רקע לעיר
הריחוק הגיאוגרפי של אזור באקטפור ועמק קטמנדו המזרחי מקטמנדו הבירה שימר את האופי התרבותי הייחודי שלו. נתיב המסחר בין הודו לטיבט, שעבר כאן במשך שנים, הצליח לשמור על האופי ההינדואיסטי ולצמצם את השפעת הבודהיזם והתיירות המערבית על העיר וסביבתה. הנשים המקומיות עדיין לובשות את הפאטאסי pataasi, שמזכיר חצאית פלמנקו ועשוי מאריג בד אדום שחור, וכל קרסוליהן מעוטרים בכתובות קעקע שחיוניות, על פי האמונה, כדי לבוא בשערי גן עדן. מומלץ לבלות לילה אחד או יותר בעיר ימי הביניים בהאקטפור, שנקראת גם Bhadgaun - עיר המאמינים, אם כי ניתן לצאת לאתרים שמסביבה גם מקטמנדו.
באקטפור נמצאת 35 ק"מ דרומית מזרחית לקטמנדו, וניתן להגיע אליה באוטובוס. זוהי העיר המשומרת ביותר בנפאל שבתיה ורחובותיה העקלתונים עשויים לבנים ועץ - סגנון אופייני לבנאים הנווארים שהקימו את העיר. רחובות העיר הצרים נותנים לה אופי כפרי ושונה לחלוטין מקטמנדו המתועשת והמתויירת ורק כלי רכב מעטים יחסית נכנסים לתוכה בזכות מדיניות עירונית שמטרתה לשמר את האופי העתיק שלה ולשמור על ניקיון הרחובות. עם זאת, גם לעצלנים יותר אין סיבה לדאגה היות ולמרבית האתרים בעיר אפשר להגיע ברגל.
העיר הוקמה במאה התשיעית. בין השנים 1200-1482 היא שלטה על נפאל ובה נוסדה שושלת מלכי המאלה Malla (מתאבק בנפאלית) שהגיעה אל קיצה בשנת 1766 כאשר פריטבי נאראיאן (Priyhvi Narayan) שליט גורקה (Gorkha) כבש את כל העמק, כולל בהאקטפור עצמה, למרות שזו הייתה האחרונה להיכנע. כיכר דורבר של בהאקטפור גדולה אך לא בהכרח מרשימה יותר מאלו שבקטמנדו או בפטן. למרות שחלקים ניכרים ממנה נהרסו ברעידת אדמה ב-1934 ולמרות העובדה שעבור המקומיים היא לא משמשת כמרכז חברתי או מסחרי יש בה מספר מקדשים יפים ופסלים מעניינים שסיפורים מעניינים מאחוריהם. דוגמא לסיפור כזה הוא המשל על הפסל שיצר את הפסלים של אוגראצ`אנדי ( Ugrachandi) ובהאיראב (Bhairab ) שידיו נגדעו לאחר סיום עבודתו בכדי למנוע ממנו לשכפל את היצירה. השער המוזהב - Sun Dhoka שעשוי פליז וגלריית האמנות הלאומית שבכיכר הם מיצירות האומנות המרשימות ביותר בנפאל. הכיכר שימשה גם כאתר צילום למספר סצינות מרכזיות בסרט "בודהה קטן" של ברנארדו ברטולוצ`י שעשה לכיכר "מתיחת פנים" רצינית ביותר.
אתרים שכדאי לבקר בהם
בצד הצפוני של הכיכר נמצא הארמון המלכותי שבמקור היה ממוקם מזרחית יותר, בסמוך לטצ`אפאל טול ( Tachapal Tol ), אך הועבר למקומו הנוכחי כמו שאר העיר, במאה ה-15. המבנה הנוכחי נבנה במאה ה-18 ושוחזר לאחר אותה רעידת אדמה מפורסמת. החלק המרשים ביותר שלו הוא האגף המזרחי שנבנה ב-1700 על ידי המלך בופאטינדרה מאלה (Bupathindra Malla), ושמו Panchapanna Jhyale Durbar או בתרגום חופשי ארמון חמישים וחמש החלונות. Taleju Chowk המקושט והקדוש נמצא מאחורי שער המוקדש לאלה המגינה על מלכי המאלה, האלה טאליו (Taleju). הכניסה מותרת להינדים בלבד, אך אפשר להציץ פנימה מהכניסה.
כיכר טאומדהי (Taumadhi Tole), שנמצאת כמאה מטרים דרומית מזרחית לכיכר דורבר, הוא מקום נחמד יותר להסתובב בו ובאמצע חודש אפריל נערכות בו חגיגות השנה החדשה של נפאל - Bisket Jaatra (ביסקט ג`אאטרה) בכיכר נמצאת הפגודה הגבוהה ביותר בעמק שנקראת ניאטאפולה (Nyatapola) בעלת חמשת הנדבכים שנבנתה ב-1702 לאלה מסתורית בשם סיד לאקשמי (Siddh Lakshmi) והכניסה אליה מותרת רק לכוהני דת. למקדש יש חמישה זוגות של שומרים שמפורסמים לא פחות מהמקדש עצמו: מתאבקי מאלה, פילים, אריות, גריפונים ושתי האלות באגהיני (Baghini), שהיא נמרה וסינגהיני (Singhini) שהיא לביאה. האגדה מספרת שהאל בהאיראב יצא לטייל בזהות אלמונית והגיע לבהאקטפור כדי לצפות בחגיגות ביסקט. הכוהנים חשו בנוכחות האל ובניסיון לחלץ ממנו ברכה הם כשפו אותו בלחשים טנטאריים. האל ניסה להיחלץ על ידי העלמות לקרקע אך הכוהנים ערפו את ראשו. כיום בובת האל משתתפת בחגיגות ביסקט ודמות ראשו מוצגת בכניסה למקדש לאל בהיאראב ( Bhairabnath Mandir) .
מקדש Til Mahadev Narayan מוסתר מאחורי מספר בניינים דרומית מזרחית לכיכר. המקדש מציג בחזיתו סמלים דתיים אופייניים למקדש לאל וישנו כגון הצ`אקרה - גלגל תפילה, וסאנקהה Sankha - קונכייה. שם המקדש נגזר, על פי האמונה, מהאירוע בו סוחר מטילמו (Thilmu) פרש את מרכולתו וגילה את דמותו של וישנו בזרעי שומשום - טיל בנפאלית. צפונית מזרחית למקדש זה נמצא קומארי גהאר ( Kumari Ghar ) בו נשמרת דמות של האלה קומארי המוצגת לקהל הרחב רק בתשעת הימים של חגיגות ביסקט. כיכר הקדרים נמצא לא רחוק מכאן ורק במרחק של 300 מטרים מכיכר דורבר. בכיכר מיוצרים ונמכרים אלפי כדי חרס יפים ומיוחדים.
כיכר Tachapal Tol נמצאת באזור המזרחי של העיר. בכיכר נמצאים שני מקדשים: הראשון הוא המקדש לאל דאטאטראיה (Dattatraya Mandir) שהינו המבנה העתיק ביותר בבהאקטפור - הוא נבנה ב-1427 לפי הסברה הרווחת מסוג אחד של עץ. בקצה השני של הכיכר נמצא המקדש לאל בהימסן (Bhimsen) בעל המבנה המלבני בו קומת הקרקע פתוחה והחלק הקדוש שלו נמצא בקומה העליונה. אך האטרקציה המרכזית בכיכר טאצ`אפלטול הם מגורי הכוהנים שחלונותיהם מעוטרים בגילופי עץ. המפורסם ביותר הוא חלון ובו תגליף עץ של טווס שנקרא Pujari Math`s Peacock Window. בסמוך נמצא מוזיאון תגליפי עץ שפתוח כל יום בין השעות 10:00 עד 17:00 למעט יום שישי בו המוזיאון נסגר בשעה 15:00. בכיכר מרוכזות סדנאות גילוף העץ הטובות ביותר בנפאל המציעות למכירה רפרודוקציות של התגליפים הרבים שבכיכר בגדלים ובמחירים שונים. יעד נוסף למי שתר אחרי קניות נמצא צפונית לכיכר בגאנש פוקרי (Ganesh Pokhri) שעמוס בחנויות ורוכלי רחוב. מדרום הרחובות יורדים לנהר כיובלות והם מקום נחמד לשוטט בו.
צפונית לכיכר נמצא מקדש Nawa Durga Dyochhen. האלה, על תשע צורות ההתגלות שלה, היא בעלת חשיבות רבה לתושבי העיר. על פי האמונה היא נהגה לאכול מטיילים בודדים ממזרח לבהאקטפור עד שכוהן מקומי הצליח להטיל כישוף שיבטל את הגזרה. העיר עצמה, על פי אמונה נוספת, תחומה על ידי תשע אבני נאווה דורגה שנקראות פית (Pith) ומגינות על שכונות העיר. חברי להקת נאווה דורגה הם רקדנים מקאסטת מוכרי הפרחים שעוטים על פניהם מסיכות חימר מעוטרות שהמציינות את התגלמות האלה ומשרתיה. מדי שנה בחודשים אוגוסט-ספטמבר שורפים את המסכות הישנות בטקס רשמי ובאפרן משתמשים ליצירת המסכות החדשות.
צ`אנגו נאראיאן (Changu Narayan) שנמצא בקצה הצפוני של בהאקטפור הוא קומפלקס של מקדשים עתיקים המשקיף על כל העמק קטמנדו ועל נהר מאנוהארה Manohara. גם מי שאינו חובב היסטוריה ייהנה במקום היפה והשקט הזה שאפשר להגיע אליו בהליכה רגלית. אפשר גם לעצור כאן בדרך לנאגאר קוט Nagarkot הנמצא במרחק של 30 ק"מ מקטמנדו ונחשב למקום הטוב ביותר לתצפית על נופי ההרים שמסביב. תיירים רבים מגיעים לכאן ללינת לילה באחד מהגסטהאוסים הרבים ומשכימים קום כדי לראות את הזריחה על ההרים. זהו טקס תיירותי למדי שכן כל התיירים המערביים חמושים במצלמות וביניהם מסתובבים ילדים קטנים שמנסים למכור להם תמונה פנורמית של הנוף בו הם חוזים. בתקופת המונסון, בחודשים יוני-ספטמבר, יש להם יותר הצלחה כיוון שאז הראות טובה פחות מאשר בשאר ימות השנה.
