ריחות וטעמים בניו יורק
אם תשאלו לדעתי הסובייקטיבית, הרי שהמאורע החשוב ביותר בחיי העיר הזאת, ואולי אף בחיי הארץ כולה, הוא הפשרת חוקי ההגירה אי שם ב-1965. עד ראשית שנות ה-60 שאפו מכסות ההגירה שאושרו לתושבי המזרח הרחוק, למשל, לאפס. (תושבי האיים הבריטים מאידך, מעולם לא מילאו את מכסותיהם העצומות). היום, כ-40 שנה מאוחר יותר אנו קוצרים מדי יום את פירות ההחלטה הקריטית הזאת, ששינתה את אופייה ופניה של העיר ניו-יורק ללא הכר. במשך שנים אלו זרמו הנה מליוני מהגרים, כשתחנתם הראשונה היא העיר ניו-יורק. חלקם המשיכו הלאה, אבל רבים נשארו, נטעו כאן את שרשיהם וגידלו כאן את ילדיהם.
אחת מתוצאות הלוואי של הגירה זאת, היא הפיכתה של ניו-יורק לגן עדן קולינרי, ולבירת האוכל העכשווית של העולם. מי שישכיל למצוא את השכונות הנכונות על מפת הסאבווי, יזכה בפרס שלא יסולא בפז: ביקור נוסף בחו"ל, שבו האנשים נראים אחרת, לבושים אחרת ואוכלים אחרת. כך גם תוכלו לבקר בחנויות ובשווקים אקזוטיים, ובמסעדות איכותיות שעדיין לא למדו להצטעצע, ואשר מציעות ארוחות יחידות במינן במחירים מצחיקים. החרוצים שביננו אף ייכנסו למקדשים, לבתי הכנסיות ושאר מוסדות תרבות כמו מוזיאונים מקומיים, חנויות ספרים וחנויות ביגוד. עם כרטיס רכבת (המחיר הוא אחיד: $2) ומעט יצר הרפתקנות אפשר לבקר ביום אחד בבנגלדש, בצ`כיה, באתיופיה בקוריאה או בבוליביה, ופה רק התחלנו. השכונות המעניינות באמת (להוציא אולי צ`יינהטאון של מנהטן) נמצאות בברוקלין, בקווינס ובברונקס, אבל אין מה לחשוש! הרחובות בטוחים, וברוב המקרים המקומיים יסבירו פנים ויעזרו ככל יכולתם אם תתיחסו אליהם בכבוד ותתלבשו בהתאם (או קי, אז מה חדש?).
צריך להודות על האמת, ולציין שרוב תושבי מנהטן סבורים שצריך ויזה כדי לצאת מכאן, ולא מודעים לאוצרות המצויים ממש מתחת לאפם במרחק תחנת רכבת. אבל כל כך מומלץ לעשות מאמץ קטן וכדאי ביותר (רק זכרו נא שנתיבי הרכבות משתנים לפרקים, ותמיד עדכנו את עצמכם במפה האחרונה שאותה ניתן לקבל חינם בכל תחנה). להלן מספר הצעות לטיולים בברוקלין ובקווינס.
ברוקלין
ברייטון ביץ`
Subway: B or Q to Brighton Beach Station
אודסה הקטנה, שהועתקה כמו שהיא מחופי הים השחור אל חוף האוקיאנוס האטלנטי. (תושבי מוסקווה וסנט-פטרבורג יעקמו את אפם ויעדיפו להתיישב בפורסט הילס, או בריגו פארק אשר בקווינס). הכל ברוסית שוטפת, בחנויות שופעות מעדנים, במסעדות שמגישות אוכל ביתי ונפלא, ומועדוני לילה רוויי וודקה שפתוחים ושרים עד הבוקר. מספיק ללכת על שדירות ברייטון בלבד כדי למצוא הכל, ואם מתחשק אפשר גם לקפוץ לים ולטיילת דקה משם. לאחרונה הגיעו הנה גם מהגרים מהרפובליקות האסיאתיות של חבר העמים, ופירושו של דבר, חגיגה קולינרית כפולה ומכופלת: שיפודים בנוסף להרינג, סלטים שופעי רעננות ועשבים טריים ליד מרק הכרוב המסורתי. לא, לא צריך לבחור. פה יש הכל, בשפע ובזול. מטיבי הלכת ידרימו מעט (על הטיילת) כדי להגיע לקוני איילנד שבה האקווריום היפה של ניו יורק, ורכבת ההרים ההיסטורית והחורקנית (מעץ!!!) שנקראת ה"ציקלון". נקניקיות "נתן" נולדו כאן ממש.
בורו פארק
Subway: D or M to 55th St. Station
איך חיים אחינו היהודים האותודוקסים כשאינם בבני-ברק. אם תלכו לאורך השדרה ה-13 בין רחובות 55 ו-45 תרגישו כמעט כמו בבית. לשומרי הכשרות שביננו, זוהי חוויה משחררת: שפע מעדניות ומסעדות עם הרבה תוצרת ישראלית וכשרה. חנויות יפות לתשמישי קדושה ובנוסף לכתבי הקודש, גם ספרות עברית מודרנית ועדכנית ב"ספרותק" הוותיקה והטובה. קשה להתעלם מהופעתן המטופחת ומושכת העין של הנשים, אולי מפני שהטבע חנן אותן ביופי מדהים, ואולי בגלל חנויות האופנה, ההנעלה והקוסמטיקה המצוינות, המצויות בכל קרן רחוב. בסך הכל מאד נעים להסתובב כאן והרחוב מסביר פנים.
וויליאמסבורג
Subway: J, M or Z Train to Marcy Ave. Station
אוקי, אז פה זה מאה שערים: ישיבות, שטיבאלאך, עגלות ילדים, כרוזי רחוב, שטריימלים ופאות, ורוב התושבים משתייכים לחסידות סאטמר. ולמרות שאמרנו מאה-שערים, יש משהו שונה ומרתק בשכונה שאינה בארץ ישראל. גם הסובלנות שלנו משתנה בהתאם, ואנחנו מבינים פתאום דברים שלא השכלנו להבין קודם. רוב חיי המסחר מתנהלים בשדירת לי, אבל מעניין לזגזג ברחובות האחרים שמובילים לשדירות דיויז`ן מצד אחד ובדפורד מצד שני. אגב, קצת יותר צפונה, באותה שכונה ועל אותה שדירת בדפורד ממש (בסביבות רחוב 9 צפון), מתנהלים חיי הבוהמה של הדור החדש של אומני ניו-יורק, שלא יכלו או לא רצו לעמוד יותר במחירי מנהטן, ויצרו להם כאן חלקת אלוהים קטנה עם חיי רחוב שוקקים, גלריות עדכניות ומסעדות מצוינות. Subway back: L train, Bedford Ave. Station
סאנסט פארק
Subway: R Train to 45th St. Station
שתי ציפורים במכה אחת! ובונוס נוסף הוא שקיעות שמש מהממות ודרמטיות על מנהטן מהפארק שחולש על הגבעה. ולמה שתי ציפורים? לאורך השדירה החמישית תמצאו עולם לטיני חי ושוקק באקשן מלא: מסעדות, בודגות (חנויות מכולת), דוכנים קטנים של ממתקים, גלידות ואוכל מהיר, וכל מה שתחפץ בו נפשו של מהגר דובר ספרדית. כל זה קורה בעיקר בין הרחובות 41 עד 48. פה אפשר לטעום אוכל ממקסיקו, מאקואדור או מאל-סלוודור באיכות משובחת ובמחירים שווים לכל נפש.
אבל אם רציתם להגיע למזרח הרחוק דווקא, עברו במטותא לשדרה השמינית על רחוב 48 ועשו דרככם לכוון רחוב 60. פה מתפתחת לה בשנים האחרונות צ`יינה-טאון שלישית בגודלה בעיר, מרתקת ומגוונת לא פחות משתי אחיותיה. השכונה מטמיעה לתוכה בהצלחה גם מהגרים ויאטנמים, מאלזים, תאילנדים ואפילו תורכים. סיימו את הטיול בארוחת דים-סאם במסעדת ג`ייד פלאזה או בקניות בסופרמרקט שממול (הונג-קונג דיינסטי), ברחוב 60 ממש ליד הרכבת.
Subway Back: N Train, 8th Ave. Station
קווינס
אסטוריה
Subway: N or W Train to Broadway Station. R, G or V Train to Steinway St.
אסטוריה תמיד תתקשר לקהילה יוונית
חמה ותוססת, למסעדות מצויינות שזורקות אותך בנוסטלגיה אוהבת לטברנה בפלאקה, לחלומי, פטה, זיתים נפלאים, ממולאים ודגים או תמנונים על הגריל. את כל זה תוכלו למצוא על ברודווי, ובשפע. לא לדלג בבקשה גם על "טיטאן", סופר מרקט יווני לעילא ולעילא על השדירה ה-30 צפונה מברודווי.
אלא שבשנים האחרונות צומחת לה כאן גם קהיר הקטנה, ואם נשים את הפוליטיקה בצד, נצטרך להודות שהתרומה הקולינרית מבורכת ורצויה. על רחוב סטיינווי, בין רחובות 25 ו-28 תוכלו למצוא מסעדות, בעיקר מצריות, מועדוני נרגילה, חנות ירדנית של עוגות וכמובן חנויות מכולת ותשמישי קדושה אסלאמיים. ועוד אנחנו מדברים צומחת ועולה לה כאן גם קהילה ברזילאית לתפארת. מעניין מי הבא בתור... הרבה מאד סטודנטים שוכרים באסטוריה דירות, מה ששומר את השכונה תוססת, חיונית ונחמדה גם בלילה.
פלאשינג
Subway: Train 7 to Flushing Main St.
הנסיעה הנה ברכבת מספר 7 היא כבר רווח נקי: כל כך הרבה פנים, עמים, גוונים ושפות, ממש פרסומת ל"בנטון". מרגע שהרכבת מגיעה לקווינס, התוואי הוא עילי, וכך יש תמונה נפלאה של קווינס על גגותיה, רחובותיה ותושביה. התחנה האחרונה במיין סטריט, מנחיתה אתכם בצ`יינה-טאון מספר שתיים של ניו-יורק. אבל חדי העיין שבינכם יוכלו להבחין שהאופי שונה מעט יותר טייוואני, קצת יותר אמיד, נקי וסופר-מרקטי, אך עדיין שפע מסעדות מצוינות. שוני נוסף הוא הנוכחות הקוריאנית הנכבדה, שפותחת עוד צוהר לתרבות חדשה ומרתקת ומטבח אחר לגמרי: גריל קיבוצי על השולחן, למשל, הוא חוויה נחמדה, ושווה לטעום ביבמפאפ רק בשביל השם... למחושלי הקיבה שבינכם, אני ממליצה לצאת ולגלות את העולם העצום של הקימצ`י - אלו ירקות כבושים בנוסח קוריאני, ואחרי המכה הראשונית של הריח, ההתמכרות היא צרופה ומושלמת.
ג`קסון הייטס
Train: E, F, G, R, V, 7 to Jackson Heights/74 St-Broadway station
גם פה הזכיה היא כפולה: הודו ודרום אמריקה בהרמוניה נפלאה, ממש אין צורך יותר בתרמילאות, וחזון אחרית הימים מתממש לנגד עיניכם: מכוני החנה והסרת השיער ההודים (בחוט, רבותי, כמה אקזוטי) מלאים בדונות יפהפיות מקולומביה וונצואלה שגרות בשכנות. וכשאמרנו הודו התכוונו גם לבנגלדש, פקיסטאן, אפגניסטן וסרי לנקה. הריכוז שלהם נמצא ליד תחנת הרכבת ברחוב 74 ובשדרה ה-37. שווה לבקר בחנויות התבלינים, במסעדות, בחנויות הסארי הנפלאות ולהתפעל מהתכשיטים המסנוורים ב-24 קראט שמחירם רב. פה תמצאו גם חנויות שמוכרות או משכירות מאות קלטות וידיאו של הפקות "בוליווד" הפופולריות. שפע תשמישי קדושה, הינדים בודהיסטים ומוסלמים לכל המעונין.
המעבר מכאן לדרום אמריקה הוא קל ונטול טראומות: המשיכו במעלה שדירה 37 לכוון רחובות ה-80. ככלל, שדירה 37 היא נעימה ושקטה, ואילו השדרה המקבילה לה, שדירת רוזוולט, היא סדום ועמורה, אבל זו בדיוק הסיבה שאנחנו כאן: מסעדות ומעדניות מצוינות מפרו, קולומביה, אקוואדור, מקסיקו וארגנטינה. בתיאבון! (רכבת מס. 7 עוברת מעל שדירות רוזוולט ויש לה כ-3 תחנות על השדירה, כך שתוכלו לאסוף אותה משם חזרה לטיימס-סקוור).
קריאה מומלצת
- Eleanor Berman, New York Neighborhoods, 3rd, A Food Lovers Walking, Eating and Shopping Guide to Ethnic Enclaves in New York Boroughs, Globe Pequot, 2004
- Warren Lehrer and Judith Sloan, Crossing the Blvd, Strangers, Neighbors, Aliens in New America, W. W. Norton & Co, 2003
- Myra Alperson, Nosh New York, St. Martin Griffin, 2003
*נכתב וצולם על ידי נעמי שוורצבאום, ישראלית לשעבר, מדריכת תיירים מוסמכת, ובעלת חברה שמציעה טיולים קולינריים פרטיים בכל רחבי העיר ניו-יורק. לפרטים ולהרשמה: www.nyculinarytours.com.
