היום הראשון: הר הגעש ווזוביו, פומפיי, עד סורנטו
אל חוף אמאלפי מגיעים לרוב בנסיעה מנאפולי. בדרך לאיזור אמאלפי עוברים דרך שלושה אתרים ארכיאולוגיים מרתקים שמומלץ להקדיש להם יום או חצי יום, אם יש לכם כמה ימים לטיול באיזור. הר הגעש ווזוביו (Vesuvio) הוא הר געש פעיל, היחיד שהתפרץ באירופה במאה שנה האחרונות. ההר שוכן מזרחית לעיר נאפולי על המפרץ (בערך 10 ק"מ מהעיר) ובולט בצורתו בנוף. ההר מוכר בעיקר בשל התפרצותו בשנת 79 לספירה, כאשר הוא השמיד ערים שלמות, פומפיי (Pompeii) והרקולנאום, שמומלץ לבקר אחת מהן לפחות (פומפיי היא הגדולה והמפורסמת שביניהן). כ-20 ק"מ משם נמצאת העיירה קארזטה שהאטרקציה המרכזית שלה הוא גם אחד האתרים ההיסטורים המרתקים ביותר באיטליה, הארמון המפואר פאלאצו ריאל (Palazzo Reale). בארמון יש 1200 חדרים, 1790 חלונות ו 34 גרמי מדרגות. הארמון גדוש בציורי קיר, שטיחים, רהיטים, מראות ונברשות. אחת החוויות היפות בסיור בארמון היא הגנים המפוארים שאורכם כשלושה קילומטרים.
מהר ווזביו או הארמון ריאל, ניתן להמשיך לפומפיי או הרקולנאום. פומפיי והרקלנאום הן שתי ערים שנחרבו בעקבות התפוצצות הר הגעש האימתני, ווזביו, בשנת 79 לספירה. כיום, העיר החרובה פומפיי היא אתר התיירות הפופולרי ביותר באיטליה. ביקור באחד האתרים עשוי לקחת מספר שעות והאתרים נסגרים בשעות החשכה בעונה. משם ניתן ללון בעיירה סורנטו (Sorrento) המתוארת ביום השני.
היום השני: סורנטו, האי קפרי
סורנטו היא עיירת תיירות טיפוסית בעלת גנים יפים. כדאי להגיע עד למצוקים שבדרך כלל בתי המלון היוקרתיים בנויים עליהם -; ניתן להכנס לתצפית על הנוף וטיול בגנים המטופחים. מומלץ לשוטט במדרחוב ובסמטאות היוצאות ממנו. אחרי ביקור ברחוב ההליכה ובדיקת המזכרות בחנויות התיירים הרבות שבו, היכנסו למפעל הקטן לייצור לימונצ`לו ברחוב ההליכה. כוסית לימונצ`לו צוננת, מדריכה מסבירת פנים וביקור קטן בחדרון המשמש כמפעל. טעמו מן הלימונים המסוכרים ועוגיות הלימון, קנו בקבוק לימונצ`לו אחד או שניים והמשיכו בטיול. עכשיו אסור לשכוח לקנח בגלידה איטלקית טובה. רדו ברגל או באוטובוס אל הנמל הקטן הנמצא במורד המצוק, התבוננו בספינות המעבורת הנוסעות לאיים קפרי ואיסקיה. מכאן מפליגים אל האי המפורסם.
האי קפרי (Capri) הוא אי הסמוך לסורנטו. ניתן להגיע אליו במעבורת מסורנטו, אמאלפי ופוזיטאנו. האטרקציה המרכזית של האי קאפרי היא המערה הכחולה (Grotta Azzurra) ששטים אליה מהנמל בקפרי באמצעות סירה. מצד ימין לסירות נמצאות הקופות שבהם קונים כרטיסים לפוניקולר שמעלה לעיירה קפרי (1.3 יורו). העיירה קפרי לא גדולה אך היא מקסימה. מומלץ לשוטט בסמטאות וללכת עם הזרם. הסמטה הראשית מוליכה כ-250 מטר ובסיומה גינה לא גדולה אך מטופחת ויפה, ובה מרפסות תצפית על חופו הדרומי של האי והמראה המשתקף ממנה מרשים.
אם רוצים להגיע לעיירה אנה קפרי (Ana Capri), כשחוזרים לתחנת האוטובוסים קונים כרטיסים הלוך ושוב לכפר (2.6 יורו). באנה קפרי יש ללכת בכיוון וילה סן מיקלה. ניתן לסייר בגניה ובפסלים המוצגים בוילה, ובהמשך לעקוף אותה על מנת להגיע לתצפית על החוף הצפוני של האי קפרי והנמל. אם מתמזל המזל ויש קבוצות של תיירים, ניתן לשמוע את הסברי המדריך על ההיסטוריה של האי קפרי. ביום יפה, ניתן לעלות ממרכז אנה קפרי ברכבל עם כסאות בודדים להר מונטה סולרו ולהשקיף על הנוף. הירידה בחזרה מאותה נקודה לקפרי ומשם לנמל. למי שמבקר במערה, ניתן ממנה לעלות ישירות לאנה קפרי, ולעשות את הסיור באי בכיוון ההפוך.
היום השלישי: פוזיטאנו, פראיאנו, אמאלפי, רוואלו
פוזיטאנו (Positano) היא עיירה ציורית ויפה הבנויה על מצוקים היורדים לים, עם בתים בגוון ורוד ודבש. ניתן לעצור לפני העיירה במרפסות תצפית ולהנות מהמראה הנפלא של העיירה. בעיירה עצמה כבישים צרים. ניתן להחנות במגרשי החניה המוסדרים הנמצאים בסמוך לתחנת הדלק ומשם לצאת רגלית לשוטטות בין הסמטאות. המשיכו מכאן בנסיעה לכיוון פראיאנו (Paraiano). מיד ביציאה מן העיירה תמצאו כביש קטן המוליך אל החוף שלמטה. רדו בו, החנו את הרכב במגרש החנייה הקטן. בחרו אחת מחמש המסעדות ובתי הקפה הנמצאים בחוף הקטנטן הזה, שכרו סירת דוושות או סירת מנוע, או השתרעו בכסא נוח ונשמו את האוויר הצלול. להזכירכם, כאן לא ממהרים, כאן לזמן יש פנים אחרות וכדי להינות באמת, חייבים להסתגל אליהן.
מכאן ניתן להמשיך לעיירה אמאלפי. אנחנו מתחילים את סיורנו בדואומו שבפיאצה דל דואומו בכניסה אל העיר. מטפסים במדרגות הגבוהות המוליכות את הכניסה לדואומו, הבנויה מעשה תשבץ משיש שחור ולבן. מבקרים בחלקה העתיק יותר של הכנסיה המשולב בדואומו הנוכחי. משמאל הדואומו נמצא Chiostro del Paradiso, מן המאה ה-13, שבו נקברו בני האליטה הכנסייתית והחברתית של העיירה. לסיום הביקור נעיף מבט בכוך עם שרידיו של הקדוש אנדריו.
אמאלפי, שהיתה בעבר רפובליקה עצמאית נודעה בתעשיית הנייר שלה שייוצא אל כל רחבי אירופה. שרידים של תפארת העבר הזו נוכל לראות בוויה פיומה (via Fiume) במפעל הנייר של אנטוניו קאבאליירה, מצאצאיו של אחד מיצרני הנייר המקוריים. ברחובה הראשי של העיר, המתפתל לכיוון מעלה ההר, ניכנס לחנויות השונות, נתבונן במאות החפצים השונים המעוצבים במתכונת לימונים, נקנה מזכרות קטנות כמו מגבות מטבח ומפות שולחן הם מתכונים המודפסים עליהן, ניכנס לחנויות מכולת ונבחן את המבחר העצום של סוגי פסטה. רובן כאן הן פסטות לתיירים הצבועות בצבעי מאכל ומטרתן העיקרית היא לעיצוב המטבח.
נסיים בגלידה איטלקית נפלאה בפיאצה דל דואומו. מעט יותר מקילומטר אחרי היציאה מאמאלפי נפנה שמאלה לכיוון הכפר ראוולו ונתחיל לטפס בהר. חמישה קילומטרים של דרך מתפתלת השווה כל רגע. הנופים מדהימים מולנו נראה את מונטה צ`רטו (שגובהו כ-1300 מטרים) ומתחתינו המפרץ כולו. הדרך צרה ומתפתלת ויש בה מקומות ששני כלי רכב לא יצליחו לעבור בעת ובעונה אחת, והנהיגה מצריכה את מלוא הדרישות. אוטובוסים הבאים מן הכיוון הנגדי צופרים בהגיעם לפניות חדות, כדי להזהיר את הנהגים שמולם ובסיבובים החדים מוצבות מראות המראות את הכביש מצידו השני של הסיבוב. מפעם לפעם תמצאו לצד הדרך מרפסות קטנות המתאימות לחניית מכונית אחת. אל תחמיצו ולו גם אחת מהם, מכל אחת מהן נשקף נוף מרהיב ואלה הנקודות היחידות בהן תוכלו לצלם את הנוף הנפלא הזה.
בכניסה לראוולו (Ravello), חנו באחד ממגרשי החנייה או במקומות החנייה הספורים (בתשלום) לאורך הרחוב, עד האיזור שהכניסה אליו מותרת לתושבי העיר בלבד. המשיכו לטפס רגלי (גם המתקשים בהליכה יצליחו בכך) ואתם ברחבה שלפני הדואומו. שלושה בתי קפה, כמה חנויות ובית מרחקת ומעל לכל מרפסת על שממנה ניתן לראות את הנוף ההררי הירוק. המשיכו לאורך הכביש המתפתל מצידו הימני של הקתדרלה הדואומו, עברו מתחת לחיפוי הכביש והגיעו לבית הקפה השוכן על צלע ההר. שבו בו הרוו את צמאונכם והזינו את עיניכם במראות שקרוב לוודאי שראיתם מעטים כמותם עד היום. מפרץ אמאלפי כולו פרוש מתחתיכם עם מינורי, מאיורי וסלרנו באופק הרחוק. בים הרחק מתחת משייטות סירות וספינות והקולות היחידים הנשמעים כאן הם ציוץ הציפורים בלבד.
חזרו לכיכר הדואומו בפיאצה וואסקובאדו (Piazza Vascovado) ובקרו בקפלה די סאן פנטה ליאונה הנקרת בשמו של פטרונה של העיר. זוהי קתדרלה מן המאה ה-12. מצידו השמאלי של המזבח נמצא ספל סדוק עם, כך אומרים המקומיים, דמו של הקדוש אשר, למרביתו הפליאה, אינו דולף מן הספל. הדבר מסמל את סבלו של הקדוש שנערף בעיירה ניקומדיה ב-27 ביולי 290 וזהו גם היום שבו נחגג הפסטיבל המקומי.
האטרקציות המפורסמות ברוואלו הן הוילות. בקרו בווילה סאן רופולו (Rufolo) שנוסדה במאה ה-11 ולמרות מגוון הסגנונות שבה תוכלו לראות עדיין את תפארתו של המקום בעבר הרחוק. אם אתם מחובביו של ריכרד וואגנר תשמחו לדעת בוודאי שכאן, בדיוק במקום הזה, הוא חיבר אחת מן המערכות ביצירתו הנודעת פרסיפל. האטרקציה הגדולה במקום היא הגנים הנהדרים והראה המרהיב של מפרץ אמאלפי. וילה צימברונה (Cimbrone) מרשימה גם היא, אולם הטיפוס אליה הוא מעט יותר קשה. מרוואלו ניתן להמשיך לסלרנו או לחזור צפונה לכיוון נאפולי.
