המטבח האומבריאני

המטבח האומבריאני נשען על תרבות חקלאית שמעולם לא נשכחה. מנות בריאות ופשוטות, שלרוב קשורות ללוח היבול החקלאי. הגיאוגרפיה המגוונת של האזור מיוצגת על ידי מוצרים איכותיים שונים והתמחויות שונות ממקום למקום ומעיירה לעיירה. אזור עמק ולנרינה (Valnerina) הוא אחד ממרכזי הקולינריה המקומית. פה ניתן לטעום פטריות כמהין שחור מעודנות ויקרות, הגדלות ביערות ומשולבות במנות רבות. פרט לכמהין תוכלו לטעום כאן מן העדשים העדינות של קסטלוצ`יו (Castelluccio), שמשולבות בנזידים ריחניים, מהסרטנים האדומים והמתובלים של שמקורם בנהר הנרה (Nera) ומהדבש הטעים..

עיבוד חזיר תמיד נחשב לאומנות בנורצ`ה- חנויות המתמחות בנקניקי בשר בכל רחבי איטליה נקראות "נורצ`ריה" על שם העיר, והמושג "נורצ`יני" מתאר את המתמחים במוצרי בשר. תוכלו לטעום כאן גם בשרים משומרים ומנה מיוחדת לפוליניו - יוני בר עם בצלים, עגבניות ושמן זית. המנות המקומיות לא סובבות רק סביב בשר. למרות שאומבריה היא אזור פנים יבשתי, המטבח המקומי מציע מנות דגים, המגיעים מאגם טראזימנו (Trasimeno): דגים בגריל, קרפיון בציר בשר חזיר, נזיד צלופחים עם עגבניות טריות, ועוד ועוד.

יש גם מגוון גדול של מנות ראשונות, שכוללות, במיוחד בדרום אומבריה, איטריות ביצים ביתיות וכן פסטה עבודת יד. שמה של הפסטה ניתן לפי האזור בו הוא מוכנה- למשל בטרני הפסטה קרויה "סיריולה", "אומבריצ`לי" בפרוג`ה ו"סטראנגוזי" בספולטו. בנוסף ללחם, כל מנה מלווה בפיתה מסורתית הידועה בכל מקום כטורטה אל טסטו (Torta al testo). הפיתה הזו נאפית באפיה על פלטה שטוחה כדיסקית. ברי המזל שיגיעו לטייל באומבריה בזמן חג הפסחא, יוכלו לטעום את הטורטה די פאסקואה (Torta di pasqua) הטיפוסית- לחם גבינה שמוגש עם ביצים קשות וכמה סוגי נקניקים. הירקות ראויים לאזכור מיוחד הם הסלרי השחור של טרווי (Trevi), בצלים מהעיירה קנארה (Cannara) ותפוחי האדמה האופייניים לקולפיוריטו (Colfiorito). ולקינוח, לאומבריה יש גם מסורת עשירה של מתוקים.. כשהשולט ברמה הוא השוקולד של פרוג`ה, עם פסטיבל המתקיים לכבודו בעיר מדי שנה.

לתחילת הכתבה

שמן זית

אין דבר טעים ואיטלקי יותר מברוסקטה טובה: חתיכת טוסט מומלחת ונוטפת שמן זית! שמן הוא אחד מחמשת רכיבי היסוד האזוריים. במשך מאות שנים היו הגבעות העגולות של אומבריה, במיוחד לאורך אזור האפנינים של טרווי, פוליניו, ספלו, אסיזי וספולטו, מנוקדות בשורות אינסופיות של עצי זית. לעיבוד הזיתים, שהחל בימי האטרוסקים ופותח בזמן הרומאים, היה מאז ומעולם תפקיד מפתח ביצירת הדימוי של האזור וזהותו, והיה זה כלי לקידום האזור ולהתפתחות הסוציו-אקונומית.

ב-1997, שמן אומבריאני ש-90% ממנו הוא כתית טהור, קבל אישור של איגוד ההמעניק תווי תקן אזוריים לשמן. בהתבסס על הגוונים השונים בטעמים ובצבעים, אומבריה חולקה לחמישה תת-אזורים מפיקי שמן: קולי אסיזי-ספולטו, קולי מרטיני (Martini), קולי דל טראזימנו, קולי אורוויאטני וקולי אמריני. כל השמן האומבריאני מאופיין בחומציות נמוכה, גוון ירוק מבריק שאין לטעות בו וניחוח עדין ופירותי שגורם להשבחת המנות המקומיות. טרווי, שבה נמצאת מנהלת האיגוד הלאומי של ערי השמן (Oil cities), עיצבה את זהותה בהתבסס על הפקת השמן. העיר חנכה מוזיאון שמן זית בו מוצגות תערוכות שונות לאורך השנה. מוזיאון הזית והשמן בטורג`יאנו (Torgiano) נפתח גם הוא למבקרים, ומוצגות בו תערוכות על התפתחות והתפשטות גידול הענבים וייצור היין באזור.

לתחילת הכתבה

יין

היין האומבריאני זכה לתהילה עוד בימי קדם. בימינו, היין האומברי הוא בעל שם בשוק האיטלקי ובשוק הבינלאומי. אומבריה מחולקת ל-11 אזורים, המסווגים כ-DOC (יחידת מקור מפוקחת): אסיזי, אלטוטיבריני (Altotiberini), אמריני, טראזימנו, מרטני, פרוג`יני, לאגו די קורסרה (Lago di Corsara), מונטפלקו, אורוויאטו, רוסו אורוויאטנו וטורג`יאנו. תיירות היין באומבריה זוכה היום להצלחה גדולה. ב-1999 הוקמו דרכי היין - נקודות נבחרות שמשלבות בין המורשת האומנותית העשירה, היופי של הסביבה וגידולי החקלאות המיוחדים של האזור. דרכי היין שיוסדו באומבריה הן: דרך היין של טראזימנו, דרך היין של סגרנטינו (Sagrantino), ומעל לכולן דרך היין האטרוקסית-רומאית במחוז טרני.

לתחילת הכתבה

*נכתב ונערך ע"י צוות למטייל ברשת בחודש מאי 2005

יעדי הכתבה