ימים 1-3: קסטלי רומנו עד פומפי וקזרטה
יצאנו לטיול של 9 ימים בחבלים לציו, קמפניה ואברוצו שבדרום מרכז איטליה. התכנון היה למספר יעדים: יום אחד באזור קסטלי רומנו, הקרוב לרומא, יום שני באתר הסולפטרה וקזרטה. יום שלישי פומפי והוזוב שליד נפולי, יומיים בחוף אמלפי, יום באי קפרי, יומיים בחבל אברוצו ויום נוסף בטיבולי. טסנו בטיסת הבוקר של אליטליה וחזרנו בטיסת לילה, כך שהימים היו מלאים לגמרי.
הגענו לשדה ברומא. היציאה ממנו היתה במהירות שיא, היות וכמעט כל הנוסעים בטיסה עברו לטיסת המשך ורק אנחנו ועוד זוג נשארנו ברומא. לא היה תור בבדיקת הדרכונים וגם המזוודות הגעו תוך דקות.
יום 1 - קסטלי רומנו: יצאנו עם הרכב לכוון מזרח, על כביש הטבעת של רומא (A90). יצאנו ביציאה 23, לכוון העיר פאסקרלי. כל אזור קסטלי רומנו מבוסס על אותו עיקרון, שעל פיו היו בונים על ראש גבעה טירה או מעון לאחד מעשירי רומא ותחתיה נבנו בתי התושבים. על הגבעה נישא בית מהודר וגן יורד ממנו אל הכיכר המרכזית של העיר. עשינו סיור קצר בסמטאות הצרות והמשכנו אל קסטל גנדולפו, שבה נמצא בית הקייט של האפיפיור. הבית סגור למבקרים, אך מרחבת הכניסה נשקף אגם אלבנו. מכאן המשכנו אל העיר נמי, השוכנת מעל אגם, הנמצא בלוע הר געש ולאורך ויא אפיא נואבה (S7) לכוון דרום, אל העיר פונדי. את הלילה הראשון בילינו בשכונה, הבנויה כולה בתוך יער, בסמוך לעיר סאובדיה, שנמצאת על חוף הים. ליד עיר הלינה שלנו ישנו אגם גדול, כך שהתושבים נהנים משני העולמות גם יחד. לפני השינה הספקנו לטייל בשמורת צ`ירצאו, הנמצאת על הר גבוה, הניצב מעל העיר.
יום 2 - צפון קמפניה: בבוקר עברנו דרך העיר טרניצה, שבכניסה אליה ניצב צוק סלע גדול, הנראה כמו מגדל שמירה, ובעיר גטה, בה יש כרגע תנופת שיפוצים של העיר העתיקה. עצרנו בנקודת תצפית על חוף אגם אברנו (Averno), כשריח גופרית עולה באויר. לפי האגדות, זהו השער לשאול. מהתצפית רואים מעבר לאגם ולמבנה הר הגעש את הים ושני איים קרובים.
תחנתנו הבאה היא אתר הסולפטרה (Solfatara), הנמצא בסמוך לפוזולי (Pozzuoli). האתר ממוקם בתוך לוע הר געש, כשסילוני קיטור פורצים מכל מיני מקומות. הכניסה לאתר היא בצד שמאל של הכביש, ליד נקודת התצפית (יש שלט על הקיר). האתר מגודר ואין סכנה לטייל במסלול המסומן. במקום יש בריכות מים רותחים - טמפרטורת הקיטור הנפלט היא בין 160-320 מעלות (סאונה אמיתית). במקום אבנים בצבעים שונים. אסור לפספס!
רצינו להגיע לארמון והגנים שבקזרטה, אך הגשם שירד הוביל אותנו לפומפיי. הגענו ממש לאחר סגירת האתר, לכן היינו צריכים להמתין ליום המחרת לביקור. את אחר הצהריים והערב העברנו בשיטוט בפומפיי החדשה ובעיירות שלצידה. את הלילה בילינו באתר הקראוונים, הצמוד לכניסה לפומפיי.
יום 3 - פומפיי וקזרטה: את בוקר היום הבא בילינו באתר המדהים של פומפיי העתיקה. העיר השתמרה בצורה די טובה והטיול בה נפלא, כשמעל הראש וכמעט מכל מקום נישא ראש הר הוזוב, כדי לחבר אותנו לחורבנה של העיר, בהתפרצות הר הגעש בשנת 79 לספירה. יש בעיר הרבה אתרים ובתים מעניינים והזמן חולף, ממש בלי לשים לב. היינו שם מעל שלוש שעות. ממש כשיצאנו, התחיל לרדת גשם. כיוון שלא היה טעם לעלות להר הוזוב, נסענו צפונה לקזרטה (Caserta) לביקור בארמון ריאל (Reale), הדומה לארמון ורסיי ולגניו, המשתרעים מצידי שלוש הבריכות הארוכות, בהן פסלים, מזרקות ומפלונים. מרחוק נראה כתם לבן על ההר. כשהתקרבנו התברר, כי זו תחילתו של המפל, המוביל את המים לבריכות שמתחת. יש בגן אוטובוס, המוביל מקצה לקצה. בעלי מעט כושר, יכולים לשכור אופניים. הארמון עצמו גדול ומפואר וכל החדרים מרוצפים שיש. הקירות מצוירים ומהתקרות תלויות נברשות, חלקן קריסטל וחלקן מוזהבות.
לקראת ערב התחלנו את דרכנו לעבר סורנטו (Sorrento) - תחנתנו הבאה, לשלושת הימים הקרובים. האמת היא, שתיכננו להישאר בעיר יומיים, אך בהחלטה חכמה של הרגע האחרון, נשארנו יום נוסף, בו נסענו באוטובוס לערי חוף אמלפי. כרטיס חופשי ליום שלם עולה 5 יורו וחבל להניע את הרכב בשביל סכום כזה. את הערבים בסורנטו העברנו בסיור בעיר ובמדרחוב, העמוס בחנויות והצמוד לרחוב קורסו איטליה, רחובה הראשי של העיר. המיקום שלנו היה מעולה ונגיש רגלית לכל מקום, כך שהרכב יכול היה לנוח בימים הקרובים.
ימים 4-6: האי קפרי, אמלפי ופסטאום
יום 4 - קפרי: את היום הקדשנו לביקור באי קפרי, אליו שטנו במעבורת. האי פשוט מהמם - העברנו בו יום מקסים. לאחר שעלינו ברכת, שדומה לכרמלית, התחלנו בסיור בסמטאותיה הצרות של העיר קפרי, לכוון גני אוגוסטוס, היפים, הצופים על חופו המרהיב של האי. בצמוד אליהם ישנה טיילת, היורדת אל חוף הים.
חזרנו למרכז העיר ועלינו על המיניבוס לעיר העליונה - אנאקפרי. במיניבוס יש שמונה מקומות ישיבה, אבל נכנסים בו כמעט 50 איש בעמידה. הנסיעה במעלה ההר היא בכביש צר, המתפתל ממש על שפת המצוק, כשהים נמצא עשרות מטרים למטה. הנהגים נאלצים לתמרן בכביש, היות והוא דו סיטרי (בית ספר לנהג הישראלי המצוי). באנאקפרי הסתובבנו ברחובות ובכיכרות והמשכנו בנסיעה במורד, לכוון המערה הכחולה (ניתן להגיע לכאן גם בשיט מהמרינה). לאחר המתנה של מספר דקות, הגיע אלינו איש עם סירת משוטים קטנה, העלה אותנו ועוד זוג עליה ושט לעבר סירה אחרת, שעגנה ליד הכניסה. שם ישב הבחור שגבה את דמי הכניסה למערה. היות ולא היו הרבה אנשים, לא היה לחץ לצאת ויכולנו ליהנות מהמראה המיוחד של המערה. הכניסה אליה נמוכה מאד ויש להנמיך את הראש. כשמרימים אותו, נמצאים בתוך אפלת המערה ולפתע מופיע האור הכחול, הבוהק והמקסים, שנתן לה את שמה ופרסומה. לקראת היציאה מהמערה, התחילו כבר להתרומם גלים והיה צורך לתמרן את היציאה בין גל לגל. חזרנו לכיכר המרכזית באנאקפרי ועלינו עם רכבל הכסאות לפסגת הר סולרו, ממנה יש תצפית מדהימה על כל סביבת האי. בסוף היום חזרנו ללינה בסורנטו.
יום 5 - חוף אמלפי: בבוקר יצאנו עם האוטובוס לכוון סלרנו (5 יורו ליום), רעיון שנתן לנו אפשרות לתצפית, תוך כדי נסיעה על כביש אמלפי המדהים, המתפתל על הצוקים בין הים הכחול, מצד אחד, וההרים הצמודים אליו, מהצד השני. ירדנו בחלקה העליון של פוזיטאנו (Positano) ודרך הסמטאות והמדרגות התקדמנו לכוון חוף הים.
פוזיטאנו, כמו הערים האחרות, השוכנות לאורך חוף אמלפי, בנויה בשיטה מדורגת והבתים נראים כאילו הורכבו האחד מעל השני. בתחתית העיר נמצא מרכז החיים שלה, בו כנסיה בצבעי ירוק -; צהוב וסביבה חנויות וחוף ים קטן, בו החול הוא בצבע שחור. המשכנו באוטובוס ולאחר נסיעה קצרה, הוריד הנהג את כל הנוסעים ואמר שיש קטע בכביש, שהוא לא יכול לעבור בו עם האוטובוס ולכן נצטרך ללכת רגלית עד לאוטובוס שיבוא ממול. צעדנו למרחק של כשניים וחצי ק"מ, תוך שאנו עוברים מעל Furore, שנמצא במפרץ קטנטן, בין שני צוקים ענקיים, הסוגרים אותו מהצדדים ויורדים לתוך הים. האנשים נעצרו בקבוצות, לפי מידת עייפותם, וכשהגיע האוטובוס, נסענו איתו עד למערת האיזמרגד (Grotta Smerraldo). מערה זו היא גדולה יותר ולטעמי אף יפה יותר מהמערה הכחולה, שבקפרי. הירידה למערה היא באמצעות מעלית ומעבר לסירת משוטים. צבע המים במערה הוא ירוק נוצץ ובנוסף לכך, יש בה גם נטיפים וזקיפים בצורות שונות ומעניינות. באחת מפינות המערה, השייט ערבב את משוטו במים ותוך כדי כך נראו לנו בקרקעית המערה דמויותיהם של ישו ואימו. נסיון של שנים לימד את השייט מילים בשפות שונות, כולל עברית.
באמלפי החלפנו אוטובוס ועלינו לרוולו (Ravello), היושבת במעלה ההר. ברוולו ישנה כנסיה, בעלת דלת ברונזה מעוצבת (שהיתה בשיפוץ בעת ביקורנו) ושתי אחוזות, בעלות גנים, הצופות אל החוף שלמטה. האחת היא וילה רופולו (Rufolo), ששימשה כבית קיץ של אחד האפיפיורים. השניה היא וילה צ`ימברונה (Cimbrone), של הלורד בקט האנגלי, הנמצאת במרחק הליכה של כעשר דקות. הפריחה בגן רק החלה והיא בעיצומה בחודש מאי. בעיר, כמו גם באמלפי, ישנן חנויות קרמיקה רבות, עם מוצרים יפים. חזרנו לאמלפי, לביקור בקתדרלה הגדולה והמפוארת, עם דלתות ברונזה ופסיפסים מחיי ישו, הניצבת מעל הכיכר המרכזית. טיילנו ברחובות העיר, עד לשעת היציאה של האוטובוס חזרה, לכיוון סורנטו, אליה כבר הגענו בחושך.
יום 6 - חוף אמלפי ופסטאום: עזבנו את סורנטו בנסיעה על דרך אמלפי, עם עצירות קצרות לצילום, בדרכנו לעיר היוונית פסטאום (Peastum), הנמצאת כ-40 ק"מ, על חוף הים, דרומית לסלרנו. העיר נוסדה בשנת 650 לפנה"ס ונשארו בה שלושה מקדשים שלמים, שרק חסר להם הגג .מקדש אתינה נמצא בצפון העיר, ליד הכניסה, ושני האחרים, של הרה ואפולו, צמודים זה לזה, בדרום העיר. העיר עצמה כמעט ולא חפורה, אך ניתן לראות בה את מרכזה, אמפיתיאטרון ובתים (יש שילוט).
היומיים הבאים הוקדשו לאזור אברוצו, אזור הררי במזרח איטליה, בו ישנן 3 שמורות טבע ענקיות. באזור כולו יש מספר קטן של כפרים ועיירות קטנות. לצידי הדרכים ישנם בתים נטושים וגם אנשים כמעט ואינם נראים, ממש נוף בראשית. תחנתינו הראשונה היתה בנווטו, בה עומד שער ניצחון מעוטר של הקיסר אספסיאנוס. הערב היה של יום א` וליד השער התקיים שוק פשפשים יפה. הרחוב הראשי היה מלא אנשים ומטיילים, שחזרו לבתיהם בגלל הגשם החזק שירד.
ימים 7-9: מאברוצו עד רומא
יום 7 - פרק מג`לה וסולמונה: בבוקר עלינו לכוון צפון מזרח לשמורת רכס המג`לה (כביש מס` 363 ו-84). הדרך מקיפה את הרכס, המושלג משני צידיו, כשחלק גדול מההר מכוסה ברשתות ברזל ובאתרי הסקי עדיין ישנם גולשים. לקראת ערב, הגענו לעיר סולמונה (Sulmona), שבין שמורות המג`לה והאברוצו. עיקר פרסומה של העיר בא לה בזכות הקונפטי - סוכריות שוקולד ושקדים מצופות - שהפך לתעשיה שלמה. בכל החנויות ניתן למצוא, פרט לכמויות אדירות של סוכריות בכל מיני טעמים, גם פרחים, זרים, ברבורים ובובות, שבנויים מסוכריות עטופות בנייר צלופן צבעוני.
בנוסף, ישנם בעיר בתים עתיקים ואמת מים רומית. כל האתרים מוארים בלילה ומאוד נחמד לטייל בעיר. האזור ידוע כאזור של רעידות אדמה, אך לא ידענו שנמצא את עצמנו ממש בתוך אחת כזו: בשעה 3.32 בבוקר רעד המלון כולו, במשך כשתי דקות, כאילו אנחנו שטים על המים. עם הפסקת התנודות, ראינו שעל הקירות הופיעו סדקים רבים והרצפה כוסתה בטיח, שנשר מן התקרה. יצאנו מהחדר וגם במסדרונות ובדרך למטה היו סדקים רבים. מחוץ לבנין נפלו לבנים מהקירות והרבה אנשים יצאו החוצה. סולמונה מרוחקת כ-60 ק"מ ממוקד הרעש, בעיירה ל`אקווילה, שנהרסה כמעט לחלוטין. העברנו את הזמן, שנותר מהלילה, בשתיית קפה וצפייה בטלויזיה, עם בעלי המלון.
יום 8- פארק אברוצו: יצאנו בבוקר דרך סקאנו (Scano) והאגם שלצידה לפארק אברוצו, בו ישנם מסלולי הליכה רבים. האזור דל באנשים והשקט מוסיף לנוף המקסים, שנראה כנלקח מתמונות. ההרים והצמחים משתקפים במי האגמים והנחלים זורמים במורד כל הר. ממש לקראת סוף הפארק (S83) יש תצפיות לכוון ה-Funico Plan, שהיה פעם האגם שלישי בגודלו באיטליה ויובש. לפנות ערב הגענו לטיבולי, שממזרח לרומא, כשלאורך הדרך ראינו שיירות של רכבי צבא והצלה, שנסעו לכוון ל`אקווילה.
יום 9 - וילה ד`אסטה ו-וילה אדריאנה: בבוקר יצאנו לוילה ד`אסטה, הבנויה על גבעה וצופה לכוון רומא, עם גן מקסים, הצמוד אליה. יש בו מזרקות רבות לאורכו ולרוחבו ובוילה עצמה חדרים מצויירים ומעוטרים. תחנתינו האחרונה בטיול היתה וילה אדריאנה, אחוזתו של הקיסר אדריאנוס והיא הגדולה ביותר באיטליה כולה. קשה לתאר במילים את גודל המבנה, המורכב משני ארמונות, אולמות רחצה, שתי בריכות חיצוניות גדולות, אמפיתיאטרון ומסלול ריצה - כל אלה מוקפים בגנים. ניתן לרכוש מפה בכניסה או להיכנס לאתר האינטרנט של המקום, לפני הטיול. הסיור במקום אורך כשלוש שעות. את הזמן שנותר לנו עד הטיסה העברנו בסיור קצר ברחובות רומא.
כמה טיפים חיוניים
- עוד מהארץ הזמנו מקומות לינה לארבעת הלילות הראשונים, לפי האתרים בהם רצינו לבקר בבקרים. ביתר הלילות פשוט התמקמנו, ללא כל בעיה, קצת לפני החשיכה.
- יש לנהוג בזהירות, בירידה בקומות חניון הרכב המושכר שבשדה התעופה. יש שיפועים בסוף כל קומה.
- את דרך אמלפי כדאי לעשות בדילוגים באוטובוס, שנוסע בין סורנטו וסלרנו. המחיר הוא 5 יורו לאדם, לכל היום. לוח הזמנים נוח, אך חשוב לוודא מתי יוצא האוטובוס חזרה.
- שייט לקפרי -; לחברת Camera יש מעבורת ב 9.20 בבוקר וחזרה ב-18.10 בערב במחיר 9.80 יורו. כל יתר החברות גובות 14.50 לאדם.
- בקפרי כדאי לרכוש כרטיס נסיעה יומי (6.90 יורו + 1 יורו פקדון), נסיעה רגילה עולה 1.40 יורו.
- ארוחות בוקר הן קפה ועוגה ואולי עוד משהו קטן. לפעמים שווה לוותר ולשבת בבית קפה בבוקר (3-5 יורו לזוג).
- לא לוותר על גלידה.
גילינו באיטליה, המקסימה, חבלי ארץ יפים וכיפיים לטיול. האנשים בכל המקומות היו מאד אדיבים ובעלי נכונות לסייע, למרות קשיי השפה.
לתחילת הכתבה
