ההיסטוריה של רייקה

רייקה- עיר הנמל הגדולה ביותר בקרואטיה הממוקמת במפרץ קווארנר. העיר מהווה מרכז מסחרי, תעשייתי, ותרבותי של כל הצד המערבי של קרואטיה, בו עבר חי ומרגש פוגש הווה תוסס. בפרק זה תוכלו ללמוד על ההיסטוריה של העיר ועל ה- Moretto, אחד הסמלים היותר מזוהים עם העיר.
מערכת אתר למטייל
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: ההיסטוריה של רייקה

עדכון סטטוס קורונה נכון ל-17/04/2021

  • הכניסה לקרואטיה מותרת לאזרחים ישראלים.
  • יש להציג בדיקת קורונה מה-48 השעות האחרונות.
  • חובה לעטות מסכות במרחב הציבורי.
  • התחבורה הציבורית פועלת בתפוסה מצומצמת.
  • המסעדות ובתי הקפה פתוחים, אך מוגבלים לישיבה בחוץ בלבד.
  • מרבית העסקים פתוחים, תחת הגבלות מרחק.
  • אטרקציות שונות פתוחות תחת הגבלות.
  • כל החוזרים מחו״ל צריכים להציג בכניסה לארץ בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולעשות בדיקה נוספת עם חזרתם ארצה (תקף גם למחוסנים).
  • עבור אזרחי ישראל, ישנה חובת בידוד של 14 יום בשובם לארץ או 10 ימים בכפוף לשתי בדיקות שליליות. מחוסנים אינם צריכים בידוד.
לוגו וירוס קורונה

ההתיישבות החדשה

השרידים העתיקים ביותר לנוכחות אדם במקום הם מהתקופות הפלאוליטיות ומהנאוליטיות. בעוד שעדויות מהתקופות הפרה היסטוריות של מבצר הגבעה הולכים אחורה לתקופה הברונזה והברזל. התיישבויות כאלה שלטו באזור מפרץ רייקה ושמרו על הנמל בימי בזמנים של שבטי Illyrian. בתקופה הרומית העיר נקראה Tarsattica. הרומאים הם אלו ששינו את מיקום מרכז העיר יותר קרוב אל הים, היכן שהיום נמצאת העיר העתיקה. מספר רב של אתרים ארכיאולוגים (היסודות של החומות הרומיות המבוצרות, חומות מגורים, שרידים למרחצאות טרמים והשער הרומי) נותנים עדות לרמה העירונית הגבוהה של Roman Tarsattica. המיקום של העיר על מורדות הגבעה, בתוספת שפע המים המשובחים, והתנאים הפיזים והאקלימיים של המקום נתנו לעיר את כל הסיבות להפוך לעיר נמל ומסחר מרכזית.

הקרואטים, האומה הסלאבית החדשה, השתלטו על העיר הרומית-Tarsattica והתחילו לבנות את ההתיישבות החדשה. המסמך הקדום ביותר מאותה תקופה הוא מהמאה ה-13. בכל מקרה, המקורות ההיסטורים מדברים על שתי התנחלויות: האחת היא Trsat שממוקמת על הגבעה, באתר של התיישבות לשעבר של Liburnian Tatsata. והשניה היא רייקה, שנמצאת על קו החוף באתר של העיר הרומית Tarsatica. באותם ימים רייקה היא עיירה קטנה ומבוצרת, מוקפת חומות, בהם יש מספר מגדלי הגנה. העיר מופרדת לשני חלקים- העיר העליונה -; בו יש טירה מימי הביניים, והכנסייה של St Vitus (ולכן העיר מאוזכרת באותה תקופה בשם Flumen Sancti Viti), בעוד שהעיר התחתונה, לה היה צביון יותר עממי ומסחרי, היתה ידועה בפי התושבים בשם Rika או רייקה.

לקראת סוף המאה ה-16, שלטה על רייקה אצולת Devin, הנסיכים של קרק (הפרנקופונים), ולאחר מכן המשפחה מ- Walsea ולבסוף, משנת 1466 היא היתה בחזקת ההבסבורגים באותה תקופה אוכלוסיית רייקה הוערכה בכ-3000 תושבים. ההתפתחות הכלכלית החלה במאה ה-16 עם המסחר בברזל, שמן, עץ, צמר, בקר ועור. באותה תקופה העיר החזיקה בבית הדפוס עם הכתב הקרואטי ה- glagolitic. עדיין לא היו ישובים בגדה השמאלית של נהר ה- Rječina, מתחת להתיישבות טראסט. Susak תופיע מאוחר יותר, לא לפני המאה ה-18.

 התקפות תכופות של הטורקים, מלחמות בין המתחזים להונגרים, ומאבק ארוך בין הונציאנים לבין ה- Uskoks שיבשו את צמיחת המסחר.הגעת הישועיים ל-רייקה והיסוד של אולם ההתעמלות שיפרה באופן משמעותי את החיים התרבותיים והאינטלקטואלים בעיר וחיזקה באופן משמעותי את השפעת השפה הרומית לעומת השפה הקרואטית וכתב ה-Glagolitic. כלכלת העיר התחילה לפרוח במאה ה-18. בזמן הזה, הקיסר צ`ארלס ה-6 הכריז על רייקה כעיר נמל חופשית. מאוחר יותר- הונגריה- כוח עולה במונרכיה ההבסבורגית- ראתה ברייקה כשער לשאר העולם. בסוף המאה ה-18 שולטים על העיר הצרפתים ואח"כ שוב האוסטרים.

לתחילת הכתבה

המהפיכה האזרחית

שנת 1848 היתה מהפכה אזרחית- רייקה אוחדה תחת השליטה הקרואטית. בנתיים, המאבק בין הונגריה לקרואטיה על השליטה ברייקה המשיך להסלים. בהסכם קרואטי הונגרי משנת 1868 שידוע בתור ה-רייקה Patc, העיר הפכה להיות תחת שילטון הונגרי והפכה במהירות להיות מרכז מסחרי ועיר נמל הגדולה ביותר בהונגריה. עם הנפילה של הקיסרות האוסטרו-הונגרית בשנת 1918 והערים רייקה והעיר Susak הפכו להיות חלק מהמדינה של הסלובקים, הסרבים עם זאגרב כעיר בירה אולם מיד אח"כ היא נכבשה על ידי האיטלקים.

 מאחר שעוד לפני האירוע- איטליה מעולם לא הפגינה שאיפות כלשהן לגבי רייקה היא ויתרה על העיר ונפתחה תקופה חלופית: השילטון של D`Annunzio מדינת רייקה העצמאית והנפילה הבלתי נמנעת של העיר לאיטליה בשנת 1924. כלכלת רייקה נהרסה במהירות והעיר הפכה לעיר קטנה פרובינציאלית. Susak, לעומת זאת, שהפכה לחלק מהממלכה של סלובניה קרואטיה וסרביה עם בלגרד כעיר הבירה נהנתה כעת מפריחה ושיגשוג.רייקה יחד עם המדינה השכנה איסטרה היתה הראשונה בעולם שהתנגדה באופן תקיף לפאשיזם ובמשך מלחמת העולם השניה היא היתה חלק מהחזית האנטיפאשיסטית.בעיקבות הכניעה האיטלקית בשנת 1943 רייקה ו- Susak נכבשו והוחזקו על ידי הגרמנים עד שיחרורן 3 במאי 1945. לפי הסכם השלום של שנת 1947 שנחתם בפאריז, רייקה התאחדה פעם נוספת עם קרואטיה- ארץ האם.

 בשנת 1948 הערים רייקה ו-Susak התאחדו ויצרו את העיר רייקה שהחלה להתפתח במרץ במספר תחומים. לאחר תקופת השיקום, רייקה הפכה לעיר הנמל של יגוסלביה הסוציאליסטית. תעשיית בניית האוניות, תחנת הקמח, בתי הזיקוק לנפט, יצור ציוד ומנועי אוניות, תעשיית הבגדים ועוד- כולם החלו להתפתח. עוד תרמו להתפתחות העיר חמישה כבישים ראשיים שהובילו אל זאגרב, Ljubljana, טריאסטה, פולה וזאדאר ומסילת הרכבת. הצמיחה הכלכלית והחברתית הנרחבת בעיר גרמה למספר התושבים לעלות, וכיום העיר- מונה כ- 200,000 תושבים.

לתחילת הכתבה

מורטו

ה- Moretto הוא אחד מהסמלים היותר מזוהים של העיר רייקה. זוהי בעצם דמות של איש שחור, חובש טורבן לבן ובעל חולצה מוזהבת. הדמות מעטרת עגילים, סיכות ושאר תכשיטים. כנראה שמקור הדמות הגיע מוונציה, אשר במאות ה-17 וה-18 היתה גם היא מוקסמת מהמזרח האקזוטי והחלה לאמץ דפוסי לבוש מזון ועוד מהמזרח. וונציה כמו עוד ערים באירופה ייבאה מהמזרח תבלינים, בשמים, אריגים, בגדים, ותכשיטים. החדירה האוריאנטלית לא פסחה על צורפי העיר אשר עיצבו את הסיכות הדקורטיביות בדמות האיש השחור Moretto, עם טורבן לבן ובגד זהב ומעוטר באבנים יקרות.

 באותו הזמן הופיע ה- Moretto, בגרסתו הצנועה יותר, גם ב- רייקה. עד מהרה הפך ה-Moretto לתכשיט הפופולרי של נשות רייקה, שם כינו אותו מורי. עגיל יחיד של ה-Moretto היו נוהגים לענוד גם בנים יחידים, מלחים (באוזן ימין), ודייגים (בתור קמע). ה-Moretto סימל בנוסף גם סטטוס חברתי, כוח כלכלי, ושייכות לאזור הימי. ולבסוף, מכיוון שהפך לכל כך פופולרי הפך התכשיט לסמל העיר ועד היום זוהי המזכרת הטיפוסית ביותר מהמקום ודמות אותה ניתן לראות בכל הפסטיבלים הגדולים של העיר.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

עדכון סטטוס קורונה נכון ל-17/04/2021

  • הכניסה לקרואטיה מותרת לאזרחים ישראלים.
  • יש להציג בדיקת קורונה מה-48 השעות האחרונות.
  • חובה לעטות מסכות במרחב הציבורי.
  • התחבורה הציבורית פועלת בתפוסה מצומצמת.
  • המסעדות ובתי הקפה פתוחים, אך מוגבלים לישיבה בחוץ בלבד.
  • מרבית העסקים פתוחים, תחת הגבלות מרחק.
  • אטרקציות שונות פתוחות תחת הגבלות.
  • כל החוזרים מחו״ל צריכים להציג בכניסה לארץ בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולעשות בדיקה נוספת עם חזרתם ארצה (תקף גם למחוסנים).
  • עבור אזרחי ישראל, ישנה חובת בידוד של 14 יום בשובם לארץ או 10 ימים בכפוף לשתי בדיקות שליליות. מחוסנים אינם צריכים בידוד.
לוגו וירוס קורונה