הדרך מקראקוב לוורוצלב
22.5.05 - יום ראשון. קראקוב-ורוצלב, כ-300 ק"מ. נפרדנו בארוחת-בוקר טובה מהמלון הנעים בקראקוב, ויצאנו לוורוצלב היא ברסלאו. נסיעה די ארוכה ואני די מנומנם. תאונה של משאית גדולה שנזרקה לגדר ההפרדה גורמת לפקק תנועה ארוך (שכינויו בפולנית -; חוֹלֶרְנָה קוֹרֵק) -; עד כדי כך שעשרות נוסעים יוצאים ממכוניותיהם ומטיילים בצד הכביש כמו ביום חג, כאשר סביב שדות ירוקים ונוף כפרי. יש גם קטעים ממושכים בדרך, האמורה להיות כביש עורקי, שבהם מתנהלים תיקונים על פני קילומטרים רבים, ובמקום להתרכז בקטעים קצרים יותר ולהשלים אותם, סוגרים קטעים ארוכים, ארוכים מאוד, מבלי להתאמץ לסיים בהם את העבודה במהירות. מין תבונה פולנית. בדרך אנחנו יורדים למלון-דרכים קטן ושותים קפה באוויר החופשי.
כעשרים קילומטר לפני וורוצלב עוצרים במסעדת דרכים קטנה לצהריים, "אוֹבְּיַאט", ולא להאמין איזו ארוחה מגישים שם. אני לוקח כוס חמיצה חמה מתובלת בקצת פירורים של עשבי תיבול (הלוואי שהיינו יודעים בדיוק את המתכון, כאן בארץ יהודית מוסיפה לחמיצת הסלק קצת אבקת מרק בשר, שמאחר שחדלו לייצר אותה היא קרוייה כיום אבקת תיבול לצלי ומשווקת באותה אריזת קופסה של אבקת מרק, וכמובן מוסיפה גם מלח, פלפל, קורט סוכר ומיץ לימון, לפי הטעם) -; יחד עם צלחת מלאה פירושקי הנראים יותר כמו הקרפלאך שלנו, ממולאים בשר טחון. וחזרת לבנה, מעולה. יהודית מרק גולש. הדסה הנתונה בטראנס של התרפקות על מעדני פולניה -; מרק מעיים ואחר כך גוש לא-קטן של בשר ברך בלי העצם. יגאל מסתפק במרק. עם בקבוק קולה אחד -; עולה לי וליהודית כ-18 זלוטי, פחות משלושים שקל. ממש לא להאמין למחירים הזולים, בעיקר במסעדות הדרכים.
סיור בעיר
מגיעים למלון "הולידי אין", הנמצא די קרוב ללב העיר וורוצלב, על רחוב המרשל פילסודסקי, ומקבלים חדר שממנו רואים למטה את קווי החשמליות בפילסודסקי. אני יוצא עם יהודית לסיור בכיכר השוק הישנה של העיר, שנהרסה כולה במלחמה בשנת 1944, כאשר הרוסים התקדמו בשלזיה תחתית לעבר ליבה של גרמניה, ולברלין. תושביה הגרמניים של ברסלאו, זה שמה הגרמני של העיר, ברחו, ולאחר המלחמה חזרו אליה הפולנים. העיר נבנתה מחדש במשך עשרות שנים וקשה לומר שיש בה משהו מיוחד, לבד מדבר אחד -; נשים ובחורות יפהפיות. אולי מפני שהיום יום ראשון אחר-הצהריים, שיוצאים בו לטייל במרכז העיר, כמו אתמול בכיכר העיר בקראקוב, שהיתה מלאה בני-נוער וצעירים וזוגות אוהבים, וכך גם בימי-החול הקודמים שביקרנו בכיכר, עד כי נדמה שכל אהבה בקראקוב החלה בכיכר העיר הישנה, לרגלי הכנסיה בעלת שני הצריחים הלא שווים והחצוצרן התוקע כל שעה שלמה חיצרוץ קטוע כמו כאשר פילח החץ את ליבו.
בכיכר המרכזית בוורוצלב יש תערוכה למלאת שישים שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. שני קרונות רכבת ותחום סגור שבו מוצגים, הקשורים לאותה תקופה, ואפילו מודעות אחדות על פעילות תרבותית באידיש, שאחת מהן מודבקת הפוך! -; מאחר שכל ההסברים כתובים פולנית בלבד, קשה לנו להבין מה בדיוק מוצג כאן. החנויות סגורות ברובן בשעות אלה של יום ראשון. אפשר רק להיכנס לסופרמרקט ולקנות מים.
מחשבה שעולה בי, בערב במלון, תוך כתיבת הדברים האלה: כמעט בכל כנסייה שבה אנחנו מבקרים בפולין -; יש מתפללים רבים, בודדים, או יחדיו, או ממש מתקיימת מיסה. אתמול בזקופנה, בכנסיית העץ, לא היה אפשר להיכנס כי היתה מלאה בנוסעי אוטובוס מטיילים שחיכה להם למטה, והם חזרו שוב ושוב כמו מנטרה על מה שנשמע באוזניי כסווטלאנה אבל בפולנית זה כמו הושע-נא, או Save us -; שְׁוויינטָנָה, והם חזרו בדבקות על אותו צרור משפטים, שוב ושוב כאילו השינון מכניס אותם לטראנס -; וגם בכנסית העץ בזקופנה עצמה, לא היה אפשר להיכנס כי בפנים התקיימה מיסה וכומר קתולי חזר על שוויינטנה מריה ושְׁוויֵינְטֶגוֹ יעקובה ושוויינטגו ושווינטנה של כל אחד ואחת מקדושי הכנסייה הנוצרית. גם הקפלה שעברנו בוורוצלב מלאה מתפללים, ועשרות ומאות ילדי בית-ספר מבקרים בשקט מופתי בכנסיות, במאורגן, כפי שראינו במקומות רבים. אינני סבור שפולחן סטאלין בפולין הקומוניסטית השתווה אי פעם למתרחש כיום, בייחוד לאחר מות האפיפיור "שלהם", שנעשה לדמות הדתית-קתולית והלאומית המרכזית, שתתעצם ככל שהשנים תחלופנה ויוכרז כקדוש.
אחר-הצהריים יהודית יצאה עם יגאל והדסה לסיבוב במכונית וקצת ברגל בכיכר העירייה העתיקה. אני ישנתי כי לא נראה לי לצאת שוב מיד שחזרנו מהסיור הרגלי. בערב אנחנו אוכלים במסעדת המלון. 125 זלוטי עם הטיפ. מרק עוף ואטריות גרגרי-בצק אפויים וגזר, לא משהו מיוחד. שניצל חזיר עבה עם לביבות תפוחי-אדמה דקות כמו של חנוכה, וסלט כרוב עם פטריות ושמנת, לא טעים. מנת הבשר גדולה מדי. יהודית לקחה מרק קרם-צ`אודר. ובנוסף לקחנו שתי בירות, ושרלוטקה בינונית בסוף. בפתיחה מגישים לכל שולחן באגט קלוי עם גבינה צהובה ועגבניה קלופה. טעים. באגף לידינו יושבת במסעדה קבוצה של גרמנים קשישים שעושה רושם שהם צאצאים או ממש פליטי שלזיה תחתית וברסלאו, ובמשך יותר מחצי שעה עומד בלב האולם אחד מהם, או אולי מדריך מקצועי -; ומרצה להם בגרמנית שיש בה כנראה גם בדיחות מדי פעם. אני ממש מהופנט וסקרן. הלוואי שהייתי מבין מה הוא מספר להם. טוב. לפחות הגרמנים שברחו עם הצבא הנסוג לגרמניה ולא שבו לבתיהם, באים הנה לבקר אך לא מפוצצים אוטובוסים פולניים בשם זכות השיבה. טוב. הגרמנים כנראה לא עוסקים בקטנות. אם לא בגזים, אז תיירות רגילה. מלצרית פולנייה נחמדה משרתת אותנו ומספרת שאביה ביקר בישראל בתור צליין. תחילה לא ניחשה מאין באנו. אני מתאר לעצמי שאילו היה מרצה לגרמנים אחד הפרופסורים הפרו-פלסטינים מהאקדמיה שלנו, או אחד מסופרינו הנאורים -; הוא היה מסביר לתיירים הגרמניים שיש להם זכות גמורה לפוצץ אוטובוסים של פולנים מפני שאדמתם נגזלה והיא תחת כיבוש, ואילו הם חיים עדיין כפליטים. והיה אומר גם שהוא מבין ללב אירגוני הטרור שלהם.
יגאל והדסה עולים לחדרם ואילו אנחנו יוצאים שוב, לסיור לילי בעיר עד לכיכר העיר הישנה והכנסיות. האזור שוקק חיים, מסעדות רבות ועשרות ומאות של בני נוער וצעירים והמון בחורות יפות -; אפשר לשבת שעות בקפה ליד המדרחוב ורק להסתכל בהן. רבות כבר צועדות בסנדלים ובכתפיים חשופות, ובמחשופים נדיבים כשמחצית השדיים הצחים בחוץ. חוזרים שוב למלון. בחנויות הספרים בוורוצלב לא מוצאים בחלונות הראווה את הספר של עמוס עוז. רק הספרים הרבים על האפיפיור המת, שתמונותיו מתנוססות על עטיפותיהם.
כתובת המלון: Wroclaw Holiday Inn, Marszalka Pilsudskiegost, 49/57, Wroclaw, 50-030 Poland,
טלפון: 48-71-7870000
