ספארי בשמורת אברדר
יצאנו לספארי האמיתי: אמתכם הנאמנה, הלל- אישי ואלופי מזה 40 שנה (אחרי שסיים סוף סוף את ספירת המלאי השנתית בחווה אותה הוא מנהל בנאיוושה), אדם, בננו הצעיר (23), שני חברי ילדות מפתח-תקווה - יואש ושוקי, ודוויד הנהג / מורה הדרך / הכל יכול המקומי.
פנינו לשמורת הטבע אברדר (אל תחפשו משמעות, כך כינה אותה החוקר תומפסון שגילה אותה בזמנו בכדי ללקק לראש החברה הגיאוגרפית הבריטית המלכותית בזמנו). הדרך כרגיל כאן: נוף מופלא, אבל הכביש כולו רק חורים וקפיצות גועל נפש. רק 60 ק"מ חולפים עד לרכס ומגביהים (עד 4000 מטר), ולפתע אין מכוניות כלל, פארק פרטי במיוחד בשבילנו. הכביש מדרגה ראשונה, מכוסה אספלט עבה, ואז שוב מתחלף בשביל עפר בוגדני ולך תבין מה קורה. כשמתחילים להעפיל הצמחיה משתנה מסבך וחורשות של מחטנים ליערות עבותים, ואז לחגורת במבוקים המיתמרים לעשרות מטרים, אחר כך לצמחיה אלפינית וליערות גשם וגם קרחות וצוקים. יש כאן עצי אגוז פורחים, יש עצים עם זקנים של שרכים, מטפסים, ואזובים כמו באגדות. יש סביוני ענק, יש אברשים שנראים כאילו בלעו הורמונים, יש לובליות עם פעמונים כה גדולים עד שכמעט משכנעות אותך שהן יכולות באמת לצלצל.
פה ושם מבחינים בחיות בר בעיקר בקרחות היער כי השאר נחבאות בסבך וקשה לזהותן. את הפילים שהפארק מפורסם בהם לא ראינו, רק את גלליהם מעלי האדים, שהעידו שהם ממש מעבר לפינה. קופים מסוגים שונים, מגוון אנטילופות, משפחות של חזירי יבלות, זברות וג`ירפות, בופאלו ומה לא. הנוף הצומח והחי דומים לאלה של הר קניה הסמוך (5199 מטר), הנגלה אלינו לפרקים מבעד לשמיכת העננים העוטפת אותו. אנחנו לא טיפסנו, אלא הסתפקנו בהליכות קצרות לתצפיות במפלים היפהפיים קרורו גורה וצניה, הצונחים במדרגות 300 מטר. כ-80 ק"מ חלפו משער הכניסה האחורי מטאביו, שם בדקו ששילמנו 30 דולר מראש לכל ראש ועוד 500 שילינג לרכב (לא מקבלים כרטיסי אשראי ולא תשלומים ביום א` במטאביו) ועד שיצאנו בכניסה הראשית ליד מלון טריטופס (שלושת הפסגות), שם אומרים נכנסה נסיכת אנגליה אליזבט, קיבלה את ההודעה שאביה נפטר - ויצאה מלכה. החדרים מיושנים, רצפות העץ חורקות, ריח העובש חוגג - אבל המחירים כמו המלון - בשמיים.
ספארי בשמורת סמבורו
הדרך מתפתלת ליד ניירי (Nyeri). העיר מפורסמת בגינו של הלורד ביידן פאואל מייסד תנועת הצופים. על המוזיאון הקטן לכבודו שמלא במזכרות צופים מכל העולם החלטנו לדלג בשל קוצר הזמן - עלינו להגיע לסאמבורו, והדרך עוד ארוכה, מעל 200 ק"מ. עצרנו לארוחת צהרים טעימה בקאונטרי קלאב בעברנו את נאניוקי (Nanyuki). המשכנו וחצינו מישורים פוריים עם חוות ענק של גידולי שדה בהן מצליחים לגלגל 3 מחזורים בשנה: חיטה, חרציות פירתרום (מהן מפיקים קוטלי חרקים), ועוד. ראינו אזורי גבעות מיושבים בצפיפות ואזורים סמי מדבריים בעלי אוכלוסיה דלילה וכשעצרנו לתדלק התנפלו עלינו המון מוכרי מזכרות ומבקשי נדבות סתם. היה קשה לעמוד בפני עיניהם המתחננות ופניהם הרזים שהעידו על מחסור אמיתי. נאמר לנו כי רבים מהרוכלים הם אמנם פליטים חסרי כל מסומליה. תרמנו מעט על ידי שקנינו מספר תפוזים מכונמים, כמה עדיי מתכת וצמידים, חרבות זעירות, גילופי חיות מעץ לנכדים (כמקובל - במחצית עד שליש המחיר המבוקש).
לסאמבורו הגענו עם השקיעה. שוב נדרשנו לשלם בכניסה 30 דולר לנפש ו-500 שילינג (כ-9 דולר) למכונית וכך גם עבור המדריך. בדרך מהשער ללודג` ראינו עדר פילים נאבקים להוריד כמה עלים יבשים מהעצים המעטים והחשופים. יש יתרונות לדלילות וליובש - אנחנו יכולים לראות טוב יותר. מיד אחר כך הבחנו באנטילופה בעלת צוואר ארוך דמוית ג`ירפה שנראתה תלוייה ממש על שיח - היא נוהגת לעמוד לגמרי זקוף על רגליה האחוריות וללחך את הענפים הגבוהים. באוירת המדבר עקבנו אחרי החריצים בקרקע הסחופה והנה לנגד עינינו - קיל! שלוש לביאות ושני גורים סועדים את ליבם בבשר שרק לפני דקות היה הזברה המיוחדת צפופת הפסים גאוות הסאמבורו. אריה אחד נגש לראות במה העניין, מלך הג`ונגל (בלי ג`ונגל) לא הפריע לחגיגה וחיכה בנימוס לתורו, מוזר.
לילה. לאורך ערוץ הנחל היבש אנו מתקדמים. דיוויד אומר שאף פעם לא ראה את הנחל בלי מים, בדרך כלל משתעשעים כאן תנינים, לא לחינם אומרים שיש בצורת. בכניסה ללודג` שלנו מקדמת אותנו מזרקה ובחדר אמבטיה טובה, אנחנו מרגישים כשודדים. יש הפתעות בחיים: ארוחת הערב למשל. איך הם מצליחים להגיש סלטים מעולים מירקות כל כך טריים כאן? איך החסה והמלפפון פריכים? איך הגיעו חסה ומלפפון הנה בכלל? איך יש כה הרבה מנות טעימות וקוקטיילים נחמדים שלא התעלפו להם באמצע הלא כלום? - לאלוהים ולקנייתים הפתרונים או לאנגלים שהתחילו עם כל הפינוק הזה בימי הקולוניאליזם.
השינה תחת הכילה היתה נעימה ולא הזדקקנו למיזוג אויר (ממילא אין דבר כזה). איזה יום! מאיגרא רמה באברדר לבירא עמיקתא בסאמבורו, וגם שילמנו פעמיים כי טוב. יום שלישי.
