רקע על יוטה
יוטה גובלת מצפון עם מדינות איידהו ו-וואיומינג, מדרום עם אריזונה, ממזרח עם קולורדו, וממערב עם מדינת נבדה. כאשר הסתכל לראשונה אבניזר ברייס (שעל שמו נקרא ברייס קניון), על תצורות הסלע העומדות המאפיינות כל-כך את ברייס, הוא אמר: "זה גיהנום לאבד פה פרה". אמרה פשוטה זו היא הדוגמה הטובה ביותר לשילוב המנצח בין היום-יום לבין הנשגב שקיימים ביוטה.
למרות היותה ירוקה באיזוריה הצפוניים, ומדברית באזור המררכז והדרום, מרבית התיירים נמשכים דווקא אל האזורים המדברים, השופעים בנופים מרהיבים. תמונה בה כל גווני האדום, הכחול או הירוק, כל צורות הסלע האפשרויות, עדיין לא תכיל נכונה תיאור של יוטה. מדינה זו מלאה בתופעות גיאולוגיות על כל גוניהן - הרי שולחן (Mesas), מדבריות רחבות, יערות סבוכים, הרים, עמקים, אגמים וקניונים חצובים בין קירות סלע בצבע אדום עז וצורות מיוחדות בסלע שלא ניתן היה לשער שהן קיימות.
מבחינה טופוגרפית, עוצב חלקה הדרומי של המדינה על ידי שחיקה של רוח ומים לאורך מיליוני שנים, והם אלה שיצרו את נופיו המרהיבים. התופעות הגיאולוגיות המגוונות באזורים אלו, כגון סחף המים ושחיקת הרוח שעיצבו רבים מהאיזורים היפיפיים במדינה, חובקות בתוכן תיעודים יוצאי דופן של התפתחות כדור הארץ ומרתקות מדענים עד היום. את חלקן ניתן לראות לא רק במגוון הפארקים הקיימים במדינה, אלא גם תוך כדי נסיעה לאורך כבישים רגילים. רק צריך להביט סביב, ולראות את שכבות הצבע השונות בהרים לאורך הדרך, על מנת להבין האיזה אזור מיוחד מדובר.
לפני כמאתיים שנה, נפתחה יוטה בפני אפשרויות המסחר, ובעצם, אל העולם כולו. היה זה כאשר סוחרים גילו שחציית נהר הקולורדו באזור הסמוך לעיירה מואב Moab (בדרום מזרח יוטה), אפשרית באמצעות עקיפה של חלקים נרחבים של אדמה מסוכנת למעבר (במדינת קולורדו השכנה). עד שנת 1830, הפך האזור לאחד מנקודות המעבר העיקריות של אירופאים רבים במסעם למערב.
בניגוד לרוב מדינות ארה"ב, אשר אין להן יחוד דתי, יותר מכל, ידועה יוטה כ"מדינה המורמונית". לפני יותר מ- 150 שנה, חיפשו חברי הדת המורמונית שטח בו יוכלו לעסוק בדתם בחופשיות, מבלי להסתכן ברדיפה מצד דתות אחרות. במהלך חיפושיהם אחר המקום המתאים, הם הגיעו ב - 1847 ליוטה. בעוד שחשבו שהם נכנסים לשממה גדולה ותו לא, נכונה להם הפתעה גדולה נוכח הנופים שנגלו לעיניהם. לאחר שהתיישבו באזור, הם החלו בעבודה קשה מאוד והפכו את האדמה העיקשת לחוות חקלאיות מצליחות. ב - 1848 קיבלה ארה"ב את שטחה של יוטה ממקסיקו השכנה, כחלק מחוזה "גאוודלופה הידלגו" שנחתם בין שתי המדינות. שנתיים מאוחר יותר נוסדה "טריטוריית יוטה", כאשר מנהיג הקהילה המורמונית מכהן כמושל.
אט-אט, בנו המורמונים את סולט לייק סיטי, שהפכה לימים לבירת המדינה. בה בנו חברי הקהילה את הכנסייה המרכזית שלהם- "הכנסייה המורמונית", הנראית כקתדרלה גדולה ומרשימה, והיא כיום מוקד עלייה לרגל של תיירים רבים המבקרים באזור. ההגירה הגדולה בעשורים האחרונים ליוטה, לא שינתה ממש את נתוני הדמוגרפיה במדינה, ועדיין כמעט 70% מתושביה מורמונים, ולכנסייה עדיין תפקיד חשוב בעיצוב פני החיים של חבריה.
מקומות מרכזיים
החלקים המתויירים ביותר במדינה הם האזור הדרומי בו נמצאים, כאמור, מרבית הפארקים (כגון פארק לאומי ציון, קניון ברייס, פארק ארצ`ס ועוד) והעיר סידר סיטי Ceder City, והאזור הצפוני, בהן שוכנות הערים המרכזיות סולט לייק סיטי ופארק סיטי. אל שטחה המרכזי של יוטה כמעט ולא מגיעים תיירים, אלא אם כן הם עוברים שם בדרך ליעד הבא שלהם.
פעילויות הספורט במדינה מגוונות ביותר: ראפטינג, רכיבה על סוסים ופרדות, טיולי ג`יפים וטיפוס הרים הם רק חלק קטן מהפעילויות הנהוגות ביוטה, וכמעט את כולן אפשר לעשות באזורי הפארקים הלאומיים. בנוסף מתגאה יוטה באתרי סקי מצויינים. כן, קראתם נכון. סקי, במדינה המדברית הזו. אומנם חלקים נרחבים מהמדינה הן מדבריות, אך השלג המכסה את ההרים מושך אליו קהל גולשים עצום מדי שנה. אחד היתרונות של אתרי הסקי, הוא שרובם ממוקמים פחות משעה נסיעה מסולט לייק סיטי. כיום גם ניתן לבקר בכפר האולימפי שבעיר, שכן העיר ארחה את אולימפיאדת החורף בשנת 2002. מלבד סקי, ניתן להתנסות שם במגוון ענפי ספורט חורף, כגון סקי, סנובורד, מזחלות שלג וכו`, ואף להתנסות במתקנים האולימפיים עצמם.
ביוטה חמישה "פארקים לאומיים" ומספר לא מצומצם של פארקים המוגדרים כ"פארק מדינה" State Parks ו"מונומנטים לאומיים" National Monuments. באופן עקרוני, שטחם של הפארקים ביוטה קטן יחסית לשאר הפארקים בארה"ב, ולכן ניתן לראות את מה שמסתתר בחובם בזמן יחסית קצר, ודי לשהות בכל אחד מהם מספר שעות עד חצי יום (למטיילים הלחוצים בזמן) וכיומיים (למטיילים אשר עושים מסלולים ארוכים יותר ורוצים לראות את רוב מסלולי ההליכה שיש לפארק להציע).
למרות שמזג האוויר נוח לטיול במרבית ימות השנה (אך תלוי בגובה), שימו לב כי בחודשי הקיץ (יולי-ספטמבר בעיקר) חם שם מאוד, והחורף גם הוא מורגש היטב במקומות הגבוהים יותר, ואז ועונת הסקי בשיאה. בנוסף, בחלק מהפארקים דרכי הגישה חסומות בחורף מפאת תנאי מזג האוויר. על כן מומלץ לטייל בעיקר בסתיו או בחודשי האביב, וכך גם להימנע מצפיפות מטיילים בפארקים.
פארקים ואטרקציות
שניים מהפארקים המוכרים והמתויירים ביותר באזור זה של המדינה הינם "פארק לאומי ציון" Zion National Park ו"ברייס קניון" Bryce Canyon National Park. לפארק לאומי ציון, קראו המורמונים כך, מאחר והמראות היפיפיים הזכירו להם את "עירו השמימית של אלוהים". הוא הוכרז כפארק בשנת 1919, ומאז מושך המוני מבקרים. בפארק ניתן לטייל ברגל, ולעשות מסלולים קלים וקשים כאחד, תוך כדי מפגשים עם חיות בר שונות כגון איילים, קיפודים, נחשים ועוד. אחד המאפיינים הבולטים ביותר בפארק הוא השילוב בין הצמחייה הירוקה והסלעים האדומים. הטמפרטורות הממוצעות בפארק ציון נעות בחודש ינואר מ 11 מעלות ביום, עד 1- בלילה , ובחודש יולי מ 37 מעלות ביום ועד 20 בלילה.
את ברייס קניון הסמוך (הוכרז כפארק ב - 1924), מאפיינים דווקא תצורות סלע מיוחדות במינן, הנראות לעיתים כקהל אנשים גדול וצפוף. המטיילים בפארק יכולים לבחור בין לראות את נופיו משפת הקניון, או לרדת פנימה, לטייל בתוכו ואח"כ לעלות חזרה. ברייס, הגבוה יותר מציון, מושלג בחורף, והטמפרטורות נעות בחודש ינואר בין 1- ביום ועד 12- בלילה, ובחודש יולי בין 27 מעלות ביום ועד 8 בלילה. כמו כן יש באזור גם את "קפיטול ריף" Capitol Reef National Park, גם בו צורות שונות ומשונות בסלע, "גרנד סטיירקייס" Grand Staircase-Escalante National Monumnet (מונומנט לאומי חדש בארה"ב אשר הוכרז ב - 1996 ע"י הנשיא קלינטון), הקרוי כך על שום הטרסות הגדולות הנראות כמדרגות ענקיות, ועוד פארקים רבים אחרים.
פארק ארצ`ס Arches National Park, הוא בעל ריכוז הקשתות עשויות אבן שנוצרו באופן טבעי הגדול ביותר בעולם. למעלה מ - 2000 קשתות שונות בפארק נספרו וקוטלגו, ועוד רבות אחרות ממשיכות ומתגלות מדי יום. בארצ`ס נעות הטמפרטורות בחודש ינואר בין 5 מעלות ביום ו 7- בלילה, וביולי בין 37 ביום ו 18 בלילה. פארק קניונלנדס Canyonlands National Park מתחלק לשלושה חלקים, שאינם נגישים אחד לשני (על מנת להגיע לכל אחד צריך להיכנס דרך דרכים שונות). בחלקו הראשון "אי בשמיים" - Island in the Sky ניתן להשקיף על פני 843 ק"מ רבועים של קניונים, צוקים, קשתות ומסות, קניון בעל שפה לבנה ועוד.
"מחטים" Needles, לעומת זאת, מתפאר במספר גדול של עמודי סלע, קניונים וחורים בסלע, בינות שטחים נרחבים של עשב. לחלקו השלישי של הפארק, "המבוך" The Maze, לא מגיעים אנשים רבים, מאחר והגישה אליו אפשרית רק באמצעות רכבי שטח (4X4),ואין כניסה ישירה אליו - מדובר בנסיעה של זמן רב מאחד החלקים האחרים של הפארק על מנת להגיע אליו. על כן אפשר להתבודד בחלק זה וליהנות מהטבע לבדו, ללא הפרעות נוספות.
אגם פאוול Lake Powell, האגם השני בגודלו בארה"ב שנוצר ע"י האדם, מגיע לקניונים חבויים, מפרצים חוליים, ומתפתל בינות צוקים אדומים אשר מתנשאים מעל. האגם מציג נוף המשתנה כל הזמן, ואפשרויות בילוי רבות: אפשר לשכור סירות, לעשות סקי-מים, לשוט ולשכשך במים, לדוג או לטייל באזורים מסביבו, וביניהם גלן קניון Glen Canyon.
האגם נוצר כאשר סכר גלן קניון Glen Canyon Dam אשר נבנה בין השנים 1956-1966, גרם לנהר הקולורדו להציף את גלן קניון ויצר בכך את אגם פאוול. במרכז המבקרים של הסכר אפשר להצטרף לסיור, לקבל הסברים מפורטים ואף לחזות בנפלאות הסכר מבפנים. דרומית-מזרחית לאגם פאוול וגלן קניון, נמצא ה"מוניומנט ואלי" Monument Valley, שנופיו מוכרים מאוד, מאחר וניתן היה לראותם במגוון פרסומות וסרטים אשר צולמו באזור בעשרים השנה האחרונות. מתוך אדמת המדבר צומחים לפתע עמודים ענקיים של אבן-חול בצורות שונות (כפפה, גמל, שלוש אחיות וכו`), כאשר הגבוה מבניהם מגיע לגובה של מעל 300 מטרים.
במקום נמצאת גם שמורה אינדיאנית. יש לשים לב כי האינדיאנים נוטים לגבות דמי כניסה נפרדים לכל אתר ולכל שמורה. כמו כן כדאי לדעת שלא נהוג לצלם את האינדיאנים מבלי לבקש את רשותם קודם. פעמים רבות קיימת אפשרות לקבל רשות צילום כללית תמורת תשלום סכום לא קטן במיוחד בכניסה לשמורה, או לבקש רשות לצלם כל תמונה באופן נפרד, שתלווה לרוב בתשלום סכום קטן למצולם תמורת כל תמונה.
פארקים נוספים באזור כוללים את "נקודת הסוס המת" Dead Horse Point State Park, משם ניתן לערוך תצפית מרהיבה על קניולנדס, ואת "סלע העיתון" Newspaper Rock, שם מסלול קצר מביא את המטייל לסלע עליו ציורים משלוש תקופות שונות של האינדיאנים הקדמונים שחיו במקום. בעיר הגדולה ביותר שנמצאת באזור הפארקים, סידר סיטי Ceder City, מתקיים מדי שנה בחודשי הקיץ והסתיו "פסטיבל שייקספיר" בו מועלים מחזות שונים של שייקספיר. עם זאת, סידר סיטי משמשת בעיקר רק כמקום מעבר ולינה למטיילים, ולא כיעד לבקר בו.
סרטים הוליוודים רבים צולמו במהלך השנים באזורים שונים ביוטה, כאשר רובם התרכזו בצפונה או בדרומה (לא במרכז המדינה). סרטים כמו "היום השישי", "תלמה ולואיז", ו"קיד וקאסידי" הם רק דוגמאות למגוון הסרטים שצולמו כאן. העיירות מואב Moab וקנאב Kanab, הסמוכות לפארקים הלאומיים (דרום המדינה) מתגאות בעברם ההוליוודי, ומציעות מסלולי נסיעה עצמיים בעקבות המקומות בהם צולמו הסרטים. קלינט איסטווד, גיבור המערבונים, הוא הדמות הפופולרית ביותר באזור זה, ותמונתו מוצגת לראווה בכל מלון ומסעדה. מלבד זאת משמשת העיירה מואב שער גישה לפארקים ארצ`ס וקניולנדס הסמוכים, וידועה כמקום פופולרי ליציאה למסעות רפטינג וג`יפים. קנאב גם היא משמשת עיירת גישה לפארקים ציון וברייס קניון.
בצפון-מערב המדינה, על גבול מדינת קולורדו, מכילה אבן החול ב- Dinosaur National Monument אלפי עצמות דינוזאורים. חלקם מוצגים לראווה במוזיאונים ברחבי המדינה. עיקר התיירות בצפון מתרכזת סביב הערים, כאשר העיקריות בהן הן סולט לייק סיטי ופארק סיטי. סולט לייק סיטי ("עיר אגם המלח") הבירה, קיבלה את שמה בגלל אגם המים המלוחים שסמוך אליו היא שוכנת. האגם מכיל את ריכוז המלח הגבוה ביותר בעולם, אחרי ים-המלח שלנו. עם זאת, עיקר תעשיית התיירות שלה סובבת סביב האוכלוסיה המורמונית והכנסייה המורמונית בה תיירים רבים נהנים לשמוע את הופעות המקהלה.
העיר מרכזת כאמור, גם תיירות גדולה מאוד בעקבות אתרי הסקי הסמוכים לה וכעת, גם בעקבות אולימפיאדת החורף. הטמפרטורות בעיר נעות בחודש ינואר בין 2 מעלות ביום ו 8- בלילה, וביולי בין 33 ביום ל 16 בלילה. מרבית המבקרים המגיעים ליוטה שלא ברכב, נוחתים בשדה התעופה הבינלאומי של סולט לייק סיטי, המרכז את כלל הטיסות הנכנסות והיוצאות מהמדינה. חברת התעופה האמריקאית Delta Air Lines קבעה את מושבה בשדה התעופה הזה והוא משמש כ"נמל הבית" שלה. העיר פארק סיטי, מערבית לסולט לייק סיטי, גם היא אתר תיירות סקי בעיקר, המושך אליו המוני אנשים מדי שנה. כמו כן, מתקיים שם מידי שנה פסטיבל הסרטים המפורסם "Sundance Film Festival", המעניק הזדמנויות לקולנוענים מתחילים.
בראש הפסטיבל עומד רוברט רדפורד, והוא מכהן כנשיאו. באותה תקופה בה מתקיים ה"סאנדנס", מתקיימים בעיר גם שני פסטיבלי סרטים אחרים - ה"סלאמדאנס" וה - "לאודאנס". כרטיסי כניסה לפארקים התקפים לשבוע ימים ניתן לקנות בכל אחת מהכניסות לפארקים השונים, ומחירם נע בין 10$-20$, בהתאם לגודל הפארק ולפופולריות שלו בקרב המטיילים. אישור הכניסה הזה חל על כל יושבי הרכב, ואין צורך לקנות כרטיס בודד לכל אדם. כרטיס כניסה שתקף למשך שנה לכל הפארקים המוגדרים כ"לאומיים" בארצות הברית, ניתן גם לקנות בכניסה לכל פארק. כרטיס זה אף מומלץ מאוד למי שמתכנן להיות ביותר משלושה פארקים ברחבי ארה"ב, כשלפחות אחד מהם תיירותי מאוד (ועל כן עולה 20$). כרטיס כניסה זה, הנקרא National Parks Pass עולה כ - 50$ לרכב.
לינה ותחבורה
מבחינת לינה,ישנם אתרי קמפינג לאוהלים ולרכבי RV (קראוונים), גם בתוך הפארקים עצמם וגם מחוצה להם. מחירם משתנה בהתאם לשירותים שהם מציעים (בתי שימוש עם בור באדמה או עם אסלה, המצאות או העדר מקלחות, וכו`). הבוחרים ללון בתוך הפארקים, יכולים לבחור בין אתרי הקמפינג למלונות בפארקים (חלק גדול מאוד מהם נקראים Lodge), אך שימו לב שמרבית המלונות בפארקים יקרים. כמו כן, בעונות התיירות (חופשת הקיץ, בעיקר) רצוי מאוד להזמין מקום לינה בתוך הפארקים מראש - גם לקמפינג, במידת האפשר (חלק מאתרי הקמפינג הם על בסיס "הראשון זוכה").
מוטלים ואכסניות ניתן למצוא מחוץ לפארקים ובעיירות הסמוכות. אלה שלנים בפארקים תוך כדי הליכה באזורי ה Backcountry ("מרחבי" הפארק, ולא בחלק המתוייר יותר) זקוקים לאישור לינה מיוחד המלווה לרוב בתשלום סמלי. את האישור ניתן לקבל במשרדי המבקרים של הפארקים, או להזמינו מראש. גם במקרה זה מומלץ להזמין את האישור מראש במידת האפשר, במיוחד בעונת התיירות. מערכת הכבישים ביוטה טובה. לעומת זאת, יש לזכור כי בחלקה הגדול של המדינה העיירות רחוקות אחת מהשנייה, ולא נחמד לגלות פתאום שטנק הדלק מתרוקן לו, ותחנת דלק - אין... לכן יש לשים לב טוב למספרי הכבישים ולנסות לא לאבד את הדרך. למעוניינים לטייל באזורי הפארקים ולא רק לשהות בסולט לייק סיטי, מומלץ בחום לשכור רכב.
הגישה אל הפארקים היא ברכב בלבד ואים אליהם תחבורה ציבורית. באופן עקרוני התחבורה הציבורית ביוטה מחוץ לערים אינה מספקת כלל וכלל, ובכל מקרה גם אינה זולה. טלפונים למקרי חירום בלבד מצויים בצידי הכבישים הגדולים, והם מחייגים ישירות למשטרה. מי שמגיע ליוטה ממדינה אחרת, יכול להגיע ברכב, או לטוס אליה באחת מהטיסות הרבות הנוחתות בשדה התעופה של סולט לייק סיטי. מטיילים רבים בוחרים לשלב את הביקור בפארקים במדינה עם ביקור בלאס וגאס ובגראנד קניון, אשר נמצאים אומנם במדינות השכנות נבאדה ואריזונה, אך הם במרחקי נסיעה סבירים.