קתדרלת סנט בזיל (St. Basil's Cathedral)

צריחיה הצבעוניים של קתדרלת סנט בזיל הם כנראה הסמל המוכר ביותר של העיר מוסקבה. הצאר איוון האיום הורה על הקמתה בקצה הכיכר האדומה בעיר, כדי להנציח את המערכה הצבאית המוצלחת נגד המונגולים בשנת 1552 בעיר קזאן. הקתדרלה נבנתה בין השנים 1555 - 1561 והמסורת מספרת שהצאר הורה על עקירת עיניו של האדריכל שבנה אותה, כדי שלא יוכל להקים מבנה אחר, שיתחרה ביופייה של הקתדרלה. היא קרוייה על שמו של בזיל הקדוש, דמות שהיתה פופולארית בקרב תושבי מוסקבה והיתה חביבה גם על הצאר. הקתדרלה מורכבת מתשעה מגדלים, בקצה כל אחד מהם כיפת בצל ייחודית, המנציחה קרב מוצלח ושונה בעיר קזאן.

 בשנת 1588 הונף המגדל התשיעי ונקבר בו אותו בזיל הקדוש, על שמו קרוי המבנה. עיצובו של המבנה נעשה על פי סמלים דתיים ובכוונה להופכו לייצוג של ירושלים החדשה - ממלכת השמיים המתוארת בספר ההתגלות של ג'ון הקדוש. שמונת המגדלים מרוכזים סביב מגדל תשיעי ויוצרים למעשה צורה של כוכב בן שמונה קצוות - סמל לכוחה המנחה של הכנסייה. לעומת החזית הצבעונית והמרשימה של המבנה, חלקו הפנימי צנוע יותר ומקושט בענווה. הכנסייה אינה גדולה ובאירועים גדולים, נהגו לערוך את הטקסים מחוץ לקתדרלה ובתוך הכיכר האדומה. לאורך השנים, היו שרצו להרוס את המבנה הדתי המרשים, נפוליון ניסה זאת וכך גם המשטר הבולשביקי. סטלין עצמו תכנן להרוס את הכנסיה, אך הוא חזר בו מהרעיון והותיר על כנו את המבנה המפורסם ביותר בעיר, שביקור בו הוא בגדר חובה.

  • כתובת: Red Square, Moscow
  • טלפון: 04 33 698 495 7+
  • תחנת מטרו: Ploshchad' Revolyutsii
  • שעות פעילות: רביעי-שני 11:00-17:00, סגור בימי שלישי

הקתדרלה של ישו המושיע  (The Cathedral of Christ the Savior)

כנסיה זו היא העתק מרשים של הכנסיה מהמאה ה- 19, שנבנתה על ידי הארכיטקט קונסטנטין טון ונועדה לפאר את הנצחון הרוסי על כוחותיו של נפוליאון. הכנסיה המקורית, שתהליך בנייתה ארך ארבעים שנה, נהרסה בשנות ה- 30' של המאה שעברה בהוראתו של סטלין, במטרה לבנות תחתיה גורד שחקים, שישמש כבניין מגורים לחברי הממשלה. תכנית זו לא יצאה מעולם לפועל ובמקומה נבנתה על חורבות הכנסייה בריכת שחייה. בשנות ה- 90' הוחלט על בנייה מחדש של הכנסייה במקומה המקורי, לציון 850 שנה להווסדות מוסקבה. הכנסיה, הבנויה משיש וגרניט ושדלתותיה הענקיות עשויות ברונזה, היא אחד המבנים הבולטים במוסקבה ולמעשה, את כיפת הכנסיה ניתן לראות כמעט מכל מקום במרכז העיר. כמו כן, זוהי הכנסיה הגדולה ביותר ברוסיה.

  • כתובת: Ulitsa Volkhonka, 15, Moscow
  • תחנת מטרו: Kropotkinskaya
  • אתר אינטרנט: www.xxc.ru (ברוסית)

קתדרלת קזאן (Kazan Cathedral)

חזיתה הוורודה - לבנה של הכנסיה, חלונותיה המעוטרים וכיפותיה הזהובה והירוקה הן דוגמא אופיינית לארכיטקטורה כנסייתית מוקדמת במוסקבה. קתדרלת קזאן המקורית נבנתה ב- 1636, לציון נצחונו של הצאר מיכאיל רומנוב על הפולנים והליטואנים ב- 1612. במאה ה- 17 שיחקה הכנסיה תפקיד מרכזי בפילוג שהחל בכנסיה האורתודוקסית, בין מאמיניו של הפטריארך הרפורמיסטי ניקון לבין מאמיני האסכולה הישנה. גם כנסיה זו נהרסה על ידי הבולשביקים בשנת 1936, באותו יום בו היתה אמורה לציין את שנת ה- 300 להקמתה. ב- 1993 הסתיימה בנייתה המחודשת של הכנסייה, שארכה שלוש שנים.

  • כתובת: Red Square, Moscow
  • תחנת מטרו: Ploshchad' Revolyutsii
  • שעות פעילות: 08:00-20:00

המנזר ובית הקברות נובודביצ'י (Novodevichy Convent and Monastery) 

מנזר יפהפה מהמאה ה- 16, שהוקם על ידי ווסילי השלישי במטרה להנציח את השבתה של העיר סמולנסק לידיים רוסיות מידי הליטואנים, עשר שנים מוקדם יותר. במקום זה קבורים כמה מגדוליה של מוסקבה - סופרים, פוליטיקאים ואישי ציבור. המנזר, שקירותיו צבועים בלבן ואדום וכיפותיו זהובות, נמצא בפרבר דרומי של מוסקבה וטובל בגינות ירק, שמהוות מפלט מהמולת העיר. בדומה למנזרים אחרים שהוקמו במוסקבה, המטרה הראשונית לשמה הוקם לא היתה דתית כי אם הגנתית, היה זה מבנה מבוצר שנועד להגן מפני פלישות זרים. המנזר גם שימש בית עבור נשות אצולה, בהן נשות צארים, שאולצו או בחרו לחיות בבידוד בשארית חייהן. במאה ה- 17 קושטו קירותיו של המנזר בפרסקאות, המציגות סצנות במאבק להקמתה של רוסיה ונעשו בו עבודות שנחשבות לפאר האמנות. לאורך שנותיו, עמד המנזר פעמים רבות בפני סכנת הריסה, אך תמיד הוא שוקם. לצד המנזר הוקם גם בית קברות, ששימש את אצולת העיר, בהם קרובי משפחתו של הצאר פיטר הגדול, הסופר צ'כוב וניקיטה חרושצ'וב. בשנת 1922 המנזר נסגר על ידי הסובייטים וב- 1964 הפך למקום משכנה של הכנסייה האורתודוקסית של של המחוזות קולומנסקי וקרוטסקי. כיום, הקומפלקס כולו פתוח למבקרים.

  • כתובת: Novodevichy Passage, 1, Moscow
  • טלפון: 26 85 246 499 7+
  • תחנת מטרו: Sportivnaya
  • שעות פעילות: שטח המנזר – כל ימי השבוע, 08:00-20:00, המוזיאון – רביעי עד שני, 09:00-17:00

מנזר אנדרוניקוב (Andronikov Monastery) 

מנזר, שהוקם במאה ה- 14 על הגדה המזרחית התלולה של נהר היאוּזה, כחלק משרשרת המנזרים שנועדה להגן על העיר מפני פלישות. הנזיר המפורסם ביותר שחי במנזר הוא אנדרי רוּבּלֵב, צייר איקונות בן המאה ה- 14. אחרי מותו הוא נקבר במנזר, פסל לזכרו הוצב בפארק הסמוך ומדי שנה ב- 17 ביולי מתקיימים לזכרו אירועים בפארק זה. אחרי המהפיכה הבולשביקית, שימש המנזר כבית כלא ומאוחר יותר כמעונות עבור עובדיו של מפעל סמוך. בשנות ה- 60 של המאה הקודמת הוא נפתח מחדש, כמוזיאון על שם רובלב לאמנות רוסית מוקדמת לכבוד 600 שנה להולדתו. במוזיאון עצמו אין יצירות השייכות לאומן עצמו, אלא לבני האסכולה שלו מהמאה ה- 15. בנוסף, מוצגות במוזיאון יצירות נוספות מהמאות ה- 17 וה- 18.

  • כתובת: Andron'evskiy proyezd 10
  • תחנת מטרו: Ploshchad' Ilyicha
  • טלפון: 70952781489+
  • שעות פעילות: 11:00 - 18:00, סגור בימי בימי רביעי וביום שישי האחרון בכל חודש.

מנזר דנילוב (Danilov Monastery) 

זהו המנזר העתיק ביותר במוסקבה. הוא הוקם בשנת 1282 על ידי הנסיך דניל מוסקובסקי, משושלת מוסקובי, שאף קבור במתחם. גם הוא, כמו מנזרים אחרים בעיר שימש למטרות הגנה על העיר ולא למטרות דתיות. בשנת 1591 הוא שיחק תפקיד חשוב בהגנה מפני פלישת הטטארים ובשנת 1606 היה מוקד לקרב בין צבא האיכרים הרוסי נגד צבאו של הצאר וסילי שואיסקי. במאה ה-14 ננטש המנזר ורק מאתיים שנה לאחר מכן שב לפעילות דתית, בהוראת הצאר איוון האיום. מבנה הקתדרלה צבוע כולו לבן וכיפתו צבועה ירוק. בפנים הקתדרלה ניתן למצוא דיוקנאות של איוון האיום ובנו ושל ראש העיר של מוסקבה, שכיהן בתקופתו. מנזר דנילוב שימש מקום מקלט עבור רבים, בהם הסופר גוגול והמוסיקאי רובינשטיין, אשר קבורים בבית הקברות של המנזר. מנזר דנילוב היה אחד המנזרים האחרונים שנסגרו אחרי המהפיכה של 1917. עד סגירתו הוא שימש מקום מקלט לכמרים, שכנסיותיהם נסגרו על ידי הבולשביקים.

ב-1930 נסגר גם מנזר זה ורבים מחפצי הדת שבו נעלמו. ב-1931 הוצב בחצר פסלו של לנין והמקום הוסב למרכז עבור ילדים, שהוריהם נעצרו או הוצאו להורג על ידי סטלין. בהמשך, הוצאו שרידיהם של הקבורים בבית הקברות במנזר ונקברו במקום אחר ובחצר המנזר נבנה בניין נוסף עבור המרכז לילדים. ב-1983 נפתח המנזר מחדש והחל לשמש כמקום מושבו של הפטריארך של מוסקבה. הקומפלקס עבר שיפוצים ונוספו לו בניינים חדשים, בהם גם קפֵּלה לזכר מי שנקבר בשטח המנזר ואשר קברו נהרס.

  • כתובת: ulitsa Danilovskiy Val, 22, Moscow
  • תחנת מטרו: Tulskaya
  • טלפון: 709540454+
  • שעות פעילות: 06:00-20:00
  • אתר אינטרנט: www.msdm.ru/eng/index.htm

מנזר דנסקוי (Danskoi Monastery)

מנזר זה הוקם בשנת 1591 על ידי בוריס גודונוב לכבוד מריה הקדושה ולציון הנצחון בקרב עם המונגולים בשנת 1380, אשר יוחס לאיקונה של מריה, שהוצב בשדה הקרב, וסייע, על פי האמונה, לכוחות. המנזר נשדד וננטש במהלך המאה ה- 16, אך תקיפות חוזרות של המונגולים, אילצו את השליטים לחזק את ביצוריו. פטר הגדול המשיך בתכנית בניית המנזר ובתקופתו נבנו החומות, הקיימות עד היום, וקתדרלה חדשה. בסוף המאה ה- 18 המנזר שגשג ואף הפך לאתר קבורה פופולארי עבור נסיכים, בני אצולה ואישי תרבות. הין היתר קבורים כאן סבתו של טולסטוי וסבו וסבתו של פושקין.

 עד שנת 1929 הורשו נזירי המנזר להשאר בו, ובשנה זו נפתח במתחם מוזיאון האתיאיזם. המנזר שימש גם כמקום כליאתו של הפטריארך האורתודוקסי טיקהון (Tikhon), עד למותו בשנת 1925. שריפה שפרצה במנזר כילתה אותו כמעט לחלוטין, אך במהלך השחזור, התגלה שארונו של הפטריארך לא נפגע והוא נקבר מחדש בקתדרלה. במנזר זה גם הוטבלה בתו של סטלין. כנסיית St. Serafim Sarovsky, שנמצאת בקצהו הדרומי של בית הקברות של המנזר, שימשה כקרימטוריום (משרפה) הראשון ברוסיה. המנזר כונה "בית הקברות של הארכיטקטורה", משום שמשנת 1934 ואילך הוא שימש כמוזיאון לארכיטקטורה רוסית ושרידים מבניינים ואתרים שנהרסו על ידי השלטון הסובייטי הובאו אליו כדי לשמש תזכורת למה שהיה קיים בעבר.

  • כתובת: כיכר דונסקייה 1 (Danskaya)
  • תחנת מטרו: Shabalovskaya
  • שעות פעילות: כל ימות השבוע, 07:30-19:00

לתחילת הכתבה


הכתבה מתבססת על מידע מהאתר www.moscow-taxi.com/index.asp