הקדמה לטיול שלנו

זהו סיכום טיול שערכנו באוקטובר 2008 (חגי תשרי) לאזור דרום גרמניה ושוויץ בתקווה שיוכל לעזור לאחרים שמתכננים טיול לאותו אזור. אנחנו משפחה עם שני ילדים (בני 11 ו- 13)

 נקודות חשובות שהנחו אותנו בתכנון הטיול:

  • הילדים שלנו לא אוהבים ארמונות ומוזיאונים לאמנות (גם אנחנו לא משוגעים עליהם).
  • טיול זה לא טירונות -; רצוי להשתדל להגיע חזרה למלון בשעה סבירה ולהשאיר זמן לארוחת ערב, למנוחה וגם קצת לטלוויזיה. בפועל השעה הכי מאוחרת שהגענו למלון הייתה 00:19. מצד שני, חבל לבזבז שעות אור יקרות בבוקר בשינה ואפשר ורצוי לצאת מהבית בין 8 ל 9 בבוקר לכל המאוחר.
  • אנחנו לא בראלי פריז דקר -; רצוי לא לבלות שעות ארוכות בנהיגה. בפועל נסענו ממוצע של 200-250 קילומטר ליום שזה בערך שלוש שעות ופחות גם אם נוסעים בכבישים לא מהירים.

מבחינת לינה: ביום הראשון והאחרון לנו בעיר אליה טסנו -; מינכן. ישנו במלון אזימוט (Azimut Hotel). הוזמן מהארץ דרך גוליבר. יש אפשרות לשני חדרים עם דלת מחברת אבל מהארץ לא הצליחו להזמין כזה. רצוי אולי להרים טלפון אחרי ההזמנה ולברר. המחיר היה בערך 60 אירו ללילה לחדר לזוג כולל ארוחת בוקר טובה (שני חדרים מחוברים 120 אירו). המלון לא ממש במרכז העיר אבל די קרוב, חמש דקות מהמלון יש תחנת רכבת שמביאה אותך למרכז העיר בעשר דקות. בשאר הימים לנו בצימר מצוין בעיר מירסבורג (Meersburg) במחיר של 60 אירו ללילה. הצימר ממוקם ממש מעל המדרחוב של מירסבורג, כ-100 מטר משער העיר, 50 מטר מהאגם ו-200 מטר מהנמל -; בקיצור מיקום אידיאלי. הוא היה ממוקם בבית אירופאי די ישן והיה צריך לטפס לא מעט מדרגות כדי להגיע אליו (בערך כמו קומה שלישית). בקומה התחתונה הייתה גלידריה! ביום הראשון שהגענו היה די קר, הדייר מהקומה התחתונה שפתח לנו את הדלת הדליק את כל התנורים ואמר שזה ייקח זמן. כשחזרנו מארוחת הערב עדיין המחממים הוציאו אויר קר בלבד. האחראית על הבית עלתה איתנו ווידאה שכל התנורים עובדים ואמרה שזה ייקח זמן... הלכנו לישון עם טרנינג ועם כל השמיכות שמצאנו בבית. באמצע הלילה התעוררנו שוחים בזיעה -; התנורים סוף סוף התחממו. ביתר הימים היה מספיק להדליק תנור אחד מארבע כדי שיהיה נעים. הצימר כלל שני חדרי שינה, סלון ענק ומטבח עם פלטה חשמלית, מקרר וכלי בישול.

לתחילת הכתבה

יום 1+2: מוזיאונים במינכן

הגענו, שכרנו אוטו בשדה התעופה ונסענו למלון. לחדר לא היה ניתן להיכנס לפני שעה 14:00 ולכן הלכנו למוזיאון הגרמני שהוא מוזיאון מדעי ענק. בניגוד למוזיאונים המדעיים בארץ בחיפה ובירושלים (שאנחנו מבקרים בהם מדי פעם), המוזיאון מציע פחות משחקים לילדים וגם התיעוד באנגלית די חלש. מצד שני יש בו בכל תחום אוסף אדיר של מוצגים. במחלקת המחשבים יש מחשבים מתחילת העידן, כולל כרטיסים מנוקבים ומנורות. בתערוכת הצעצועים היו אבני לגו מהילדות שלנו. באגף הספינות היו ספינות שלמות, הרבה דגמים ואפילו צוללת שלמה. הילדים נהנו לראות מטוטלת שמפילה פעם בכמה דקות קובייה נוספת עם הסתובבות כדור הארץ. בסך הכול הילדים נהנו וניתן לבלות שם שעתיים-שלוש. הסתובבנו עוד קצת באזור הקרוב למוזיאון וחזרנו מוקדם למלון (קמנו בארץ בשעה מאוד מוקדמת). חשוב לציין שבמקומות רבים בגרמניה יש כרטיס משפחתי המאפשר כניסה של שני מבוגרים ושני ילדים במחיר מעט יותר גבוה משני מבוגרים בלבד. מחיר כניסה (כרטיס משפחתי): 19 אירו.

 בבוקר נסענו לאזור כיכר קארל והלכנו למוזיאון המאובנים. המוזיאון היה הפתעה נעימה, בכניסה יש מספר שלדים של דינוזאורים וממותה. מסביב יש קומות נוספות עם אוסף מרשים של מאובנים. אפשר לבלות שעה-שעה וחצי. הכניסה חינם, אם כי הם שמחים לקבל תרומה בצורת קניית מאובן קטן. אחר כך הסתובבנו קצת בכיכר קארל ובמדרחוב היפה של מינכן שהיה קצת ריק בגלל מזג האוויר הקריר והיום (ראשון) והשעה המוקדמת (לפני הצהרים). לקראת שעה 14:00 יצאנו בכיוון הצימר במירסבורג, כשעתיים נסיעה ללא פקקים (לנו לקח שלוש שעות).

לתחילת הכתבה

יום 3 + 4: הרים ורכבלים

נסענו להר Santis בשוויץ. כשעתיים נסיעה (כל זמני הנסיעה ממירסברג) -; חלק מהנסיעה בתוך נוף נפלא של שוויץ. עולים ברכבל לראש ההר (2500 מטר), מנקודת היציאה זה בערך 1000 מטר כמעט אנכי ברכבל. למרות שמזג האוויר למטה היה סביר למעלה היה קר והיתה רוח די מקפיאה. שבוע לפני שהגענו הייתה כבר סופת שלג ראשונה והאתר היה מכוסה בשלג בשכבה דקה למדי. אחרי שהתלבשנו כמיטב יכולתנו ולקחנו נשימה עמוקה יצאנו החוצה.
 עלינו במדרגות לראש ההר, משם רואים למרחקים ארוכים. ראינו בקלות את אגם קונסטנץ ואת האזור של הצימר שלנו במרחק עשרות קילומטרים. אחר כך ירדנו בזהירות במדרגות מכוסות בחלקן בשלג, ועשינו טיול קטן בשביל מכוסה חלקית בשלג. בסופו הלכנו חזרה בתוך מעבר מקורה אל הבניין המרכזי של הרכבל. הנוף מלמעלה היה מדהים. לדעתי רצוי מאוד לעשות טיול כלשהו, אפילו אם הוא קצר ויש קצת שלג, זה משנה את אופי הביקור מקצה לקצה. בדרך למטה הרכבל עצר באמצע והוריד איש אחזקה לאחד העמודים, פחדנו שהם עומדים לבקש גם מאיתנו לרדת באמצע... כאן תמצאו ברושור של האתר כולל את כל האינפורמציה. המחיר לארבעתנו -; 115 פרנק שוויצרי.

 נסענו לגרמיש פטרישן (Garmisch-Partenkirchen). כמעט שלוש שעות נסיעה לכל כוון -; יום הנסיעה הארוך ביותר שלנו. עשינו שני ימים רצופים של הרים עם רכבל כי חששנו שמזג האוויר ישתנה לרעה. אם אין חשש כזה, רצוי לא לעשות שני ימים רצופים מאותו הסוג. עלינו ברכבל מאגם Eibsee לראש ההר הגבוה בגרמניה, זוגנשפיץ (Zugspitze), גובה של 2967 מטר. הפעם הרכבל עולה כמעט שני קילומטר אנכי בקרונות די קטנים ודי מהירים. למעלה יש מרפסת תצפית מאוד גדולה ואפשר לשבת לאכול מרק בחוץ. בגלל השלג לא הייתה כמעט אפשרות לרדת להסתובב. רוב השבילים לא היו עבירים לאנשים שלא רגילים ומצוידים לשלג. אני ירדתי בכל זאת מהמרפסת וצעדתי קצת בשלג מסביב, נזהר שלא להרטיב את הרגלים. ניתן לעלות גם בסדרה של רכבלים עוקפים -; אנחנו בחרנו בדרך הקצרה. מחיר (כרטיס משפחתי) 108 אירו. משם המשכנו לקניון ליד העיר. יש להחנות את האוטו ליד האצטדיון ואז צריך ללכת כשלושה קילומטר עד תחילת הקניון. בתוך הקניון הולכים בשביל נוח על שפת הנהר השוצף. יש המון מערות קטנות במקום שאין מקום לשביל. קצת נרטבים וקשה לצלם כי אין הרבה אור. לאחר כ 20-30 דקות הקניון נפתח, יושבים קצת, עושים מנוחה קצרה וחוזרים באותה הדרך. המראה משגע. בסוף צריך לחזור שלושה קילומטר בחזרה לאוטו. מחיר -; כמה אירו בודדים.

לתחילת הכתבה

יום 5: אי הפרחים ופארק הקופים

לאחר יום הנסיעה הארוך ביום הקודם החלטנו לעשות יום עם מינימום נסיעה. בבוקר הלכנו למעבורת הרכבים ממירסברג לקונסטנץ. יש מעבורת תיירותית שזמניה משתנים בתקופות תיירות שונות (הרבה סירות בעונה הבוערת והרבה פחות בעונות המעבר). מעבורת זו נוסעת בין אתרים שונים על שפת האגם ומביאה אותך ממש לאתר. אנחנו הלכנו למעבורת של "המקומיים" הנוסעת בערך כל חצי שעה בין מירסבורג למעגן המרוחק כמה קילומטרים מקונסטנץ. המעבורת לוקחת גם רכבים, אנחנו נסענו ללא המכונית. ניתן לקנות על המעבורת כרטיס משפחתי שתופס גם לאוטובוסים ליום שלם (כ- 15 אירו למשפחה). בשעות הבוקר היה ערפל ושמחנו שהקברניט מצא את המקום הנכון בצד השני. במעגן בצד השני לקחנו אוטובוס (תחנה אחת בקו שמגיע למעגן, נדמה לי שמספרו 1, ואחר כך קו 4) לאי הפרחים (Mainau). מגשר הכניסה רואים המון ברווזים וגם ברבורים נחים על המים. כשנכנסנו היה ריק לגמרי והילדים נהנו מפארק המשחקים, שכלל רפסודות קטנות שאותן דוחפים עם מוט. יש מספר סידורי פרחים בצורת גמד ופרח (גדולים הרבה יותר מאדם). הגענו לעונת פריחת הדליות והיו שם שפע מדהים של צבעים. חוץ מזה באי יש הרבה פינות חמד (למשל פינת סטלבט של ערסלים). בשעתיים עשינו סיבוב מסביב לאי וראינו את רוב האטרקציות. מחיר (כרטיס משפחתי) 26 אירו.

 משם נסענו באוטובוס לקונסטנץ והלכנו למרכז הימי (שנמצא על שפת האגם לא הרחק מתחנת הרכבת הראשית). המרכז הזה כולל בעיקר דגים מהאגם המקומי -; הם לא מאוד צבעוניים. לדעתי זה פחות יפה מהמצפה התת-ימי באילת. מומלץ למתעניינים בתחום בלבד. מחיר: כ-40 אירו למשפחה. מצידו השני של המרכז יש מרכז קניות ענק, למי שזה מעניין אותו... חזרנו במעבורת למירסבורג ונסענו לפארק הקופים (כ-15 דקות נסיעה). בפארק אפשר לראות חסידות מקננות (כמו שרואים רק בספרי לימוד ישנים בארץ). האטרקציה המרכזית היא הקופים. בכניסה ליער כל אחד לוקח חופן פופקורן מדלי גדול וניתן להאכיל מהיד את הקופים, שיושבים ליד השביל ומחכים. אסור לרדת מהשביל הראשי אבל הקופים כמובן יושבים ומחכים במקום הנכון. הם לא מאוד התלהבו מהפופקורן (למרות שאכלו בכל זאת). נראה לי שבשעות הבוקר הם יותר רעבים. זו חוויה נחמדה לילדים שאוהבים חיות וגם למבוגרים. הביקור יכול להמשך שעה-שעה וחצי. מחיר למשפחה 19 אירו.

לתחילת הכתבה

יום 6 + 7: גיחה ליער השחור

ביום זה ערכנו גיחה ליער השחור. נסענו לעיר טרייברג (Triberg), מרחק של פחות משעתיים ממירסבורג. ליד העיר יש פארק יפה בו אפשר ללכת בתוך היער ולראות סידרה יפה של מפלים. זה לא בדיוק הניאגרה, אבל זה טיול מאוד יפה. אמורים להיות שבעה מפלים (קצת קשה להחליט מה נחשב מפל ומה לא). יש מעל הנחל שני גשרים שעליהם חוצים הלוך וחזור. השביל עובר בין המפלים ובתוך אזורים נחמדים ביער. כל ההליכה בשבילים מצוינים. הכניסה עולה כמה אירו ואפשר גם לקנות שקית בוטנים לסנאים. כמובן שקנינו אבל לא ראינו אפילו סנאי אחד לרפואה. בעיר עצמה טיילנו ברחוב הראשי (הציורי) ויש המון חנויות של שעוני קוקייה (שהעיר מפורסמת בהם). יש שעונים מאוד רציניים במאות אירו. בחנות אחת הסכימה המוכרת לסובב לנו שעון אחד או שניים לשעה עגולה כדי שנראה את הבובות (או הציפורים או הגמדים או החיות) יוצאות לצלילי המוזיקה ועושות סיבובים. אפשר לבלות שעתיים שלוש נחמדות ומעניינות. משם חזרנו דרך אגם Titisee. יש שם עיירה חביבה על שפת אגם מקסים. אפשר לטייל קצת בעיר, אנחנו לקחנו סירת מנוע חשמלית לחצי שעה ושטנו קצת על האגם ובילינו שעה-שעה וחצי בסביבה.

 למחרת נסענו ללגולנד, כשעה וחצי ממירסברג. זהו פארק שמתאים לילדים קצת יותר קטנים או קצת פחות נועזים. היינו באמצע השבוע באוקטובר ולא עמדנו בשום תור לשום מתקן יותר מחמש דקות. יש הרבה מתקנים כמו בגני שעשועים רגילים רק קצת פחות מפחידים. רכבות הרים קטנות, שייט בכל מיני סירות, קרוסלות וכדומה. להבדיל מפארקי שעושועים רגילים אפשר לראות חלקים של אירופה ובעיקר גרמניה בנויות בלגו (למשל שדה התעופה במינכן) בנוסף אפשר לשחק ולבנות כל מיני מבנים בלגו, היה אפילו מתקן שאפשר לבדוק את הבניינים שבנינו בתנאי רעידת אדמה. אנחנו בילינו כארבע שעות נחמדות והספקנו את כל המתקנים שרצינו אפילו יותר מפעם אחת. מחיר: כ 120 אירו לכולנו. משם נסענו כשעה חזרה למינכן ולמלון שלנו. אחר הצהריים הספקנו עוד לחזור למדרחוב של מינכן שהפעם בגלל מזג האוויר החמים היה מלא באנשים והיה שונה לגמרי מביקורנו הקודם בשבת קרה בבוקר.

 ביום האחרון קמנו, אכלנו ארוחת בוקר ונסענו לשדה התעופה והביתה... לסיכום: באזורים הללו ניתן למצוא די הרבה אתרים שמעניינים ילדים בטווח נסיעה לא מאוד גדול. החוכמה היא למצוא אתרים שיענינו גם את הילדים וגם את ההורים. כשמטילים עם הילדים רצוי לא להילחץ יותר מדי בזמנים כי הילדים לא תמיד עומדים בתוכניות וכשהם עייפים שום דבר לא מעניין אותם. אין תחליף לתכנון נבון למרות שכמובן אפשר לסטות ממנו בהתאם לצורך.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה