הנחלים מטקווארי (Mtkvari) וארגווי (Aragvi), על ידי המלך פארנאוואז, בן דודו של אלכסנדר הגדול. היא נקראת על שם מטסחאטוס (Mtskhetos), בנו של קרטלוס (Kartlos), המגן האגדי של העם הגיאורגי. העיר הייתה התחנה המרכזית על ציר דרך המשי העתיקה, שחיברה את הים השחור לים הכספי.

מצחתה, שנקראה בעבר הרחוק ארמאזי, שמשה כמרכז פולחני ל”ירח” של הדת הפרסית. כאשר המדינה אימצה את הנצרות במאה הרביעית, הפולחן שולב בה. המלך וואחטאנג הראשון עקר לחלוטין את הדת הפרסית האלילית במאה החמישית לספירה. בעת העתיקה חיו כאן שני שבטים עיקריים – מסח וג'אווראחס, והאזור נחשב לעשר התרבות של גיאורגיה (אפילו המשורר הלאומי, שותה רוסטבלי נולד פה). מאז ועד היום העיר נשארה ערש התרבות הנוצרית בגיאורגיה, ולכן מבקרים בה ועולים אליה לרגל בכל ימות השנה.

האטרקציה הראשית של מצחתה היא קתדרלת סוויטיצחובלי (Svetitskhoveli), שניתן לסייר בתוכה ובגן המקיף אותה, ולהשקיף על העיר וסביבותיה ממגדלה. המתחם, שפתוח בשעות 8:00-20:00, מושך אליו מבקרים רבים מדי יום, וכן מתפללים ומאמינים.

המלך וואחטאנג הראשון החל את בניית הקתדרלה במאה החמישית ובתחילת המאה ה-11, המלך ג'אורג'יאה בגראט השלישית הוסיף אליה קפלות חדשות. הכנסייה הגיעה לשיא תפארתה במאה ה-12, בקופתה של המלכה תמר, אלא שרעידת אדמה במאה ה-13, בשילוב עם המצביא הכובש טימורלנק הרסו אותה כליל. המקום נבנה מחדש במאה ה-15 על ידי המלך אלכסנדר הגדול.

חלק מרצפת הקתדרלה עשויה מזכוכית, ואפשר לראות דרכה את יסודותיהם העתיקים של הכנסיה. מתחת לרצפה נקברו בעבר אנשים מפורסמים ובכלל זה המלך מיריאן ואשתו המלכה, מנהג שנמשך עד למאה ה-18 לפחות. קירות הקתדרלה מלאים בציורי קיר מרהיבים וגם האייקונים של הקדושים השונים מעוררי השתאות בעושרם ויופיים, לא לשכוח להסתכל על החרב והמגן המונחים על רצפת המקום.

שם המקום, סוויטיצחובלי (“עמוד החיים”) נלקח מהסיפור הבא: בשנות מלכותו של המלך מיריאן (265-318) נתן תושב העיר, שחי בארץ הקודש, מתנה לאחותו צידוניה – גלימה שנאמר שישו לבש לפני צליבתו. כאשר נפטרה צידוניה, הקהילה קברה אותה עם גלימתה, ובמקום צמח עץ ארז הלבנון עצום. במאה הרביעית הוחלט לבנות כנסייה מעל הקבר, והמלך ציווה לכרות את העץ ולהכין מהם שבעה עמודי תמיכה לכנסיה. כשהותקן העמוד השביעי, החל להתרומם למעלה, ורק בהשפעת נינו הקדושה חזר למימדיו, אך החל לטפטף שמן. האירוע משך למקום מאמינים רבים והעמוד הוא זה שנתן לכנסיה את שמה.

כ-16 ק”מ מערבית למצחתה, בקניון צר בגדה הצפונית של נחל Mtkvari, נמצא מנזר שיאומגווין (Shiomgvime). המקום נבנה במאה השישית לספירה על ידי נזיר בשם שיאו (Shio), שבילה את שנותיו האחרונות במערה עמוקה בקרבת מקום (ומכאן שמה – “מערת שיאו”). מי שעולה למנזר יכול לראות את המערה, שנמצאת בשימוש גם כיום על ידי נזירים אחרים.

ממשיכים לאגמים ומצודות

כדי להגיע לאגם באזאלטי (Bazaleti) ממצחתה, ממשיכים צפונה לאורך כביש A301 עד ליישוב בשם Khevi, וחמישה ק”מ אחריו פונים מערבה לכביש (אחרי גשר ועמוד מרובע עם פיתוחים). אחרי נסיעה של מספר ק"מ נוספים, יש פנייה שמאלה נוספת בדרך עפר, שבכניסה אליה יש שלט הכתוב באותיות קריליות. שימו לב: אם הגעתם לשלט עליו כתוב השם "בודומה", דעו שטעיתם וצריך לחזור אחורה.

בדרך העפר ממשיכים עד למבנים, שהם למעשה מתחם נופש וכנסים, ולאחר שעוקפים את קבוצת המבנים, מגיעים למספר מתחמי נופש, שלכל אחד מהם יש אפשרות גישה לגדות האגם. יש במקום מסעדות, קיוסקים, ושולחנות אוכל ציבוריים. בקיץ אפשר לשכור גם סירת פדלים. על פי האגדות, אגם זה נוצר מדמעותיהם של הגיאורגים על מות יורש העצר ובנה של המלכה תמר.

אחרי ביקור באגם חוזרים באותה הדרך לכביש הראשי. משם ממשיכים צפונה עוד כ-10 ק"מ עד לאגם ז'נוואלי (Zhinvali), הנמצא כ-70 ק"מ מטביליסי. אגם זה צבוע בצבעי טורקיז מהמם וחלק מקו החוף שלו הפך לחוף רחצה. האגם נוצר במפגש נהר אראגווי (Aragvi) ויובלו Psavis Aragvi, בעקבות הקמת סכר בהמשך הנהר, בשביל תחנת כוח. הדרך צפונה ממשיכה לאורך שולי האגם, היא מראה שאסור להחמיץ.

במרחק של כ-10 ק"מ צפונה מתחילתו של מאגר ז'נוואלי, ומיד אחרי גשר ארוך שנוסעים עליו, נמצאת מצודת אנאנאורי (Ananuri). המצודה, שנבנתה במאה ה-17, ממוקמת מעל קצהו הצפון מערבי של האגם ומעל הנחל. היא מורכבת ממצודה עליונה שמורה היטב, שממנה יש תצפית טובה על האגם. לצד המצודה הקיימת, יש את שרידי המצודה הישנה, שהיתה בבעלות הדוכסים של ארגווי, ששלטו באזור במאה ה-13. בני השושלת, שאיש מגבריה לא מת מוות טבעי, קבורים בתחומי הכנסיה הישנה יותר, שנמצאת בתחום המצודה. הנוף במקום מרהיב, אבל כדאי גם לבקר בה ולראות את ציורי הקיר. שימו לב: גברים ונשים צריכים ללבוש בגדים ארוכים על מנת להיכנס אל תוך הכנסיה עצמה.

מגיעים לעיירה גודאורי וסביבתה

כדי להגיע לעיירה גודאורי (Gudauri), ממשיכים צפונה עוד כ-35 ק"מ. בדרך ישנו קטע שבו הכביש מתפתל במהלך העלייה להר, שבמחציתו ישנה נקודת תצפית על העמק שממערב לנהר ועל הרי הקווקז המתרוממים משם מערבה וצפונה, מראה מהמם שמומלץ לא לוותר עליו.

כשבעה ק"מ אחרי נקודת התצפית, מגיעים לעיירה שהיא עיירת סקי בחלקה הצפוני והגבוה של הדרך הצבאית (2,100 מטר). העיירה נמצאת לפני מעבר ההרים Jvari Pass, בתוך אזור סאב אלפיני והיא נחשבת ליישוב הגבוה ביותר בדרך זו. בקיץ, העיירה די מנומנמת ורוב בתי המלון בה סגורים. עם זאת, אפשר אולי לצאת לטיול רגלי קטן, בין הנופים ההרריים הירוקים. בנוסף, יש גם שבילי אופניים רבים באזור.
שמורת טבע Liakhvis Nokrdzali נמצאת ממזרח לעיר גודאורי, וניתן להגיע אליה על ידי הליכה לאורך אפיק הנחל המוביל מעיר זו לאגם Kelis Tba.

מונומנט "אחוות העמים" – מונומנט זה נמצא מספר ק"מ אחרי גודאורי (כ-10 דקות נסיעה) ומעט לפני מעבר ג'בארי, בצד שמאל, על קצה המצוק המשקיף על נהר אראגבי. המונומנט נבנה ביזמת הרוסים ב-1983. הציורים שבו צוירו על אריחים ומבטאים סצנות ממיתולוגיית העמים, סממנים אידיאולוגיים ועוד. הציורים יפים ושווים עצירה, כדאי להסתכל על הנוף של הרי הקווקז ועל הנהר שלרגלי המונומנט. שימו לב שעלולות להיות בו רוחות חזקות מאוד לפעמים.

המשך הדרך צפונה מהמונומנט, תביא אותנו למעבר ההרים ג'בארי (Jvari Pass), הנמצא בגובה 2,834 מטרים. במקום יש צלב אבן אדום, שנבנה ב-1824 על ידי גנרל רוסי והממוקם מימין לאבן הדרך של המעבר, על גבעה מעט רחוקה מהדרך. בהמשך הנסיעה צפונה, עוברים שתי מנהרות (או שעוקפים אותן). אחרי המנהרה השנייה, במרחק של כק"מ אחד, תמצאו מצד שמאל של הדרך את סלעי הגיר המומס - טרוורטין. היות שבאזור יש נביעות רבות, העשירות במינרלים, המסתם צובעת את הסלעים בגוונים שונים של חום ואדום ונותנת למים טעם של סודה. אפשר לראות כאן את הטרוורטין, גיר מומס ששקע על פני הסלע בשקערוריות קטנות ואפילו למלא מים לדרך. מראה שאי אפשר להתעלם ממנו וחייבים לעצור בו ולהצטלם.

מבקרים בכפרים ושמורות טבע

אחרי כחמש דקות נסיעה מסלעי הגיר המומס צפונה, מגיעים לכפר קובי (Kobi - יש שילוט באנגלית במקום). בפניה שמאלה (מערבה) בכניסה בדרך הדרומית של העיירה, נכנסים לקניון טרוסו (Truso Gorge), הממוקם לאורך נחל תרגי (Tergi Terek). סיור בקניון זה דורש לפחות יום שלם, לכן מומלץ לא לעצור בדרך צפונה ולנסות לטייל בו, אלא להקדיש לו יום שלם בנפרד, למעט אם מגיעים למקום ברכב 4X4 ואז אפשר לעשות בו טיול ממונע (אתגרי מאוד!). מנחל תרגי וצפונה נמצאת שמורת טבע הנקראת Kazbegis Nokrdzali, המשתרעת מקניון טרוסו בדרום ועד העיירה קזבגי בצפון. למעשה, טיול בקניון טרוסו וצפונה הוא טיול בשמורה זו.

התנועה לאורך הקניון יכולה להיות ברכב 4X4 או ברגל, תוך מעבר בכפרים קטנים ובתי אבן הנמצאים בשימוש המקומיים בדרך כלל רק בקיץ לצורכי חקלאות. לאלה המבקשים לטייל רגלית, ניתן למצוא הסעה למקום בקזבגי, ולתאם עם הנהג שעת איסוף בחזרה לעיירה. הנוף הנראה לעין לאורך הקניון הוא מצוקים, נהרות, קרחונים, צוקים, יערות ואגמים.

האגמים נמצאים בעיקר מדרום מערב לקובי, אך המרוחקים שבהם גובלים עם אוסטיה ולכן יש לקחת בחשבון את הסיכונים הנובעים מכך. המשך הדרך לדרום מערב מוביל לשמורת טבע בשם Liakhvis Nokrdzali, הגובלת אף היא עם אוסטיה ולכן יש לשקול פעמיים לפני שמטיילים בה. הדרך לרכב המגיע לשמורה זו היא מכיוון דרום, דהיינו מהעיר גורי (Gori) לעיר סחינאוולי (Zkhinvali) ומשם לצפון מזרח.

הכפר סיאוני (Sioni) נמצא מעט צפונית לכפר קובי. ניתן לבקר כאן בכנסייה קטנה יפה ומבוצרת מהמאה ה-19 שאליה צמוד מגדל שמירה, הנושא את אותו שם.

יוצאים למסלול הליכה בעמק ג'וטה

כחמישה ק"מ צפונית לכפר סיאוני ומעט לפני קאזבגי ישנה ירידה ימינה (מזרחה) לכיוון הכפר סנו (Sno) והכפר ג'וטה (Juta), שממנו יש מסלול הליכה שעולה להרים. הכניסה לדרך זו היא ברכב 4X4 או רגלית, המחייבת טיול של חצי יום לפחות. גם במקרה הזה אפשר לתאם הסעה לג'וטה מקזבגי ולקבוע עם הנהג שיבוא לאסוף אתכם אחר הצהריים או בערב. יש מספר מסלולי הליכה בעמק הירוק.

ניתן להמשיך מעמק זה עד לרושקה, דרך מעבר ההרים הגבוה, המשלים טיול ליום שלם, אלא שרצוי לעשות אותה רק עם מדריך מקומי. טרק נוסף, שאורך מעל ליום, אפשרי לכיוון מזרח, לכפרים Barisakho ,Shatili ו-Mutso, הנמצאים במחוז Khevsureti. גם במקרה זה מומלץ רק עם מדריך מקומי. כמו במקרה של קניון טרוסו, מומלץ להקדיש לעמק זה ולקניון הנחשים (שיפורט בהמשך) יום שלם ונפרד.

כנסיית גרגטי והר קזבק

מעט צפונה מהכניסה לעמק סנו נמצאת העיירה קזבגי (Kazbegi), הנקראת על שם קאזיבק צ'ופיקשווילי (Kazibek Chupikasvili), ששימש גובה המסים מעוברי האורח במעבר בבקעה זו, לאחר שבנו הגן על חיילים רוסים שהותקפו במקום. העיר, השוכנת בגובה 1,700 מטר, יושבת במעין אמפיתיאטרון טבעי, המוקף בהרים והיא העיר הצפונית ביותר בדרך הצבאית. העיר משמשת נקודת יציאה לטרקים לעמק טרוסו, סנו, קניון הנחשים וכנסיית גרגטי.

כדי להגיע לכנסיית גרגטי טריניטי (Gergeti Trinity Church), הידועה גם בשם כנסיית צמינדה סאמדה (Tsminda Sameda), יוצאים מהחניון של העיירה צפונה, במזלג ליד המזרקה והעמוד השחור, פונים שמאלה עד לגשר, חוצים את הגשר ומיד פונים שוב שמאלה לדרך המתחילה בכפר גרגטי (Gergeti). בהצטלבות הראשונה בתוך הכפר, פונים שמאלה להולכים ברגל וימינה לנוסעים ברכב. ההולכים ברגל פונים שוב שמאלה, ובהמשך, מגיעים דרך יער לפסגה (2,170 מטר), שעליה שוכנת הכנסייה. חשוב להדגיש כי הטיפוס נמשך כשעתיים בדרך תלולה. הירידה אפשרית מאותה דרך או משביל עזים, הנמצא צפונית לכנסייה ויורד ישירות למרכז היער באמצע הדרך לכפר. ניתן לעלות לכנסייה על ידי שכירת מונית-ג'יפ ברחבת הכפר.

עוד חשוב לדעת כי לפני הפנייה לכנסייה, כ-1 ק"מ לפניה, המשך הדרך ימינה (צפון מערב) לאורך שלוחת ההר, מובילה לקרחון הר קאזבק, כאשר בדרך זו אחרי כשעתיים הליכה יש תצפית על הקרחון. הדרך לקרחון וחזרה עורכת כ-12 שעות, ולכן למי שמתכונן לבצע טרק זה, צריך לצאת מוקדם בבוקר כדי לחזור באותו יום באור יום.


הכנסייה, שפירוש שמה "השילוש הקדוש", נבנתה במאה ה-14 בגדה השמאלית של נחל Terek, על גבעה מעל העיר, הצופה על הסביבה ועל מגדל הפעמון הנמצא בקרבת כנסיית Cross-Domed של ה"אמא של האל".

לאורך הדרך ומפסגת הכנסיות, נשקף בכל הדרו הר קזבק (Kazbek), הנקרא גם Mkinvartsveri, שפירושו "כיפה מושלגת". ההר מתנשא לגובה 5,047 מטר, שני בגובהו בגיאורגיה אחרי שחארה (Shkhara), שגובהו 5,067 מטר. קזבק הוא הר געש כבוי והאגדה מספרת כי זהו ההר שאליו ריתקו האלים האולימפיים את הטיטאן פרומתאוס, שגנב מהם את האש שהעבירו לאנושות. במרחק 20-25 דקות דרומה מהעיר, לאורך שביל הנמצא בצידו המערבי של הנחל המתחיל מיד אחרי הגשר, זה שפנינו בו שמאלה לכפר, ממשיכים ישר ומגיעים לבריכת מים מינראליים.

מגיעים למעבר הגבול עם רוסיה

מקזבגי ממשיכים צפונה וכעבור מספר קילומטרים מגיעים לכפר בשם טסדו (Tsdo), שממנו יורדת דרך עפר מפותלת במעלה ההר לכיוון הגבול הרוסי. ממשיכים בכביש ואחרי כ-10 דקות עוברים מנהרה ראשונה. אחר כך נוסעים בדרך על גבי גשר לאורך המצוק, סה"כ כ-2.5 ק"מ ולאחר מכן, לפני גשר גדול שמשמאלו גשר מתכת וקיר אבן, הנראה כשובר גלים, נתקלים בשלט ירוק דהוי עליו כתוב שם הכפר: ג'בלטי (Gveleti) בקירילית, שפירושו נחש. שם פונים שמאלה בשביל דרך הכפר עד שמגיעים לקרון רכבת. מעט לפני קרון הרכבת האחרון יש שביל עזים ימינה החוצה את הנחל. אחרי החצייה פונים שמאלה וכעבור כחצי שעת הליכה מגיעים למפל גדול בשם ג'בלטי, הנופל מגובה של כ-100 מטר, ויוצר בריכה שניתן להתרחץ בה, כמובן אם המים לא קרים מאוד. זהו קניון הנחשים.

הדרך צפונה עד למעבר הגבול עם רוסיה (דרך השטן) עוברת דרך סלעי גרניט, הנמצאים גבוה מעל לנחל תרגי ועל הגדה השמאלית של הנחל נראים שרידי מצודת תמר (לא תמר המלכה) מתקופת הביניים.

לתחילת הכתבה

מעוניינים לדעת ולקרוא עוד, על המחבר? הכנסו לאתר www.seekingtheworld.com

מתכננים טיול לגיאורגיה? הכתבות הבאות עשויות לעניין אתכם:

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

אכסניות בגרוזיה

השב  · 

תגובות פייסבוק

סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×
    הפעלת נגישות