מה פתאום טביליסי?
טביליסי, בירת גיאורגיה, היא המרכז הפיננסי, הדיפלומטי, התרבותי ובאופן כללי, מרכז העצבים של המדינה הצעירה. כמיליון וחצי תושבים חיים בעיר, שנחצית לשניים על ידי נהר קורה או מטקווארי בפי הגיאורגים. יש בהם משהו בגיאורגים, הם גאים וחמים, חייכנים ואדיבים, עשירים בהיסטוריה ומנסים בכל כוחם להתנתק מאחת, אמא רוסיה.
בהליכה ברחובות טיביליסי קשה שלא לחשוב על מה שהיה כאן לפני כעשרים שנים: הבנייה הסובייטית מגיחה, מידי פעם, בין בנייני השכונות, שנבנו עוד במאה ה-19, אך זכר לקשר הרוסי נמצא רק בה ובאנדרטאות השונות המציינות מלחמות שעברו על העיר מרחוק ומקרוב.
40 פעמים קמה ונחרבה העיר, האחרונה שבהם התרגשה על תושביה, כמו על תושבי גיאורגיה כולה, בהפתעה ובעוצמה בקיץ 2008, כאשר כוחות רוסיים תקפו את העיר. שמץ מכל ההרס של אותו קיץ ארור לא תמצאו בעיר, שנראית כאילו כולה בתקופת פריחה נדל”נית.
שיטוט ברחובות העיר מזכיר ערים אחרות שנבנו גם הן במרוצת המאה ה-19 ונמצאות מערבה מכאן. החנויות, השפה, המחירים והלבוש, יעידו שהמערב עוד לא לגמרי כבש את טבילסי, התמימה למראה, גם אם בני הנוער בה נראים כאילו נלקחו מקליפים תזזיתיים בערוץ MTV. חיי הלילה בטיבילסי עושים את צעדיהם הראשונים וניתן לומר כי הם מגששים באפלה.
הסיור הקצר שלנו בין הפאבים השונים גילה חבורות של צעירים הנהנות מהופעות חיות בבארים קטנים בעלי מספר שולחנות. אזורי הבילוי הבולטים של העיר הם ברחוב קיכלי (Kiacheli st) שבקרבת מלון רדיסון, ברחוב רוסטבלי ורחוב שרדן.
ויש בזה קסם. משהו באוויר של טביליסי מושך אתכם אליה, גם אם לא התאהבתם בה ממבט ראשון, הרי שבערב, כשהמבנים נצבעים באור יקרות, הרחובות מתרוקנים והעיר משתתקת קמעה, אתם מוצאים את עצמכם מטיילים בליבה של אהבה חדשה.
מטאחי פלאטו - תצפית פנורמית על העיר
העלייה לתצפית במטאחי פלאטו (Metekhi Rise) היא בגדר חובה, קודם כל, כי התמונה הפנורמית המתקבלת מהתצפית יפהפייה, ושנית, משום שאין כמראה מעוף הציפור להבין היכן אנחנו נמצאים, ורק אז לרדת למטה ולחקור את המראות והריחות. התצפית עצמה איננה מיוחדת במינה ומשקיפה על העיר העתיקה של טביליסי, על גשר השלום המיוחד, על גשר מטאחי העובר למרגלותיה, אל עבר "אמא גאורגיה" ומצודת נרחלה (Narakala). מבט אל הצד השני בתצפית מגלה כיפה מודרנית, בצבע כחול, הניצבת איתן מעל ארמון הנשיאות.
גשר השלום, הוא מונומנט מרכזי, אשר הדי הוויכוח שנוצר סביבו נשמעים גם היום ברחבי העיר. הגשר המודרני, המחופה בתקרה בצבע ירוק הנראית למרחקים, תקוע כעצם צבעוני בתוך מרבד צפוף של חום אפרפר, ומרים עליו מתנגדים הטוענים, כי הוא פוגע ברצף הנופי ובייחודה של העיר. מולם ניצבים מגניו, הטוענים, כי השילוב בין ישן לחדש כה חזק ומהפנט שלגשר, שתוכנן על ידי אדריכל איטלקי, יש בהחלט מקום בטביליסי המודרנית.
“אמא גיאורגיה" היא פסל עליו אף אחד לא מעז להתווכח. פסל המתכת, הנישא לגובה של כעשרים מטרים ומביט על העיר, הוצב בשנת 1958 במסגרת החגיגות לציון 1,500 שנים להיווסדה של העיר. "אמא גיאורגיה", שהפכה לאחד מסמליה של טבילסי, אוחזת בידה האחת קערת יין ובידה השנייה חרב. כך, מסמלת האם את יחסם של הגיאורגים לאורחיהם ולאויביהם. על החרב דיברנו, על היין, נחזור ונדבר עוד מעט.
מצודת נרחלה הנמצאת לשמאלה של "אמא גיאורגיה", הוקמה ככנסייה במאה הרביעית לספירה, במקביל להקמת העיר. במאה החמישית הוסיף לה המלך חומה והפכה למבצר.
פסלו של המלך הוא הניצב בחזית התצפית, שעליה אתם עומדים. זהו המלך ווחטנג גורגאסלי, שצד ביער עופות דורסים. לאחר שפגע בעופות הם נעלמו והמלך שלח את שליחיו למצוא היכן הם. המשרתים נדהמו, לא פחות מהמלך, לגלות כי העופות נמצאים בתוך מעיינות חמים וכי הם מבושלים. המלך, שכל כך התפעל, החליט לכרות את היער ולבנות במקום עיר. את שמה, טבילסי, קיבלה העיר מהמלך הודות לאותם מעיינות. "טביל" בגיאורגית פירושו חמים, כלומר טביליסי, מקום חמים.
מרחצאות חמים - שלווה בלב הכרך הסואן
המרחצאות החמים של טביליסי נמצאים בשכונת אבאנותובני (Abanotubani), המקום שבו על פי האגדה נפלו ציפוריו של המלך. בכניסה לרובע לוכד את העין מבנה כחול, ששונה בחזיתו מהמבנים הסובבים. בית מרחץ זה, ששמו "אורבלאני", הוקם בשנת 1893 והוא היחיד שמעל לפני האדמה. שאר המרחצאות ברובע פועלים מתחת לפני הקרקע, כשרק כיפותיהם האדומות מבצבצות מעליה. בעבר נהגו תושבי העיר לפקוד את המקום, כחלק מהפעילות המשפחתית בסופי שבוע ובחגים. כיום מעטים הם האנשים שעדיין פוקדים את המקום. במרחצאות תיהנו מטבילה במי גופרית ואפשר ליהנות גם ממסג' במקום.
העיר העתיקה - סמטאות ציוריות וגלריות יצירתיות
המרחצאות הם נקודת הכניסה אל העיר העתיקה של טבילסי. סמטאותיה הצפופות של העיר העתיקה מובילות את ההולכים בפיתולים בין מבני עץ, שמרפסותיהם מחוברות. סגנון בנייה זה אופייני לטבילסי של המאה ה -19 ומבססת את תרבות האירוח, החום ואהבת האדם של תושבי המקום, שכן המרפסות אינן מופרדות זו מזו וכל אחד יכול ללכת דרך המרפסת אל שכנו.
אחד הרחובות היפים והמעניינים בעיר העתיקה הוא רחוב שרדן (Sharden). ברחוב ישנם בתי קפה רבים, גלריות וחנויות, והוא מהווה שדרה מרכזית בחלק זה של העיר, הנחשב לאופנתי ושיקי במיוחד. הרחוב מסתיים בפסל של תמדה, המוצב בצומת שממנו ניתן לפנות אל חלקים נוספים ברובע. תמדה היא דמות מיתולוגית בגיאורגיה. והנה אנחנו משלימים לכם את החוב על היין שאוחזת "אמא גיאורגיה": טקס הרמת הכוסית בגיאורגיה מבוסס על הפולקלור של תמדה.
בגיאורגיה תמצאו רק יין גאורגי המיוצר מענבים הגדלים בגיאורגיה, מקובל כי המארח הוא התמדה, כלומר מנהל טקס השתייה. התמדה מחליט מתי ועל מה מרימים כוסית ומכאן שהוא גם אחראי על כמות הכוסות ולא, לא מסתפקים כאן בארבע כוסיות. בארוחת ערב נעימה או ביציאה פרועה לפאב, אתם יכולים למצוא את עצמכם ניצבים מול תמדה בעל קיבולת משובחת, המברך ושותה לחייכם, חיי משפחתכם, חיי הנשים היפות, הנהג שהסיע אתכם אליו, היינן שבכרמו גדל הגפן, הפרנסה ובכלל, כיד הדמיון הטובה.
מוזיאון היין – עתיקות ויינות משובחים
בעיר העתיקה, ממוקם מוזיאון היין של טביליסי. במוזיאון מוצגים כלי חרס ופריטים עתיקים, מרתף יינות וחדר טעימות. ייצור יין בג'ורג'יה נמשך למעלה מ-8,000 שנות היסטוריה. על פי עדויות ארכיאולוגיות, היינות הגיאורגים הראשונים נוצרו ואוחסנו בכלי חרס הנקראים Qvevri. ה-Qvevri הוא כלי היין החשוב והידוע ביותר של ג'ורג'יה, והוא נותר מרכז היין המסורתי בג'ורג'יה.
מוזיאון היין של טביליסי נפתח בשנת 2015, מדענים שחקרו את ההיסטוריה של החקלאות חשפו כלי חרס עתיקים המתוארכים ל-8,000 שנה בחפירה ארכיאולוגית בדרום מזרח ג'ורג'יה. מומלץ לבקר במוזיאון בשעות אחר הצהריים ולהזמין בו סיור מראש.
בית הכנסת הגדול של טיבילסי
כשתעמדו מול הפסל, תוכלו להבחין מאחוריו בגינה קטנה ומאחוריה, בית הכנסת הגדול של טיבילסי, הנמצא ברחוב לסלידזה 45 (Leselidze). בעבר פעלו בעיר שלוש קהילות יהודיות, אך כיום חיה כאן קהילה אחת קטנה, המונה כשבעת אלפים יהודים בלבד. במקום מתקיימות תפילות ליל שישי ושבת, שבהן נוכחים כמה עשרות מתפללים. בית הכנסת, אשר בכניסה אליו מוצבת מנורת אבן, מרשים ונאה.
כיכר החירות - לנשום את אוויר המהפיכה
כיכר החירות, ובשמה הגיאורגי טוויסולפלביס מודאני (Tavisuplebis Moedani) עברה גלגולים רבים. כאן התרחשו מהפיכת האביב, המאורעות המרכזיים בהתנתקותה של גיאורגיה מברית המועצות וב-2005 התכנסו בה מאה אלף אנשים, כדי לחזות בנשיא בוש ובנשיא גיאורגיה, מיכאיל סאקשווילי, שנפגשו לציון 60 שנה לניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.
הכיכר הומה באנשים ובתנועה. במרכזה מוצב בגאון פסלו של סנט ג'ורג', פטרונה של גיאורגיה, אף על פי ששמה של הארץ אינו קשור בשמו. במיתולוגיה מסופר על כפר שדרקון הקים את מאורתו בקרבת מקור המים שלו. אנשי הכפר הקריבו קורבן יומי, על מנת להסיח את דעתו של הדרקון ובשעה שזה עסק באכילת הקורבן, אלה הביאו מים אל הכפר. לרוב, הקורבן היה כבש, אך יום אחד כבש לא נמצא והפור נפל על הנסיכה. הפסל, הניצב בראש האובליסק, מתאר את הרגע שבו ניצח סנט ג'ורג' את הדרקון והציל את הנסיכה מציפורניו.
הכיכר איכלסה בעבר את משרדי הממשלה הגיאורגים וכיום שוכנים בה בית העירייה של טיביליסי, משרדי ההנהלה של בנק גיאורגיה, מוזיאון האומנות ומרכז המידע לתייר.
אזורי קניות - כל דבר, לכל אחד
כיכר החירות היא נקודת ההתחלה של שדרות רוסטבלי (Rustaveli). השדרה, הקרויה על שמו של גדול המשוררים והסופרים הגיאורגים, שותה רוסטוולי, נחשבת לרחובה הראשי של העיר ומתאפיינת בשלל חנויות ומבנים ציבוריים רבים, שבהם בניין הפרלמנט, בית האופרה והבלט של טיביליסי, מוזיאון רוסטבלי, האקדמיה למדעים ועוד.
אך חווית הקניות שמציעה טיבילסי מגוונת: יש בה חנויות בוטיק ופאר, לצד חנויות של רשתות בינלאומיות וכן חנויות מקומיות. בקרבת מקום נמצא שוק פשפשים, שנקרא “שוק הגשר היבש” ובצמוד אליו שוק תמונות. בפאתי תחנת הרכבת דידובה נמצא שוק ססגוני נוסף ואם חסרה לכם חוויית השוטטות בקניון תוכלו לטייל בקניון קרווסלה (Karvasala) הגדול.
שוק נוסף וחוויתי הוא המיידן בזאר, שממוקם בעיר העתיקה של טביליסי במעבר תת קרקעי. השוק קטן יחסית אבל מאוד אותנטי, אפשר למצוא בו תבלינים גאורגים, תלבושות מסורתיות, מזכרות, פרטי עתיקות ועוד.
הכותב היה אורח לשכת התיירות של גאורגיה
