על מה אתם חושבים כשאתם מדמיינים את בולגריה? חוף ים? עיירות נופש? הימורים? אולי סקי? אז אתם לא-לא צודקים, אבל לא לשם כך התכנסנו פה. רבים לא יודעים, אבל בבולגריה יש גם טבע יפהפה, ירוק והררי, המשופע במים, צמחים, פרחים ובעלי חיים. וכל זה נמצא ממש לא רחוק מהבירה, סופיה (Sofia, София).
אנחנו נתמקד פה בטרק בהרי הרילה (Rila, Рила), אבל כדאי לדעת שממש בסמוך אליהם נמצאים גם הרי פירין (пирин, Pirin) והרי רודופי (Rhodope או Rodopi) ואם מתחשק לכם, אפשר לעבור ביניהם ולטייל גם בהם. או אם אתם מטרקים רציניים – לתפור לעצמכם מסלול שמתחיל ברכס אחד ומסתיים באחר.
אז מה מיוחד דווקא ברילה? קודם כל – מדובר ברכס ההרים הגבוהים ביותר במדינה (כמעט 30 הרים שמתנשאים לגבהים של מעל 2,500 מטרים!), ואם תשלבו טיפוס על הר מוסלה (Musala) במסלול – תוכלו גם לספר לאנשים שהייתם על הפסגה הגבוהה ביותר בבלקן!
חוץ מזה, ממש יפה שם. בשטח, שמתפרש על פני כ-2,400 קמ"ר, יש עשרות אגמי קרחונים כחולים, וגם נהרות שזורמים בערוצים עמוקים, מעיינות קטנים, יערות מחטניים, צוקים מחודדים ושטחי אחו נרחבים. כן, לא סתם התרגום המילולי של רילה הוא "הר שהושקה כראוי".
לא פחות חשוב – המסלולים עצמם. בהרי רילה יש רשת עניפה של מסלולים מסומנים ומתוחזקים היטב, במגוון אורכים ודרגות קושי, כך שתוכלו לתפור לעצמכם טיול בהתאם לזמן ולרמת הכושר שלכם.
כל אחד יוכל לתפור לעצמו טיול שיתאים בדיוק למה שהוא מחפש – בהתאם לזמן ולרמת הכושר שלו. אה, ובולגריה זולה מאוד וממש קרובה לפה – טיסה של שעתיים וחצי לסופיה ועוד שעה וחצי נסיעה לתחילת המסלול – ותיאורטית אתם יכולים כבר להתחיל לטייל עוד באותו היום! האופציה המושלמת לסופ"ש ארוך או אפילו לשבוע טיול כך סתם, באמצע החיים.
על הטרק
כאמור, ההרים מרושתים בשלל מסלולי הליכה, ואתם תצטרכו פשוט להרכיב לכם את הטרק שיתאים לכם ביותר. תוכלו לבחור לעצמכם מה ההיילייטס החשובים לכם ביותר – האם אלה שבעת האגמים היפים? או שמה מדובר במנזר רילה (Рилски манастир, Rila Monastery) המפורסם? או שאולי דווקא לטפס על ההר הכי גבוה בבולגריה (2,925 מטרים) עושה לכם את זה? אם יש לכם זמן וכוח – אתם יכולים אפילו לעשות את שלושתם, ואם לא – כל שאתם צריכים לעשות זה לבחור.
בכל מקרה, בדרך תראו אגמי הרים עוצרי נשימה (גם אם לא תעברו דרך האגמים המפורסמים, תוכלו לתצפת עליהם וגם לעבור ליד אגמים אחרים בדרך), תלכו דרך יערות עבותים, תשקיפו על הפסגות באזור (וגם תצעדו על הרכס עצמו), תטיילו בין עדרים של סוסים ולפעמים תראו גם צבאים, ובעיקר לא תצליחו להפסיק להתפעל מכמה שהכל סביבכם כל כך, כל כך יפה.
וכן, השבילים מסומנים, ולפעמים יש אפילו שלטים שמציינים מרחק בין תחנה אחת אחרת, אבל מומלץ לצאת לטרק הזה גם עם מצפן ומפה, שתוכלו לקנות באחת הערים לפני שתתחילו את המסלול. בנוסף, המסלול עמוס בעליות ובירידות – לעתים תלולות – וצריך להיות בכושר טוב כדי לצלוח אותו. אם תבחרו לישון בבקתות וגם לאכול בהן שתי ארוחות ביום – תוכלו לחסוך לעצמכם משקל, וזה יקל על הדרך.
כמה אפשרויות לטרקים בהרי הרילה:
- התחלה בבורובץ -> לינה בבקתת Yastrebets (אחרי הרכבל) או בבקתת מוסלה -> טיפוס למוסלה והליכה לגרנצ'אר (Granchar), שם ישנים -> לינה ב- Ribni Ezera -> לינה במנזר רילה או בסביבתו (או חזרה לסופיה אחרי הביקור, בלי לינה)
- לחלופין, אחרי Ribni Ezera ללכת לבקתת Malyovica -> משם ל- Ivan Vazov (ותצפית מהממת על שבעת האגמים) -> מנזר -> סופיה
- אפשרות אחרת היא ללכת מבקתת מליוביצה ל-Rilski Ezera ולטייל מקרוב בין שבעת האגמים ואז להמשיך לאיוואן ואזוב וכו' או לחתוך לספרבה בניה ולעזוב משם
- מי שרוצה לקצר את הדרך יכול לנסוע מהמנזר באוטובוס לדופניצה ומשם לספברה בניה ולריסלסקי עזרא, וכמובן שאפשר גם לעשות את אותו המסלול בדיוק, רק הפוך (מתחילים מסבפרה בניה ומסיימים במנזר או בבורובץ)
בקיצור, יש אין סוף אפשרויות – רק תחליטו מה טוב לכם, ותהיו מוכנים לשנות תוכניות בעקבות מזג האוויר.
אורך: יש שלל אופציות, החל מיומיים-שלושה וכלה בשבוע – תלוי בכושר, בעניין, במזג האוויר ובזמן שיש לכם. בנוסף, תלוי מתי הטיסות שלכם ואם אתם מתכננים זמן נוסף בבולגריה (יש מטיילים שמתחילים את המסלול ביום הנחיתה וחוזרים ישר לשדה בסופו, אחרים מעדיפים להתחיל בבוקר, אחרי שינה וגם להוסיף ימים בסופיה).
התחלה וסיום: הרוב מתחילים בבורובץ (Borovets) והסיום בדרך כלל במנזר רילה, באגמים (בקתת Rilski Ezera) או בספרבה בניה, כשיש מגוון רחב של אפשרויות של איך לקשר ביניהם. אפשרות אחרת היא להתחיל בספרבה בניה ולסיים במנזר, או להמשיך עד ה"סוף" בבורובץ.
קושי: זהו מסלול מאתגר, כיוון ש"תופרים" בו הרבה רכסים, ולעתים יש עליות או ירידות תלולות, שנהיות מסובכות יותר בגלל הליכה על בולדרים או אבנים מדרדרות. בנוסף, מזג האוויר עלול להקשות עליכם, כי לא נעים – ולעתים לא פשוט בכלל – ללכת בגשם שוטף או בתוואי מחליק.
נקודה גבוהה: פסגת המוסלה היא, כמובן, הנקודה הגבוהה ביותר במסלול – 2,925 מ', אבל אם אתם לא מתכוונים לטפס אליה – היא יורדת ל-2,600 מ' בלבד.
עונות ומזג אוויר: התקופה הטובה ביותר לעשות בה את הטרק היא בין אמצע יוני לאמצע ספטמבר, אז מזג האוויר אופטימלי ככל האפשר. קחו בחשבון שבכל מקרה עלול להיות קר (בעיקר כשעולים בגובה, אבל לא רק), ובעיקר מאוד-מאוד גשום לאורך כל השנה, אז כדאי לבדוק את התחזית לפני שיוצאים ולשקול לשנות (ובעיקר לקצר) את המסלול אם רואים שמזג האוויר ממש לא מאיר פנים. בחורף, יש סכנות מפולות שלגים, אז אי אפשר לצאת לטרק הזה בכלל, אבל גם בשולי העונה (ולפעמים גם בשיאה!) אתם עשויים להיתקל בשלג, אבל לא ברמה מטרידה.
לינה: לאורך המסלול פזורות בקתות (Hiza, בבולגרית), שיציעו לכם מיטות וחימום, לעתים גם חשמל ומים זורמים (תמיד יש אפשרות למלא בקבוקים), וברובם ככולם יש שירותי “בול פגיעה”. בכל בקתה יש "אחראים" שדואגים לתחזוקתה ומבשלים את ארוחות הערב והבוקר שאפשר לקנות בהן. בחודשי הקיץ, הבקתות עלולות להיות בתפוסה מלאה, לכן כדאי לנסות להזמין מקום מראש.
אם נתקעתם, התעכבתם או שסתם ניסיתם לברוח מהגשם, יש גם כמה בקתות חירום בדרך, שאין בהן כלום מלבד מזרונים, שמיכות ועצי הסקה (כן, אמרנו שהן לחירום!).
אוכל ושתיה: אפשר בעיקרון להסתמך על ארוחות הבוקר והערב המוצעות בבקתות, כי הן גדולות, משביעות וזולות למדי, אבל כדאי להביא איתכם אוכל ונשנושים למהלך היום (תצטיידו בסמוקוב או אפילו בסופיה, אם יש לכם זמן). בנוסף, יש כמה נקודות בדרך שתוכלו לקנות בהן מים או תה. אם אתם רוצים להשקיע – אפשר גם לקחת גזיה ולבשל בעצמכם בבקתות, או לפחות להכין לעצמכם תה בדרך – אבל קחו בחשבון שזו תוספת משקל.
כאמור, אפשר למלא מים בכל בקתה, וגם ברוב הנחלים והאגמים שתעברו לידם בדרך – רק תוודאו שהם לא ממש ליד שטח מרעה. אז לא תצטרכו לקחת עמכם יותר משניים-שלושה ליטרים של מים כל אחד – כי תמיד יהיה איפה למלא.
הגעה ועזיבה: מי שרוצה להתחיל את המסלול במוסלה צריך לנסוע לסמוקוב (Samokov), שם כדאי להצטייד באוכל ובמפות. משם להגיע לעיירת הנופש בורובץ, שממנה יוצא הטרק. אפשר לעלות להר ברכבל ובכך לקצר את הדרך, אבל שימו לב שהוא לא פועל בימי שני.
כדי להתחיל מכיוון שבעת האגמים, יש לנסוע באוטובוס לדופניצה (Dupnitsa), ומשם ספרבה בניה (Sapareva Banya), שבה נמצא בסיס תחנת הרכבל. שימו לב שבשני ובשלישי הרכבל פועל פחות שעות.
השורה התחתונה: טרק יפהפה בצורה בלתי רגילה, אבל מאוד לא קל. היתרון הגדול ביציאה לטרק בהרי רילה הוא שתוכלו לקבוע לעצמכם את האורך – גם מבחינת ימים וגם מבחינת ק”מ, שכן יש בו שלל מסלולים שתוכלו לחבר יחד כאוות נפשכם, ובכך לבחור אילו נופים (וכמה מהם) לראות בדרך. בנוסף, הלוגיסטיקה הנוחה בו (החל מטיסות ואוטובוסים וכלה בבקתות ואוכל) הופכת אותו לאופציה נהדרת ל”קפיצה” לטרק אירופאי.
החסרונות הם, כמובן, העובדה שהולכים על רכס – הרבה עליות וירידות, חלקן תלולות ובתוואי לא נוח; ומזג האוויר שעלול להיות בעייתי (בעיקר גשום) לאורך כל השנה. אבל אם תבואו מוכנים – פיזית ונפשית – לשני הדברים האלה, מצפה לכם חוויה מרהיבה.
שלג ומים כחולים כהים. ככה נראים שבעת האגמים ברילה:
ציוד מומלץ לטרק בהרי הרילה
הדבר החשוב ביותר בטרק הזה הוא תיק יום גדול עם מערכת גב נוחה וחלוקת משקל טובה. חלוקה יעילה לתאים (כולל לשקית שתיה) היא בונוס. בגלל שהמסלול לא פשוט וכולל הרבה עליות וירידות, למשקל יש חשיבות גבוהה מאוד כאן, אז נסו לארוז תיק קל ככל האפשר, וקחו את הציוד ההכרחי ביותר. אז על מה לא לוותר? כמובן, על בגדים – חולצות מנדפות, מכנסי טיולים ופליז, כמו גם סופטשל, כובע מחמם, כפפות – ומעל לכל: ציוד נגד גשם! מעיל, בגדים שמתייבשים מהר, כיסויים לתיקים ואפילו שקיות אטומות למים, שאליהן מכניסים הכל.
בנוסף, כדאי לקחת גם ליינר של שק"ש, כדי שיהיה לכם נעים יותר לישון בבקתות (ואם אתם חושבים לישון בשטח – גם שק"ש מחמם ואוהל עמיד לגשם), פנס ראש וערכת עזרה ראשונה. מי שלא מתכוון להסתמך על הארוחות בבקתות יצטרך להביא גם גזיה. חוץ מזה, אל תשכחו גם אוכל לצהריים (ובכלל, אם אתם מהמבשלים), מים וכמובן, מצלמה – תאמינו לנו שיש מקומות שלא תוכלו להפסיק לתעד.
חשוב מאוד להשקיע בנעלי הליכה טובות לטרק הזה, שכן תוואי השטח עלול להיות מאתגר לעתים, ולכן כדאי שיהיו בהן בולמי זעזועים טובים, אחיזת שטח, תמיכה לקרסול – וכמובן, עמידות למים. באותו הקשר, מומלץ גם להצטייד בגרבי הליכה איכותיים – לבולם זעזועים נוסף, נידוף ואקסטרה ריפוד. ואחרונים – אך הכרחיים ביותר – מקלות הליכה. כן, זה נשמע מוזר, אבל אין לכם מושג כמה הם מקלים על הדרך – מורידים עומס מהברכיים ומהגב, ובכלליות יעזרו לכם לצלוח את המסלול בדרך נוחה ככל האפשר.
חמש אטרקציות נוספות באזור
אם החלטתם לוותר על חלק ממקומות ה"חובה", בין אם זה כי הלכתם בחלק אחר של המסלול, כי מזג האוויר לא איפשר את זה, או סתם כי לא היה לכם כוח – תוכלו להגיע אליהם גם במסגרת של טיולי יום. הנה כמה מהאופציות האלה, ובהמשך – כמה הצעות לטיולי-המשך:
טיול לשבעת האגמים – מספברה בניה תוכלו להגיע בקלות לבקתת ריביני אזרה (יש שם רכבל), ומשם לצאת למסלול מעגלי נוח של כחמישה קילומטרים שעובר בין חמישה מהאגמים. כדי להגיע לכל השבעה תצטרכו להוסיף גם שני מסלולי צד. הדרך כולה, שעוברת ליד אגמים יפהפיים בצבע כחול עז – אורכת כחמש שעות, אבל אנחנו ממליצים לקחת את הזמן וליהנות מהנוף. בסוף היום, כדאי לטבול במעיינות החמים או באחד מבתי הספא המפורסמים של ספרבה בניה, ולתת מזור לשרירים העייפים.
טיול לפסגת מוסאלה – מבורובץ עולים ברכבל לבקתת Yastrebets, ומשם ממשיכים לטפס עד שמגיעים לפסגה. בדרך תחזו בנופים עוצרי נשימה – הפסגות הסמוכות, האגמים והערוצים העמוקים שבין ההרים. החלק הטוב ביותר בטיול הוא פשוט לשבת למעלה בפסגה (עם הנופים היפים ביותר!), וליהנות מכוס תה חם בבקתה הקטנה שלמעלה.
ביקור בהרי פירין – רכס ההרים, שנמצא במרחק של כשלוש נסיעה מרילה, כולל נופים אלפיניים דומים לאלה שתראו בטרק (אך מרהיבים לא פחות): כ-180 אגמי קרחונים, עמקים יפהפיים, עליות תלולות ובראשן פסגות מחודדות וכמובן, טבע קסום. לכן, אם אתם בקטע של טרקים ולא רוצים להגביל את עצמכם לרכס אחד – כדאי לשלב טיול בפירין. תוכלו לטרק עד אלו או לסיים את המקטע של רילה ולנסוע לטרק חדש. תוכלו לצאת למסלול של מספר ימים ולישון בבקתות שפזורות על ההר או לטייל בחד-יומיים. מי שבכל זאת מחפש גיוון, יכול לנסות כמה מהמקומות הבאים:
- מלניק (Melnik): למרות גודלה הקטן (העיירה הקטנה ביותר במדינה!) יש בה מספר אטרקציות שכדאי לבדוק, ובראשן מוזיאון היין. תוכלו לעבור בין מרתפי היין, ולהתרשם מהיסטוריית הייננים של האזור באמצעות כלי ייצור מסורתיים, תמונות עתיקות ואפילו פסיפסים. בסוף גם זוכים לטעום חלק מהיצירות. בנוסף, העיירה הקטנטנה מוקפת בתצורות חול מעניינות, שנראות כמו פירמידות של ממש, וכדאי להגיע אליהן ולו רק בשביל להגיד שהייתם בפירמידות בבולגריה.
- מנזר רוזן (Rozhen): מנזר עתיק, שפעיל גם היום, ונמצא לא רחוק ממלניק. יש בו פרסקאות וציורי קיר יפהפיים, ויטראז'ים מיוחדים, גילופי עץ מעניינים ואווירה מסתורית. אל תשכחו להתלבש בצניעות ולא לצלם, אלא אם אתם מבקשים רשות. אנשים חיים ומתפללים פה.
- בנסקו (Bansko): עיירת הסקי המפורסמת אמנם מעניינת יותר בחורף, אבל יש לה קסם מסויים גם בתקופה החמה, שבה היא מוקפת בירוק.
ביקור בהרי רודופי – במרחק כארבע שעות וחצי נסיעה מפירין, נמצא רכס הרי רודופי, שמרושת גם הוא בשלל מסלולי הליכה, וגם בהם בקתות הרים אחדות ללינה בשטח. כדאי לסייר בין העיירות והכפרים הקטנים, ולטייל בטבע המרהיב, על שלל סוגי הצמחים ובעלי החיים שבו. זהו יעד מושלם להשתקע בו במקום אחד ולצאת לטיולי כוכב בין האטרקציות באזור. לדוגמה:
- מערות: מערת יאגודינה (Yagodina), שהיא הארוכה ביותר באזור (8.5 ק"מ), ובה מערכת מנהרות, שאפשר לטייל בחלקן ולראות תצורות סלע מעניינות, זקיפים ונטיפים. בנוסף, אפשר לבקר במערת טריגרד (Trigrad, “מערת גרון השטן”), שבו מפל גדול. הוא נמצא בערוץ טריגרד שבו תוכלו לטייל, לרכוב על אופניים, לדוג וגם לשחות.
- מקדשים של שבט ה-Thracianהעתיק, שחיו באזור עוד מתקופת הברונזה: בטאטול (Tatul) תראו שרידי מבנים משנת 4000 לפנה"ס, ובהם מזבח, סרקופגים וגם פירמידות. אבל אם אתם רוצים להתרשם באמת – לכו לפפריקון (Perperikon) – קומפלקס ארכיאולוגי גדול, ובו עיר קדושה (בניינים, כבישים, כיכרות וכו') ומבצר מימי הביניים, השרידים העתיקים ביותר הן מ-5000 לפנה"ס.
- "הגשרים הנהדרים" (Chudnite Mostove) – תצורות סלע מיוחדות, שיוצרות קשתות מרהיבות מעל נהר, כשהגבוהה ביותר היא 45 מטרים! הגשר הגדול ביותר מורכב משלוש קשתות, ואורכו כמעט 100 מטרים. תוכלו לטייל עליהם בקלות, וליהנות מזווית הראייה השונה, אך אל תשכחו לנעול נעליים עם אחיזת שטח טובה – אתם לא רוצים למצוא את עצמכם במים.
סופיה – עיר הבירה המיוחדת של בולגריה, ואחת העתיקות באירופה, תספק לכם שלל אפשרויות בילוי בין אם זה ביקור במבנים היסטוריים עתיקים, קניות או טיולים בטבע המרהיב המקיף אותה.
- קתדרלת אלכסנדר נבסקי (Alexander Nevsky) – אחת הקתדרלות האורתודוקסיות הגדולות בעולם (יש שם אולם שיכול להכיל 10,000 אנשים!) נמצאת ממש במרכז העיר. כדאי להגיע כדי להתרשם מהמבנה המיוחד, על כיפותיו העצומות, הקישוטים הניאו-ביזנטיים המרהיבים, והקריפטה המרשימה.
- שדרות ויטושה (Vitosha) – מדרחוב הקניות המרכזי של סופיה כולל בעיקר חנויות יוקרה, אבל אם אתם לא בקטע, תוכלו פשוט לשבת באחד מבתי הקפה הרבים הפזורים בו, לצפות בעוברים ושבים, וליהנות מהנופים המרהיבים של הרי ויטושה שיציצו אליכם מבין הבניינים.
- מוזיאון ההיסטוריה וכנסיית ימי הביניים בבויאנה – כדאי להגיע לפרוור בויאנה (Boyana), ולבקר במוזיאון הלאומי ההיסטורי של בולגריה, שבו מוצגים כ-65,000 (!) חפצים מ-8,000 (!!) השנים האחרונות. לא רחוק ממנו נמצאת הכנסייה עם פרסקאותיה היפות, שהוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
- פארק בוריסלובה (Borislova Gradina) – מי שמרגיש שהבניינים סוגרים עליו, יכול להגיע לפארק הזה, שבו שטחים נרחבים, חממות ואגם עם חבצלות מים, שבין כולם עוברים מסלולים להליכה רגועה ונעימה ואפילו פיקניק.
- הרי ויטושה (Vitosha) – ואם אתם בכל זאת מרגישים חנוקים בעיר, תמיד יש את האפשרות לעלות להרי ויטושה, הגובלים בעיר. תוכלו לעלות ברכבל כמעט עד הפסגה Cherni Vrah (בגובה 2,290 מטרים), ומשם פשוט לטפס ולתצפת על העיר. בנוסף, יש בהם שלל מסלולי הליכה, כשהמומלץ ביניהם הוא Zlatnite Mostove ("גשרים זהובים") – שבו תוכלו ללכת ב"אפיק" של נהר אבנים (אין שם מים).