הנחיתה בהוואנה היא כמו יציאה ממכונת הזמן, עוברים לשנות ה-50' של המאה הקודמת. על אף קשיי היום יום במדינה קומוניסטית, הצליחו תושבי קובה ליצור תרבות שמעגנת בתוכה הנאות קטנות של החיים: מוזיקה, ריקודים, רום וסיגרים ובמקום של הרבה אין, ראינו שפע של יש.
1/10צלמת: אלה וולדמן
תפאורה מושלמת לסרט
את נעוריה החולפים של
הוואנה (Havana) רואים בכל פינה. בנייני הפאר המפוסלים והמגולפים והמבנים המתקלפים והצבעוניים, מהווים תפאורה מושלמת לסרט אליו נקלענו. האתגר שעמד בפניי הוא לצלם את קובה של היום, שניבטת מבין ההריסות, ואת החיים בה, שמשלבים בו זמנית עבר, הווה ועתיד.
2/10צלמת: אלה וולדמן
עולם של מוזיקה וריקודים ברחובות
מוזיקה מלווה אותנו כפסקול לאורך כל הדרך, ואף אחד לא מרים גבה כשנתקלים בחבורה של צעירים רוקדים באמצע הרחוב. נהפוך הוא: מצטרפים אליהם ומתפללים שלא יגמר.
3/10צלמת: אלה וולדמן
מעבירים את הזמן
לעומתם המבוגרים יותר מציבים כסאות בפתח הבית, או פשוט יושבים על המפתן וצופים בעוברים והשבים וכך מעבירים את הזמן. חלקם דבוקים שעות במסך הטלוויזיה, מתמכרים לחלומות שממתיקים להם את גלולת המציאות המרה של חייהם.
4/10צלמת: אלה וולדמן
אמריקה!
ככל שעברו הימים צללנו לתוך ההוויה האנושית. פגשנו אנשים חמים ושמחים, מכניסי אורחים שהתאהבו בדגל האמריקאי ואימצו אותו בחום על גבי בגדיהם או תלוי בבתיהם.
5/10צלמת: אלה וולדמן
כדורגל בגשם
באחת הנסיעות בעודנו באוטובוס ובחוץ גשם זלעפות, עברנו ליד מגרש ספורט וקולות שמחה גרמו לנו לעצור. מחזה סוריאליסטי נגלה לעינינו – משחק כדורגל בגשם שוטף. המגרש כולו כמו גיגית ענקית מלאה במים, חבורה של נערים רצים ובועטים בכדור מרופט והשמחה גדולה. חלקם נועלים רק נעל אחת אבל מי סופר? זה לא שיקלקל את ההנאה. גם אנחנו חרפנו את נפשנו ואת מצלמותינו וכל רגע בגשם היה שווה.
6/10צלמת: אלה וולדמן
צבעים בצפורניים לכל דורשת
תרבות המניקור הפכה לאומנות מבוקשת ונשים רבות משקיעות את זמנן ומעט הכסף שברשותן לטיפוח המראה שלהן.
7/10צלמת: אלה וולדמן
בעלי מקצועות שחלפו מהעולם הזה
מתי בפעם האחרונה נתקלתם במתקן מטריות או מתקן מציתים חד פעמיים? האם אי פעם ראיתם שחיטת חזיר באמצע הרחוב בעוד מסביב החיים ממשיכים כרגיל ורק שני ילדים לא מצליחים להתיק את עיניהם שהמתרחש?
8/10צלמת: אלה וולדמן
כל אחד הוא הוא גם מכונאי
בקובה מאמינים בסיסמה ״אופניים לכל פועל״, אבל רק מעטים יכולים להרשות לעצמם להחזיק רכב פרטי. רובן מכוניות אמריקאיות שהחדישה ביניהן היא מודל 1959, הנתקעות כמעט בכל פינה כך שהנהגים משמשים גם מכונאי רכב.
9/10צלמת: אלה וולדמן
מוזיאון חי של מכוניות
כמובן שאי אפשר לדבר על קובה בלי להזכיר את המוזיאון החי והתוסס של מכוניות צבעוניות, שבעליהן ממרקים אותן ללא לאות. הם גם מעלים חיוך רחב על פניהם של התיירים הרבים שהחלו לפלוש לגן העדן הזה, עולם הולך ונעלם בעקבות התחממות היחסים עם ארצות הברית.
ככל שקובה תלך ותפתח לעולם היא תאבד את הקסם שלה, את האותנטיות ואת התום. לכן לא חיכינו ונסענו.
10/10צלמת: אלה וולדמן
רשמים על המסע
המסע לקובה עם חברת יומן מסע – Travelog והפרוייקט: יומן מסע – מסעות צילום מסביב לעולם עם זיו קורן, אפשר לי לצלול לעומק התרבות המקומית, לטעום מחיי היום יום האמתיים ופתח לי צוהר דרכו יכולתי לחדור תחת המעטה הברור לכל, ולהגיע אל רובד עמוק יותר, הנסתר מעיני מטיילים ״רגילים״. המסלול המיוחד אפשר לראות קובה אחרת, לא קובה שהתייר הממוצע חווה.
זיו קורן, המאמין בצילום נקי ואותנטי, מתעקש על זווית נכונה ואור מדויק כדי לצלם את הפריים המנצח, חולק איתנו מהידע שלו וניסיונו הרב. לא מוותר ולא עושה הנחות. בזכותם אני מצליחה להנציח רגעים קסומים בעין העדשה, הנחרטים אצלי עמוק בלב ואני חוזרת הביתה עם טעם של עוד.
הכתבה נכתבה על ידי אלה וולדמן, לאחר מסע צילום בקובה, שאליו יצאה עם חברת יומן מסע-Travelog. היכנסו לעמוד הפייסבוק של אלה לצפייה בצילומים נוספים.
