סקירה כללית

מדגסקר (Madagascar), האי הכי גדול באוקיינוס ההודי והרביעי בגודלו בעולם, נמצא 400 ק"מ מזרחית לחופי מוזמביק ומשתרע על כמעט 600 אלף קמ״ר (פי שלושים משטח מדינת ישראל). מדגסקר היא רפובליקה עם 6 פרובינציות, 22 מחוזות ו-18 קבוצות אתניות. יש בה 25 מיליון תושבים (רובם המכריע נוצרים), 90% מאוכלוסיית הזיקיות העולמית וכל הלמורים החופשיים, שהם בעצם קוף קטן ממשפחת הפרימטים, בני דודים רחוקים שלנו, ואחת הסיבות העיקריות לבקר כאן.

אם אתם מחפשים חיות טרף ועדרי גנו ואנטילופות, לא זה המקום בשבילכם, סעו לטנזניה. מדגסקר היא ארץ של נופים פראיים, אנשים מקסימים והמון חיות קטנות ובלתי מזיקות – חרקים, ציפורים, זוחלים ולמורים. לא תצטרכו כאן משקפת, החיות מסביבכם כל הזמן.

מדגסקר היא עולם שלישי על פי כל הגדרה - התל״ג לנפש הוא כ-1,500$ בשנה, תוחלת החיים היא 60 שנה והמדינה ממוקמת במקום ה-152 (מתוך כ-200) במדד הפיתוח האנושי של האו"ם. אנשים כאן באמת עניים. מורה (משרה ממש נחשבת במדגסקר) מרוויח כ-200 ₪ בחודש ונהג או מדריך תיירים מרוויחים 30 ₪ ליום. יחד עם זאת, רוב האנשים שתפגשו כאן הם אנשים שמחים וידידותיים, ולהבדיל מהרבה מדינות מתפתחות אחרות באפריקה, הם ממש אסירי תודה על הפרנסה שאנחנו, התיירים, מביאים להם.

מדגסקר הייתה תחת שלטון צרפתי מ-1895 עד 1960, ושרידי הקולוניאליזם עדיין ניכרים בה, הן במבנים, הן בדרכים והן באוכל. השפה המקומית היא מלגשי וכל תושבי האי מדברים אותה. השפה הזרה המקובלת היא צרפתית, ומעטים בלבד דוברים אנגלית.

עונות ומזג אוויר

במדגסקר שלושה אזורי אקלים עיקריים: במזרח ובצפון מזג האוויר הוא טרופי – חם וגשום לאורך רוב ימות השנה, באזורים הפנימיים חם ויבש. בדרום ובדרום-מערב האקלים ממוזג יחסית – גשום וחם בעונה הגשומה (דצמבר-אפריל), נעים ויבש בעונה היבשה (מאי-נובמבר). בהנחה שאתם רוצים לבקר בכל המקומות המעניינים באי, העונה המומלצת לביקור במדגסקר היא ספטמבר-אוקטובר, כשמזג האוויר די יבש, החום עדיין נסבל (כ-28 מעלות) וניתן לבקר בכל האזורים. בנוסף, בתקופה זו התיירות האירופאית נרגעת, המלונות והפארקים מתחילים להתרוקן והסחלבים (ושאר הפרחים) מתחילים לפרוח. בכל מקרה, אל תתכננו טיול לחודשים דצמבר עד מרץ, כי בעונה זו הגשמים כבדים, הדרכים בלתי עבירות ויש סיכוי להוריקנים.

חמישה דברים שאסור לפספס

1. טרק (לפחות יום אחד, אבל רצוי יותר) בפארק איסלו

איסלו (Isalo National Park) הוא פארק של הרי אבן חול מדהימים עם נוף מרהיב של סלעים בכל מיני צורות שהמקומיים העניקו להם שמות – סלע הקרוקודיל, סלע הנסיכה, סלע החלון ועוד. השבט המקומי – שבט בארה (Bara) - קובר את מתיו בהרי הפארק, בהתחלה בקברים זמניים, ליד השבילים, ורק אחרי כמה שנים בקברים קבועים, משפחתיים, הנמצאים גבוה על ההרים. בפארק הרבה מערות קבורה, וליד חלק מהן תוכלו גם לראות ארונות קבורה מסורתיים.

הפארק מפורסם גם בצמחי "רגל פיל (פכיפודיום)", גדלים בו 9 מינים שונים, שלכולם גזע עבה, דמוי רגל של פיל ופריחה צהובה או לבנה. יש בפארק מספר קניונים הרריים שניתן לטייל בהם בנוף טרופי של שרכים וטחבים, בריכות מים ומפלים, כשמסביבכם המוני למורים.

פרטים לגבי הפארק, שעות הכניסה, מחירים ודרכי הגעה, תוכלו לקבל במלון שלכם, או באתר האינטרנט של רשות הפארקים הלאומיים »

2. ספארי רגלי בפארק הלאומי ראנומאפאנה (רצוי גם ספארי לילי)

הפארק הלאומי ראנומאפאנה (Ranomafana National Park) משתרע על 400,000 דונמים של יער גשם טרופי עם עצים עצומים, במבוקים ענקיים והמון שרכים, טחבים וסחלבים. חוצים את הפארק מספר נהרות גדולים שעליהם גם ניתן לעשות ראפטינג בעונות המתאימות. בפארק חיים 13 מינים שונים של למורים, בהם שני מיני למור במבוק נדירים - למור במבוק גדול (Greater Bamboo Lemur) ולמור במבוק זהוב (Golden Bamboo Lemur).

יש בפארק למעלה ממאה מינים של צפרדעים ועשרות מינים של זיקיות, שממיות ושאר זוחלים. ביום ספארי רגלי (6-8 שעות) תוכלו לפגוש מינים רבים של למורים, לראות המוני זוחלים, וליהנות מהצמחייה הטרופית הסבוכה. בספארי לילה (שעתיים – שלוש) תוכלו להכיר את חיי הלילה של הפארק, עם למורים ליליים וחיות לילה אחרות.

הפארק נמצא במזרח מדגסקר, על כביש RN7 היורד מאנטננריבו (Antananarivo) דרומה. כל מקום לינה באזור יוכל לעזור לכם לארגן ספארי, אם לא עשיתם זאת דרך חברת הטיולים. תוכלו למצוא פרטים מלאים לגבי הפארק, שעות הכניסה, מחירים ודרכי הגעה, גם באתר האינטרנט של רשות הפארקים הלאומיים »

3. ביקור בפארק צינגי (Tsingy) (לפחות אחד, רצוי יותר)

הצינגי הן פירמידות אבן מחודדות בצורות מגוונות, שנוצרו מסחף של רוח וגשם. משמעות המילה צינגי בשפה המלגשית (בתרגום חופשי) היא "המקום שאי אפשר ללכת בו יחפים". אבני הצינגי הן חדות וההליכה עליהן ללא נעליים קשה ביותר. גם עם נעליים זה לא פשוט, אבל הנוף המדהים שווה את המאמץ.

ניתן לראות, ולפעמים גם ללכת על צינגי, במספר פארקים במדינה: הפארק הלאומי במאראהא (Bemaraha National Park) הנמצא במערב מדגסקר, שמורת אנקראנה (Ankarana Special Reserve) ופארק הצינגי האדום (Tsingy Rouge Park) הנמצאות בצפון. את הביקורים בפארקים יש לארגן מראש, רצוי דרך חברת הנסיעות. מטיילים עצמאיים יוכלו לברר פרטים לגבי שעות הכניסה, מחירים ודרכי הגעה, במקומות הלינה הסמוכים לפארקים, או באתר האינטרנט של רשות הפארקים הלאומיים »

4. ביקור (ורצוי גם קצת קניות) בשוק מקומי

בכל עיר, כפר או עיירה במדגסקר יש שוק. בערים הגדולות יותר יש שווקים קבועים, בכפרים אלה בדרך כלל שווקים יומיים. דייגו (Diego), אנצירבה (Antsirabe), טוליארה (Toliara) והלוויל (Hell Ville), הן כמה דוגמאות לערים עם שווקים ששווה לבקר בהם. לא מדובר על שווקים לתיירים, אלא על שווקים של המקומיים עבור המקומיים. כאן תוכלו למצוא פירות וירקות (חלקם אקזוטיים), בשר, דגים, פירות ים וכמובן בגדים, כלי בית והמון כלי קש.

אל תתביישו לשאול, לגעת ואפילו לטעום, כי האוכל המדהים של מדגסקר (ראו פרק אוכל בהמשך) מתחיל כאן, בשווקים, ובמוצרי המזון הטריים והמגוונים. אם מתחשק לכם לרכוש קצת מזכרות, עשו זאת כאן, ולא בשווקי התיירים בבירה אנטננריבו (Antananarivo). כאן תוכלו לרכוש כלי קש מקסימים, כלי עץ עם פיתוחים ואפילו מזכרות, במחירים שיהיו זולים בהרבה, וגם תתרמו לכלכלה המקומית במקום לסוחרים שמביאים את אותם פריטים לאנטננריבו.

5. בטן-גב בנוסי-בה 

נוסי-בה (Nosi-Be) למדגסקר זה כמו זנזיבר לטנזניה. אי קטן עם חופים מדהימים ואתרי נופש לרוב. תוכלו לגור כאן בחושה על קו המים, במלונות מקומיים קטנים ומקסימים או באתרי "הכל כלול" מפנקים. מי שלא מסתפק ב"בטן-גב" יוכל למצוא כאן ספורט ימי מגוון, צלילה ושנורקלינג לאתרים מדהימים, שווקי מזכרות צבעוניים ואפילו גן חיות ופארק לאומי. אבל קוקטייל טעים בסוף היום, מול ים ושקיעה בצבעים של זהב ואדום, הוא חובה.

לנוסי-בה ניתן להגיע בטיסה מאנטננריבו או בהפלגה מנמל אנקיפי (Ankify Harbor) בסירה פרטית, שניתן להזמין דרך אתרי הלינה בנוסי-בה או בסירה ציבורית. הסירות הציבוריות יוצאות בצהריים (12:00-13:00) ללא לוח זמנים קבוע (סירה שמתמלאת, יוצאת). באי עצמו ניתן להתנייד במוניות מקומיות אותן אפשר להזמין דרך מקום הלינה.

חמישה דברים נוספים שכדאי

1. פארק הזוחלים פיירירס 

פיירירס (Peyrieras Reserve) הוא פארק זוחלים פרטי, הנמצא כ-70 ק"מ מזרחית לאנטננריבו, על כביש RN2 המחבר את הבירה עם החוף המזרחי של האי, בערך באמצע הדרך לאנדסיבה (Andasibe). כאן תוכלו לפגוש עשרות רבות של מיני זיקיות בגודל שנע מסנטימטרים בודדים עד מטר וחצי, ובצבעים מרהיבים. יש כאן גם עשרות מינים של שממיות, נחשים, תנינים, צפרדעים מוזרות ומינים רבים של פרפרים וחרקים נדירים.

פיירירס הוא יותר גן חיות מאשר פארק ורוב החיות נמצאות בכלובים, אבל כאן תוכלו לראות ממש מקרוב, את כל הזוחלים המפורסמים של מדגסקר שלא הצלחתם לראות בפארקים. בשעות ההאכלה ניתן לראות ולצלם אותם ממש מקרוב. הסיור במקום אורך כשעה עד שעתיים בהדרכה מקומית.

2. הארבוריטום בטוליארה 

אתר התיירות היחידי כנראה של טוליארה (Toliara) הוא אנטסוקאי ארבוריטום (Antsokay Arboretum) - גן בוטני שנוסד במטרה לאסוף ולשמר זני צמחים אנדמיים לדרום מדגסקר. יש בגן 900 מינים שונים של צמחים, 90% מהם אנדמיים לדרום מדגסקר. יש כאן הרבה מינים של פאקיפודיום - רגל פיל, שאחד מהם הוא ממש עצום (בגובה 4-5 מטר) וקוראים לו ״הגזר הענק״ כי הוא קצת מזכיר גזר.

תוכלו לראות את ״צמח החותנת״ הרעיל, "קקטוס המצפן" המצביע תמיד צפונה, "צמח החבית" שאוגר מים בגזעו ועוד רבים אחרים. יש בגן זיקיות ממינים שונים ופינת חי קטנה עם צבי ענק. הגן מעוצב ומטופח להפליא, יש בו מוזיאון קטנטן עם מוצגים ארכיאולוגיים וגאולוגיים מהאזור, והוא שווה שעתיים-שלוש ביקור, תלוי ברמת העניין שלכם. הגן נמצא מעט מדרום למרכז העיר, ליד מלון Hôtel Auberge de la Table. פרטים נוספים תוכלו למצוא בדף הפייסבוק של הגן »

3. לחבק באובאב בשדרת הבאובאבים 

שדרת הבאובאבים (The baobabs' Alley) נמצאת על דרך עפר המחברת את העיירה מורונדבה (Morondava) עם הכפר בלוני ציריביהינה (Belon'i Tsiribihina), סמוך לחוף המערבי של האי. הבאובאב הוא עץ הגדל לבד או בחברת עצים אחרים. נדיר לראות יערות של באובאבים.

בשדרת הבאובאבים צומחים עשרות מהם יחדיו ויוצרים מחזה ייחודי מסוגו בעולם. חלק מהעצים צומחים משני צידי דרך העפר העוברת כאן ויוצרים שדרה טיבעית שנתנה למקום את שמו. הגודל, המראה המוזר והגזע העצום והחלק של הבאובאב ממש דורשים חיבוק, וזה המקום לחבק באובאב, כי לא בטוח שבעוד כמה מאות שנים יהיו באובאבים לחבק. חלק ממיני הבאובאב נמצאים בסכנת הכחדה. אם תבואו בפברואר – מרץ תוכלו לחזות במחזה הקצר והמרהיב של פריחת הבאובאב.

4. שמורת ואקונה ואי הלמורים 

שמורת ואקונה (Vakona reserve) היא שמורה פרטית קטנה שהקימו הבעלים של מלון בעל שם דומה (Vakona Lodge) הנמצא כאן. השמורה היא גן יפהפה בתוך יער של עצים מקומיים עם פרחים, בריכות ומפלי מים. מגדלים כאן 42 תנינים וניתן לראות האכלה פעם בשבוע. יש כאן ציפורים, עופות מים, שממיות (Leaf Tail Gecko) ואפילו פוסה (Fossa) - הטורף היחיד החי במדגסקר (אל דאגה, הפוסה נמצא בכלוב).

חלק אחר של השמורה הוא "אי הלמורים", אי קטן במרכז הנהר הסמוך, שעליו חיים 4 מינים של למורים. אל האי עולים (וגם יורדים ממנו) בסירת קנו (2 דקות שייט). כיוון שזו פינת חי יותר משמורת טבע, המדריכים מאכילים את הלמורים וניתן לראות אותם ממש מקרוב. אם תעמדו בשקט הם אפילו יטפסו עליכם. השמורה נמצאת ליד אנדסיבה (Andasibe) והפארק הלאומי מנטדיה (Mantadia national park) שבמזרח האי. עוד פרטים תוכלו למצוא באתר של המלון והפארק »

קבלו הצצה לשמורת ואקונה:

5. יום ספארי רגלי בפארק הלאומי מנטדיה 

הפארק הלאומי מנטדיה (Mantadia National Park) נמצא במזרח מדגסקר ומשתרע על 150,000 דונמים של יער גשם טרופי. הפארק עמוס שרכים, טחבים וסחלבים, חיים בו 11 מינים של למורים, ביניהם ה"אינדרי-אינדרי" (Indri indri), מין הלמור הגדול ביותר. ביום ספארי רגלי (כ-8 שעות) תוכלו לפגוש מינים רבים של למורים, לראות המוני זוחלים, וליהנות מהצמחייה הטרופית הסבוכה. ניתן לעשות כאן גם ספארי לילה (שעתיים – שלוש) בו תוכלו לראות למורים ליליים וחיות לילה אחרות. אם עשיתם ספארי לילי בראנומאפאנה, מוטב לוותר על ספארי לילי כאן.

הפארק נמצא ליד העיירה אנדסיבה (Andasibe) על כביש RN2 המחבר את אנטננריבו עם החוף המזרחי של האי. פרטים לגבי הפארק, שעות הכניסה, מחירים ודרכי הגעה, תוכלו לקבל במלון שלכם, או באתר האינטרנט של רשות הפארקים הלאומיים »

איך מטיילים – עצמאי או מאורגן?

הדרכים במדגסקר קשות לנהיגה, הכבישים נוראיים, הנהגים אפריקאים והניווט לא פשוט, כך שנהג מקומי זו חובה ולא אופציה. מדריך יכול להואיל בשלוש רמות – ידע, התמצאות ותקשורת עם המקומיים, שלא כולם דוברי אנגלית. העצמאיים יותר יוכלו להתקשר ישירות עם מדריכים או נהגים מקומיים (גודל המדינה לא מאפשר עבודה מול נהג או מדריך יחיד), אבל לאלה שזה להם ביקורם הראשון במדגסקר מומלץ לארגן את כל הטיול דרך ספק מרכזי אחד.

בכל מקרה, מומלץ לתכנן את הטיול ביחד עם הספק ולוודא שכל האתרים המבוקשים אכן הוכנסו למסלול. רצוי גם לבדוק את אתרי הלינה המוצעים מול בוקינג או טריפאדוויזור, כדי לוודא שהם עומדים בדרישותיכם.

רצוי לבחור ספק בינלאומי (קיימים מספר ספקים אנגליים וצרפתיים) שיש לו סניף מקומי במדגסקר. כך תקבלו שירות מספק מקומי המכיר היטב את המדינה, אך בשליטה ובניהול של גוף בינלאומי. אתם מוזמנים לבדוק את – Evaneos, G-Advantures, Mora-Tours, Cactus Tours. בכל מקרה, חשוב לבדוק את אמינות הספק מול משרד התיירות המלגשי באנטננריבו (Office National du Tourisme de Madagascar).

  • כתובת: Lot IBG 29C Antsahavola, B.P. 1780, Antananarivo, 101
  • טלפון / פקס: 261-202266115+

מסלול טיול לדוגמה

מדגסקר הוא אי עצום. מצפון לדרום אורכו כ-2,000 ק"מ, וממזרח למערב – למעלה מ-500 ק"מ . אם ברצונכם להכיר אותו לעומק, תצטרכו לנסוע מרחקים גדולים, או לחילופין, להשתמש בטיסות פנים. המסלול המוצע משלב ימי נסיעה, ימים ללא נסיעה ושתי טיסות פנים.

יום 1 – הגעה ונסיעה לאנצירבה 

שדה התעופה של אנטננריבו (Antananarivo), בירת מדגסקר, נמצא מצפון לעיר, וכדי לצאת לכיוון דרום צריך לחצות את כולה, מה שלוקח כשעתיים בגלל עומס תנועה ברוב שעות היממה. אם הגעתם מוקדם בבוקר, תוכלו לסייר קצת באנטננריבו, לבקר ברובע הקולוניאלי על בתיו המפוארים, ברובה - ארמון המלכה‏‏ (Rova)‏, ובארמון אנדפיאברטרה - ארמון ראש הממשלה‏‏ (Andafiavaratra Palace). מהקתדרלה הקתולית אנדוהאלו (Cathedrale Catholique d' Andohalo) תוכלו לראות את העיר כולה פרושה לרגליכם. אפשר גם לעבור באחד השווקים הצבעוניים של של העיר – שוק זומה (Zoma) או שוק אנלאקלי (Analakely Market).

בכל מקרה, מומלץ לעצור בעיר לארוחת צהריים, מאחר והאוכל בכפרים והעיירות שבדרך הוא חוויה שעדיף להשאיר להמשך הטיול. לאחר היציאה מהעיר, ממשיכים דרומה, על כביש 7RN. הנסיעה לאנצירבה (Antsirabe) לוקחת כ-4 שעות, למרות שמדובר ב-160 ק"מ בלבד. בדרך ניתן לעצור באחת העיירות, ואם החלטתם לא לאכול באנטננריבו, אפשר למצוא מסעדות סבירות באמבטולאמפי (Ambatolampy). כאן גם תוכלו (אם יש לכם זמן) לבקר את אחד מאומני האלומיניום, בהם המקום מפורסם, ולראות כיצד האבקה החולית הכסופה הופכת לסירים, מחבתות ומזכרות מאלומיניום.
 באנצירבה יש הרבה אפשרויות לינה ברמות שונות. אם בא לכם להתפנק, נסו את לה צמביירס דו וויאגר (Les Chambres Du Voyageur).

יום 2 – אנצירבה – ראנומאפאנה 

את הבוקר כדאי להקדיש לטיול באנצירבה, עיירה קולוניאלית נעימה. לכו לאורך השדרה המרכזית המטופחת, עמוסת הפוס-פוסים (ריקשות שמושכים סבלים), ובקרו במבנים הקולוניאליים - תחנת הרכבת, בית הדואר ומלון דה טרם (Hotel the Term), ששימש בעיקר את הצרפתים שחיו כאן בתקופה הקולוניאלית. למלון אפשר גם להיכנס ולהתרשם מהעושר ששרר כאן בתקופה הקולוניאלית. בהמשך אתם יכולים לבקר בבתי מלאכה מסורתיים (יש כאן רבים כאלה ותוכלו לקבל מידע עליהם במלון שלכם) המייצרים מזכרות שונות – כלים מקרני בקר, מיניאטורות מפחיות משקה ומפות רקומות בציורים מלגשים אופייניים. בעיר יש גם שוק יומי נהדר, ששווה ביקור גם אם אתם לא צריכים לקנות שום דבר.

מכאן ממשיכים (100 ק"מ, 3 שעות נסיעה) לאמבוסיטרה (Ambositra), עיר מחוז בינונית הידועה בעבודות גילוף עץ, בעיקר עץ הפאליסנדר המקומי, אבל גם אבוני שחור ורוזווד אדום. כאן ניתן לבקר בבתי מלאכה לגילוף עץ, או סתם להסתובב בשוק העמוס חנויות לממכר עבודות עץ.

אחרי ארוחת הצהריים באמבוסיטרה ממשיכים (150 ק"מ, 4 שעות נסיעה) לראנומאפאנה (Ranomafana), בה נלון שני לילות. מבחר מקומות הלינה כאן פחות עשיר, אבל גם כאן יש אפשרויות ברמות שונות. שה גאספארד (Chez Gaspard) היא אופציה טובה.

יום 3 - הפארק הלאומי ראנומאפאנה

היום מוקדש לפארק הלאומי ראנומאפאנה (Ranomafana National Park) המשתרע על 400,000 דונם של יער גשם טרופי. הדרך הטובה ביותר להכיר את הפארק הוא ספארי הליכה יומי (מי שמעוניין להאריך את הטיול, יכול לצאת לספארי בן 3-4 ימים הכולל לינת שטח). במהלך הספארי (כ-8 שעות הליכה) אפשר להתרשם מהצמחייה הסבוכה של יער הגשם, ובנובמבר, עונת הפריחה, פורחים כאן המוני סחלבים.

ההליכה ביער לא קשה, אבל רצוי להיות בכושר הליכה סביר, כי יש בו הרבה עליות וירידות על שבילים שיכולים להיות חלקלקים. בערב, מיד עם רדת החשיכה, אפשר להצטרף לספארי לילה של כשעתיים (באירגון עצמי, או דרך מקום הלינה). הספארי מתקיים על כביש הגישה לפארק (הפארק עצמו סגור בלילה) וניתן לראות בו מינים רבים של זיקיות, צפרדעים ושממיות, ממש מקרוב. אם יתמזל מזלכם, תוכלו לראות את הלמור הכי קטן בפארק, למור לילי בשם למור עכברי (Mouse lemur).
 פרטים לגבי הפארק, שעות הכניסה, מחירים ודרכי הגעה, תוכלו לקבל במלון שלכם, או באתר האינטרנט של רשות הפארקים הלאומיים »

תראו מה מחכה לכם בפארק הלאומי ראנומאפאנה:

יום 4 – ראנומאפאנה – איסלו 

אחרי ארוחת הבוקר יוצאים לכיוון פיאנרנטסואה (Fianarantsoa), העיר השנייה בגודלה במדגסקר (250,000 תושבים). הדרך (60 ק"מ, כשעה וחצי) עוברת באזור גידול האורז של מדגסקר וניתן להתרשם מחקלאות הטרסות המפותחת. בפיאנרנטסואה כדאי להקדיש זמן לרובע העתיק מתחילת המאה ה-19, על סימטאותיו הציוריות ושפע הכנסיות שבו. אפשר גם לטעום מהיין המקומי באחת מחנויות היין הרבות בעיר, שנחשבת בירת היין של מדגסקר (אל תצפו לבורדו, אבל יש כאן יינות נחמדים).

אחרי הביקור ממשיכים לאמבאלאוואו (Ambalavao) (מרחק 55 ק"מ, כשעה וחצי נסיעה). כאן ניתן לבקר באחד ממפעלי ייצור המשי. להבדיל ממפעלים דומים במקומות רבים בעולם, כאן מייצרים משי בר, מפקעות ששבט מריאנה, השבט המקומי החי כאן, אסף בפארקים שבסביבה. תהליך היצור ארוך, וניתן לראות את השלבים השונים ואת המוצרים הסופיים, אותם גם ניתן לרכוש. המחירים כאן יחסית נמוכים, אז אם אתם מעוניינים לרכוש מוצרי משי, זה המקום. בנוסף, יש כאן גם מפעל לייצור נייר בשיטות המסורתיות. רואים כאן את כל השלבים להפיכת העץ המקומי אבואה, לנייר גס המשמש בעיקר לכריכות. גם כאן ניתן לרכוש את מוצרי המפעל בחנות קטנה.

קצת מחוץ לאמבאלאוואו נמצאת שמורת טבע קטנה – שמורת אנג'ה (Anja Community Reserve) – אותה מנהלת הקהילה המקומית. בשמורה חיים למעלה מ-800 למורי זנב טבעת (Ring Tail Lemur), בנוף הרים יפהפה. בטיול קצר של כשעה, תוכלו לפגוש כמה וכמה משפחות למורי זנב טבעת, ולצפות בהם ממש מקרוב.

מכאן ממשיכים (200 ק"מ, ארבע שעות נסיעה) דרך רמת איסלו ללינה באזור הפארק הלאומי איסלו (Isalo National Park), רצוי באחת מהחוות (דוגמת Isalo Ranch) הנמצאות ליד הכניסה לפארק, או בעיירה ראנוהירה (Ranohira) ממנה נכנסים אליו.

יום 5 – הפארק הלאומי איסלו

היום מוקדש לביקור בפארק הלאומי איסלו (Isalo National Park). את הפארק הקימה רשות הפארקים הלאומיים של מדגסקר בשנת 1962. הוא משתרע על 800,000 דונם של הרי אבן חול, קניונים עמוקים ושטחי מרעה ירוקים. תצורות אבן החול שבפארק מושכות אליו תיירים מכל העולם, והשמות שהמקומיים העניקו לסלעים השונים, מוסיפים על העניין. תוכלו לבקר בסלע הנסיכה, סלע התנין, סלע המסיכה ועוד רבים אחרים. מומלץ להצטייד בהרבה דימיון כדי לזהות את התצורות של חלק מהסלעים, אבל זיהוי הסלעים הוא משחק משעשע. את המסלול המדוייק כדאי לסגור ערב קודם עם המדריך מטעם הפארק שיצא איתכם. באיסלו חובה לשכור מדריך של הפארק, כך שגם אם באתם מצויידים במדריך, תצטרכו עוד אחד. מסלולי ההליכה היומיים הם לא קשים, אבל רצוי שתהיו בכושר הליכה סביר, כי יש כאן הרבה הרים.

הביקור המקובל נמשך כ-8 שעות וכולל טיפוס (מתון) על הרי אבן החול, רחצה בבריכת מים באחת מהנביעות בפארק (לא לשכוח בגדי ים ומגבות) וטיול במעלה אחד הקניונים, בין מפלי מים, בריכות וצמחיה טרופית מגוונת. ניתן לקצר את היום ל-5-6 שעות, אם מוותרים על העליה בקניון. ארוחת צהריים ניתן, ורצוי, להזמין דרך המדריך או דרך המלון לאחד מאתרי הפיקניק של הפארק. בסכום של כ-35 ₪ לאדם, תקבלו מגוון מנות (בשריות או צמחוניות), שתייה קלה, קפה וקינוח. פרטים לגבי הפארק, שעות הכניסה, מחירים ודרכי הגעה, תוכלו לקבל במלון שלכם, או באתר האינטרנט של רשות הפארקים הלאומיים »

ארוחת ערב מומלץ לאכול באיסלו ראנץ', גם אם אתם לא לנים שם. המסעדה של המקום עומדת בסטנדרטים של מסעדות יוקרה אירופאיות, במחיר מלגשי.

יום 6 – איסלו – טוליארה

היום נוסעים לטוליארה (Toliara), העיר הגדולה של דרום מדגסקר (240 ק"מ, חמש שעות נסיעה). תחנה ראשונה בדרך (30 ק"מ מאיסלו) היא אילאקקה (Ilakaka) - עיירת ספירים. העיירה מתקיימת מכריית אבני ספיר, וזה ניכר בבתים המפוארים, המכוניות החדישות והתנועה הרבה. בעיר שפע חנויות לממכר אבני חן, המציעות גם סיורים במכרות הספיר (12 ש"ח לאדם). הכרייה היא ידנית, מעומק של 25-50 מטר. תוכלו לראות איך עשרות פועלים חופרים פירים לבטן האדמה ומעלים שקים כבדים הנלקחים לנהר, שם מנפים אותם בתקווה למצוא ספירים. האגדה המקומית מספרת על ספינה עם ספירים שנסחפה כאן לחוף לפני המון שנים, ומה שכורים כאן כיום, אלה האבנים שהיו על הספינה.

שטחי הכרייה שייכים ברובם לגופים סארי-לנקיים, המוציאים את רוב הספירים הבלתי מעובדים ממדגסקר, מעבדים אותם בסארי-לנקה ומוכרים אותם במחירים גבוהים. בחנויות תוכלו גם לבקר בחדרי התצוגה, ואם יש לכם כמה אלפי אירו פנויים, תוכלו לרכוש ספיר במשקל קראט אחד.

התחנה הבאה (אחרי עוד 60 ק"מ) היא שמורת זומביצה-ווהיבסיה (Zombitse-Vohibasia National Park), שמורה קטנה, כ-400 דונם בלבד, של יער טרופי-יבש בו יורדים רק 800 מ"מ גשם בשנה. ביער צומחים מגוון עצים, בהם עצי באובאב עצומים וצמחי תאנה חונקת (טפיל שחונק עצים). בשמורה, שהביקור בה אורך כשעה וחצי של הליכה קלה, חיים שמונה מינים של למורים, ותשעים מיני ציפורים, שלמעלה מ-30 מהם אנדמיים לאזור. פרטים לגבי הפארק, שעות הכניסה, מחירים ודרכי הגעה, תוכלו לקבל במלון שלכם, או באתר האינטרנט של רשות הפארקים הלאומיים »

טוליארה היא העיר הגדולה בדרום מערב מדגסקר (150,000 תושבים), המשמשת מרכז לעיבוד ויצוא של תוצרת חקלאית מהאזור. יש בה מגוון מלונות ברמות שונות, ומספר מסעדות מצויינות לארוחת הערב.

יום 7 – טוליארה – וטיסה לאנטננריבו

אחרי ארוחת הבוקר מומלץ לבקר באחד השווקים הפתוחים של טוליארה. מגוון הפירות, הירקות, הבשר והדגים ממש מדהים. יש כאן הכל, ואם אתם בעניין של מזכרות, כאן תוכלו להשיג כלי קש, עבודות עץ, תכשיטים מסורתיים ואפילו חולצות טריקו מצויירות, במחירים ממש נוחים. רק קחו בחשבון שמכאן טסים לאנטננריבו, וחברת אייר מדגסקר (היחידה שטסה בתוך המדינה) מגבילה את המטען ל-15 ק"ג.

אתר התיירות המרכזי של טוליארה הוא הארבוריטום (Antsokay Arboretum), שהזכרנו קודם. הביקור בארבוריטום, בלוויית המדריך המקומי, יכול להימשך בין שעה לשלוש שעות, הכל בהתאם לעניין שתגלו. בעונות החמות, מומלץ לרדת גם לאחד מהחופים הלבנים של טוליארה.

מכאן טסים לאנטננריבו כדי לתפוס את טיסת הבוקר לצפון ביום שלמחרת. כדאי ללון בקרבת שדה התעופה של אנטננריבו, כדי להימנע מהתנועה הקשה של העיר. קחו בחשבון שאנטננריבו היא עיר גדולה (2 מיליון תושבים) ושהמלונות בה יותר יקרים משאר המדינה. עם זאת, לא מומלץ ללון במלונות הזולים, כי הם יכולים להיות אפלוליים ולא תמיד נקיים.

יום 8 – טיסה לדייגו סוארז וסיור בשלושת המפרצים

כדאי לקחת את טיסת הבוקר של אייר מדגסקר לאנטסיראננה (דייגו סוארז) (Antisiranana), הידועה יותר בשם דייגו-סוארז (Diego-Suarez), היוצאת בדר"כ בשעה 6:30, כדי להספיק לבקר בשלושת המפרצים (The Three Bays). דייגו היא העיר הגדולה בצפון האי (120 אלף תושבים), והיא בירת חבל דיאנה, החבל הצפוני ביותר בו. בעיר נמצא אחד מנמלי המים העמוקים הגדולים במדגסקר, אבל המיקום הרחוק והדרך המשובשת המובילה לכאן, גורמים לכך שהנמל משמש בעיקר את התעבורה המקומית ואינו משמש נמל בינלאומי.

אחד האזורים היותר מוכרים בדייגו הוא אזור שלושת המפרצים, הכולל את מפרץ סקלווה (Sakalava Bay), מפרץ היונים (Pigeon Bay) ומפרץ הדיונות (Dunes Bay) – שלושתם מפרצים של האוקיינוס ההודי. מפרץ סקלווה הוא אתר מועדף על גולשי גלים ומצנחים הודות לרוח החזקה הנושבת בו מידי יום. בנוסף, ניצב כאן עץ הבאובב הכי זקן בצפון מדגסקר, עץ עצום בן 600 שנה.

מכאן ניתן ללכת לטיול של כשעתיים בדיונות עד מפרץ היונים (Pigeon Bay), בו ניתן לראות אלפי יונים מקננות ממש על שפת האוקיינוס. ליד מפרץ היונים נמצא כפר קטן בשם רמאנה (Ramena), בו אפשר לאכול ארוחת צהריים באחת המסעדות הביתיות ולהתמקח עם הילדים המקומיים על מחירי הקונכיות שהם ינסו למכור לכם.

המפרץ האחרון הוא מפרץ הדיונות (Dunes Bay), המזכיר את חופי סיני – דיונות חול לבנות, מים בכל צבעי הכחול, חושות וילדים מקומיים שמוכרים קונכיות. כאן אפשר לשחות ולשנרקל או סתם לשבת על החול ולהיזכר בסיני.

באזור דייגו יש עשרות רבות של מקומות לינה ברמות שונות. כיוון שמומלץ להישאר כאן שני לילות, כדאי לבחור מלון מפנק, דוגמת מלון סוארז (Le Suarez).

לא רק גולשי גלים מוזמנים ליהנות ממפרץ סקלווה:

יום 9 – פארק הרי הענבר 

היום מוקדש לטיול בפארק הרי הענבר (Amber Mountain National Park), פארק של יער גשם טרופי המשתרע על כ-200,000 דונם בנוף הררי של סלעי בזלת שחורים. היער יפהפה, מלא עצי שרך, שרכי קן ציפור תלויים, סחלבים (בעונה) והמוני עצים ופרחים אחרים.

בטיול יומי (8 שעות של הליכה נעימה) ניתן לראות כאן מיני חיות רבים. אם יתמזל מזלכם, אולי תראו כאן פוסה - הטורף היחיד במדגסקר. אל דאגה, זה טורף בגודל של חתול בית בינוני. עצי היער מתנשאים לגובה של מעל 40 מטר, והטיול כאן, בין היערות, המפלים הגבוהים והאגמים הירוקים, מקסים.

יש לשים לב שבאזור יורדים מעל 3,500 מ"מ גשם בשנה, והוא יורד כל השנה. משמעות הדבר היא שיש סיכוי טוב שירד כאן גשם גם במהלך ביקורכם, אז בואו מוכנים, עם נעליים מתאימות וציוד גשם טוב. ארוחת צהריים אוכלים באחד מאזורי הפיקניק של הפארק.

את הארוחה תוכלו להזמין באחת המסעדות בג׳ופריוויל (Joffreville), עיירה קולוניאלית קטנה הנמצאת ליד הכניסה לפארק. בדרך אל הפארק וממנו עוברים בג׳ופרוויל (ע״ש המרשל ג׳ופרי, שהיה מושל האזור בתקופה הקולוניאלית). זו הייתה פעם עיירה קולוניאלית יפהפייה, אך עדיין ניתן לראות בה את בנייני הממשל המפוארים, השדרה המרכזית הרחבה ובתי המגורים דמויי הארמונות הצרפתיים. היום היא די מוזנחת.

פרטים לגבי הפארק, שעות הכניסה, מחירים ודרכי הגעה, תוכלו לקבל במלון שלכם, או באתר האינטרנט של רשות הפארקים הלאומיים »

יום 10 – דייגו – אנקרנה 

היום נוסעים (100 ק"מ, שעתיים וחצי נסיעה) לאזור שמורת הטבע אנקרנה (Ankarana special reserve), הידועה בתופעת הצינגי. בבוקר כדאי לבקר בשוק הפתוח במרכז דייגו. זהו שוק צבעוני מאוד עם תוצרת חקלאית מגוונת, כלי בית וטקסטיל, והמון מלגשים שישמחו למכור לכם. בדרך דרומה תוכלו לעצור בכמה עיירות וכפרים מלגשיים.

כחמישים ק"מ דרומית לדייגו, בסביבות העיירה סדג'אבטו (Sadjoavato), יורדים לדרך עפר שפונה ימינה (מזרחה) ונוסעת לשמורת הצינגי האדום ( Tsingy Rouge או Red Tsingy). הדרך (16 ק"מ, חצי שעה, מהירידה לכביש שש עד השמורה) די עבירה, אבל יש צורך ברכב 4X4 כדי להיות בטוחים שניתן לעבור בה גם אם יורד גשם. שמורת הצינגי האדום היא פארק קטן, לא רחוק מהחוף המזרחי של האי, וניתן לראות מכאן את האוקיאנוס ההודי.

הצינגי הן תצורות אבן יפהפיות, שנוצרו מסחף של רוח וגשם בתוך הנחל הקניוני. האבן כאן בצבע חול אדומה, ומכאן שמם. המילה מדהים לא מתארת מספיק את היופי זה. למרות שהאדום שולט, יש כאן כל מיני צבעים על פי המינרלים שבאבן - אדום, כתום, לבן וצהוב. ניתן גם לרדת לנחל ולגעת בצינגי עצמם. כל הביקור לוקח כשעתיים עד שלוש, כולל נסיעה מהכביש הראשי ובחזרה. מחיר הכרטיס הוא כ-2.5 יורו (10,000 ארי-ארי), והתשלום הוא בצריף קטן בירידה מהכביש. המקום פתוח כל השנה, מזריחה ועד שקיעה.

צהריים ניתן לאכול באחד הכפרים על הדרך, המומלץ שבהם הוא אניווראנו (Anivorano), בו תוכלו למצוא מגוון מסעדות. Snake 17, שנמצאת מעט דרומה למרכז הכפר, מתמחה בבשר תנין. רצוי להתארגן ללינה סמוך לכניסה לשמורת אנקרנה, בה מטיילים מחר. למי שרוצה להתפנק, אנקרנה לודג' (Ankarana Lodge) היא אופציה מצויינת.

יום 11 – שמורת אנקרנה 

שמורת אנקרנה (Ankarana Special Reserve) היא שמורה של רשות הפארקים של מדגסקר, המשתרעת על פני 180,000 דונם של רמת אבן גיר בת 150 מיליון שנים, מיוערת בחלקה. כמויות הגשם השנתיות הגדולות (מעל 2,000 מ"מ בשנה) מייצרות טופוגרפיה קארסטית באבן הגיר, עם מערות גדולות ונהרות תת קרקעיים. במרכז הרמה גרמו הפעילות הסייסמית והשחיקה של הגשם והרוח, להיווצרות תופעת הצינגי, שיש המשווים אותה לתצורות הסלע בקניון ברייס בארה"ב, אך בקטן.

בפארק ישנם מספר בולענים טבעיים עצומים (Sinkholes), הקולטים את מי השיטפונות בעונת הגשמים ומוליכים אותם בתעלות תת קרקעיות לים (50-60 ק"מ מערבה מכאן). הבולען הגדול בפארק – בולען מנגילי (Mangily Sinkhole) – הוא בקוטר של 700 מטר, ובעומק 140 מטר, ויכול לקלוט 25 מיליון קוב מים.

בפארק 330 מיני צמחים, ביניהם מספר מיני באובאבים, מורינגה ורגל פיל, 13 מיני למורים ומעל 90 מיני ציפורים. אם אתם מתעניינים בצפרות, זה הפארק בו תוכלו לצפות במינים רבים של ציפורים, אז קחו אתכם משקפת טובה.

אחרי ארוחת צהריים באחד מאתרי הפיקניק של הפארק (אותה תוכלו להזמין במקום הלינה שלכם), אפשר לבקר במערת הנטיפים והעטלפים (Grotte d'Andrafiabe), המשמשת גם מקום פולחן לשבט אנקרנה המקומי. למערה יורדים בגרם של 160 מדרגות (אותן עולים בחזרה לאחר הביקור), ורצוי להיות בכושר סביר. שימו לב שהמערה קדושה למקומיים, ולכן אין לחבוש בה כובעים ואין לשתות בה מים.

יש בפארק מסלולי טיול רבים וניתן לבלות בו מספר ימים. המסלול הבסיסי הוא המסלול האקולוגי, שאורכו כ-4 שעות, והוא עובר ביער הטרופי, בבולען הגדול וברמת הצינגי. פרטים מלאים לגבי הפארק, שעות הכניסה, מסלולי טיול, מחירים ודרכי הגעה, תוכלו לקבל במלון שלכם, או באתר האינטרנט של רשות הפארקים הלאומיים »

יום 12 – אנקרנה – נוסי בה

אחרי ארוחת הבוקר חוזרים לכביש שש וחוצים את מדגסקר ממזרח למערב. הדרך עוברת באזורים חקלאיים, בין כפרים קטנים מנוקדים בעצי מנגו, ליצ'י, דקלי רפיה ואגוזי קשיו. לאורך הדרך ישנם שווקים מאולתרים בהם מוכרות נשות הכפרים אגוזי קשיו ופירות שונים. כדאי לעצור לקנות קצת אגוזי קשיו לדרך, המחיר שלהם כאן מצחיק, קופסה של כ-200-300 גרם עולה שלושה שקלים. אפשר גם לעצור ליד אחד מהמטעים, כדי לראות את עצי הקשיו מקרוב. חוץ מקשיו מוכרים כאן את פרי דקל הרפיה, שנראה כמו אצטרובל קטן וסגור ופירות הג׳אמבלק - מין פרי סגול בצורת אגס שמזכיר בטעמו שזיף.

אחרי כשלוש שעות נסיעה (140 ק"מ), ליד העיירה אמבנז׳ה (Ambanja), אפשר לעצור לביקור קצר במטעי הקקאו (Millot Plantations). מדגסקר היא מיצרניות הקקאו החשובות בעולם, ובסיור של כשעתיים אפשר לראות את כל התהליך - מהעצים הצעירים במשתלה ועד למפעל העיבוד והפולים המוכנים למשלוח.

עוד חצי שעה נסיעה תביא אתכם לנמל אנקיפי (Ankify Harbor), מכאן מפליגות הסירות לנוסי-בה (Nosy-Be). רצוי לארגן מראש הפלגה פרטית והעברה למלון, דרך הספק המקומי. בנוסי-בה יש מאות אתרי לינה בכל רמה אפשרית, החל בחושות ללא מים וחשמל, ועד אתרי הכל כלול ב-300 יורו ללילה. לא משנה מה תבחרו, כדאי שזה יהיה על חוף הים ורצוי בצד המערבי של האי, כי השקיעות כאן מדהימות. אזור מומלץ הוא אנדילנה ביץ' (Andilana Beach), בקצה הצפון מערבי של האי. יש כאן חופים נהדרים לאורך מפרץ רחב ידיים וניתן למצוא כאן אופציות לינה וספורט ימי בשפע.

אם הגעתם בשעה מוקדמת, תוכלו לסייר קצת באנדואני (Andoany), הידועה יותר כ-Hell-Ville, עיירה קולוניאלית חביבה, שהיא עיר הבירה של נוסי-בה. אפשר לסייר לאורך שדרת שארל דה-גול (Boulevard Général Charles de Gaulle) על בתיה הקולוניאליים (המטים ליפול), לשבת באחד מבתי הקפה הנחמדים או לחפש מציאות באחד משלושת השווקים של העיר (The bazary , Marché d'Andavakotoko, Marché d'Ambonara).

את ארוחת הערב כדאי לאכול מול השקיעה, באחת המסעדות שעל החוף, בלוויית מוחיטו מרענן.

יום 13 – נוסי בה

כמו שנאמר, נוסי-בה למדגסקר זה כמו זנזיבר לטנזניה. אי קטן, עם חופים מדהימים ואתרי נופש לרוב. אתם יכולים לבלות כאן את היומיים האחרונים בלא לעשות כלום וזה ממש בסדר. אם עקבתם אחרי ההמלצות, עבדתם קשה בשבועיים האחרונים, והחופים של נוסי-בה ממש מתאימים לבטן-גב. מי שרוצה לצלול או לשנרקל, יש באי מספר מועדוני צלילה ואתרי צלילה מעולים. מומלץ להתייעץ באתר התיירות הרשמי של נוסי-בה » לגבי אתרים, מועדונים, מחירים, ומועדים מתאימים.

מעבר לכך, יש בנוסי-בה גם כמה מקומות ששווים ביקור – שמורת לוקובה (Lokobe Nature Special Reserve) בה תוכלו לטייל בין מנגרובים, לשוט בסירת פדלים מסורתית ולטייל ביער הגשם בין זיקיות למנגרובים. מהר פאסוט (Mont Passot), שהוא יותר גבעה מהר (326 מ'), יש תצפית של 360 מעלות על האי. אם לא מיציתם את נושא הלמורים, בלמוריה לנד (Lemuria Land), שהוא גן חיות קטן, תוכלו לראות אותם שוב, ומקרוב. לקינוח, לכו לעץ הפיקוס הקדוש (The Sacred Banyan Tree) שנטעה מלכת שבט סאקאלאווה בשנת 1836, ושאליו עולים רבים מבני האי לבקש משאלות.

יום 14 – נוסי בה והביתה

כתלות בשעת הטיסה שלכם הביתה, תוכלו להמשיך לתור את נוסי-בה עוד כמה שעות, לפני שתצאו לשדה התעופה. שימו לב שהשדה נמצא בצידו המזרחי של האי, והנסיעה אליו מהחוף המערבי יכולה לארוך כשעה וחצי.

אפשרויות הרחבה

  • אנדסיבה – נמצאת במזרח, במרחק יומיים מאנטננריבו – מלבד הפארק הלאומי מנטדיה שליד אנדסיבה (Parc National Mantadia), המפורסם בלמורי אינדרי-אינדרי, הלמור הגדול ביותר, מומלץ לכלול גם את פארק הזוחלים פיירירס (Peyrieras Reserve), את שמורת ואקונה (Vakona Reserve) ואת אי הלמורים (Lemur Island).
  • פארק במאראהא ושדרת הבאובאבים בדרום מערב במרחק שלושה ימים מאנטננריבו – ביקור בצינגי של הפראק הלאומי במראהא (Parc National Bemaraha) יהיה מרכז המסלול, אליו ניתן לצרף את שדרת הבאובאבים (Avenue of the Baobabs), ליד העיירה מורונדבה (Morondava), סמוך לחוף המערבי של האי. שם תוכלו להתרשם מהגודל העצום של העצים הללו שחלקם צומח בשדרה ארוכה. פארק נוסף באותו אזור הוא פארק קירינדי מיטאה (Kirindy Mitea National Park) בו תוכלו לבלות ביער גשם טרופי, ביער גשם ממוזג, בחוף הים ובשטחי מרעה הרריים, הכל באותו יום. אחת האטרקציות של הפארק הם למורי שיפאקה, הלמור המרקד, אותם ניתן לראות מקרוב.
  • בדרום הרחוק, מרחק שלושה ימים מטוליארה, חזרה בטיסה – מסע בן שלושה ימים לאורך חופה הדרומי של מדגסקר, מטוליארה (Toliara) לפורט דופין (Fort Dauphin). המסע מחייב רכב 4X4 טוב ובמהלכו תוכלו לראות את דיונות החול העצומות של דרום מדגסקר ואת החופים הארוכים והלבנים ולבקר במספר פארקים לאומיים ושמורות טבע כדוגמת Tsimanampetsotsa Nature Reserve, Hatokaliosky Special Reserve, Cape St.Marie Special Reserve, Andohahela National Park. לסיום תוכלו לבלות בעיירה פורט דופין (Fort Dauphin), עיירה קולוניאלית נעימה, עם חופים מדהימים ואנשים מסבירי פנים. פורט דופין היא העיירה הכי פחות תיירותית שתיתקלו בה במדגסקר.

אפשרויות קיצור

  • ניתן לוותר על נוסי-בה ולקצר את משך הטיול ל-12 יום.
  • ניתן להחליף את חמשת הימים בצפון (דייגו-אנקרנה) באחת מאפשרויות ההרחבה של 2 או 3 ימים, ולקצר את משך הטיול ל-11 או 12 יום, בהתאמה.

הגעה למדינה

למדגסקר ניתן להגיע רק בטיסה. מישראל ניתן לטוס לאנטננריבו דרך איסטנבול עם טורקיש אירליינס, דרך פריז עם אייר-פראנס או דרך אדיס אבבה עם אתיופיאן אירליינס. אתיופיאן טסים גם ישירות לנוסי-בה, וניתן לשלב הלוך לאנטננריבו וחזור מנוסי-בה, מה שיכול להוזיל במעט את עלויות טיסות הפנים.

הטיסה דרך אדיס אבבה עם אתיופיאן היא הקצרה ביותר (8 שעות באוויר), ואם בוחרים נכון את הטיסות, אפשר להגיע ולחזור ב-10 שעות לכל כיוון. עם החברות האחרות משך הטיסה ארוך יותר.
 ויזת תיירות לחודש מוציאים בשדה התעופה בכניסה למדינה, בעלות של 32 אירו (נכון לסוף 2018). חשוב להביא פנקס חיסונים עם חיסון קדחת צהובה בתוקף.

תחבורת פנים ושירותי תיירות

טיסות פנים

אייר מדגסקר היא החברה היחידה הטסה בתוך האי. היא פועלת מאנטננריבו וכל טיסותיה עוברות דרכה. טיסות הפנים יקרות (בממוצע, 250$ לקטע), אך הן חוסכות זמן רב וכדאי להשתמש בהן. חשוב לתכנן את הטיסות בהתאם ללוחות הזמנים של החברה, אך לקחת בחשבון איחורים ועיכובים ולהשאיר מרווחי זמן בהתאם.

רכב עם נהג

הדרך המקובלת ביותר לטייל במדגסקר היא לשכור רכב עם נהג. ניתן לשכור טויוטה לנדקרוזר או יונדאי סטאר-אקס במחיר דומה. היתרון של הסטאר-אקס הוא בנוחות, הטויוטה יותר עביר. כתלות באורך התקופה, מרחקי הנסיעה וכוח המיקוח שלכם, תשלמו בין 40 ל-60 יורו ליום שכירות כולל הנהג, לא כולל דלק.

תחבורה ציבורית

כלי התחבורה הציבורי הכמעט יחיד במדגסקר הוא הטקסי ברוס (Taxi Brousse), מיניבוסים בני 16-18 מושבים, הנוסעים (או יותר נכון זוחלים) מכל מקום לכל מקום במדגסקר. אין להם ממש לוחות זמנים או שעות יציאה מסודרות, וגם הקווים לא ממש קבועים, אבל כמעט בכל מקום בו תרימו יד, יעצור לכם טקסי-ברוס.

לא מומלץ לתכנן טיול בן שבועיים-שלושה על טקסי-ברוסים, אבל אם אתם צריכים להגיע ממקום למקום, זאת השיטה הכי מקובלת או בעצם היחידה במדגסקר. כמה נקודות לאלה המרגישים צורך להשתמש בטקסי-ברוס: יש קווים מקומיים (Regional) וקווים ארציים (National), נסו להשתמש באחרונים, ושבו בכסא שליד הנהג. בקשיש קטן לנהג או לעוזרו יכול לעזור, כמו גם פרצוף טרגי לכיוון היושבים שם.

מוניות

בכל הערים הגדולות במדגסקר יש שירותי מוניות, אותם ניתן להזמין דרך מקומות הלינה. נסיעה במונית (מלבד באנטננריבו), צריכה לעלות עד 10,000 ארי-ארי (10 ₪), בדרך כלל ללא קשר לאורך הנסיעה. באנטננריבו המחירים גבוהים לפחות ב-50ֵ%. שירותי המוניות ברוב האי סבירים, למרות האיכות הירודה של כלי הרכב.

אמצעים מקומיים

כלי הרכב המקומי הנפוץ ביותר הן ריקשות (פוס-פוס במלגשי). ברוב המקרים את הריקשות מושכים סבלים, אך יש גם ריקשות אופניים מתקדמות יותר. מעבר לערך הפוטוגני שלהם (הן מצטלמות נפלא) הריקשה היא כלי לא ממש נוח, שמנציח פערים. בעלי הריקשות משכירים אותן לסבלים וההכנסות מ-10-15 הנסיעות הראשונות בכל יום הולכות לבעלים. מחיר הנסיעה נמוך, כ-1,000-2,000 ארי-ארי, אבל המחיר האמיתי הוא גבו המאומץ של הסבל המושך אותה.

עלויות, יוקר, תקציב משוער

טיסות

טיסות למדגסקר עם אתיופיאן דרך אדיס אבבה עולות כ-900$ ברוב השנה, אך רצוי להזמין אותן כמה חודשים מראש. הטיסות בחברות אחרות מעט יותר יקרות. טיסות פנים עם אייר מדגסקר יעלו לכם 250$ לכל קטע.

טיול מאורגן 

בטיולים ארוכים (מעל 10 ימים) ניתן לארגן טיול הכולל רכב צמוד (כולל דלק, נהג ומדריך, שלפעמים יהיה הנהג), העברות בימים של הטיסות, סירה פרטית לנוסי-בה, לינה על בסיס B&B במלונות טובים (בתוספת 2-3 ארוחות ערב או צהריים), כניסה לאתרים, תשלום למדריכים באתרים ומי שתייה, במאה יורו לאדם ליום.

מלונות

אם תחליטו לא להזמין טיול מלא, תוכלו למצוא מלונות ממש טובים מחוץ לטאנה ב-40-60 אירו לזוג ללילה, כולל ארוחת בוקר. בטאנה תשלמו קצת יותר, אבל לא בהרבה. המחירים נעים מ-15-20 אירו במלונות תיירות זולים (במלונות המיועדים למקומיים לא ממש מומלץ לגור) ועד 300 אירו ליום באתרי הכול כלול בנוסי-בה.

אוכל 

אפשר לאכול במדגסקר אוכל מעולה וממש בזול. גם אם לא תנסו לחסוך, שתי ארוחות ביום, עם יין בארוחות הערב וקוקטיילים מפעם לפעם, יעלו לכם כ-15 אירו לאדם ליום. ארוחות פיקניק, אותן ניתן להזמין בחלק מהפארקים, יעלו לכם בין 30 ל-50 ₪ לאדם, ואותן לרוב יגיש לכם מלצר פרטי, עם צלחות חרסינה, סכו"ם וכוסות. במסעדת יוקרה באנטננריבו, כדוגמת KuDeTA, תשלמו 100 ₪ לארוחה זוגית כולל יין וקינוחים.

פארקים

מחיר הכניסה לרוב הפארקים הלאומיים הוא כ-55 ₪ למבוגר ליום. כרטיס למספר ימים (זמין רק בחלק מהפארקים) עולה פחות. השמורות והגנים הפרטיים קצת יותר יקרים, ויעלו לכם בין 50 ל-70 ₪ לאדם. המחיר כולל את המדריך המקומי שידריך אתכם במהלך ביקורכם בפארק, וגם את ה-Animal Spotter, שיחפש עבורכם למורים וחיות אחרות בחלק מהפארקים, אך הוא אינו כולל טיפים.

מזכרות

נסו לרכוש מזכרות בדרכים. ככה תתרמו לכלכלה המקומית וגם תשלמו הרבה פחות. בשוק המזכרות בטאנה, בו המחירים יכולים להיות כפולים ויותר, תתמקחו. אפשר להוריד אפילו 50% אם יש לכם זמן וסבלנות.

טיפים

במלונות מומלץ לא לתת טיפים אישיים, אלא להשתמש בקופסת הטיפים הקיימת בכל מלון. 10,000-20,000 ארי-ארי יתקבלו בשמחה (10-20 ₪), תלוי במשך השהות ובאיכות השירות.

במסעדות לא נהוג להשאיר טיפ, רק לעגל למעלה, לאלף הקרוב. מדריכים ונהגים מרוויחים 20-40 אלף ארי-ארי ביום, 5,000-10,000 ארי-ארי ליום יהיו סכום מכובד.

כללי 

מדגסקר מתנהלת במזומן ורק במטבע המקומי (ארי-ארי). נכון לדצמבר 2018, שער הארי-ארי הוא 4,070 ארי-ארי לאירו (או 970 ארי-ארי לשקל). מלבד מלונות יוקרה באנטננריבו, לא תוכלו להשתמש בכרטיסי אשראי.

את החלפת הכסף (כדאי להביא אירו) רצוי לעשות בשדה התעופה של אנטננריבו, מכמה סיבות: יש שם מספר חלפנים וניתן להשוות ביניהם, זה המקום הבטוח ביותר בעיר להסתובב בו עם סכום כסף גדול ושם תקבלו את השער הטוב ביותר (אם כי תשלמו עמלה מעט יותר גבוהה). בערים הקטנות ניתן להחליף כסף בסניפי בנק, אבל זה תהליך ארוך ומייגע, כך שכדאי לכם להחליף באנטננריבו את כל הסכום שנראה לכם שתצטרכו. פזרו את הכסף ביניכם, ואל תנופפו בו יותר מידי. ההכנסה השנתית לנפש במדגסקר נמוכה בהרבה מסכום הכסף שתביאו איתכם לטיול.

חגים ופסטיבלים

יום העצמאות - ב-26 ביוני חוגגים במדגסקר את השחרור מצרפת בשנת 1960, בארוחות חגיגיות, מסיבות רחוב, שתייה ומופעי ריקוד.

קרנבל מדגסקר (Madagascar Carnival) – מתקיים מידי שנה ב-15-17 ביוני באנטננריבו. במסגרת הקרנבל מתקיימות תהלוכות צבעוניות, מופעי מחול, מופעי תרבות וחגיגות בכל רחבי העיר.

טקס "סיבוב העצמות" (Famadihana) - מידי כמה שנים, בחודשי אוגוסט-אוקטובר, מוציאים חלק משבטי מדגסקר את עצמות קרוביהם מהקבר (כן, זו לא טעות), וחוגגים עימן בארוחות חגיגיות, שתייה וריקודים. את העצמות מעבירים מסביב לחדר (מכאן כנראה שם הטקס) והמשתתפים מספרים למנוח את החדשות החמות של השבט. בחלק מהקהילות נהוג לקחת את העצמות לסיבוב בכפר בתהלוכה חגיגית. הטקסים הללו היו פרטיים במשך שנים רבות, אבל בשנים האחרות החלו מספר שבטים (ביניהם מריאנה ובצילאו) להתיר כניסת תיירים לטקסים (בתשלום כמובן). פרטים לגבי טקסי סיבוב עצמות אפשר לקבל רק מהמקומיים. נסו להשתמש במדריך שלכם או במישהו מצוות המלון כדי לברר אם מתקיים טקס כזה וכיצד ניתן להשתתף בו.

פסטיבלי מוסיקה – בין מאי ליוני מתקיים בנוסי-בה פסטיבל דוניה (Donia Music Festival), פסטיבל של מוסיקה ממדינות האוקיאנוס ההודי – מאוריציוס, ראוניון, קומורוס ומדגסקר, בשילוב מוסיקה מאפריקה ה"צרפתית". באוקטובר מתקיים פסטיבל הג'ז של מדגסקר (Madajazzcar) בכל הערים הגדולות באי, בהשתתפות נגני ג'ז מכל העולם. בנובמבר מתקיים באנטננריבו פסטיבל גאסיפארה (Gasyfara Music Festival) למוסיקה מודרנית.

קניות ושווקים

מדגסקר היא יצרנית הווניל מספר אחד בעולם - 80% מהווניל בעולם. לפיכך, אם כבר לקנות משהו במדגסקר, קנו וניל. את הווניל ניתן לרכוש בכל פינת רחוב, במחירים שנעים בין 2 ל-5 אלף ארי-ארי לתרמיל (2-5 ₪). נסו לקנות תרמילים רכים וטריים והימנעו מהיבשים. הווניל צריך להיות ארוז בוואקום כדי לשמור על טריותו. עדיף להתייעץ במדריכים המקומיים לגבי איפה לקנות וניל. נכון, הם יגזרו עליכם קופון, אבל זה קופון קטן ששווה לכם לשלם.

בשווקי המזכרות של מדגסקר תמצאו עבודות גילוף עץ, כלי קש, עבודות פיסול באלומיניום, חולצות טריקו עם הדפסים אופייניים, כלי נגינה מסורתיים ועוד.

בעיקרון, במדגסקר עומדים על המקח. תלוי איפה, תלוי מה קונים, אבל עומדים על המקח. בשווקים ברחבי המדינה ניתן להוריד בקלות 20-30% מהמחיר המקורי, באנטננריבו אפשר להגיע גם ל-50%, אבל צריך הרבה סבלנות. קחו בחשבון שאם הורדתם את המחיר ב-5,000 ארי-ארי, חסכתם 5 שקלים.

בטיחות ובריאות

זמינות שירותי בריאות:

שירותי בריאות מודרניים קיימים אך ורק בערים הגדולות. במקרה חירום כדאי להגיע לאנטננריבו.
 השגרירות הבריטית במדגסקר ממליצה על כמה מרפאות באנטננריבו:

(Clinique et Maternité St.François d'Assise (Clinique des Sœurs

  • כתובת: Antananarivo, Lot VI 83 Ter Mandialaza Ankadifotsy
  • טלפון: 216-0-20-22-235-54+

Clinique Médicale Adventiste

  • כתובת: Soamanandrariny - Antananarivo 101
  • רופא: Dr. Oswaldo Lara Peredo - CMO
  • טלפון: 261-0-33-17-213-75+

Hôpital H.J.R.A.

  • כתובת: Antananarivo 101
  • טלפון: 261-0-20-22-279-79+

התנהלות בריאה:

  • אין לשתות מי ברז בשום מקום במדגסקר. מים מינרליים עולים 1-2 שקלים לליטר.
  • רצוי להימנע מכניסה למאגרי מים מתוקים בשל הסיכון להידבקות בבילהרציה.
  • בעונות הגשומות ובאזורים הטרופיים, חשוב להשתמש בחומר דוחה יתושים, רצוי על בסיס DEET.
  • יש להתייעץ ברופא במרפאת מטיילים לגבי החיסונים הנדרשים. עם זאת, חשוב לדעת שחיסון נגד קדחת צהובה מחוייב ע"י רשויות הבריאות המלגשיות.
  • רצוי להצטייד בכדורים למניעת מלריה.
  • השמש במדגסקר חזקה, חשוב להשתמש בקרם הגנה.
  • בשנת 2017 הייתה התפרצות של מחלת הדבר הריאתי במדגסקר. רצוי להתייעץ במרפאת המטיילים לגבי רמת הסיכון, ובמידת הצורך להצטייד בתרופה מתאימה (דוקסילין).

בטיחות:
 מדגסקר מדינה בטוחה והטיול בה רגוע. עם זאת, הימנעו מנסיעה בשעות הלילה באזורים כפריים, מחשש לשודדי דרכים. באנטננריבו, הימנעו מלהסתובב רגלית עם מצלמות או טלפונים סלולריים משוכללים, אל תתפתו לתרום למקבצי הנדבות (המקצועיים) המציפים את העיר, ואחרי רדת החשיכה היצמדו לאזורים התיירותיים המוגנים יחסית.

טיפים להתנהלות במדינה

מגדסקר הוא אמנם אי ולא ממש באפריקה, אבל בכל הנוגע לדיוק ועמידה בלוחות זמנים, זו אפריקה במיטבה. שמונה בבוקר משמעותו מתישהו בין הזריחה לצהריים, תיכף משמעותו בהזדמנות הראשונה כשאתפנה, ורכב מפנק שמתאים לשישה נוסעים משמעותו איזה רכב שאצליח לארגן. אל תצפו לדיוק, אבל עימדו על כך שספקי השירותים יעשו מה שביקשתם ובזמן שביקשתם. אם קיבלתם רכב לא מתאים, תחליפו אותו, אל תוותרו, אתם משלמים על חלק מהשירותים סכומים המקבילים למשכורות שנתיות.

האוכל במדגסקר מדהים. לכו למסעדות המקומיות ולא תתאכזבו. המלגשים מאוד בעניין של בשר זבו (הבקר המקומי) והוא מוגש בכל מיני צורות, כמעט בכל מסעדה. גם אם אתם לא בעניין, יש מגוון עצום של מאכלים והמון ירקות, גם טריים.

מגדסקר היתה קולוניה צרפתית כ-60 שנה, השפה הזרה המקובלת בה היא צרפתית ורק מעט מאוד מלגשים מדברים אנגלית. אם אתם לא דוברי צרפתית, עימדו על כך שתקבלו מדריכים דוברי אנגלית בכל האתרים והפארקים. יש כאלה, אבל צריך לבקש אותם מראש.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה