מנמל התעופה לעיר

מנמל התעופה בבנגקוק לקאו-סאן: למרות העומסים הכבדים, יש בבנגקוק כמה פתרונות יצירתיים ללחץ בכבישים, ואלה עושים את החיים הרבה יותר נסבלים. כיוון שכולם מגיעים לנמל התעופה, אזי ממנו יש כמה אפשרויות להגיע אל העיר עצמה:

מונית - משער היוצאים פונים ימינה ועולים קומה וחצי למעלה, ומשם לוקחים מונית. כדי לחסוך בהוצאות, אפשר להתחבר עם עוד מטיילים ולמלא את המונית. מחיר הנסיעה כ250- באט (עד חמישה אנשים). קורה לעתים שנהגי המוניות מנסים למכור סיפורים על אגרות ומסים למיניהם שלא קיימים, לכן בקשו מהנהג שייסע בכביש הרגיל.

הדרך הכי זולה לנסוע במונית היא להגיע לאולם הטיסות היוצאות, שם מורידים נהגים מבנגקוק את נוסעיהם, כיוון שאין להם אפשרות להגיע אל אולם הטיסות הנכנסות. נוסע שימתין בנקודה זו יזכה לנסיעה מוזלת שעדיפה לנהג המונית על פני חזרה ללא נוסעים אל העיר.

 שירות האוטובוסים של נמל התעופה (Air-Port Bus) - נמצא ביציאה מנמל התעופה ומשרת נוסעים אל העיר. נסיעה לקאו-סאן עולה 75 באט בלבד ואורכת 40 דקות - אם אין פקקים.

אוטובוסים - אוטובוס ציבורי הוא הבחירה הכי גרועה, כי אף על פי שנסיעה לקאו-סאן, למשל, עולה באטים אחדים, הפיתוי לא משתלם: האוטובוס לרוב לא ממוזג, הנסיעה אורכת כשעתיים בחום שרבי וציוד רב מפריע לנוסעים באוטובוס.

אל נמל התעופה - נהגי המוניות יודעים שהנוסע חייב להגיע לנמל התעופה, והם מנצלים את המצב וגובים מחירים מופקעים. אפשר להזמין דרך המלון או להתווכח עם הנהג.

תחבורה בתוך העיר

אוטובוס - רוב התרמילאים לא משתמשים באוטובוסים למרות הפער המשמעותי במחיר לעומת הנסיעה בטוק-טוק. האוטובוסים בעיר ממוזגים ונעימים יותר, ופחות צפופים (פרט לשעות העומס, אז הכול עמוס). באחת מסוכנויות הנסיעות תוכלו לקבל מפה, ותמורת באטים אחדים תוכלו להגיע לכל מקום.

מיקרובוס (Microbus)- שירות אוטובוסים ממוזג אחר שאף פעם לא צפוף בו הוא המיקרו-בוס האדום החדש, שמפסיק להעלות נוסעים ברגע שכל מקומות הישיבה מתמלאים. הכרטיס עולה כ30- באט, לכל מקום, וצריך לשים את הכסף בקופסה שבקדמת האוטובוס.

מונית - שירות המוניות יקר יותר, אבל הוא מומלץ למי שלא מוכן לסבול את האוויר הדחוס ועשן המכוניות. רצוי גם לבקש מהנהג שיפעיל מונה.

רכבת עילית(Sky Train) - הרכבת העילית של בנגקוק הופכת את התנועה בה לקלה ומהירה. לרכבת שני קווים: קו הסוקומוויט (שעובר ליד מלון לנדמרק) וקו הסילום. התחנה המחברת ביניהם היא תחנת כיכר סיאם. הרכבת תיקח אתכם במהירות, בנוחיות ובקרירות (יש מזגן!) לאתרים רבים, ביניהם שוק סוף השבוע, פטפונג, סי-פוד מרקט, ו- MBK. בכל מלון תוכלו לקבל מפה של הרכבת, ואפשר לקנות כרטיס יומי, תלת-יומי, שבועי וכדומה.

טיפים

טוק-טוק- הטוק-טוק הוא תלת-אופן ממונע הממלא את כבישי בנגקוק, ובשעות העומס הופך להיות כלי התחבורה האולטימטיבי, כיוון שיש לו יכולת תמרון רבה בין המוניות והמשאיות. לפני שתעלו על הטוק-טוק קחו בחשבון שהוא אינו ממוזג, ובמהלך הנסיעה תיאלצו לשאוף לריאותיכם אוויר מזוהם, והכי מאיים הוא שרוב נהגי הטוק-טוק מעולם לא שמעו על כללי הזהירות בדרכים, ולא פעם הנסיעה בו הופכת לסכנת חיים. אבל אם בכל זאת אתם רוצים לנסות טוק-טוק, כדאי לערוך סקר שווקים קטן לפני שמסכמים עם הנהג את מחיר הנסיעה.

 ועוד אזהרה: אל תעלו לבד על טוק-טוק בשעות הלילה המאוחרות. לאחרונה נשדדו כמה תיירים שנסעו בגפם. היזהרו גם מהנהגים המציעים לכם סיור באתרים תמורת סכום זעום, כי תרמית זו תגרום לכם לרכוש מוצרים במחירים מופרזים.

סירות ציבוריות - נהר צ`או פראיה (Chao Phraya) חוצה את בנגקוק מצפון לדרום, ולכן הפכו אותו לנתיב תחבורה, שהנסיעה בו מלווה ברוח קלילה. סירות אוטובוס עולות ויורדות בנהר, ויש להן תחנות קבועות, רובן לאורך הגדה המזרחית של הנהר. בנהר, לשמחת הכלל, אין פקקי תנועה, והשיט בסירות זול מאוד.

 במפה של בנגקוק (שבה מן הסתם תצטיידו מבעוד מועד), תוכלו לראות את המזחים המשמשים כתחנות, ולזהות את אלה הקרובים למחוז חפצכם. כשרוצים לרדת צריך להודיע לכרטיסן, משום שה"נהג" לא עוצר בכל תחנה. לפעמים, גם אם לא צריך להגיע לשום מקום, כדאי לשוט בנהר ובכך להתרחק מכל הרעש וההמולה של בנגקוק. עם כל היתרונות, יש לסירות האוטובוס חיסרון קטן: בשעות העומס צפוף מאוד בסירות, וצריך להמתין זמן רב עד שמגיעה אחת מהן.

אתר האינטרנט (באנגלית) עם כל המידע והמפות  - https://www.transitbangkok.com/

יעדי הכתבה