הקדמה
מה לא אמרו עליה... משעממת, אפורה, עשירה, בירוקרטית, יקרה.. ועל זה מתווספת הדעה שאימצנו על הבלגים כעם (או בעצם שני עמים שהקשר בינהם מקרי לחלוטין) - והינה קיבלנו עיר שתקועה ממש באמצע הדרך בין אמסטרדם לפריז, בין הארדנים בדרום מזרח המדינה לברוז` וגנט בצפון מערב, ואם כבר עוברים בה, אז גם עוצרים כי בכל זאת יש בה את אחת הכיכרות היפות בארופה, ילדון מפורסם בגובה 30 סנטימטר שמשתין, ושוקולד משובח (ובהזדמנות זו גם פותרים את בעיית המתנות), וככה מעבירים יום.
אז ממני לא תשמעו מילה רעה אחת עליה, ובכלל הפעם החלטתי לא לספר את מה שכולם כבר יודעים (שיש כאן כיכר מדהימה, הרבה ירוק של פארקים ואגמים, ארכיטקטורה בסגנון הארט-נובו, ארמון ובית משפט מפוארים, ורחובות מלוקקים עם המון חנויות מעצבים), אלא לשתף בחוויות מכמה מוזיאונים נהדרים שמשתלבים מצויין עם אתרי החובה, הבירה, השוקולד והאוכל הטוב, ומתאימים לכל המשפחה - להורים ולילדים, וגם לכאלו ש"רק עברו" בעיר לאיזו ישיבה, אבל צריכים "לשרוף את הזמן" עד הטיסה.
מוזיאון המדע (Museum of natural Sciences)
הידעתם כמה ימים שורדים פירות מחוץ למקרר? מה מתקלקל מהר יותר צ`יפס או פירה? כמה זמן לוקח לגדוד נמלים "לחסל" פלח של תפוז? הידעתם שקילו ממשקל גופנו הוא בעצם חיידקים בריאים? (אמהות יקרות! יש אישור רשמי להוריד קילו מהמשקל במידה ונשאלתן למשקלכן!) הרגשתם פעם את התחושה שחרקים הולכים עליכם (לא להבהל- הכל ב"כאילו")? על כל אלו ועוד ניתן ללמוד בתערוכה זמנית נהדרת המתקיימת במוזיאון בשם: Museum of natural Sciences. התערוכה נקראת Creepy-Crawly ומוצגת עד מחצית מאי. ההסברים הם בצרפתית, הולנדית ואנגלית.
מיד בכניסה קיבל כל ילד "כרטיס החתמות" והצטלם לתמונת פספורט במכונת צילום. הפולני, חובב חיות וחוקר בתחביבו, שגם חיידקים נכללים בהגדרתו לחיות, הסתער מיד על עמדה בה ניתן להכניס את היד ולחוש כאילו משהו הולך עליך. הגבירה, לעומתו, הזדעזעה מהרעיון, קלטה מיידית את גודל הזוועה שמחכה לה במקום, ואינסטנקטיבית שמה פעמיה לכיוון היציאה במטרה להמתין לנו בחוץ. בדרך היא נתקלה בעמדה בה נושפים לתוך מיכל ובודקים את כמות החיידקים במערכת הנשימה... הסקרנות קרקעה אותה, והיא ויתרה על רעיון היציאה, אך בחנה מרחוק את האטרקציות לפני שהעזה להתקרב. האולם מלא בעמדות הפעלה פעילות בהן הילדים לוחצים, נוגעים, נושפים ועוד. הם נדרשים לבצע משימות ולענות על שאלות כשכל תשובה נכונה מזכה בחותמת בכרטיס.
בתחנה הבאה אפשר היה להיכנס לתוך תמונה של חיידקים ולהצטלם עימם כאילו הילד בתוכם. באקווריום גדול טייל נחיל נמלים על תפוז, והנמלים נגסו בו כל חלקה טובה, וליד עמלו דבורים על משהו דומה. במסלול מבוך ניתן היה להרגיש, או ליתר דיוק להתחקות אחר הריח כמו דבורה. ההתקדמות במבוך היא על פי ריח ההולך ומתחזק, כהדמיה למסלול שעוברת הדבורה בדרכה לפרח. באקווריום נוסף, זבובים מזנים שונים, ובינהם הזבוב הירוק, עסקו בהטלת ביצים על שאריות מזון. מקרר מלא מוצרים מקולקלים ברמות שונות, עם תיעוד תאריכים מדויק היווה תחנה נוספת. בשלב זה הבחילה הכללית השתלטה לפחות עלי וגזרה עלי צום אוטומטית עד סוף היום. פתאום גם אני וגם הגבירה התנדבנו לרוץ אחרי הזאטוטה שהחליטה לטפס על קיר טיפוס שנועד לילדים בגילאי הגן. הקיר היווה בעצם מרוץ לעבר נקניקיה או פולקע (לפי בחירה) שהיתה תלויה בראשו כשהילדים יכלו ללבוש כנפיים ולהרגיש זבובים בזמן הטיפוס. למי שהעדיף להיות עכביש, היתה אפשרות לטפס על מבוך בצורת קורי עכביש... שאלון שבו נשאלנו שאלות כגון כמה פעמים אנו מאווררים מצעים מחוץ לחלון (אופציה שניתן לבצע בהזדמנויות נדירות במדינה בה ארבע עונות מתחלפות ביום אחד...) ועוד שאלות בסגנון, גרם לנו להבין אם החיידק השואל רוצה לגור עימנו באותה הדירה או שהבית סטרילי מדי בשבילו. וכך התנהלנו לנו בין חידות ותצוגות ובין תגובות של סקרנות לבחילה מתונה קרוב לשעתיים, כשבסופו של הביקור המסקנה היתה שהיה מאוד מעניין, אבל- מבחיל מבחינת הגבירה, מרתק ביותר לדעת הפולני, ומאכזב מאוד מבחינת הזאטוטה, שהחליטה לאמץ בובת פרווה ורודה בדמות עכביש שהוצבה באחת התצוגות, ונאלצה להיפרד ממנה בצווחות רמות.
משם יצאנו לאגפים אחרים במוזיאון, המשמשים כתצוגה קבועה בו ורק בהם ניתן להעביר שעתיים לפחות. ההסברים בהולנדית ובצרפתית בלבד, אף שכמות הממצאים מדהימה ומוצגת בצורה שניתן להבין גם בלי התעמקות בקריאה. המוזיאון ענק ומכיל בראש ובראשונה דגמי דינוזאורים, ממוטות ושאר חיות עם שמות שונים מאותה התקופה. ממצאים רבים של מאובנים, ושאר עצמות ושלדים מהתקופה הפרה-היסטורית, שנמצאו בים וביבשה. את מרכז האולם ממלאות תצוגות המחשה שנבנו עם דמויות בגודל אמיתי, ובתוך הטבע. אגף נוסף מכיל ממצאים שנאספו מכל העולם המוכיחים את הקשר בין האדם לקוף, כולל גולגולת שנמצאה בהרי יהודה (שהפולני התעכב לידה שעה ונתן לה את הכבוד הראוי לה מעל ומעבר לגודלה האמיתי, רק כיוון ש"שנינו מאותו הכפר"). האגף הזה של המוזיאון הוציא את הגבירה מהלם התצוגה הקודמת ולשמחתנו (בעיקר לנוחותנו- פחות חומר לקרוא ולהסביר) זכינו להדרכה בלתי צפויה מכיוונה בנושא, כיוון שזהו חומר הלימודים שלה השנה בשיעור היסטוריה. לעיניה התעוררו ספרי ההיסטוריה לחיים (כן, כאן האבולוציה נחשבת להיסטוריה ולא לביולוגיה) ובעיקר ריגשה אותה הפגישה עם לוסי, קוף-אדם ממין נקבה, יצור חביב ביותר, בן 3.2 מליון שנה, בגובה מטר ועשרים, שהיא האדם הקדמון ביותר שנמצא, וההוכחה כי מוצאו של האדם מהקוף. היא זכתה להכרה בינלאומית ולשם רשמי, ועצמותיה נמצאות במוזיאון בניו-יורק (אגב, אחריה יש נתק בשרשרת האבולוציה וחסרה החוליה המקשרת למראה האדם המודרני, אם כי לוסי עצמה כבר נראית כ"כמעט אדם").
עוד במקום דוגמאות מינרלים מכל סוג ומין, התפתחות כדור הארץ על פני תקופות שונות, הפרדות היבשות, שחזור כפר בו התגוררו הקדמונים ואגף אינטרקטיבי נפלא לקצרי קומה הבנוי כולו בגובה עיניהם (שהוא מקסימום גובה מותן שלנו), המכיל מסכי טלוויזיה בגובה הברך, המספרים לילדים ומציגים עובדות שונות, המון מגירות לפתיחה ובהן הסברים ומפגש עם חיות מתקופות שונות, טביעות כפות רגלים שלהם ועוד.
יצאנו מהמוזיאון לאחר כ-4 שעות עם אחד שמרוב עניין שכח לקבל בחילה ומרוב רעב שכח כמה מבחיל היה מה שראה, אחת שבין גל בחילה אחד לשני טענה שהיה מעניין, אך סרבה לכל מזון שאינו צ`יפס, כי רק מטוגן שורד את החיידקים לאורך זמן רב, ואחת שלא הבינה על מה המהומה סביב המזנון...
מוזיאון הבנק של בלגיה (National Bank of Belgium)
מוזיאון שהתגלגלנו אליו במסגרת נסיונות ההסברה על המעבר ליורו והאיחוד האירופי ככלל. המוזיאון שוכן בתוך ארמון לשעבר, מספר את סיפורו של הכסף בכלל ושל היורו בפרט, בצורה מעניינת ביותר. האולם המרכזי מכיל תצוגה מרשימה של מטבעות מסוגים שונים על פני ההיסטוריה, החל מהמטבעות הראשונים שנמצאו עוד טרום הספירה, דרך תקופות שונות בהיסטוריה וכלה ביורו במתכונתו הנוכחית. הסבר נפרד ניתן על התהליכים שהובילו לקבלת ההחלטה על המעבר ליורו ועל תהליך בחירת עיצוב השטר במתכונתו הנוכחית. אגף אחר במוזיאון הסביר לילדים בצורה אינטרקטיבית דרך פתיחת מגירות בהן מסתתרות תשובות לשאלות ובאמצעות סרטי וידאו תהליכים כלכליים כגון אינפלציה, ריבית והדפסת כסף. כיאה לעם שהמציא את הקומיקס, במקום חדר בו הקירות מצופים בסיפור קומיקס על ילד שהלך כל חודש לקניות וחזר עם פחות ופחות מוצרים. ומכאן ההקשה להסבר על האינפלציה.
יצאנו משם הרבה יותר משכילים... אבל, כדי לרכוש את ההשכלה במלואה, צריך לדעת צרפתית או הולנדית. אוזניות שמחולקות בכניסה מאפשרות הסבר כללי בחדרים השונים באנגלית, בשלב מסויים נטשנו אותן, כיוון שהילדים הסתדרו בלעדיהן. לפי האתר באינטרנט המוזיאון בתשלום. בפועל לא נדרשנו לשלם. כנראה שבימי ראשון חינם. המוזיאון נמצא בקרבת התחנה המרכזית והכיכר הגדולה, ממש ליד כנסיית סט-מישל (בה אגב מומלכים ומתחתנים בני המלוכה של בלגיה ותמונותיהם מפארות את הקירות. למי שזמנו מאפשר לו, בכל מקרה שווה הצצה. סיור מעמיק במקום יגזול כשעתיים, אך מעבר מהיר להתרשמות בלבד (מפנים המבנה המרשים ובעיקר מתצוגת המטבעות לדורותיהם) יקח לכל היותר חצי שעה.
לאתר המוזיאון - לחצו כאן.
מוזיאון המכוניות (Autoworld)
מוזיאון נפלא למי שאוהב מכוניות ולא רק. לאבות, לעיתים יותר מאשר לילדיהם, וגם לאמהות שנוסטלגיה עושה להן את זה. המוזיאון מכיל אוסף של מכוניות מתקופות שונות- החל מסוף המאה ה-19 עם דגמי המכוניות הראשונים שנראו יותר ככרכרות מאשר כמכוניות, וההמשך לפי עשורים ולפי מודלים של חברות - עשרות דגמים וכמעט כל חברה שרק תעלו בזכרונכם, כולל אמריקאיות. כך למשל ניתן לראות איך מרצדס נראתה פעם וכיצד השתנתה והשתפרה במהלך השנים, מכוניות כיבוי אש ואמבולנסים מתקופות שונות, ואפילו את מכוניתו של מלך בלגיה משנות ה-60 ואגף המכיל חלק מכרכרות בית המלוכה. לחובבי הנוסטלגיה - ניתן להתרפק על דגמי מכוניות מסרטים ישנים, או סתם מכוניות ש"גדלנו עליהם" בנוסח הפיאט 600 או הסיטרואן דשוו, כשהתפאורה הכללית כוללת שלטי מכוניות מתקופות שונות, ודמויות של אנשים ברוח התקופה. סיור במקום גוזל כשעה עד שעה וחצי ובהחלט מספק חוויה מהנה.
לאתר המוזיאון - לחצו כאן.
מוזיאון הצבא (Royal Army Museum)
"מוזיאון ההפתעה" כפי שכינו זאת הפולני והגבירה. למה? כי שילוב של כמה תותחים בחזית המוזיאון ושם כמו מוזיאון צבאי, לא ממש עושים רושם על המאצ`ו הישראלי למוד הקרבות (ומסתבר שגם לא על ילדיו). נהפוכו.. גורמים לנו לתהות מה כבר לבלגים יש להציג בתחום, ובכלל מה להם ולצבא, שהרי המושג "המלחמה" מתייחס למשהו שהיה לפני 60 שנה, ומאז שקטה הארץ ובעצם מערב ארופה כולה. ובכלל, על הכל כבר חל חוק ההתיישנות (למעט על הזכרונות).
אז זהו- זו בדיוק הנקודה. מדובר במוזיאון היסטוריה נהדר המכיל אלפי פריטים וסוקר את ההסטוריה הצבאית של המדינה עוד טרום תקופת נפוליון. המוזיאון נחלק ל-4 נושאים שכל אחד מהם הוא מתחם שלם, התקדמות בין המתחמים היא צעידה בזמן ובתוך ההיסטוריה.
האולם הראשון- תקופת נפוליאון וקודם לכן- זהו המקום בו נפוליאון והאבירים קמים לתחיה מתוך אלפי פריטים שנשתמרו מהתקופה. חרבות, תמונות המקשטות כל פינה פנויה בקיר, בובות בלבוש מהתקופה, קסדות המסודרות בתוך ארונות תצוגה מזכוכית ועל הרצפה תותחים, כרכרות, ואופניים ששמשו את המלך לאופולד השני. והכל חבר יחד לתצוגה מרשימה. האולם השני- מתאר את תקופת מלחמת העולם הראשונה - שוב דמויות במדים מכל המדינות שהשתתפו במלחמה, תצוגת כלי נשק מרשימה, ואגף פנימי המוקדש כולו לרוסיה הצארית. בתוך חלל מיוחד מוצגים מלבד בגדי התקופה כלי שולחן ואוכל, ושאר פריטים האופייניים לתרבות. מהאגף ישנה כניסה לבונקר המתאר את החיים בתוכו בתקופת המלחמה עם מוזיקת רקע רלוונטית, מעיל ועוד פריטים כאילו אותנטיים של חיילים תלויים במקום, שמעבירים תחושה אמיתית של המקום. בבונקר ניתן לירות בתת מקלע לעבר מטרות, עם קולות ירי ברקע.
אולם ענק מהווה את מוזיאון חיל האויר הצבאי והאזרחי לדורותיו, החל מכדור פורח ועד מטוסים אמיתיים ששמשו צבאות במלחמת העולם השנייה. התצוגה כוללת מטוס, שניתן להיכנס אליו ולצפות בסרט מהתקופה בתוכו, שברי מטוסים שהופלו מעל בלגיה בזמן המלחמה וחלקיהם נמצאו בתקופות מאוחרות יותר, מטוסים רוסיים כמו המיג-23, מטוסים ומסוקים ששמשו את הנאצים ומטוסים של חברת התעופה הלאומית סבנה. "על הדרך" מובא סיפור פלישת כוחות הברית לנורמנדי.
האולם השלישי- מכונה "תקופת הכיבוש". בקומת הקרקע הקירות מכוסים בצילומי ענק מתקופת המלחמה, ובקומה השניה והשלישית ישנם מוצגים מתקופת הכיבוש, הכוללים אגף המתאר את מנהיגי התקופה- היטלר, מוסליני וסטאלין, כולל בובות לבושות במדים בסגנון הלבוש האופייני לתקופה. אגף נוסף מביא את סיפור המחנות. תחת תפאורה של גדר תיל, מדי אסירים ודופן (אמיתי) של קרון רכבת- מובא סיפורם של מחנות הריכוז. במקום מסכי וידאו המקרינים סיפורים של ניצולים, ומוזיקת קדיש ברקע. עוד באגף פריטים מחיי היום יום שנאספו, בית משוחזר הנראה כלקוח מהתקופה, אותנטיות המובעת בפרטים הקטנים כמו מאפרה עם בדלי סיגריות ורדיו ישן שממשיך ל"דבר", ושיחזור של ההיטלטלות בדרכים, באמצעות דמויות. האגף השאיר רושם כבד מאוד עלינו ועל הילדים, והצליח להחיות ולהמחיש את רוח התקופה. האגף עדיין בשלבי בנייה ואליו תתווסף תצוגה של כלי נשק מהמלחמה. זהו מוזיאון מרתק ומושקע (אחד העשירים ביותר שראינו), המעביר היטב את הלך התקופות - איני זוכרת באיזה שפות התצוגה אך בשביל לראות את המוצגים ולקרוא תאריכים- לא צריך שום שפה. המוזיאון חינם, וניתן להעביר בו גם יום שלם. אם נמצאים באזור (וזוהי גם תחנת עצירה של אוטובוס התיירים) מומלץ אפילו רק להציץ, או להכנס לאגף אחד לפי רמת העניין. למוזיאון אין אתר אינטרנט. כתובת המוזיאון: Park du Cinquantenaire 3 Jubelpark. פתוח כל יום, למעט שני, בין השעות 09:00-16:00.
קומפלקס ברופארק (Brupark)
קומפלקס שנמצא מחוץ למרכז העיר במתחם ה-Expo ומאפשר בכרטיס משולב להנות מפארק מים מקורה (אופציה לימי גשם ולא רק) וגם לראות את כל ה-Highlights של אירופה בכרטיס אחד. במתחם אחד מרוכזים מגדל אייפל, פיזה, הביג בן ועוד המון מבנים מרכזיים המאפיינים את ערי ארופה, והכל במיניאטורות. ניתן להלך בין המבנים (שטובלים בתוך גנים, כבישים, נהרות עם סירות ואנשים קטנים), להשיט סירות בנהר בלחיצת כפתור, והכל נראה ממש אמיתי ומושקע עד הפרטים הקטנים. בסוף המסלול אפשר להתפנק על קרפ, וופל בלגי או בירה באחד מבית הקפה. ואם אתם או הילדים ממש מתעקשים (או לאלו שאף פעם אין להם מה לאכול) אז יש גם מקדונלד. במרכז רחבת בתי הקפה יש מתקני שעשועים בהם ניתן לפרוק את יתרת המרץ, למי שלא התעייף מהסיבוב במתחם.
למי שהיה במדורודאם, יתכן שמדובר בסוג של חזרה, אך במקרה הפרטי שלנו הפארק הזה הוא האהוב מבין השניים כי "כאן אפשר לראות את כל איפה שהיינו ואיפה שנהיה (מה?! אופטימי הילדון...) ובאותה אופטימיות הוא ממהר לארגן מסע מחודש למקום בכל פעם שמגיעים אורחים מהארץ. בפעם האחרונה הוא כבר תפקד על תקן של מארח ונכנס למתחם לבד עם בן דוד בגילו. התוצאה היתה ביקור חפוז יחסית ומעבר מהיר מדי על תערוכה חדשה שסופחה למתחם, שלפחות באתר האינטרנט נראית מענינת: Spirit of Europe- תצוגה אינטרקטיבית המתארת את האיחוד הארופי על כל הבטיו (גם באנגלית). לא הייתי, והפולני החליט שזה נראה מעניין אבל לא היה לו כוח להתעמק, או חס וחלילה גם לתרגם, אז עדיף לחזור שוב עם אבא ואמא...
לאתר האינטרנט - לחצו כאן.
פארק המים: מגלשות, ברכות גלים, מפלים, הכל במשטח מקורה. כיף אמיתי לילדים. לאתר האינטרנט - לחצו כאן
האטומיום, מבנה ענק בצורת אטום שהפך לאחד מסמלי העיר, מפאר את פני השטח, אך אין טעם להכנס אליו, כיוון שהוא מכיל פריטים מתצוגה בשנות החמישים שלמענה הוא נבנה.
זהו. עד כאן מוזיאונים (רשימה חלקית כמובן, והמשך יבוא). חוץ מזה חובה, אבל ממש, לבקר בכיכר בעירייה (אחת לשנתיים בחודש אוגוסט היא הופכת לשטיח פרחים שמוסיף על יופיה). ממש ליד, כדאי להציץ לגלריית המלך (Galerie de la Reine). רצוי לעבור בכיכר סבלון הגדולה והקטנה (ובה גן מעוצב). כדאי לחפש ממש מתחת לכיכר הגדולה את חנות השוקולד של Peirre Marcolini הנחשבת לטובה ביותר בבלגיה (לא לילדים! חבל לשלם על פרלינים שהם בסוף ירקו! מנסיון!), לעבור ליד הארמון (פתוח לקהל רק בחודש אוגוסט מדי שנה), להציץ לגן שמולו, לשוטט ברחוב Avenue louise היוקרתי, ומשם לעבור לבית המשפט ולתצפית על העיר. לחובבי הכנסיות, לבקר באחת או בשתי הכנסיות המרשימות ודי. כי.. על כל אלו כתוב בכל מקום ובכל ספר. להתראות בכתבה הבאה!
