"אין כמו האברגליידס בעולם. משחר הימים ועד ימינו זהו אחד האזורים המיוחדים ביותר בעולם - רחוקים ומסתוריים לעד. שום מקום בעולם לא דומה להם: המרחבים הנוצצים, רחבים יותר מהנראה לעין... הם מיוחדים במינם בפשטות שלהם, במגוון ובהרמוניה בין כל היצורים החיים אותם הם מאגדים. הנהרות והעשב, המרחבים החומים והירוקים, שנוצצים תחת פלאי קרני האור, הם המשמעות ומרכז הישות של האברגליידס. זהו נהר של עשב".
מרג`ורי סטונמן דגלאס, "האברגליידס, נהר של עשב" 1947.
משמו של הפארק הלאומי אברגליידס Everglades National Park (שפירושו "ביצות") ניתן להבין בפשטות רבה את כל מהותו של הפארק: אכן, זהו פארק שכולו ביצות. אך אל תתנו למאפייני הביצות כפי שהן מצטיירות באגדות הילדים השונות (אפלות ומסתוריות בהן מסתתרות מכשפות ושדים) להרתיע אתכם מלבקר בפארק. זהו פארק שטומן בחובו מגוון עצום של צמחים ועצים טרופיים, בעלי חיים שונים ומשונים, מקטנים ועד גדולים, ומסלולי הליכה ושיט קאנו יפיפיים שאפשר פשוט "לטבוע" בתוכם...
קצת רקע
הפארק הלאומי אברגליידס נמצא בחלקו הדרום-מזרחי של חצי האי הדרומי בארה"ב, בו שוכנת מדינת פלורידה. זהו הפארק השלישי בגודלו בארה"ב (מלבד זה שבאלסקה) ושטחו חולש על פני 6,070 קילומטרים רבועים של ביצות מים מלוחים ומתוקים כאחד. פלורידה ממוקמת סמוך לקו המשווה (בין קווי הרוחב 30 ו 20), וקרבה זו היא שיוצרת את סוג האקלים הסוב-טרופי שבה. זהו האזור הסוב-טרופי הגדול ביותר בארה"ב כיום, והוא משמש כביתם של מגוון בעלי חיים טרופיים ואקזוטיים, כאשר רבים מהם נמצאים בסכנת הכחדה. הפארק מכיל סביבות של מים מתוקים וסביבות של מים מלוחים, שלכל אחת מאפיינים ובעלי חיים שונים הגרים בקרבתן.
ביצות האברגליידס אוחדו יחדיו תחת הכותרת "פארק לאומי" בשנת 1947, לאחר מסע שכנועים ארוך, שנמשך למעלה מ 13 שנים. ההכרזה על אזור הביצות כ"פארק לאומי" היוותה תקדים, ועמדה בשינוי מוחלט לשאר הפארקים הלאומיים בארה"ב דאז: האברגליידס הוא הפארק הלאומי הראשון בארה"ב שמטרתו העילאית היתה, ועודנה, שימור השפע העצום של בעלי החיים והצמחייה שבו, ולאו דווקא שימור חבל נוף יפה כאזור תיירותי או כמקום בעל ערך היסטורי. מה גם שאזור הביצות הוא מישורי לחלוטין, ומרבית הפארקים בארה"ב באותה התקופה התרכזו כולם סביב נופי קרחונים גדולים ונופים הרריים, מלאי גבעות ועמקים (כדוגמת הגרנד קניון, פארק לאומי גליישר, הרי הרוקי, ועוד). מאז הקמתו ועד היום זכה הפארק במספר תארים בינלאומיים, ביניהם גם בתואר "אתר מורשת עולמית" מטעם ארגון אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם), ויותר ממיליון מבקרים פוקדים אותו מדי שנה.
האזור הגדול עליו מתפרש הפארק הוא, כאמור, מישורי מאוד, גובהו המינמלי גובה פני הים וגובהו המקסימלי הוא רק 2.4 מטרים מעל פני הים. בגלל עובדה זו, לרוב לא תראו כאן נחלים מוגדרים, (ובטח שלא נהרות שוצפים וגועשים). המים הרבים לא חוצבים כאן את דרכם בינות סלעים במהירות, אלא זורמים לאיטם מעל ודרך אבן הגיר העדינה בדרכם אל עבר הים הפתוח. בעונת הגשמים (שעקב מזג האוויר הטרופי היא דווקא עונת הקיץ החמה) רוב רובו של הפארק מכוסה שכבת מים. בחודשי החורף, המהווים את שיא עונת התיירות באזור, מצטמצמים מרחבי המים המתוקים, שמקורם במי הגשמים, לכדי בריכות מים וביצות, שנמצאות על פי רוב באזורים בהם חיים בעלי החיים בצפיפות גדולה יותר.
ככל אזור טרופי וסוב-טרופי, הפארק טומן בחובו מגוון עצום של בעלי חיים וצמחיה: למעלה מ 1000 זני צמחים שונים, 120 סוגי עצים, ו 25 זני סחלבים גדלים פה באין מפריע, ויותר מ 400 מיני ציפורים ו- 125 סוגי דגים מצאו כאן את ביתם. בנוסף חיים בפארק למעלה מ 25 סוגי יונקים. החל ממכרסמים קטנים, ועד לפנתרים נדירים מסוג "פנתר פלורידה" וה"מאנטי" (היונקים הימיים שובי הלבבות שנקראים גם "פרות ים"), שניהם על סף הכחדה. החיים פה תזזיתיים ומורכבים. אם תסתכלו היטב, תוכלו, לא פעם, להבחין לפתע בזוג עיניים מבריקות שמתבוננות בכם בעניין מעבר לביצה הקרובה...אוכלוסיית הזוחלים והדו-חיים גם היא פורחת כאן, ומונה מעל ל 60 מינים שונים. עובדה מעניינת היא שזהו המקום היחיד בעולם כולו בו חיים יחד הקרוקודילים והאליגטורים (שני סוגי התנינים) באותו אזור בשלווה ובהרמוניה. אזור מחייה זה, לשמחתכם (או שמא לא..?), הוא בעיקרו בתעלות שלאורך מסלולי ההליכה השונים.
מבקרים בפארק שיטיילו לאורכו ולרוחבו יבחינו בשינויים די משמעותיים בתוואי הנוף , בסוגי בעלי החיים שחיים באזורים השונים וכן בהבדלים בצמחייה שגדלה בצפיפות. השינויים הללו נגרמים כתוצאה מחלוקת הפארק למספר אקו-סיסטמות שונות שמאופיינות כל אחת בבתי גידול שונים. השינויים הגדולים הללו קיימים דווקא כתוצאה מהשינויים הקטנים ביותר בהבדלי הגובה (עד לכדי מספר סנטימטרים!), במידת מליחות המים ובהרכב האדמה בכל אזור.
לתחילת הכתבה
פעילויות בפארק
מסלולי הטיול מגוונים, וכוללים 251 ק"מ של מסלולי הליכה ושיט. ישנם מספר רב של מסלולי הליכה קצרים יחסית באורכים שונים (החל מכמה מאות מטרים ועד כמה קילומטרים), שמתאימים לכל המשפחה. חלק מהמסלולים סלולים ונגישים גם לכיסאות גלגלים. אלו מכם שמחפשים מסלולים ארוכים יותר יוכלו ליהנות ממספר מסלולים שאורכם 25 ק"מ ויותר (הלוך ושוב). באופן עקרוני המסלולים כולם נעים בין דרגות הקושי קל ועד בינוני-קשה. עם זאת, לא קיימים כאן כלל מסלולים מאתגרים ומאמצים במיוחד - אחרי הכל יש לזכור כי זהו פארק מישורי מאוד.
בפארק גם מסלולים לרכיבה על אופניים. מומלץ מאוד לשכור אופניים ולפדל באחד מהמסלולים המיועדים לכך (שימו לב שלא בכל המסלולים מורשית כניסת אופניים). נקודת השכרת אופניים נמצאת ב Shark Valley ליד ה Tram Road.
אפשרות קוסמת אחרת היא לשכור סירת קאנו ולשוט בסבך העשב המרשים. שיט בקאנו או קייק היא דרך מצוינת ומהנה מאוד לטייל בפארק, מאחר ויותר משליש משטחי הפארק הם בעצם אזורים מימיים ושפכי נהרות רדודים. מי שהחליט לשוט בקאנו חייב להצטייד מבעוד מועד בציוד בטיחותי בסיסי. מפות של הפארק ושאר מידע בנושא ניתן לקבל במרכזי המבקרים. נקודות השכרה נמצאות ב Flamingo וב Gulf Coast, ובערים הסמוכות לפארק.
