ארץ האגמים
ארץ שטוחה, ירוקה, פרות באחו, קבקבי עץ, מליחים (דגי הרינג), אנשים נחמדים ;חלונות אדומים - זה פחות או יותר מה שעולה לנו בראש כשאנחנו אומרים הולנד. בקיץ האחרון נסענו לחופשה משפחתית קצת אחרת, וגילינו הולנד שונה, מקסימה ומהממת ביופייה.
האזור הנבחר היה פריזלנד Friesland ארץ האגמים, הנמצאת בצפון- מערב הולנד. תושבי פריזלנד גאים מאוד במחוז שלהם, הם מדברים בניב עתיק של השפה ההולנדית, בו הם גם שרים את ההמנון המיוחד לאזורם. כמו כן יש להם דגל משלהם, וניתן לראות אותו מתנוסס בכל מקום, בעיקר על הסירות. הוא עשוי פסים כחולים ולבבות אדומים, המסמלים את עלה פרח הנופר ("חבצלות המים").
העלות של סירת מגורים (יאכטה, אם תרצו) לשבוע, היא פחות מאשר רכב לשבוע בתוספת שבעה לילות במלונות או בצימרים. ביאכטה ששכרנו היו שלושה חדרי שינה, שש מיטות, מטבחון, מקלחת, פינת אוכל וסלון. כדי לשכור את היאכטה אין צורך ברשיון מיוחד, גם לא ברשיון נהיגה, ואפילו הילדים יכולים לנהוג מדי פעם. המהירות שהיא מגיעה אליה היא בין 15 ל- 25 קילומטרים בשעה, ואחרי פעמיים לומדים גם לחנות כמו שצריך בלי לשפוך את הקפה.
כבר מהתבוננות במפת האזור אפשר לראות את שפע האגמים, הנהרות, הנחלים והתעלות הרבות האופייניות כל כך להולנד. רשת התעלות הסבוכה מחברת בין האגמים והנהרות ומשמשת כרשת תעבורה לכל דבר. על הרחבות שביניהן אפשר לראות מדי פעם ארבות מסע או ספינות מפרש עתיקות, תחביב ידוע של התושבים המקומיים. חלקים מהאזור מוגדרים כשמורות טבע, ואחרים הם מעין פארקים המשלבים בצורה נפלאה טבע ונופש. יש בהם מסעדות וכפרי נופש, וניתן להשיג במקום ציוד לפעילויות מים, ציוד להשכרה ועוד. השמורות והפארקים עשירים בצמחי מים כמו קנה סוף ונופרים למיניהם וכן במגוון של עופות מים, כמו קיוויות, טבלנים, ברווזי בר, אווזי בר וכמובן גם ברבורים אציליים השטים לאיטם לצד הסירות ומחכים לשאריות מזון.
לתחילת הכתבה
יערות וחיי מים
בפריזלנד בלבד יש רבבות דונמים של יער. העצים נשירים ברובם ומקצתם מחטניים. כדי להיכנס לאווירה הקסומה, אפשר לקשור את הסירה בצד התעלה ולעשות טיול רגלי באחד היערות. ברוב היערות יש גם שבילי אופניים וכיאה להולנד, אין עיירה שאי אפשר למצוא בה אופניים להשכרה. הדבר שהרשים אותי בפריזלנד יותר מכל, הוא השילוב היפהפה בין העיירות העתיקות, הבתים הישנים והמסורתיים וטחנות הקמח המרהיבות, ובין האגמים, כאשר התעלות חוצות את העיירות לאורכן כמו בוונציה.
שני אתרים שלא כדאי לפספס הם העיירה העתיקה סניק Sneek, ובה שער המגדלים המפורסם, והעיר הגדולה שבליאווארדן Leeuwarden בעיר מצוי מוזיאון טבע קטן ומיוחד, המדגים בצורה מוחשית את החיים מעל ובייחוד מתחת לתעלות של הולנד. ואחרי שהשתמשנו בתעלות כל השבוע, כדאי מאוד להציץ אל הצד השני של העניין. מתחת למים ניתן לראות לפתע ראש של פרה השותה מים, ברווזים צוללים, פסולת שמשליכים האנשים מהסירות, דגים מתמרנים בין חכות, ועוד. אין ספק שאפשר ללמוד כאן משהו על איך אנחנו ובעלי חיים אחרים נראים בעיניהם של דרי המים.
החיים על התעלות בין העיירות הפסטורליות יכולים להיות מאוד יפים: בבוקר מתעוררים לקול געגוע הברווזים הדורשים את שלהם במי האגם, ובהפלגה קצרה עם הסירה עוגנים בחניית סירות של בית קפה מקסים בתוך עיירה שלווה. אוכלים ארוחת בוקר גדולה אל מול הנוף הציורי, וחוזרים לשיט הנינוח על היאכטה. משתדלים לא לחשוב על כך שבקצה התעלה נגמרת החופשה, הילדים חוזרים לבית הספר, היאכטה חוזרת למעגן, ואנחנו חוזרים לעבודה.
כתבה זו לקוחה ממגזין "טבע הדברים", גליון יבשות מספר 5.
לתחילת הכתבה
