הולכים על זולדן
בחנוכה האחרון נסענו לאתר הסקי זולדן (Sölden), השוכן בעמק אוטצטל (Ötztal) בחבל טירול (Tirol), אוסטריה. יצאנו לשם בהרכב משפחתי בתוספת חברים. כולנו בילינו יחדיו בשנה קודמת בחופשה דומה ומוצלחת מאוד בפאסו טונלה (Passo Tonale) באיטליה והחלטנו להמשיך עם אותו ההרכב גם השנה. הזמנו את החופשה זמן רב מראש, היות וידענו שחופשה עם הילדים מוגבלת באפשרויות והיה לנו ברור שניסע באחד מהחגים. ההתלבטות לגבי חנוכה הייתה שהוא יצא מוקדם מאוד השנה ולכן בחרנו באתר גבוה כדי שהסיכוי לשלג בכמות מספקת ואיכותית, יהיה גבוה. החלטנו גם השנה ללכת על הקונספט של הטיול המאורגן עם הדרכה בעברית לילדים בסגנון קייטנה.
צילום: אלון ארז
ההגעה
הטיסה הלוך יצאה בשעה סבירה, מה שהבטיח הגעה בשעה מאוחרת יחסית. הטיסה עצמה עברה חלק ובשדה התעופה של ציריך פגשנו את הנציגים ואחרי התארגנות קצרה, עלינו לאוטובוס לנסיעה לאתר. הנסיעה ארכה כשלוש וחצי שעות עם עצירה באמצע. במהלך הנסיעה קבלנו הסברים על הדרך וכצפוי, הילדים נרדמו. גם אני נמנמתי. הגענו למלון ולשמחתי הם היו מאורגנים להפליא ותוך דקות כבר היינו בחדר. בבוקר למחרת נערכה פגישת הכרות עם המדריכים והמלווים ומשם הקפיצו אותנו לחנות לקחת את הציוד. אנחנו הזמנו לעצמנו ציוד בחנות של אינטרספורט וקיבלנו ציוד מצוין, חלקו חדש לגמרי. החנות מרשימה מאוד וממש עושה חשק לקחת ציוד. הכיסאות שיושבים עליהם למדידת הנעליים מפוארים, ובצד יש עמדה עליה בקבוק שנאפס וכוסות.
תחילת גלישה
עלינו להר והתחלנו לגלוש. כל הילדים שלנו היו ביחד בקבוצה אחת ואת המדריך הם הכירו משנה שעברה. הקבוצה היתה קטנה ברוב הימים (5-6 ילדים) ומגמת השיפור היתה ניכרת בעיקר אצל הבנות. לגבי המסלולים באתר, קיימים מסלולים מאוד ארוכים, היות וניתן לעלות גבוה מאוד ולגלוש עד העיירה. קיימים לא מעט מסלולים רחבים ונוחים לגלישה לכל הרמות כגון, כחולים ואדומים באזור של Giggijoch (מסלולים 11,12,13,15) וגם באזור Gaislachkogl (מסלולים 1,4,5). המסלול שיורד לעיירה (21, 22) היה עם תנאי שלג פחות טובים ברוב הימים, אבל עדיין טוב לסיים את היום בגלישה. המסלולים בקרחון היו נהדרים כולם. לצערנו, רק באחד הימים הכל היה פתוח ובשאר הימים חלקם או כולם היו סגורים בגלל רוחות. בנקודות הגבוהות באתר יש מרפסות, אליהן ניתן לעלות ולצלם את הנוף - מרשים מאוד. בכלל, ברוב הזמן באתר יש ראות לנוף מדהים של הרכסים מסביב.
נקודת תצפית. צילום: אלון ארז
איפה לנים?
המלון שלנו היה מלון Earhart , החדרים היו בסדר גמור, האוכל היו מצוין. הציפיות שלי מהאוכל האוסטרי הן לא גבוהות, אבל הופתעתי לטובה בכל יום מחדש. המנות היו טעימות וגם ניכרה השקעה בצורת ההגשה. בכל ערב הייתה מנת ילדים, כך שגם הם לא קופחו. מנהלת חדר האוכל הייתה חביבה ומבינה, האיצה הליכים ושלטה בחדר האוכל ביד רמה. המיקום של המלון הוא לא רע, אבל ממנו למעליות זו הליכה של מספר דקות. זה קצת הדאיג אותנו בעיקר לגבי הילדים ואחרי שיחות טלפוניות החלטנו על נסיעה במונית עבורם. בסוף התברר כי דאגו להם להסעה כל בוקר וזה היה מצוין. אנחנו צעדנו להנאתנו בימים שבהם היה מזג אויר נאה ולקחנו מונית כשלא, חלקנו אותה עם חבר‘ה נוספים, כך שיצא יורו וקצת לאדם בערך. הילדים, מצידם, השאירו את הציוד בלוקרים על ההר מבלי שיהיה צורך להיסחב איתו. למרות שאנחנו לא לקחנו את הציוד בחנות שסיפקה את הלוקרים, הורשינו לאפשר גם לילדים שלנו להשתמש בהם. חדר המשחקים במלון היה מעט קטן, לא יודע אם זה הפריע לילדים או לא. בכל מקרה, הם שחקו גם בלובי. בכל ערב הדלקנו נרות בבר של המלון, היו אמורים להגיע חבר‘ה של חב"ד באחד הימים, אולם הם נתקעו בדרך בשל תנאי סופה. הסתדרנו בלעדיהם.
קייטנת הסקי
סך הכל, בקייטנה היו 17 ילדים, שזו כמות לא גדולה. היתרון היה הקבוצות הקטנות. החסרון היה שלא היו הרבה קבוצות. אולי היה עדיף לילדינו להיות בקבוצה חזקה יותר וכך יכלו לשפר את מיומנות הגלישה בזמן קצר יותר. בכל מקרה, הם נהנו והשתפרו וזה העיקר. הבנות תהיינה בנות והחיבור בין הבנות בקבוצה היה מוצלח, יחד עם זאת, הרבה ילדים שיחקו כל ערב ביחד אחרי ארוחת הערב. היה יפה לראות את זה. שאר האנשים במלון ובקבוצה היו נחמדים והייתה אווירה מאוד נעימה במלון. כמה מילים נוספות לגבי הקייטנה: בעיני זו שיטה מוצלחת מאוד לילדים ללמוד וליהנות מהחופשה ובו בזמן לאפשר גם להורים ליהנות.
יש לי עיניים בגב. צילום: אלון ארזסדר היום הקבוע כלל איסוף של הילדים בשעה 8.30 אחרי ארוחת הבוקר, הילדים כאמור הוסעו מהמלון לרכבל. הם גלשו בקבוצות עד 12:00 בערך ואז אכלו צהריים במסעדת גיגי, שם פגשנו אותם בחלק מהימים. כמובן שגם עברנו להגיד שלום כמה פעמים כשהם גלשו בהר. אחרי שעה של אוכל ומנוחה הם יוצאים להמשך הגלישה בערך עד 15.00 ואז חוזרים משאירים את הציוד בלוקרים ועוברים למלון, בו מתוכננות הפעלות עד השעה 17:00, מה שאיפשר לנו המבוגרים להגיע להתארגנות, בלי לחץ בסוף יום הגלישה שלנו. הבייביסיטר מארגנים את הילדים בבוקר, החל מההסעות, דרך ההתארגנות עם הציוד. צוות הבייביסיטר עוזר למדריכים בשעות הצהריים עם האוכל וכמובן בין השעות 15:00-17:00 (הפעלות במלון). מעבר לזה הם שם בשביל הילדים בכל שלב. ילד שלא גלש מסיבה כלשהי היה יכול להישאר עם בייביסיטר במסעדה עד סוף היום או עד שההורה יגיע. באחד הימים הילדים עשו ממש ספארי גלישה ועלו עד קצה הקרחון וחזרה. ביום הזה הם אכלו במסעדה על ההר והתרגשו ונהנו מאוד.
בילויים ומזון
עבור בליינים עם משפחות שכמותנו, בילוי האפרה סקי לא היה אינטנסיבי. מכיוון שהיינו עם הילדים, לא ממש יצאנו לבלות, אלא עצרנו מספר פעמים לבירה אחרי הסקי בדרכנו חזרה אל המלון. מספר פעמים, אכלנו על ההר ארוחות צהריים עם הילדים במסעדת גיגי (לא משהו מיוחד) ובחלק מהזמן, במקומות אחרים ויותר חביבים. היינו גם יום אחד באתר אוברגורגל (Obergurgl-Hochgurgl), אשר ממוקם בקצה עמק אוטצטל, לצורך גיוון. לקחנו מונית הלוך וחזור. זוהי בהחלט תוספת נכבדת ומומלצת לגלישה, עבור גולשים מתקדמים ומנוסים, המעוניינים לחוות מבחר גדול יותר של מסלולים. ניתן להרחיב את הסקי פס כך שיכלול יום אחד שם בתוספת של 15 יורו. כמובן שנדרש לעשות את זה לפני שמשתמשים בסקי פס. ברגע שמשתמשים בו, כבר אי אפשר להרחיב או להוסיף איזורים.
ביום האחרון, האתר היה סגור כמעט לגמרי בגלל מזג האוויר וניצלנו את זה כדי לנסוע למרחצאות שנמצאות באזור. מתחם המרחצאות אקווה דום (אתר אינטרנט: www.aqua-dome.at) נגיש לאחר נסיעה של כ-25 דקות מזולדן. המקום מציע בריכות שונות (כולל מלח וגופרית) וג‘קוזי. בחוץ מופעלות שלוש בריכות של מים חמים, ביניהן עוברים וכל אחת חמה יותר מקודמתה. במתחם פועל אזור לילדים, בו מגלשה סגורה ייחודית, שבחלקה גולשים בחושך מוחלט וברקע קולות מותאמים לכל גלישה. מומלץ לבלות במקום כמה שעות של כיף לכל הגילאים. בעיירה זולדן אין חנויות מרשימות והדבר מקשה על ריטואל קניות המתנות המקובל. במרכז העיירה קיים סופרמרקט במיקום מאוד נוח. אמנם הטיסה חזרה אילצה אותנו לקום בשעה מוקדמת מאוד, אולם מעבר לזה, הכל היה נהדר.
לתחילת הכתבה
רוצה לקרוא עוד על סקי באוסטריה? הנה כמה קישורים נוספים שיעניינו אותך:
